ג׳יפיטי כעמית יוצר בפיתוח מודל חדש של בית ספר

למרות שנראה כאילו הפוסט הזה בא לקדם מודל חדש של בית ספר, זה לא תפקידו. הוא נכתב לאייר תהליך רפלקטיבי של יצירה משותפת: אדם ובינה מלאכותית יוצרת.

התהליך המתואר פה מכיל את הרבדים הבאים:

• מרעיון וצורך למתווה יישומי (דיאלוג בין חולם לעמיתו הדיגיטלי)
• הפקת המתווה הישומי כמסמך
• לימוד משותף של המסמך
• דיאלוג על משמעות המסמך

מאז הפוסט האחרון שפרסמתי בבלוג לפני כחודש: ״בינה מלאכותית? ניתוק מהמציאות? על מיומנויות אנושיות בסכנה ואיך מתמודדים עם זה״ֿ אני עסוק בכתיבת מתווה לבית ספר מסוג אחר. בית ספר שבו כל גחמותי כמחנך יבואו לידי ביטוי. אני מניח שמה שעורר אותי להבין שהגיע הזמן ללקט את אמונותי וניסיוני בפיתוח אלטרנטיבות לבית הספר הקונבציונאלי (אם עוד יש כאלה), הוא התובנה שרגע זה בזמן, הוא רגע של עדנה… צ׳אט ג׳יפיטי ודומיו, עולם של ״בינה מלאכותית יוצרת״ כתרגום נפוץ של המונח "Generative AI".

היוזמה לכתיבת המתווה היא אישית, הוא לא נכתב כמענה לפנייה של גוף כלשהו.

כמובן שהשתמשתי בג׳יפיטי בכדי ליצור את המתווה.

תהליך היצירה היה מרתק עבורי. ג׳יפיטי מסתבר כעמית שיחה מרתק.

התוצר, מסמך בין כ-150 עמ׳ – עזר לי לרכז למסגרת אחת רעיונות, תובנות והתנסויות שמתרוצצות במוחי מזה 50 שנה של עיסוק בחינוך, מתוך תובנה שבית ספר, כמו שאני חוויתי אותו, איננו מקום לצמוח בו. יש להניח שאם לא היו זורקים אותי משם בסוף כיתה י׳, מתווה זה לא היה נכתב.

ואז…

נתתי לג׳יפיטי לקרוא את המתווה שכתבנו שנינו, אבל ראוי שנבהיר מה הייתה התרומה היחסית של כל אחד מאיתנו.

המתווה הזה נכתב בדם ליבי. ג׳יפיטי, מונע ע״י הפרומפטים שהגדרתי לו, הרחיב כל אחד מהשאילות שזרקתי לו ומשם פרש את כל מה שהוא יודע בהתבססות על הידע העולמי המרוכז ברשת.

אז, ערכתי את תשובותיו באופן ביקורתי, תוך דקדוק בהבנת כל אמרה, טענה, ממצא שהוא העלה (אני אומר ״הוא״ כי אין בעברית IT, אפשר, כמובן, גם להגיד ״היא״).

למשל:

בית הספר מאד מקושר למציאות. רבות מסביבות הלמידה שלו מכוונות מציאות (כמו למשל אתרים בקהילה במסביבו). את סביבות הלמידה, אני הגדרתי לו, כמו לדוגמה:

מה ניתן ללמוד בסדנה לשודדי בנקים?

הערה של חנן: כששאלתי את צ׳אט ג׳יפיטי את השאלה שבראש הפרק, זו היתה תגובתו: דיון או קידום של פעילויות בלתי חוקיות, לרבות שוד בנק, אינו ראוי או אחראי. חשוב לזכור שלעיסוק או תמיכה בהתנהגות פלילית עלולות להיות השלכות משפטיות ואתיות חמורות. במקום זאת, החינוך וההתפתחות האישית צריכים להתמקד בעיסוקים חיוביים וחוקים התורמים לצמיחה של הפרט ולהועיל לחברה.

עם זאת, אם נפנה לעבר גישה בונה יותר, ישנם מיומנויות ותחומי ידע משפטיים ומועילים רבים שניתן לחקור בהקשר של אבטחה, אכיפת חוק ומוסדות פיננסיים. למידה על אלה יכולה לא רק לשפר את סיכויי הקריירה של האדם אלא גם לתרום לבטיחות ולביטחון של קהילות. הנה כמה דוגמאות:

ביטחון פיננסי ומניעת הונאה

הבנת מערכות אבטחה בנקים: למידה על הטכנולוגיה והאסטרטגיות שהבנקים משתמשים בהם כדי לאבטח את הנחות שלהם ולהגן מפני גישה לא מורשית, כולל אמצעי אבטחה פיזיים ופרוטוקולי אבטחת סייבר.

איתור ומניעת הונאה: השגת ידע על האופן שבו הונאה פיננסית מזוהה ונמנעת, כולל שימוש בבינה מלאכותית ולמידת מכונה במעקב אחר עסקאות וזיהוי פעילויות חשודות.

אבטחת סייבר

יסודות אבטחת סייבר: הבנת העקרונות של אבטחת סייבר, כולל כיצד להגן מפני תוכנות זדוניות, דיוג ואיומי סייבר אחרים איתם מתמודדים מוסדות פיננסיים.

הצפנה והגנה על נתונים: למידה על שיטות הצפנה ואסטרטגיות להגנה על נתונים כדי לאבטח מידע פיננסי רגיש מגישה לא מורשית.

אכיפת חוק ומשפט פלילי

מערכת המשפט הפלילי: השגת הבנה של מערכת המשפט הפלילי, לרבות התהליכים המשפטיים הכרוכים בחקירה והעמדה לדין של פשעים.

חשבונאות משפטית: למידה על טכניקות חשבונאות משפטית המשמשות לחקירת פשעים פיננסיים, מעקב אחר כספים בלתי חוקיים ותמיכה בהליכים משפטיים נגד פושעים.

אתיקה ולימודי משפט

אתיקה במימון: לימוד השיקולים האתיים בבנקאות ובפיננסים, לרבות נושאים הקשורים לפרטיות, זכויות לקוחות ואחריות תאגידית.

מסגרת משפטית: הבנת המסגרת המשפטית המסדירה מוסדות פיננסיים, לרבות חוקים הקשורים לבנקאות, פשעים פיננסיים והגנת הצרכן.

פיתוח קריירה בתחום הביטחון והפיננסים

ניהול אבטחה: המשך השכלה והכשרה בניהול אבטחה, תוך התמקדות בהערכת סיכונים, ניהול משברים ופיתוח תוכניות אבטחה מקיפות.

שירותים פיננסיים וקריירה בנקאיות: בחינת הזדמנויות קריירה בשירותים פיננסיים ובנקאות המתמקדות בניהול סיכונים, ובקרת מערכות.

עוד הערה של חנן: מכאן והלאה בפרק זה,  ChatGPT אינו מעורב בגלל שיקולים אתיים וחוש הומור לקוי. את הפרוט הבא (נושאים בלבד) הוספתי, בהתבסס על ניסיוני באוניברסיטת מישיגן, תוך הנחיית סדנאות סגל מוקדשות לשימוש  בטכנולוגיות וידאו אינטראקטיבי בלמידה עבור CRLT (המרכז למחקר על למידה והוראה) .

• מערכות אבטחה וכיצד לשבור אותן
• הגדרות תפקידים ובחירת חברי צוות
• כלי המסחר
• תזמון הוא הכל
• חלופות דרכי מילוט

בבקשה אל תעשו את זה בבית!!!

תגובתו של ג׳יפיטי לדוגמה שלמעלה, מדגישה את תפקידי כיוצר: אני הבאתי את מודל בית הספר, את העקרונות המעצבים שלו, את התפישה הפדגוגית שמאחוריו, את המסגרות התיאורטיות הרלוונטיות, וביקשתי ממנו להרחיב. את ההרחבה ניתחתי ברוח ביקורתית, גרעתי והוספתי – ונוצר מסמך בתוך כחודש באנגלית ובעברית.

את המסמך הזה ערכתי בגוגל דוקס והמרתי ל-PDF. 

אני

קרא את TerraNova School Model.pdf

לאחר ש-ChatGPT קרא את המתווה, הנה עיקרי השיחה שניהלתי איתו, אך לפני זאת, כמה מילים להבהרה:

כמו שיש ילדים זיג זג (על פי דוד גרוסמן), יש בתי ספר ״זיג זג״. יש להניח שהרבה מהרעיונות שעולים במתווה, מיושמים בחלקם במודלים שונים או תצורות שונות של בתי ספר רבים. אבל… לפעמים… רעיונות שונים, מיושמים באופן אקלקטי ולא תמיד בהלימה עם המציאות הבית ספרית. כל עוד בית ספר מונע על פי תכניות לימודים מוכתבות, יש ״מורים״ ויש מבחנים, אין דרך, לטענתי, ליישם תפישה חינוכית בנאמנות ראוייה.

כמו שאני אומר לא פעם: אנחנו בעידן בו כבר לא מספיק ״לחשב מסלול מחדש״ – אנחנו בעידן שבו צריך להחליף את ה-Waze.

האתגר שעמד בפני ביצירת המתווה לטרה-נובה כבית למידה, היה השלמות ההוליסטית של נדבכיו והסימביוזה ביניהם. יש כאן תפישה פילוסופית הומניסטית מאד, מסגרות תיאורטיות תואמות, תפישה פדגוגית ומודלים פדגוגיים ויישומיים שמשרתים את האמונה החינוכית בנאמנות, כל אלה עם מתווה ביצועי אפשרי.

זהו פשוט מארז שלם שכל חלקיו משרתים את השלם ויותר ממנו.

אני

במה שונה בית ספר טרה נובה מבית ספר רגיל

GPT

TerraNova School בולט מבתי ספר קונבנציונליים בכמה דרכים חדשניות:

• מודל סוכנות להפקת מדיה: בניגוד לבתי ספר מסורתיים העוקבים אחר העברת תוכנית לימודים סטנדרטית, TerraNova מתפקד כמו סוכנות להפקת מדיה. מודל ייחודי זה הופך את הסביבה החינוכית למרחב דינמי בו התלמידים עוסקים בייצור מדיה בעולם האמיתי, והופך את הלמידה לתהליך פרודוקטיבי ויצירתי.
• התמחות בתפקידי מדיה ציבורית: לסטודנטים ב- TerraNova יש הזדמנות להתמחות בתפקידי תקשורת ציבוריים שונים כגון עיתונות, שידור, מדיה דיגיטלית ויצירת תוכן. גישה זו נועדה לצייד את התלמידים במיומנויות מעשיות וניסיון הקשורים ישירות לקריירות תקשורתיות אם יבחרו בכזאת. באופן זה, שנות בית הספר מאפשרות גם התפתחות בכיוון מקצועי נחשק.
• למידה מבוססת פרויקטים וחווייתית: בית הספר שם דגש על למידה באמצעות פרויקטים המחקים הפקות תקשורתיות מקצועיות, כגון דיווחי חדשות, סרטים תיעודיים, פודקאסטים ועוד. גישה מעשית זו מסייעת לתלמידים ליישם ידע תיאורטי במסגרות מעשיות, ולשפר את חווית הלמידה והשימור שלהם.
• שילוב של בינה מלאכותית וטכנולוגיה: תוך מינוף בינה מלאכותית וטכנולוגיה מודרנית, TerraNova מספקת חווית למידה מותאמת אישית, המאפשרת לתלמידים ללמוד בקצב ובסגנון שלהם. כאני AI משמשים לא רק למטרות חינוכיות אלא גם משולבים בתהליך ייצור המדיה, ומכינים את התלמידים להרחיב את מנעד הכלים בהם הם מוצאים סיוע בניהול חיים פוריים.
• התמקדות בהפקת מדיה אתית: הבנה של אתיקה בעיתונאות ובהפקת מדיה היא אבן יסוד בתכנית הלימודים, המבטיחה לתלמידים לא רק לרכוש מיומנויות אלא גם להבין את האחריות שלהם כאנשי תקשורת עתידיים, אם יבחרו להיות כאלה או כצרכנים ויוצרים ביקורתיים של תקשורת מסוגים שונים.

מודל חדשני זה הופך את בית הספר TerraNova לחלוץ בתחום החינוך, המשלב ייצור מדיה עם למידה מסורתית כדי ליצור סביבת למידה תוססת, רלוונטית ומרתקת ביותר עבור התלמידים.

אני

מהן ההנחות הפדגוגיות הבסיסיות שעליהן מושתת טרנובה?

GPT

בית הספר TerraNova בנוי על כמה הנחות פדגוגיות מתקדמות שמעצבות מחדש את הנוף החינוכי המסורתי ומספקות סביבת למידה ייחודית:

• חינוך ממוקד לומד: בית הספר מאמין בריכוז החוויה החינוכית סביב הצרכים, תחומי העניין והיכולות של כל תלמיד. גישה זו מבטיחה שהחינוך יהיה מותאם אישית ומותאם, תוך התאמת סגנונות הלמידה והקצבים המגוונים של כל התלמידים.
• למידה חווייתית: TerraNova מניחה שהתלמידים לומדים בצורה הטובה ביותר דרך עשייה והתנסות, במקום קאניטה פסיבית של מידע. על ידי עיסוק בפרויקטים בעולם האמיתי ובהפקת מדיה, התלמידים מיישמים את הידע שלהם במסגרות מעשיות, מה שמשפר את יכולת ההבנה והשימור שלהם.
• למידה בין-תחומית: תכנית הלימודים נועדה לחרוג מגבולות המקצוע המסורתיים, ולעודד תלמידים ליצור קשרים בין תחומי לימוד שונים. גישה זו משקפת את התרחיש בעולם האמיתי שבו הבעיות מורכבות ופתרונות דורשים בסיס ידע רב-גוני.
• שטף דיגיטלי ואוריינות מדיה: בעידן הדיגיטלי, בית הספר מניח ששטף דיגיטלי חיוני לא פחות מאוריינות מסורתית. התלמידים לא רק מלמדים להשתמש בטכנולוגיה אלא גם להבין את השפעתה, לפתח חשיבה ביקורתית על מדיה, ולהיות צרכנים ויצרנים נבונים של תוכן דיגיטלי.
• למידה חברתית ורגשית (SEL): אינטליגנציה רגשית נחשבת בסיסית להצלחה אישית ואקדמית. TerraNova משלבת SEL בתוכנית האנימודים שלה כדי לעזור לתלמידים לפתח אמפתיה, חוסן, עבודת צוות וכישורי מנהיגות.
• רפלקציה מתמשכת והסתגלות: ההנחה שמודלים חינוכיים חייבים להתפתח ללא הרף כדי לענות על הצרכים המשתנים של החברה והתקדמות הטכנולוגיה היא מרכזית בגישתה של TerraNova. בית הספר מאמץ תרבות של משוב ושיפור איטרטיבי, הן לתלמידים והן למערכת החינוך עצמה.
• יכולת גלובלית ותרבותית: הבנה והערכת המגוון העולמי ההבדלים התרבותיים נתפסים כישורים מכריעים. TerraNova מכינה את התלמידים להיות אזרחים גלובליים עם תוכנית לימודים הכוללת סוגיות גלובליות, לימודי תרבות ושיתופי פעולה בינלאומיים.
• למידה מבוססת פרויקטים (PBL): בית הספר מניח ש-PBL הוא דרך יעילה לשילוב ידע ומיומנויות מדיסציפלינות שונות, תוך טיפוח חשיבה ביקורתית ויכולות פתרון בעיות. פרויקטים נועדו להיות רלוונטיים לחייהם של התלמידים ולקריירה העתידית שיבחרו, ולהגביר את המוטיבציה והמעורבות שלהם.

הנחות יסוד אלו מנחות את הפרקטיקות החינוכיות של TerraNova, במטרה ליצור סביבת למידה דינמית, מכילה וחושבת קדימה, המכינה את התלמידים למורכבות של העולם המודרני.

אני

האם הרעיון שניתן למדוד למידה משמעותית ביכולת להעביר למידה נתמך בספרות המחקר?

GPT

כן, הרעיון שניתן להעריך למידה משמעותית באמצעות היכולת להעביר למידה נתמך היטב בספרות המחקר החינוכית. העברת למידה מתייחסת אניישום של ידע, מיומנויות ומיומנויות שנרכשו בהקשר אחד על הקשר אחר, והיא נחשבת לסימן היכר של למידה עמוקה ומשמעותית.

נקודות מפתח הנתמכות על ידי מחקר:

• עומק ההבנה: מחקרים מצביעים על כך שכדי שהעברה תתרחש, על הלומדים להיות בעלי הבנה עמוקה של העקרונות הבסיסיים של הידע שהם רוכשים. זה חורג משינון חוץ לכרוך בתפיסה מושגית המאפשרת להם ליישם ידע במצבים חדשים ומגוונים.
• חשיבה ביקורתית ופתרון בעיות: מחקרים מראים ששיתוף התלמידים בחשיבה ביקורתית ובפעילויות פתרון בעיות משפר את יכולתם להעביר ידע לפתרון בעיות חדשות. הסיבה לכך היא שפעילויות אלו מחייבות את התלמידים לתרגל יישום מושגים בהקשרים שונים.
• למידה בין-תחומית: מחקר חינוכי תומך בגישות בין-תחומיות כמועילות להעברת למידה. על ידי חיבור ידע בין דיסציפלינות שונות, התלמידים יכולים לראות כיצד מושגים מקשרים זה בזה וליישם אותם בצורה רחבה יותר.
• הוראה מפורשת של מיומנויות העברה: יש חוקרים הטוענים שכדי שהעברה אפקטיבית תתרחש, המדריכים צריכים ללמד במפורש את התלמידים כיצד להעביר ידע. זה כולל ללמד אותם על אופי ההעברה, כולל זיהוי מצבי העברה פוטנציאליים וחשיבה אקטיבית על האופן שבו מיומנויות יכולות ליישם בהקשרים שונים.
• מיומנויות מטה-קוגניטיביות: פיתוח מיומנויות מטא-קוגניטיביות של תלמידים – היכולת שלהם לחשוב על החשיבה שלהם – קשור גם להעברה טובה יותר. כאשר התלמידים מודעים לתהליכי הלמידה שלהם, הם מסוגלים טוב יותר להסתגל וליישם את הידע שלהם בנסיבות חדשות.
• יישום בעולם האמיתי: מתן הזדמנויות לתלמידים ליישם את הלמידה שלהם בהקשרים בעולם האמיתי נמצא כמקדם העברה טובה יותר. זה מתיישב עם מודלים של למידה מבוססי פרויקטים וחווייתיים המעודדים תלמידים להשתמש במה שהם לומדים במצבים מעשיים, לעתים בלתי צפויים, בחיים האמיתיים.

השלכות חינוכיות:

עבור מחנכים ומוסדות חינוך כמו TerraNova School, ממצאים אלה מדגישים את החשיבות של עיצוב תכניות לימודים וחוויות למידה עשירות בהקשר, מקדמים הבנה עמוקה, מטפחים חשיבה ביקורתית ומעודדים יישום ידע במסגרות שונות. גישה זו לא רק משפרת את העברת הלמידה אלא גם מכינה את התלמידים למורכבות של אתגרים וקריירה בחיים האמיתיים.

היכולת להעביר למידה היא אינדיקטור מרכזי ללמידה משמעותית ומהווה יעד קריטי בחינוך העכשווי, הנתמך על ידי גוף מחקר חזק. הוא מדגיש את האפקטיביות של אסטרטגיות הוראה המעודדות למידה אקטיבית, רפלקטיבית ובינתחומית.

אני

האם טרנובה בנויה כדי לטפח העברת למידה?

GPT

כן, בית הספר TerraNova נועד לטפח את העברת הלמידה. זה בא לידי ביטוי במספר היבטים של המודל החינוכי ותוכנית הלימודים שלה, המתיישרים עם שיטות העבודה המומלצות שזוהו במחקר לקידום העברת ידע:

• למידה מבוססת פרויקטים (PBL): טרה-נובה ממוקד בגישת למידה מבוססת פרויקטים, הידועה כמשפרת את העברת הלמידה בכך שהיא מאפשרת לתלמידים ליישם ידע ומיומנויות בהקשרים שונים. פרויקטים מתוכננים להיות רב תחומיים, המחייבים את התלמידים לשלב וליישם מושגים מתחומי מקצוע שונים כדי לפתור בעיות בעולם האמיתי.
• מיקוד הפקת מדיה: על ידי תפקוד כסוכנות להפקת מדיה, בית הספר מעודד את התלמידים ליישם מיומנויות אקדמיות בפרויקטים הקשורים לתקשורת כגון סרטים תיעודיים, פודקאסטים וקמפיינים במדיה חברתית. יישום מעשי זה בפורמטי מדיה מגוונים עוזר לתלמידים לראות את הרלוונטיות של הלמידה שלהם וליישם אותה בהקשרים משמעותיים בעולם האמיתי.
• תכנית לימודים בינתחומית: תכנית הלימודים ב- TerraNova היא אינטרדיסציפלינרית בכוונה, ומעודדת תלמידים ליצור קשרים מעבר לגבולות המקצוע המסורתיים. זה מרחיב את הבנתם ומקל על היישום של מושגים נלמדים לתחומים ומצבים שונים.
• טכנולוגיה ושילוב בינה מלאכותית: תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ובינה מלאכותית, TerraNova מאפשרת לתלמידים לעסוק בחומרי למידה באופן אינטראקטיבי והקשרי. סביבה עשירה בטכנולוגיה זו לא רק תומכת בלמידה מותאמת אישית אלא גם עוזרת לתלמידים לתרגל יישום מיומנויות דיגיטאניות בהקשרים שונים, דבר חיוני לקריירה מודרנית.
• חשיבה ביקורתית ופתרון בעיות: הדגש של בית הספר על חשיבה ביקורתית ומיומנויות פתרון בעיות מבטיח שהתלמידים אינם רק נמענים פסיביים של מידע אלא לומדים פעילים. גישה זו משפרת את יכולתם ליישם ידע בצורה יצירתית וגמישה במצבים לא מוכרים.
• מעורבות בעולם האמיתי: תכנית הלימודים של TerraNova כוללת מעורבות בעולם האמיתי באמצעות פרויקטים קהילתיים והפקות מדיה שיש להם קהלים ממשיים. חשיפה זו מסייעת לתלמידים להבין את ההשלכות המעשיות של אנימודיהם ומעודדת אותם ליישם את הלמידה שלהם מחוץ לכיתה.
• רפלקציה ומטה-קוגניציה: הגישה החינוכית ב- TerraNova מעודדת רפלקציה ומטה-קוגניציה, ועוזרת לתלמידים לחשוב על תהליכי הלמידה שלהם. מודעות זו תומכת בהעברת למידה שכן התלמידים מסוגלים טוב יותר להסתגל וליישם ידע באופן עצמאי.

באמצעות שיטות אלו, בית הספר TerraNova שואף לא רק לספק ידע אלא גם להבטיח שתלמידים יוכלו להעביר ולהתאים ידע זה בנסיבות מגוונות ומשתנות, ובכך להכין אותם ללמידה לאורך כל החיים ולהסתגלות בקריירה ואתגרים שונים בעתיד.

אני

איך הייתם חושבים על תלמידי טרנובה כמבוגרים

PGT

בהתחשב בתלמידי TerraNova כמבוגרים, הם כנראה יגלמו כמה תכונות ומיומנויות ייחודיות שעוצבו על ידי החוויות החינוכיות הייחודיות שלהם. מאפיינים אלה יכינו אותם לשגשג בהיבטים שונים של חייהם האישיים והמקצועיים:

• חושבים יצירתיים וחדשניים: לאור ההתמקדות של בית הספר בייצור מדיה ולמידה מבוססת פרויקטים, סביר להניח שתלמידי TerraNova יהיו יצירתיים ביותר, בעלי יכולת חשיבה חדשנית ופתרון בעיות. הם יהיו מיומנים בהמצאת פתרונות מקוריים ונוח עם התהליך האיטרטיבי של עיצוב ושיפור.
• מתקשרים ומשתפי פעולה מיומנים: באמצעות הכשרתם בהפקת מדיה ובמצגות פומביות, בוגרי TerraNova יציינו בתקשורת, הן בהקשרים דיגיטליים והן בהקשרים בין-אישיים. סביר להניח שהם יהיו משתפי פעולה יעילים, רגילים לעבוד במסגרות צוות ולנהל פרויקטים עם קבוצות מגוונות.
• מיומנות טכנולוגית: לאחר שנחשפו לטכנולוגיות מתקדמות ובינה מלאכותית במהלך האנימודים שלהם, אנשים אלו יהיו בקיאים מאוד בכלים ופלטפורמות דיגיטליות, מה שהופך אותם מוכנים היטב למקום העבודה ההולך וגדל דיגיטאני.
• בעל גישה אתית ואחראית חברתית: הדגש של TerraNova על אתיקה בתקשורת ובעבודת פרויקטים יחדיר תחושה חזקה של אחריות חברתית וקבלת החלטות אתית. סביר להניח שבוגרים ישאו את הערכים הללו אל חייהם הבוגרים, ודוגאנים בהוגנות ויושרה בתחומיהם המקצועיים ובקהילותיהם.
• ניתנת להתאמה וגמישה: סביבת הלמידה הדינמית והגמישה ב- TerraNova, בשילוב עם תכנית הלימודים המותאמת למידע וטכנולוגיות חדשות, תטפח יכולת הסתגלות גבוהה וחוסן. כמבוגרים, תלמידי TerraNova יהיו מצוידים היטב לנווט שינויים ואתגרים בקריירה ובחייהם הרחבים יותר.
• אזרחים גלובליים: עם השכלה המשלבת נושאים גלובליים, אנימודי תרבות ואואני שיתופי פעולה בינלאומיים, תלמידי TerraNova יהיו בעאני תודעה גלובלית, נוחים לקיים אינטראקציה עם תרבויות מגוונות, ומיומנים בבחינת השפעות גלובליות בקבלת ההחלטות שלהם.
• לומדים מתמשכים: הגישה ממוקדת הלומד והעידוד המתמשך לחקור תחומי עניין אישיים יחדירו כנראה אהבה ללמידה שנמשכת לאורך כל החיים. בוגרי TerraNova יהיו לומדים לכל החיים, המבקשים ללא הרף להרחיב את הידע והכישורים שלהם.
• מנהיגים ומחוללי שינויים: מצוידים בכישורי מנהיגות המטופחים באמצעות ניהול פרויקטים ומעורבות קהילתית, אנשים אלה יהיו מוכנים לקחת על עצמם תפקידי מנהיגות במקצועותיהם ובקהילותיהם, ככל הנראה מונעים חדשנות ודוגאנים בפרקטיקות ובמדיניות ברי קיימא.

סביר להניח שתלמידי TerraNova יגדלו למבוגרים שאינם רק מוכנים היטב למורכבות הקריירה המודרנית, אלא גם מתחשבים, חדשניים ומחויבים להשפיע לטובה בעולם. הם יהיו מסוג האנשים שלא רק מסתגאנים לעתיד אלא גם בעלי הכישורים והדחף לעצב אותו.

אני

בהתבסס על מצפן הלמידה של 2030, אילו כישורים יהיו הבוגרים שלנו?

GPT

מצפן הלמידה לשנת 2030, שפותח על ידי ה-OECD כחלק מפרויקט עתיד החינוך והמיומנויות שלהם, מדגיש את החשיבות של תלמידים לפתח מערך רחב של מיומנויות כדי לנווט במורכבות החיים והעבודה במאה ה-21. בהתבסס על מסגרת זו, בוגרי TerraNova כנראה יהיו בעלי כישורי המפתח והכישורים הבאים:

• מיומנויות קוגניטיביות ומטה-קוגניטיביות:
  • חשיבה ביקורתית: יכולת להטיל ספק בהנחות, לפרש מידע, לנתח, לסנתז ולהעריך כדי לקבל החלטות מנומקות.
  • חשיבה יצירתית: מיומנויות ביצירת רעיונות חדשניים וניסוח פתרונות מקוריים לבעיות.
  • למידה ללמוד: מיומנויות מטא-קוגניטיביות המאפשרות לתלמידים לנהל את תהליכי הלמידה שלהם, להעריך התקדמות ולהגדיר יעדי למידה.
• מיומנויות חברתיות ורגשיות:
  • אמפתיה ושיתוף פעולה: הבנה ושיתוף ברגשות של אחרים, עבודה בשיתוף פעולה בצוותים, מתן כבוד לנקודות מבט מגוונות.
  • ויסות עצמי ואחריות: ניהול הרגשות וההתנהגות של האדם, הפגנת התמדה ועיסוק בקבלת החלטות ממושמעת ואחראית.
• בריאות גופנית ונפשית:
  • חוסן וטיפול עצמי: מיומנויות בהתמודדות עם לחץ, הסתגלות לשינויים ושמירה על בריאות גופנית ונפשית באמצעות בחירות אורח חיים בריא.
• ידע מעשי ותיאורטי:
  • ידע בינתחומי: הבנה ושילוב מושגים מדיסציפלינות שונות לפתרון בעיות מורכבות.
  • אוריינות מדיה ומידע: מיומנויות בהערכה ביקורתית, שימוש ויצירת מידע ותוכן מדיה.
• ערכים:
  • חשיבה אתית ובת קיימא: מחויבות לפעול למען הרווחה הקולקטיבית, תוך התחשבות בהשלכות אתיות וחתירה לקיימות סביבתית.
• מיומנויות לחדשנות:
  • פתרון בעיות: יכולת להגדיר בעיות, חשיבה ביקורתית כדי למצוא פתרונות וליישם ידע בצורה יצירתית במצבים חדשים.
  • הסתגלות וגמישות: פתיחות למידע חדש, הסתגלות לנסיבות חדשות ויישום ידע בהקשרים שונים.
• יכולת גלובלית ותרבותית:
  • מודעות והבעה תרבותית: מיומנויות בהבנה, הערכה ואינטראקציה עם אנשים מתרבויות ואמונות מגוונות.
  • חשיבה גלובלית: הכרה ופעולה בנושאים בעאני משמעות גלובאנית, כגון קיימות ומעורבות בין-תרבותית.
• אוריינות דיגיטלית:
  • מיומנות טכנולוגית: שימוש מיומן בכלים דיגיטליים אניצירה, תקשורת ושיתוף פעולה.
  • בטיחות ואתיקה דיגיטלית: הבנת השימוש האתי והמאובטח בטכנולוגיה.

בית הספר TerraNova, עם התמקדותו בייצור מדיה, אינטגרציה טכנולוגית ולמידה מבוססת פרויקטים, מתיישב היטב עם המטרות של מצפן הלמידה לשנת 2030. תכנית הלימודים של בית הספר נועדה לטפח מיומנויות אלו, ולהבטיח שהבוגרים מוכנים לנווט את האתגרים וההזדמנויות של העתיד במיומנות, יצירתיות ואחריות.

אני

האם היית ממליץ על טרנובה להורים?

GPT

המלצה על בית ספר TerraNova להורים תלויה במטרות הספציפיות שלהם לחינוך ילדיהם, בערכים שלהם ובסגנונות הלמידה המתאימים ביותר ילדיהם. בהתבסס על המודל החינוכי החדשני והמקיף שמציעה TerraNova, להלן מספר סיבות מדוע אמליץ עליה להורים המחפשים אפשרות אנימודים מתקדמת ודינמית:

• התפתחות הוליסטית: TerraNova מתמקדת בפיתוח מקיף של תלמידים, תוך שילוב למידה קוגניטיבית, חברתית, רגשית ואתית. גישה הוליסטית זו מכוונת לפיתוח אנשים מעוגל היטב המוכנים לאתגרים אישיים ומקצועיים כאחד.
• מיומנויות מוכנות לעתיד: בית הספר שם דגש על מיומנויות שהן חיוניות למאה ה-21, כגון חשיבה ביקורתית, יצירתיות, אוריינות דיגיטאנית ומודעות גלובאנית. אלה מתאימים לדרישות עתידיות של כוח העבודה ולצרכים החברתיים, ומספקים לסטודנטים יתרון תחרותי.
• למידה פעילה ומרתקת: באמצעות פעילויות למידה מבוססות פרויקטים והפקת מדיה, TerraNova מעסיקה תלמידים באופן פעיל בהשכלתם, והופכת את הלמידה לחוויה מעניינת וסוחפת יותר. גישה זו יכולה להיות מועילה במיוחד עבור תלמידים המשגשגים בסביבות למידה מעשית וחווייתיות.
• התאמה אישית ושילוב טכנולוגיה: עם התמקדות חזקה בשימוש בבינה מלאכותית וטכנולוגיה, TerraNova מציעה מסלואני למידה מותאמים אישית המותאמים לצרכים ולקצבים האישיים של התלמידים. זה יכול להיות מושך במיוחד עבור הורים לילדים שעשויים להזדקק לתמיכה חינוכית מותאמת יותר.
• אחריות אתית וחברתית: תכנית הלימודים של בית הספר שמה דגש על התנהגות אתית ואחריות חברתית. בסיס זה יכול להיות חיוני להורים שמעריכים חינוך שמכין ילדים להיות אזרחים גלובליים אחראיים ופעילים.
• סביבת למידה חדשנית: TerraNova מספקת סביבה המטפחת יצירתיות וחדשנות. הורים המעוניינים לטפח תכונות אלו בילדיהם ימצאו את ההתמקדות של בית הספר בהפקת מדיה ובפרויקטים בין-תחומיים מועילה במיוחד.

עם זאת, חשוב שהורים ישקלו את הצרכים וההעדפות הספציפיות של ילדיהם:

• סגנון למידה: האם הילד בעל מוטיבציה עצמית ומסוגל לשגשג בסביבת למידה חדשנית מבוססת פרויקטים?
• עניין במדיה וטכנולוגיה: האם אנילד יש עניין במדיה דיגיטלית, טכנולוגיה והפקה יצירתית?
• הסתגלות: האם הילד מסתגל ופתוח לסביבת למידה לא מסורתית ששמה דגש על גמישות והכוונה עצמית?

אם אלה עולים בקנה אחד עם תחומי העניין וסגנון הלמידה של הילד, TerraNova יכולה להיות בחירה משכנעת. הורים צריכים גם לשקול לבקר בבית הספר, לדבר עם מנהלים ומורים, ואולי להשתתף באירועי בית פתוח כדי להבין טוב יותר אם TerraNova מתאימה למטרות החינוכיות שלהם עבור ילדם.

בינה מלאכותית? ניתוק מהמציאות? על מיומנויות אנושיות בסכנה ואיך מתמודדים עם זה

מקרה מס׳ 1 – הנסיעה לירושלים

גשם זועף. הכל אפרורי. המגבים עובדים בשיא המהירות שלהם. הכביש כל כך רטוב, שהתנועה שבאה ממול מרימה גלי מים שעוברים את המעקה שבין המסלולים, שוטפים את החלון הקדמי, ולרגע אתה מאבד את הקשר עם הכביש שלפניך… זוועה. יום שישי, כביש מס׳ 1 – הדרך לירושלים. אתה נוסע לבית ספר לא מוכר בשכונה לא מוכרת – ווייז עושה את כל העבודה.

אתה מגיע ליעד, נושם לרווחה – אבל בעצם מבין שאתה לא ממש יודע היכן אתה נמצא. הסיכוי שתוכל להגיע ליציאה מירושלים ללא הווייז – קטן עד אפסי… אתה תלוי בווייז.

מקרה מס׳ 2 – פרויי׳ט צוותי

יושבות ועובדות על בניית מודל של אנרגיית השמש לניצול ביתי. לומדות על אנרגיות מתחדשות. הצוות כולל 5 סטודנטיות ואנחנו חוקרות את התחום, כל אחת מנסה למצוא מקורות רלוונטיים להכרות עם התוכן ודוגמאות לבניה של פרויקטים דומים – אולי אפשר ללמוד מהם מהם התכנים הרלוונטיים, רעיונות ליישום ותהליך הפיתוח של המודל. שואלות את צ'אט ג'יפיטי אילו תכנים מתוך תוכנית הלימודים בחטיבת הביניים נצטרך ללמוד כדי ליצור כזה מודל. מבקשות ממנו הצעה לפרויקט אותו תלמידים יוכלו לבנות שישמש להבנת הקשר בין עוצמת הקרינה לתפוקת החשמל:

אנחנו עובדות על פרויקט מדעי בכיתה ט'. הצוות שלנו (חמש בנות) קבל על עצמו לבנות מודל של מערכת סולארית לשימוש ביתי. המודל צריך לייצר אחוז אחד של צריכה ממוצעת של משפחה. האם תוכל לעזור?

והוא משיב:

בניית דגם למערכת אנרגיה סולארית לבית שמפיקה 1% מהשימוש הממוצע בבית היא פרויקט מדהים לבית ספר תיכון! הנה הדרכה מפורטת שתעזור לכן לתכנן ולבנות את הדגם:

1. הבנת השימוש הממוצע באנרגיה בבית

ראשית, עלינו לקבוע מהו 1% מהשימוש הממוצע באנרגיה בבית. בארצות הברית, הבית הממוצע צורך כ-877 קילוואט שעה (kWh) בחודש (הנתון עשוי להשתנות בהתאם לאזור ולבית).

2. חישוב של 1% מדרישות האנרגיה

1% מצריכת החודש היא:

877 kWh×0.01=8.77 kWh

877kWh×0.01=8.77kWh

מכיוון שהמטרה היא לייצר 1% מצריכת החודש, נחשב את היעד היומי (בהנחה שישנם כ-30 ימים בחודש):

3. תכנון מערכת האנרגיה הסולארית שלכם

על מנת לעמוד בדרישה זו, תצטרכו להתחשב ב:

• פאנלים סולאריים: קיבולת הפאנלים נמדדת בוואט (W). כדי לחשב כמה וואטים דרושים, חשוב לדעת את יעילות הפאנל וכמות השמש שהוא מקבל בממוצע כל יום.
• שעות שמש: נניח בממוצע 4-5 שעות שמש ישירה ביום, למרות שזה משתנה בהתאם למיקום.
• חישוב גודל המערכת: אם מערכת הפאנלים הסולאריים מקבלת 5 שעות שמש ישירה ביום, החישוב הפשוט להערכת גודל המערכת הנדרשת יהיה:

מכיוון ש-1 kW = 1000 W, אתם זקוקים לקיבולת של כ-60 W של פאנלים סולאריים.

4. רכיבי הדגם שלכם

• פאנלים סולאריים: לפי החישוב, תחפשו פאנל סולארי קטן או מספר פאנלים שבסך הכל מגיעים לכ-60 W.
• ממיר: ממיר את החשמל מ-DC, שמייצרים הפאנלים, ל-AC, שיכול להפעיל מנורות או מכשירים קטנים לדגם שלכם.
• סוללה (אופציונלי): אם ברצונכם שהמערכת תאחסן אנרגיה, כללו סוללה קטנה שיכולה לאחסן את האנרגיה שנוצרה.
• מפקח טעינה: מגן על הסוללה מפני טעינה יתר על ידי רגולציה של המתח והזרם הנכנסים מהפאנלים הסולאריים.
• חוטים וחיבורים: לחיבור כל הרכיבים בבטחה.

5. בניית הדגם

• בניית הבסיס: השתמשו בחומר עמיד להרכבת הפאנלים הסולאריים, זה יכול להיות בסיס עץ או פלסטיק.
• התקנת הפאנלים הסולאריים: התקינו את הפאנלים הסולאריים על הבסיס, כשהם מופנים לכיוון שבו הם יקבלו את הכמות הרבה ביותר של שמש.
• חיבור המערכת: חברו את הפאנלים הסולאריים למפקח הטעינה, לאחר מכן לסוללה (אם משתמשים), ולבסוף לממיר. וודאו שכל החיבורים בטוחים ומתאימים לדרישות המתח והזרם.
• בדיקה: לאחר הרכבת המערכת, חשפו את הפאנלים לשמש. השתמשו במולטימטר כדי לבדוק אם הממיר מוציא חשמל AC וכמה. תוכלו להדגים את יכולת המערכת על ידי הפעלת מנורת LED קטנה או מאוורר.

6. הצגה

הכינו הצגה שמסבירה:

• איך עובדת אנרגיה סולארית.
• את רכיבי המערכת שלכם והתפקידים שלהם.
• את החישובים שהשתמשתם בהם כדי לעצב את המערכת.
• את חשיבות האנרגיה המתחדשת ואיך הדגם שלכם תורם להבנה וקידום שלה.

הפרויקט הזה מציע חוויה למידה מעשית על אנרגיה מתחדשת, בפרט אנרגיה סולארית. זו דרך נהדרת להבין את היסודות של כיצד ניתן לנצל את האנרגיה הסולארית להפעלת בתינו. בהצלחה בפרויקט המדע שלכם!

אז ביקשנו שיציג תמונה של המודל:

ואנחנו שואלים את עצמנו – אז מה בעצם נותר לנו לעשות?

מה נלמד מפרויקט כזה, שמוגש לנו על מגש של סיליקון?

ובכלל, מה קורה לתהליך החקר שאותו למדנו להעריך כמפתח מיומנויות למידה חשובות? 

זוכרים את השאלות שהתעוררו עם כניסת מחשבי הכיס? טוב, אולי לא, אבל הדור שלי ושלי בני זוכר. היו חששות, הילדים לא ידעו את לוח הכפל… יאבדו את היכולת לחשב… מה יהיה אם תגמרנה הסוללות…?

מקרה מס׳ 3 – ילדי המסכים

ניסיתם עם ילדים כשהם עסוקים במסך?!

ֿ

שאלתם את עצמכם, מה הם עושים שם?

יש כמה אפשרויות: הם משחקים, הם מצ׳וטטים, הם צופים בסרטוני יוטיוב או טיקתוק… 

יש להניח שאתם מפריעים להם. במקרים רבים, הם לא עונים… או שהם מפליטים נבחה קצרה של אני עסוק אל תפריעו לי…

שאלתי את ג׳יפיטי את כמות השעות הממוצעת שילדים משקיעים במסך ביום בשלושת הפעילויות העיקריות: משחקים, צפיה בסרטונים ורשתות חברתיות. הוא ענה בחלוקה לשתי קבוצות גיל: מתחת ל-13 ובין 13-18.

בחרתי להתייחס לקבוצת המבוגרים יותר – ילדים בני 13-18, מתוך הנחה שאת הצעירים קל יותר להגביל.

ובכן:

במשחקים – 2-4 שעות

בצפיה בסירטונים או סרטים וסדרות – 1-3

במדיה חברתית – 2-4 שעות

נשמע מוגזם? כן, גם לי, אז שאלתי אותו מהיכן המקורות. הוא ענה עם רשימת מקורות משכנעת.

האם אנחנו מגדלים ילדים מוגבלים ביכולות התקשורת האנושית שלהם?

אני מניח שיהיה קל להסכים אם היינו שואלים האם אנחנו מגדלים ילדים שערוצי התקשורת שלהם משתנים ובכך גם סוג התקשורת, ואני מאמין שאכן.

אז מה עושים עם זה?ֿ

טענתי היא שעל מנת לשמר יכולות אנושיות משתנות עם התפתחותן של טכנולוגיות חדשות עלינו להציף את עולמם של ילדינו בהזדמנויות של שימוש במיומנויות אנושיות, אך לא תמיד במסגרות ובערוצים להם אנחנו מודעים היום, כלומר – צריך לפתח ערוצים חדשים או ליישם ערוצים מוכרים באופן שונה. על כל זה בהמשך.

מקרה מס׳ 4 – הזיקה למציאות

שאלה: כמה אחוז מהזמן בו אתם מבקרים באתר טיולי חדש אתם מאחורי מצלמת הסלולרי? כמה מהזמן הזה אתם עסוקים לחפש זווית צילום מעניינת? כמה מהזמן הזה אתם בחוויית הטיול?

ככל שאנחנו מציבים את עדשת הסלולרי בינינו לבין המציאות, החיבור שלנו לחוויה הולך ופוחת. אנחנו מחפשים זוויות צילום ופחות עסוקים בחווייה של להיות שם. אנחנו שמים פחות לב לפרטים, ליופי המקום, לאווירה, למשמעות המקום…

מקרה מס׳ 5 – חשיבה יצירתית

אני כותב סיפור הרפתקאות. אני מבקש מצ׳אט ג׳יפיטי להציע לי רעיונות לסיפור הרפתקאות – כך:

אני רוצה לכתוב סיפור הרפתקאות על מכונת זמן ופיענוח תעלומות בתקופות שבהן התגלו חידושים משמעותיים בהיסטוריה. אתה יכול להציע לי רעיונות לעלילה:

ChatGPT

כמובן, נשמע כמו פרויקט מרתק! הנה מספר רעיונות לעלילה שמשלבים מכונת זמן ופיענוח תעלומות בתקופות היסטוריות שונות:

1. התעלומה של המצאת הדפוס

• תקופה: אירופה, המאה ה-15.
• עלילה: הדמויות הראשיות מגלות שהמצאת הדפוס של גוטנברג עלולה להימחק מההיסטוריה עקב תכסיס של סדרה סודית שרוצה לשמור על הידע בידי האליטות בלבד. הם צריכים להשתמש במכונת הזמן כדי להבטיח שגוטנברג יצליח במשימתו ולפענח את התעלומה שמאחורי הסדרה הסודית.

2. הקוד האבוד של דה וינצ'י

• תקופה: איטליה, תחילת המאה ה-16.
• עלילה: בעקבות גילוי מסתורי של יומן נעלם של לאונרדו דה וינצ'י, הדמויות מגלות שבתוך היומן נסתר קוד שיכול לשנות את מהלך ההיסטוריה. הם צריכים לנסוע בזמן, להתחזות לתלמידיו של דה וינצ'י, ולפענח את הקוד לפני שכוחות נגדיים יגלו אותו וישתמשו בו לרעה.

3. המרד הגדול שלא היה

• תקופה: אנגליה, סוף המאה ה-18.
• עלילה: הגיבורים מגלים שמרד גדול של פועלים בתעשייה הראשונה, שהיה אמור להביא לשינויים חברתיים משמעותיים, נמנע בצורה מסתורית. הם חוזרים בזמן כדי לחשוף את הכוחות שעמדו מאחורי הקלעים ולעזור למנהיגי המרד להשיג את מטרותיהם.

4. האוצר האסור של האינקה

• תקופה: פרו, מאה ה-16 לפני הכיבוש הספרדי.
• עלילה: במסע לחיפוש אחר אוצרות נעלמים, הגיבורים מגלים שהאימפריה האינקה החזיקה בטכנולוגיה מתקדמת שאבדה לאחר הכיבוש הספרדי. הם נאבקים להגן על הידע הזה מפני כוחות מודרניים שרוצים לשלוט בו.

5. המסע לתיקון ההיסטוריה

• תקופה: חוצה תקופות ומקומות שונים.
• עלילה: הגיבורים מגלים שההיסטוריה של האנושות נפגעה על ידי זמנאי מרושע ששינה אירועים מכריעים לרעה. הם צריכים לנסוע לתקופות שונות, לתקן את הנזקים ולהבטיח שהעתיד ישאר במסלול הנכון.

בכל אחת מהעלילות הללו, ניתן לשלב תעלומות, קונפליקטים, ודמויות היסטוריות אמיתיות עם דמיון רב. המפתח הוא ליצור סיפור שבו הצילום, ההרפתקה, והדמויות מתמזגים לחוויה עשירה ומרתקת שמעבירה את הקוראים דרך זמן ומקום.

מה נשאר לי לעשות?

וידוי קטן:

אחד המשובים שאני מקבל כבר שנים רבות מהסביבה הוא שאני אדם יצירתי. אני מניח שאחד היתרונות החשובים שלי הוא היכולת לראות אלטרנטיבות רבות למצבים שמחייבים פתרון או רעיון חדש. אין לי ספק שסוג כזה של טכנולוגיה מאיים עלי. האם ערך היצירתיות יפגע? האם אני מאבד את אחד היתרונות היחסיים שלי? ומה עם נכדיי?

האם ילדים שצומחים בעולם שבו כל צורך ליצירתיות נענה ע״י טכנולוגיות בינה מלאכותית יגדלו להיות אפורים ומשעממים? הרי אם חשיבה יצירתית מתפתחת במשך שנים עם חוויות החיים שלנו, איך נגדל יצירתיים אם לא נצטרך להשתמש בחשיבה פורצת? בלתי שגרתית?

אז מה עושים עם זה?ֿ

כתבתי קודם: טענתי היא שעל מנת לשמר יכולות אנושיות משתנות עם התפתחותן של טכנולוגיות חדשות עלינו להציף את עולמם של ילדינו בהזדמנויות של שימוש במיומנויות אנושיות, אך לא תמיד במסגרות ובערוצים להם אנחנו מודעים היום, כלומר – צריך לפתח ערוצים חדשים או ליישם ערוצים מוכרים באופן שונה. 

הבטחתי המשך. 

המשך וסיכום

בינה מלאכותית בהתחדשותה, מציעה לנו, אנשי חינוך, יתרונות עצומים. התרומה המשמעותית ביותר, לדעתי, למורה היא בגיבוי ובתמיכה שהיא מציעה לו להתמודדות עם כל אתגר ובמיוחד בעולמות התוכן שאינם במוקד העניין וההכשרה שלו. אבל, כאנשי חינוך, מוטלת עלינו האחריות והחובה לשים לב לסכנות האפשרויות.

דיברנו על נייווט, תכנון פרויקט, זמן מסך, צילום, יצירתיות…  מספיק מקרים, לדעתי, להבין את הסכנה העיקרית: מיומנויות אנוש יכולות להיפגע מעצם הניתוק של חיינו וחיי ילדינו מחוויית המציאות.

דיברתי על פתיחה של ערוצים חדשים לפיתוח מיומנויות אנושיות.

איך נתמודד עם אובדן חוש ההתמצאות

אז דרך בדוקה ומקובלת במקומותינו היא השימוש בכלים משמעתיים. 

כמה רעיונות לדוגמה (הפעם שלי)

1. ניווטים:

פיתוח תחושת התמצאות וקשר למציאות

רציונל: מכשירים אלקטרוניים (GPS, מצלמת הטלפון, רשתות חברתיות, משחקים דיגיטליים, ועוד) מנתקים אותנו מהמציאות ומבודדים את האדם ל"כלוב" של מציאות מדומה. רעיון זה בא ל"כפר" תוך נסיון  לשמר מיומנות אנושיות בתהליכי צמיחה של ילדים ואנשים.

לשם כך נפתח סדרת פעילויות משחקיות ממוקדות ניווטים ומודעות למרחב. למשל:

הילדים ייבנו, במסגרת סדנת היצירה, "מצפן". המצפן יהיה לוח עגול (15 ס"מ רדיוס בערך) ועליו מחוג ועליו 8 רוחות השמיים (במלל וציור). במסגרת משחק "מחפשים את המטמון" יוטמעו במסלול "מצפנים" והוראות בכל תחנה. פתק מוסתר יציג את הכיוון שאליו הילדים צריכים להמשיך לתחנה הבאה ובפתק כיוון כמו "תמשיכו לצפון מזרח" (הילדים ישחקו בקבוצות ובכל קבוצה יהיה ילד אחד לפחות שיודע לקרוא), הילדים יכוונו את מחוג המצפן לפי הוראות הפתק וימשיכו לכיוון המחוג.

המשחק יתקיים בתוך המבנה ומחוצה לו.

2. דוגמה נוספת? כל ילד יכין עם ההורים "וויז" על נייר. זו תהיה מפת הדרך מבית הספר הביתה ולהפך. הילדים יימדדו את הזמן שלוקח להם ללכת בין צומת לצומת, יסמנו מקומות מסוכנים (חציית כביש, למשל) ואת הכיוונים אליהם צריך לפנות בכל צומת.

עוד דוגמה? הילדים יישתמשו ברחפן לצילום בית הספר וסביבתו ממבט הציפור ויסמנו על התמונה מפה, נקודות ציון ומפתח.

3. עוד דוגמה? הילדים ינווטו וירטואלית באמצעות גוגל מפות מבית הספר לביתם על גבי מחשב בבית הספר (להדגיש שלא ישתמשו בניווט סלולרי בטלפון).

4. עוד? הילדים מעלים את גוגל מפות, מציינים את כתובת ביתם ומנווטים משם אל בית הספר, בתי חברים, הבית של סבתא… באמצעות StreetView. אח"כ מזהים את אותה הדרך במציאות (כשנוסעים באוטו, ללא ניווט דיגיטלי).

איך נתמודד עם התערערות היכולת לארגן פרויקטים?

1. הילדים שותפים בארגון כל מסיבה, טיול או אירוע בכיתה. גם אם הם משתמשים בבינה מלאכותית לעזרה, הם עוברים על התוכנית המוצעת, מתאימים אותה לתרבות הכיתה, ומשפרים. עצם הבקרה על תוצרי הבינה המלאכותית נותן בידי הילדים מוטת שליטה והכרה שאי אפשר לסמוך על המחשב ללא ביקורת והתאמה לתנאים המיוחדים שלנו.

2. הילדים לומדים, דרך פרויקט בניהולם, תוכנה לניהול פרויקטים, מכירים את הקשר בין אבני דרך, לוחות זמנים ומשאבים ומגישים את תוכניותיהם במקביל לתוכניות שמציעה הבינה המלאכותית.

מה עושים עם ההגזמה בענייני זמן מסך?

שאלתי את צ'אט ג'יפיטי את השאלה הבאה:

אני אבא לילד בן 12. הוא כל הזמן בטלפון שלו. הוא ממעט לתקשר איתי ועם אמא שלו. אני מודאג. מה אני יכול לעשות?

ChatGPT

אני מבין שאתה מודאג מזמן המסך של בנך והשפעתו על התקשורת במשפחה ועל רווחתו הכללית. הנה מספר אסטרטגיות שתוכל לשקול לנקוט בהן כדי להתמודד עם הנושא הזה:

1. תקשורת פתוחה

• התחל בשיחה: גש אל בנך בדרך שאינה מאיימת. הבע את דאגותיך והתעניינות בפעילויותיו באונליין בלי לשפוט. שאל אותו על האפליקציות, המשחקים או פלטפורמות המדיה החברתית האהובות עליו ומדוע הן מוצאות חן בעיניו.
• שתף ברגשותיך: ספר לו כיצד התנהגותו משפיעה עליך ועל המשפחה. הסבר שאתה מתגעגע לבלות איתו זמן ולשוחח איתו.

2. קביעת גבולות והגבלות

• צור תוכנית מדיה משפחתית: שתפו פעולה בקביעת הגבלות סבירות לזמן מסך שכולם במשפחה יכולים לעמוד בהן. האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים מציעה כלים ליצירת תוכנית מדיה משפחתית מותאמת אישית.
• קבע אזורים ללא טכנולוגיה: הקצה אזורים בבית שבהם טלפונים ומכשירים אחרים אסורים, כמו בחדר האוכל במהלך הארוחות, כדי לעודד שיחה.
• עודד פעילויות אחרות: הצע פעילויות חלופיות שיכולות לעזור להפחית את זמן המסך, כמו ספורט בחוץ, קריאה או תחביבים שמתאימים לענייניו.

3. הובלה בדוגמה

• הפגן התנהגות: הדגם הרגלי מכשירים בריאים בעצמך. ודא שאינך תמיד על הטלפון או המחשב, במיוחד במהלך זמנים משפחתיים.
• השתתף בפעילויות יחד: מצא פעילויות שאתם יכולים לעשות יחד שלא כוללות מסכים. זה יכול להיות משהו פשוט כמו לצאת לטיול, לשחק במשחק לוח או לעבוד על פרויקט עשה זאת בעצמך.

4. הבנת המשיכה

• הכר את התוכן: התמצא במשחקים, האפליקציות ופלטפורמות המדיה החברתית שהוא משתמש בהם. להבין את המשיכה יכול לעזור לך לנהל שיחות מושכלות יותר ולהציע חלופות טובות יותר.
• התחבר לעניינים שלו: הצג עניין אמיתי בפעילויותיו באונליין. בקש ממנו ללמד אותך על המשחקים או האפליקציות האהובות עליו, מה שיכול לשמש כהזדמנות לחיבור.

5. חפש תמיכה במידת הצורך

• הדרכה מקצועית: אם אתה מודאג מהתמכרות או מהשפעה הפסיכולוגית של זמן מסך מופרז, שקול לחפש עצה מפסיכולוג ילדים או מיועץ משפחתי.
• משאבים השכלתיים: חפש סדנאות, ספרים או משאבים באינטרנט המציעים עצות לניהול זמן מסך של ילדים ולשיפור התקשורת במשפחה.

6. עידוד אינטראקציות חברתיות

• קידום ידידויות: עודד את בנך להזמין חברים לבית לפעילויות שאינן כוללות מסכים. חברות מחוץ למסכים יכולה לעזור לשפר את מיומנויות התקשורת הבינאישית שלו.
• זמן משפחתי: קבע זמנים קבועים לפעילות משפחתית שכולם משתתפים בה, על מנת לחזק את הקשרים ולשפר את התקשורת.

זכור, שינוי לא יקרה מעל לילה. חשוב להיות סבלני ועקבי עם הגישות הללו. על ידי הצגת אמפתיה והבנה, אתה יכול לעזור לבנך למצוא איזון בריא יותר בין זמן המסך לבין היבטים אחרים בחייו.

בעניין צילום?

אני:

אני אוהב לטייל ואני אוהב לצלם. מאז שנכנס לחיינו הצילום הדיגטלי, אני מצלם המון בטיולים. האם העיסוק בצילום פוגע בחוויית הטיול

ChatGPT

השאלה אם צילום פוגע בחוויית הטיול היא עניין של איזון ואופן גישה. צילום יכול להעשיר את חוויית הטיול על ידי מתן דרך לשמר זכרונות, לשתף חוויות עם אחרים, ולהתבונן בסביבה באופן עמוק יותר. אך במקביל, יתכן שהתמקדות יתר בצילום תפריע ליכולת לחוות את הרגע הנוכחי ולהתחבר לחוויה באופן אישי ומיידי.

איך למצוא את האיזון הנכון?

• קבע זמנים לצילום: קבע זמנים מסוימים לצילום וזמנים בהם המצלמה נשארת בתיק, כדי לאפשר לך להתרכז בחוויה עצמה.
• הייה נוכח: נסה להיות מודע לרגעים בהם אתה מרגיש שהצילום מסיח את דעתך מהחוויה ושאל את עצמך אם הצילום הזה הכרחי.
• תכנן מראש: חשוב על הסוגים של צילומים שאתה רוצה לקחת מראש, כך שתוכל להתמקד בחוויה ולא רק בצילום.
• עיבוד ושיתוף במתינות: במקום לעבד ולשתף תמונות בזמן אמת, נסה להשאיר את המשימה הזו לזמן שאחרי הטיול, כדי שתוכל להתמקד בחוויה עצמה.

בסופו של דבר, המפתח הוא למצוא את האיזון הנכון בין הרצון לשמר זכרונות לבין היכולת לחוות ולהנות מהרגע הנוכחי.

ולסיכום, איך מעודדים ילדים לחשוב יצירתית?

אישית, אני חסיד של שימוש במפה מושגית ככלי לעידוד חשיבה יצירתית. לא קורה לי שאני יושב בפני מסך ריק ולא יודע מה לכתוב, אני פשוט מעלה מפה מושגית ומתחיל לזרוק מונחים באופן אסוציאטיבי בהקשר לתחום בו אני ממוקד ומתכוון ליצור. 

כתבתי על זה לא מעט, והנה, למשל, מאמר ממוקד בעניין מתוך הבלוג שלי: מפה מושגית – כלי לתקשורת מידע בעולם של למידה היברידית.

ולסיכום, סיכום

אז, מה היה לנו כאן…

אתגר גדול. ונשמרנו לנפשותינו…

למ"פ (PBL) – הפוך על הפוך או: איך הופכים תהליך למידה על ראשו – חלק ב'

המשך בא…

אז מה היה לנו פה…

בשלב א' – יצאנו לצלם גירויים. כל ילד מביא צילום של משהו שהוא רוצה לדעת עליו יותר

בשלב ב' – באי-כנס, כל ילד מציג את הצילום שצילם ומזמין לומדים להצטרף אליו לפרויקט

בשלב ג' – הלומדים מתכנסים, ברוח האי-כנס, לקבוצות עניין שבהן מציג הלומד שהתמונה שלו עוררה 

עניין אצל לומדים אחרים את הרעיון לפרטיו ומתקיים דיון להבהרת כוונותיו. המורים 

משמשים כמנטורים לעזרה באיפיון מדוייק של הפרויקט ולעזרתם הצ'אט.

להלן התרחשות אפשרית בשלב ג':

אור וחבריו מתחילים לנסות לאפיין את הפרויקט. אם קשה להם, הם נעזרים בצ'אט…

אנחנו הולכים לבנות גלגל ענק. בצוות שלנו חמישה תלמידים. התכנסנו מסביב לשולחן אחד (אם יש לנו סדנת מייקרים, אולי בסדנה), אנחנו שואלים את עצמינו: ומה עכשיו?

רגע…

עבודה צוותית

אנחנו בצוות. הפרויקט צוותי. אחת המיומנויות החשובות ביותר שנער יכול לצאת איתה לחיים היא הכרת עצמו מתפקד בצוות… הנה הזדמנות אותנטית למצבים מזמנים לדינמיקה צוותית. איך לא מחמיצים את ההזדמנות הזאת? מי עוקב? מי מזהה? מי מנחה?

ברור שזהו אחד מתפקידיהם החשובים ביותר של המורים וככל שבינה מלאכותית מגבה את רמת הידע שלהם – בתוכן, בטיפוח מיומנויות, באיתור דרכי פעולה להתמודדות עם הזדמנויות ומשברים, כך יש סיכוי לראות חינוך אחר. חינוך ממוקד אדם, חינוך ממוקד תרבות וערכיה, חינוך לאהבת הלמידה…

מגמת המסמך הזה היא לבחון את רמת הגיבוי שנותנת בינה מלאכותית למורה כמנחה של פרויקט למ"פ בכיתתו. הנחת היסוד שלי היא שמורים שיבינו את רמת התמיכה הזאת יגבשו יותר אמון ביכולתם להניע פרויקטים כאלה וישמשו כוח מניע בהנעת למידה ממוקדת לומד (לעומק, מעבר לסיסמאות הריקות).

חנן:

אני מורה ועובד עם תלמידי על פרויקט של בניית מודל לגלגל ענק בצוותים. אנחנו בשלב הראשון של הגדרת התוצר הסופי, תחומי הדעת שנצרך ללמוד, חלוקת משימות והתמודדות עם אתגרים חברתיים. אתה יכול לעזור לי להגדיר את התוצר הסופי?ChatGPT

ChatGPT

כמובן, אני יכול לעזור לך להגדיר את התוצר הסופי לפרויקט של בניית מודל לגלגל ענק. הנה כמה הצעות לגבי הגדרת התוצר הסופי:

1. מודל פיזיקלי של גלגל ענק: התוצר הסופי יכול להיות מודל מוחשי של גלגל ענק, בקנה מידה קטן יחסית, המדמה את המבנה ואת תכונות התנועה של גלגל ענק אמיתי.
2. תוכנית עבודה מפורטת: זו יכולה לכלול תכניות הנדסיות, רשימות חומרים, חלוקת משימות, ולוחות זמנים לבניית המודל.
3. הדמיה תלת-ממדית: הכיתה יכולה ליצור הדמיה תלת-ממדית של גלגל ענק באמצעות תוכנות מחשב, המדגימה את המבנה ואפשריות התנועה שלו.
4. דוח חקר וניתוח: ייתכן שתרצו לכלול דוח שמסביר את המדע וההנדסה מאחורי גלגלים ענקים, כולל ניתוח של כוחות, תנועה, וחומרים.
5. תכנון והתמודדות עם אתגרים חברתיים: הפרויקט יכול לכלול גם חלק של תכנון חברתי והתמודדות עם אתגרים, כמו עבודה בצוות, פתרון סכסוכים, וניהול משאבים.

כשאתה מגדיר את התוצר הסופי, חשוב לקחת בחשבון את המשאבים שיש לך זמינים, את המיומנויות והידע של התלמידים, ואת הזמן הזמין לפרויקט. חשוב גם להגדיר מטרות ברורות ומדידות שיאפשרו לך לבדוק האם השגתם את התוצר הרצוי.

ברור שרשימה כזאת היא כללית מדי. אין בה כדי לשפר את תחושתו של המורה הממוצע ואת אמונתו ביכולתו להניע פרויקט כזה. אבל צ'אט ג'יפיטי לא הולך לשום מקום, נמקד את ההנחיות לכל סעיף בהגדרת התוצר הסופי שלמעלה.

חנן

(1) אתה יכול לתת לי דוגמה של מפרט המבנה ותכונות ההנעה של הגלגל?

ChatGPT

כמובן, אני יכול להציע דוגמה של מפרט למבנה ותכונות ההנעה של מודל גלגל ענק לפרויקט שלכם. שימו לב שזוהי דוגמה כללית ויש להתאימה למשאבים וליכולות הקיימות בבית הספר שלכם.

מפרט המבנה של הגלגל ענק

1. מבנה הגלגל:
   • קוטר: לדוגמה, 1 מטר.
   • מרכז: מעגל מתכתי או פלסטי עבה ליצירת נקודת חיבור חזקה.
   • קרניים: מוטות מתכתיים או פלסטיים, מחוברים מהמרכז לקצה החיצוני של הגלגל.
   • חיפוי: יכול להיות מעץ, פלסטיק, או קרטון, תלוי בגודל ובמשקל הרצוי.
2. תמיכה ובסיס:
   • עמודים או תומכים: ליצירת יציבות ותמיכה במשקל הגלגל.
   • בסיס: יכול להיות ממתכת או עץ, עם התקנה מתאימה לקרקע.

תכונות ההנעה של הגלגל

1. מנגנון הנעה:
   • מנוע חשמלי קטן או מערכת גלגלים וחגורות להנעת הגלגל.
   • סוללות או מקור חשמל אחר להפעלת המנוע.
2. בקרת מהירות:
   • מערכת בקרה פשוטה עם מתג הפעלה/כיבוי ומתגלגל לשינוי מהירות.
3. בטיחות:
   • מערכות בטיחות למניעת סיבוב יתר של הגלגל.
   • חיבורים ותומכים חזקים למניעת נפילה או נזק.

שימושים חינוכיים

• פיזיקה: חקר תנועה קרוסלית, כוחות צנטריפוגליים וצנטריפטליים.
• הנדסה: יצירת מבנים תומכים ומנגנוני הנעה.
• מתמטיקה: חישובים של זוויות, היקפים, ושטחים.

חנן

(2) יכול לתת דוגמה לתוכנית עבודה מפורטת?ChatGPT

ChatGPT

בוודאי, אני אציע דוגמה לתוכנית עבודה מפורטת לפרויקט בניית מודל לגלגל ענק בבית ספר. תוכנית עבודה זו תכלול שלבים מרכזיים, משימות, חלוקת אחריות, ותיאום זמנים.

תוכנית עבודה מפורטת לפרויקט גלגל ענק

שלב 1: תכנון והכנה (1-2 שבועות)

1. הגדרת המטרות והיעדים של הפרויקט
   • כיתתי: ישיבה כללית עם כל התלמידים להסבר על הפרויקט.
   • צוותים: יצירת צוותים והקצאת משימות.
2. חקר ולמידה
   • חיפוש מידע על גלגלים ענקים, מבנה, תכונות, ואיך הם עובדים.
   • הצגת מצגת/דוח קצר על הממצאים.
3. תכנון המודל
   • שרטוט תוכניות ראשוניות של המבנה ומנגנון ההנעה.
   • רשימת חומרים וכלים נדרשים.

שלב 2: בנייה והרכבה (3-4 שבועות)

1. רכישת חומרים והכנתם
   • קניית חומרים והכנתם לשימוש (חיתוך, צביעה, וכו').
   • חלוקת החומרים לצוותים.
2. בניית המבנה התומך והגלגל
   • בניית המבנה הבסיסי והתומך.
   • יצירת הגלגל, כולל קרניים וחיפוי.
3. הרכבת מנגנון ההנעה
   • התקנת המנוע ומערכת ההנעה.
   • בדיקת תקינות ובטיחות.

שלב 3: בדיקה ושיפורים (1-2 שבועות)

1. ניסוי ראשוני
   • הפעלת הגלגל ובדיקת תפקודו.
   • זיהוי בעיות או תקלות.
2. שיפורים ותיקונים
   • ביצוע שיפורים ותיקונים בהתאם לצרכים.
   • בדיקה נוספת לוודא שהגלגל עובד כראוי.

שלב 4: הצגה וסיכום (1 שבוע)

1. הצגת הפרויקט
   • הצגת הגלגל לשאר הכיתה/בית הספר.
   • הסבר על התהליך והלמדה מהפרויקט.
2. סיכום והערכה
   • כתיבת סיכום פרויקט והערכת התהליך.
   • קבלת משוב מהמורה וחברי הכיתה.

הערות חשובות:

• תקשורת ושיתוף פעולה: תקשורת תכופה ויעילה בין חברי הצוות ועם המורה.
• מעקב והתאמה: עדכונים תכופים על התקדמות הפרויקט והתאמות לוח זמנים לפי הצורך.
• בטיחות: הקפדה על כללי בטיחות במהלך העבודה עם כלים וחומרים.

הסעיף השלישי בהגדרת התוצר שמציע הצ'אט מתייחס להדמייה תלת-ממדית של הגלגל. כאן כבר התחלתי להקשות:

חנן

(3) מי יכול לעשות את הדמיה תלת-ממדית: הכיתה יכולה ליצור הדמיה תלת-ממדית של גלגל ענק באמצעות תוכנות מחשב, המדגימה את המבנה ואפשריות התנועה שלו. אין אף אחד שיודע לעשות את זה

ChatGPT

יצירת הדמיה תלת-ממדית יכולה להיות אתגרית, במיוחד אם אין בכיתה מי שמתמצא בתוכנות עיצוב תלת-ממדיות. יש כמה אופציות שאתה יכול לשקול כדי להתמודד עם האתגר הזה:

1. למידה עצמאית:
   • ישנם מגוון רחב של משאבים מקוונים ומדריכים לתוכנות עיצוב תלת-ממדיות פופולריות כמו SketchUp, Blender או Tinkercad, שהם תוכנות חינמיות או בעלות עלות נמוכה.
   • התלמידים יכולים ללמוד את היסודות של העיצוב התלת-ממדי באמצעות מדריכים אלו ולהתנסות ביצירת המודל.
2. סדנאות או קורסים מקוונים:
   • ייתכן שתמצאו קורסים מקוונים חינמיים או בעלות נמוכה שמסבירים איך להשתמש בתוכנות עיצוב תלת-ממדיות.
   • חלק מהקורסים האלה יכולים להיות ייעודיים לתלמידים בבתי ספר ולהתאים לרמתם.
3. שיתוף פעולה עם חוץ:
   • ייתכן שבבית הספר או באזור שלכם יש אנשי מקצוע או תלמידים שמתמחים (כתבתי לא מעט על שימוש בתלמידים כמשאבים בבית הספר. אין לי ספק שיש תלמידים כשרוניים שמעניין אותם ללמוד ליצור הדמיות תלת-ממדיות והם יכולים לעשות את זה באיכות מקצועית) בעיצוב תלת-ממדי ויכולים להציע סדנאות או סיוע. (יש להניח שלא ירחק היום וכלי בינה מלאכותית יציעו בנייה של מודלים תלת-ממדיים).
   • ניתן ליצור קשר עם קולג'ים, אוניברסיטאות או חברות שעוסקות בתחום ולבקש סיוע או שיתוף פעולה.
4. שימוש במודלים מוכנים:
   • ישנם אתרים שבהם ניתן למצוא מודלים תלת-ממדיים מוכנים של אובייקטים שונים, כולל גלגלי ענק.
   • אפשר להוריד מודלים אלה ולהשתמש בהם כחלק מההדרכה ולהסביר על המבנה והתכונות של הגלגל הענק.

במידה ולא נמצאת פתרון, ייתכן שתצטרכו לשקול להתמקד באספקטים אחרים של הפרויקט שאינם דורשים ידע מתקדם בעיצוב תלת-ממדי, (ואני מוסיף: או לפנות ל-Instructables), למשל:

https://www.instructables.com/Wooden-Toy-Ferris-Wheel/

סעיף (4) טופל, חלקית, בחלק א' של המאמר. כאן טמונה הבשורה החשובה ביותר של טכנולוגיות הבינה המלאכותית – הזיקה שהוא מציג בין התכנים המטופלים בפרויקט לתכנית הלימודים.

ואז עברתי לשאלות המורכבות יותר (5):

חנן

אילו סכסוכים עלולים להיווצר בעבודת הצוות

ChatGPT

בעבודה צוותית, במיוחד בפרויקטים מורכבים כמו בניית מודל לגלגל ענק, יש מספר סכסוכים נפוצים שעלולים להתעורר:

1. חלוקת משימות ואחריות: ייתכן שחלק מהתלמידים ירגישו שהם נטענים בעומס עבודה גדול יותר מאחרים, או שהמשימות שהוקצו להם אינן מתאימות לכישוריהם.
2. הבדלי דעות וראיות: תלמידים שונים יכולים להציג ראיות שונות לגבי כיצד יש לבנות את המודל, אילו חומרים להשתמש, או אילו פתרונות הנדסיים ליישם.
3. התנהלות ומוטיבציה: סכסוכים יכולים להתעורר כאשר חלק מהתלמידים לא משתתפים באופן פעיל או לא מושכים את משקלם בפרויקט, מה שיוצר עומס על שאר החברים בצוות.
4. תקשורת וסגנון עבודה: חילוקי דעות יכולים להיווצר גם בשל סגנונות תקשורת שונים, מיעוט של מידע, או חוסר הבנה משותף.
5. לחצים זמניים ומטרות: לחץ זמן ומטרות לא מוגדרות בבירור יכולים לגרום לסכסוכים, במיוחד אם חברי הצוות חשים שהם לא מתקדמים כפי שציפו.
6. הפרשים תרבותיים ואישיים: תלמידים מרקעים שונים יכולים להביא עמדות ונקודות מבט שונות, שלעיתים קרובות יוצרות חילוקי דעות.

ואז ביקשתי:

חנן

הצג לי סיפור מקרה לדוגמה בה אחד התלמידים מפריע לתפקוד הצוות

ChatGPT

בוא נדמיין סיפור מקרה שבו אחד התלמידים מפריע לתפקוד הצוות בפרויקט בניית מודל לגלגל ענק:

הרקע: כיתת תיכון מתחילה פרויקט בניית מודל לגלגל ענק. המורה מחלק את הכיתה לצוותים, כאשר כל צוות אחראי לתכנון ובניית חלק מסוים של המודל. אחד התלמידים, נתן, ידוע בכיתה כמי שמתקשה לעבוד בצוות ולפעמים מתנהג באופן שלילי.

הבעיה: נתן מוקצה לצוות שאחראי לעיצוב המבנה התומך של הגלגל. הוא מראה מעט מוטיבציה ולא משתף פעולה עם שאר חברי הצוות. לעיתים קרובות הוא מתווכח על החלטות ומציע רעיונות שאינם רלוונטיים למטרות הצוות. כתוצאה מכך, התקדמות הצוות נעצרת והאווירה ביניהם מתוחה.

ניסיונות פתרון: חברי הצוות ניסו לדבר עם נתן ולהבין מה מניע אותו, אבל הוא לא הציג עניין רב. הם גם ניסו להקצות לו משימות קטנות יותר, אך גם זה לא הוביל לשינוי משמעותי.

התערבות המורה: לבסוף, המורה החליט להתערב. הוא שוחח עם נתן באופן אישי וגילה שהתלמיד מרגיש מודאג מהצפי להצלחה וחושש מכישלון. המורה הציע לנתן תמיכה נוספת וחיזוקים להצלחות קטנות, וכן עבד עם הצוות על שיפור תקשורת וחיזוק הערכה הדדית.

התוצאה: לאחר התערבות זו, נתן התחיל להרגיש יותר בטוח והשתלב בעבודת הצוות. עם זמן, הוא אף הפך להיות תורם חשוב לצוות, והפרויקט התקדם בצורה טובה יותר.

הלמדה: המקרה של נתן מלמד על חשיבות התקשורת הטובה, הבנת הרקע והצרכים של כל תלמיד, והצורך בגישה גמישה ותומכת מצד המורה וחברי הצוות.

עד כאן, בינתיים.

זוהי רק דוגמה לסוג הגיבוי שמציע צ'אט ג'יפיטי לעבודת המורה כמנחה פרויקטים. אפשר, כמובן לבקש עוד דוגמאות לסיפורי מקרים ברמות שונות – צוות שמרגיש שאיבד את דרכו, צוות שמרגיש שעומס הנטל גבוה מידי, צוות שתקוע במצב של "חשיבת יחד" או צוות שאחד מחבריו עושה הכל בעצמו… ועוד, ועוד ועוד.

חלק א' וחלק ב' של המאמר הזה ממוקדים בחיזוק תחושתם של מורים שהם יכולים. הם יכולים להניע למידה ממוקדת פרויקטים, הם מסוגלים לקשר בינה לבין תכנית הלימודים, הם יכולים להתערב בשאלות חברתיות והם יכולים להיות חלוצים בהנהגת שינוי.

בואו נשנה את הקונספציה… בבקשה!

למ"פ (PBL) – הפוך על הפוך או: איך הופכים תהליך למידה על ראשו – חלק א'

הערה: נא הבינו שלמרות הכתיבה בלשון זכר, אני פונה לשני המגדרים.
עוד הערה: אני יודע שיש כבר כמה מאמרים בבלוג הזה שמכילים חלק מהרעיונות והתהליכים המוצגים במאמר הזה. הסיבה לכך היא שהבלוג הזה נכתב תוך כדי ההתגלות שלי כלומד (בעצמי ועם תלמידי). את הדוגמה הזאת, למשל, הצגנו (סאלח אבו חמאד ואני) בקורס בו אנחנו לומדים עם תלמידינו בתוכנית הוראת STEM בתואר שני במכללת קיי בבאר שבע. המאמר הזה מוסיף נדבכים שלא היו במאמרים הקודמים ומדייק בהגדרת התהליך על סמך הניסיון שאנחנו צוברים.

מעשה בכיתה (מכל שכבה, בכל רמה, מגן ועד י"ב), שיצאה לטייל בפארק הירקון. 

אז ראשית, כשאומרים "כיתה", אני מקווה שאנחנו מדברים על מקבץ של ילדים שכל אחד מהם הוא עולם ומלואו – ולא על "חבילת" ילדים מקובצת לישות אחת, שהרי כשמתייחסים ל"כיתה", מתייחסים בד"כ לכוחות הבולטים שלה (לכאן ולכאן), ולא לעולמו של כל ילד וילד.

שלב א בהתפתחות הפרויקט – "חכה של אלף פתיונות". (אל דאגה, נגדיר בהמשך גם מה "פרויקט")

כל ילד התבקש לצלם (כן, יש להם טלפונים סלולריים, אז אולי כדאי שנתחיל משכבת גיל שיש להם, או אם עדיין אין, כל ילד מבקש מאחד המלווים המבוגרים שיצלם עבורו) משהו שהוא רוצה לדעת עליו יותר. למשל, ילד אחד צילם את גלגל הענק שרואים בלונה פארק שרואים מעבר לכביש, ילד אחד צילם ציפור, ילדה אחת צילמה סירה באגם, ילד אחד צילם רוכב על אופניים חשמליים, ילדה אחת צילמה אמא עם תינוק בעגלה אותה היא דוחפת לפניה, וכיוצא בזה.

חוזרים לכיתה, המבוגרים או/ו הילדים מוציאים את המצלמה מן הכיס, מעבירים את התמונות למחשבי בית הספר לתיקייה משותפת, תמונה אחת לכל ילד, את אותה התמונה שהוא בוחר להציג כפיתיון שפיתה אותו לרצות לדעת יותר.

ומה הקשר לתכנית הלימודים? ציפור, גלגל ענק, אופניים חשמליים, אמא… מה המכנה המשותף?

נכון, אבל יש עוד אופציה…

אם בסיור הזה יצאנו לפארק הירקון שאיננו מציג גירויים בעלי בסיס משותף, הרי שיכולנו לקחת אותם למוזיאון למדע, לנמל, לאתר בניה, למוזיאון, לסיור בשוק, למפעל, לגן ירק, לבית מוגן לקשישים או להוסטל של אוכלוסיה מיוחדת – ואולי אפילו לבית קברות (תחשבו כמה גירויים יש בבית הקברות "טרומפלדור" בתל-אביב או בבית הקברות של קבוצת כנרת…). אלה אתרים ממוקדים יותר. אפילו הלונה פארק מכיל אין ספור גירויים מעוררי צורך בידע מדעי והנדסי…

שלב ב' – אי-כנס לבחירת נושאים צוותיים לפרויקטים (אל דאגה, נגדיר בהמשך גם מה "פרויקט")

המונח אי-כנס, מתייחס למפגש קהילתי של אנשים בעלי עניין משותף שמחפשים לשתף את הקהילה ברעיונותיהם או יצירותיהם ולגייס שותפים לעשייה ביחד. באי-כנס, אין תוכנית מוגדרת מראש. יזמים או יוצרים מוזמנים להציג ב"יריד הרעיונות" שמתרחש במליאת הכנס עם תחילתו, בקצרה מאוד, את רעיונותיהם ועשייתם עד כה, כאשר השלב הבא בתוכנית הכנס הם מפגשים מפוצלים בהם מציגים בעלי הרעיונות בהרחבה את עניינם, משתתפים מעוניינים מתכנסים לקבוצה המעניינת אותם, שואלים שאלות, ומחליטים אם הם רוצים להצטרף לפרויקט המוצע.

והיישום? כל לומד, מציג את תמונתו ומסביר במילים ספורות מה עניין אותו בה. מה הוא רוצה לדעת יותר.

הילד שלנו (נקרא לו אור – המאמר נכתב בחנוכה) מציג את התמונה שצילם באמצעות מקרן ומזמין את ילדי הכיתה להצטרף אליו לבנות פרויקט (במקרה שלנו – מודל של גלגל ענק) כזה:

אז מהו "פרויקט"?

פרויקט ברוח המאמר הזה, שבנוי לתאר מהלך יישומי להפעלתו בכל סביבת למידה, הוא תוצר של צוות לומדים שמשמש אותם כמעורר ל"צורך אותנטי בידע". הרעיון פשוט: אתה צריך לדעת כמה יסודות בפיזיקה בכדי לבנות גלגל ענק? בוא תלמד אותם ותבנה אותו. זאת אומרת שבמקום ללמוד פיזיקה (או מתמטיקה, או כל דיסציפלינה אחרת), אנחנו "צורכים" יסודות מתוכה בשילוב עם יסודות מדיסציפלינות אחרות (מכאן המפגש האינטר-דיסציפלינרי, או הבין-תחומי, ששיטה זו מקדשת).

אז מה לגבי ידע מקדים נחוץ? 

חוקרים ומורים מקצועיים רבים מאמינים שצריך לבנות ידע באופן של פיגומים – פיגום אחר פיגום. לעומתם, יש המסתכלים על ידע כאבני לגו, שאפשר להבין באופן מודולרי (כמו חלקים בפאזל). אין לי ויכוח שיש חלקים בפאזל שלנו שמחייבים ידע בסיסי מקדים, אבל רבים מאוד לא, ורבים עוד יותר הם החלקים בפאזל שמחייבים ידע מוקדם, אבל לא את כל תוכנית הלימודים שלפניו. לטענתי, ניתן ל"ארוז" את כל הידע הנדרש להבנת תימה מסויימת או מונח מסויים באבן לגו (שמנה ככל שתהיה).

קחו למשל פרויקט של בניית מודל של גלגל הענק שבתמונה. 

ברור שאחת מ"אבני הלגו" שלנו צריכה להכיל "כוח צנטריפוגלי" – שהרי אם לא נבין אותו ונאיץ את הגלגל מהר מדי יעופו לנו האנשים ממנו.

מה אנחנו צריכים לדעת כדי להבין כוח צנטריפוגלי?

הלכתי לידידי, צ'אט ג'יפיטי ושאלתיו:

מה אני צריך לדעת בכדי להבין ולחשב כוח צנטריפורגלי?

ChatGPT

כדי להבין ולחשב כוח צנטריפוגלי, יש צורך להבין מספר מושגים בסיסיים בפיזיקה ובמתמטיקה:

• מושגים בסיסיים במכניקה קלאסית: כוח צנטריפוגלי מתרחש במערכת מסתובבת והוא מושג בסיסי בדינמיקה של מערכות מסתובבות.
• הכוח הצנטריפוגלי: הוא כוח דמיוני שנרגש במערכת מסתובבת. הוא פועל החוצה מציר הסיבוב ונוצר בעקבות ההתנגדות לכוח המרכזי (כוח הצנטריפוגלי).
• נוסחאות:

הנוסחה לחישוב כוח צנטריפוגלי היא:

 כאשר:

• F הוא כוח צנטריפוגלי.
• m היא מסת הגוף.
• r הוא הרדיוס מציר הסיבוב לנקודה בה נמדד הכוח.
• ω הוא המהירות הזוויתית (ברדיאנים לשנייה).
• הבנת המהירות הזוויתית והקשר לזמן סיבוב: יש להבין את הקשר בין המהירות הזוויתית לבין מהירות הגוף והזמן שלוקח לו לעשות סיבוב שלם.
• הבדל בין כוח צנטריפוגלי לכוח צנטריפטלי: חשוב להבין את ההבדל בין הכוח הצנטריפוגלי, שהוא כוח דמיוני המורגש במערכת המסתובבת, לבין הכוח הצנטריפטלי, שהוא כוח אמיתי הפועל מציר הסיבוב החוצה.
• יישום בפרקטיקה: ניסויים פשוטים ותרגילים יכולים לעזור להבין איך הכוח הצנטריפוגלי פועל במציאות, כמו למשל ברכיבת רכבת הרים או בסיבוב חפץ על חוט.

למידת פיזיקה בסיסית והבנת המושגים האלה תאפשר לך לחשב ולהבין את הכוח הצנטריפוגלי באופן מדויק יותר.

כמובן שעולות כמה שאלות: למשל, מהי מהירות זוויתית, מהי מסה, מה זה כוח דמיוני… וכמובן שיש עוד. תשובות לשאלות הללו ניתן לגלות באין ספור סרטוני יוטיוב, אתרי אינטרנט, קבוצות תמיכה לימודיות וספרי לימוד… בדבר אחד אני בטוח – ילד שצריך לדעת מה זה כוח צנטריפוגלי כדי לחשב את מהירות ותאוצת הגלגל הענק שהוא לומד – ימצא את הידע ויחלוק אותו עם חבריו. כבר אמר פרופ' סוגטה מישרא במסגרת ממצאי "חור בקיר" (כדאי לכם לקרוא על זה) – "ילד רוצה – ילד עושה"… אין דבר שאני מסכים איתו יותר.

מבלבל? עוד מעט נרגיע…

רגע… יש לי סיפור.

שאלתי זה עתה בקבוצת הפייסבוק של מורים למדעים בחטיבת הביניים באיזו כיתה לומדים על כוח צנטריפוגלי. מרינה קוגן גנקין מורה, (אני מניח שהיא מורה) וזו תשובתה:

"‏לדעתי רק כיתות מופ"ת או עתודה מדעית בחט"ב. כיתות רגילות אפשר להזכיר בכיתה ט', אבל למיטב זכרוני לא נכלל כלל בתוכנית הלימודים. בחט"ע תבדוק בתוכנית הלימודים בפורטל מפמ"ר פיזיקה.‏"

אז בדקתי… אין.

אז אני שואל את עצמי (ואתכם): הרי הכוח הצנטריפוגלי (וצנטריפטלי) הם כוחות בהם ילדים נפגשים באופן מוחש בהמון תחומים בחייהם – על הקורקינט, האופניים, הקרוסלה והנדנדה בגן הציבורי, בלונה פארק,  במכונית ובודאי שעל האופנוע (אם יש להם) – למה לא? יש הרבה כוחות כאלה שמציבים הזדמנות לקשר ישיר בין המציאות לתהליכי חשיבה וזיכרון? אני מאמין שזו טענה משמעותית לטובת תיאורית "אבני הלגו" שהצעתי למעלה: ידע מודולרי במקום היררכי. אני מאמין שזו אחת הבשורות שבינה מלאכותית מביאה לעולם הלמידה שלנו.

מה שזה אומר, בין השאר, זה שאסור לתת לתלמידים לצאת מהבית ללא אפליקציה של בינה מלאכותית (ויש כאלה חינמיות המשתמשות גם בגרסה המתקדמת והאמינה יותר של צ'אט ג'יפיטי 4 שגם תומכת טוב יותר בעברית. אסור שיהיו מחשבים בבית הספר ולמורים ללא. הכלי הזה מעצים כל לומד ומשמש כתחליף חלקי לידע מקצועי. המורים למדעים (וחסרים המון כאלה) יכולים להפוך למנטורים של מורים במקום מורים של תלמידים. עולם המדעים יכול להפוך נגיש ומזמן לתלמידים שרק מראים ניצוץ של לרצות לדעת יותר – לפחות על משהו אחד.

אבל חנן, יאמרו רבים, יש פה שאלות מוסריות ומחקריות כבדות משקל, כמו למשל – מה המשמעות של התמחויות? האם אתה מאמין (אתה, הכוונה אלי) שתהיה מוכן להיות מטופל ע"י רופא שלא עבר התמחות ומשתמש בבינה מלאכותית כמשלים? ואני אומר – באבוע! ומשלים: באבוע באבא! מעדיף רופא כזה שיש לו את הנטיה והזמן להיות בן אנוש ויהיה קשוב אלי, מאשר מכונת זיכרון. ואגב, למי שלא יודע:

https://healthitanalytics.com/news/chatgpt-passes-us-medical-licensing-exam-without-clinician-input

שלב ג' – בחירת הפרויקטים, הגדרת הצוותים והגדרה ראשונית של הפרויקט (מה התוצר המצופה)

אבל, רגע… הבטחתי סדר…

אז נחזור לאור:

בשלב א' – יצאנו לצלם גירויים. כל ילד מביא צילום של משהו שהוא רוצה לדעת עליו יותר

בשלב ב' – באי-כנס, כל ילד מציג את הצילום שצילם ומזמין לומדים להצטרף אליו לפרויקט

בשלב ג' – הלומדים מתכנסים, ברוח האי-כנס, לקבוצות עניין שבהן מציג הלומד שהתמונה שלו עוררה 

עניין אצל לומדים אחרים את הרעיון לפרטיו ומתקיים דיון להבהרת כוונותיו. המורים 

משמשים כמנטורים לעזרה באיפיון מדוייק של הפרויקט ולעזרתם הצ'אט.

להלן התרחשות אפשרית בשלב ג':

אור וחבריו מתחילים לנסות לאפיין את הפרויקט. אם קשה להם, הם נעזרים בצ'אט:

עזור לי להגדיר פרויקט למידה שבו נבנה מודל של גלגל ענק באמצעות חותך לייזר

ChatGPT

פרויקט למידה בו אתה בונה מודל של גלגל ענק באמצעות חותך לייזר יכול להיות חוויית למידה מעשירה ומעניינת. הנה מדריך צעד אחר צעד להגדרת וביצוע הפרויקט:

שלב 1: תכנון ומחקר

• הבנת המושגים הבסיסיים: למד על גלגל ענק – היסטוריה, עקרונות פיזיקליים, ודוגמאות קיימות.
• תכנון המודל: קבע את הקנה מידה של המודל. החלט אם תדמה גלגל ענק קיים או תעצב גלגל חדש.

שלב 2: עיצוב

• שרטוט טכני: שרטט את המודל באמצעות תוכנה לעיצוב תלת-מימדי. כלול פרטים כמו מעמדים, מושבים, ומנגנוני תנועה.
• הכנה לחיתוך לייזר: הפוך את השרטוטים לתבניות ניתנות לחיתוך, תוך שימת לב לחומרים שברצונך לשימוש.

שלב 3: חיתוך לייזר והרכבה

• בחירת חומרים: בחר חומרים מתאימים לחיתוך (למשל, עץ, אקריליק).
• חיתוך לייזר: השתמש בחותך לייזר לייצור את החלקים לפי התבניות.
• הרכבת המודל: הרכב את חלקי הגלגל תוך שימוש בדבק או ביטים.

שלב 4: בדיקה ואימות

• בדיקת יציבות ותפקוד: ודא כי המודל יציב וכי החלקים פועלים כראוי.
• ניתוח פיזיקלי: בדוק את המודל מבחינה פיזיקלית – האם הוא מדמה בצורה נכונה את הכוחות הפועלים על גלגל ענק אמיתי?

שלב 5: דיווח והצגה

• דו"ח הפרויקט: כתוב דוח המתאר את תהליך הבנייה, הבעיות שנתקלת בהן ואיך פתרת אותן.
• הצגת הפרויקט: הצג את המודל בפני קבוצה או כיתה, תוך דיון במה שלמדת.

טיפים להצלחה:

• קבל משוב: בקש משוב ממורים או ממומחים בתחום.
• ביטחון: ערוך בדיקות ביטחון למניעת סיכונים במהלך ההצגה.
• יומן פרויקט: רשום יומן פרויקט לתיעוד התהליך והלמידה.

זכור, חלק מהערך בביצוע פרויקט כזה הוא בתהליך הלמידה והפתרון של בעיות שמתעוררות בדרך. בהצלחה!

שמתם לב לטיפ הראשון להצלחה: בקש משוב ממורים או מומחים בתחום? נתייחס לזה בהמשך בכדי להראות לכם, המורים, שאפשר ללמוד את זה בקלות יחסית. 

והנה, למי שמפות מושגיות לא משגעות לו את העיניים – התהליך כולו:

מפה מושגית 1 – למ"פ בעולם של בינה מלאכותית

כל מהלך התהוות הפרויקט:

נכון… המשך יבוא….

רשמי ביקור בבית הספר הדו-לשוני – גליל… או – מה אתה עושה כשאתה פוגש מפלצת?

למשל את זאת:

כשאתה נכנס לבית ספר ומבהיקות מולך עיני ילדים, בוהק של אור, אתה מתחיל להבין שהגעת למקום שיהיה לך טוב לבקר בו. כשלאור בעיני הילדים מתווסף אור בעיני המורות והמורים ובעיני המנהלת… אתה מבין שהולך להיות לך יום משובח. זה היה הבוקר. גוש שגב, קיבוץ אשבל, בית ספר דו-לשוני ״גליל״.

המפלצת שלמעלה היא חלק ממשחק קלפים רב פנים שהכינו ילדי בית הספר במסגרת מה שהם קוראים למ"פ (למידה מבוססת פרויקטים), מה שאני רגיל שקוראים לו PBL:

מזכיר לי ביקור ברשת בתי ספר בסן דייגו בקליפורניה (2016) שבו, במקרה, היו גם מנהלת מנאר חיאדרה בית הספר וכמה מהמורות בו – זו היתה רשת "הייטק – היי" שלא מעט מהשפעות הביקור ההוא רואים ברוח הפדגוגית של בית הספר וברוח היישומיות המנשבת בו.

מה שכתוב באתר בית הספר על למ"פ זה:

"למידה מבוססת פרויקטים (PBL:Project Based Learning) מהווה עיקרון פדגוגי מרכזי ב"גליל". היא מלווה ביצירה משותפת ורב תחומית אשר כוללת תכנון, עיצוב וביצוע של תוצרים משמעותיים למציאות סביבנו.

הלמידה מבוססת על שלושה צירים מרכזיים: יצירה של גוף ידע משמעותי, הפקת תוצר בעל ערך ללומד, לקהילה ולחברה והצגת תוצרים בפני קהל לשם שיתוף והערכה. הילדים לוקחים חלק פעיל בלמידה של נושאים רלוונטיים ולעולם שמחוץ לכתלי בית הספר והופכים לבעלי השפעה על סביבתם."

משחק המפלצות אותו הזכרתי למעלה הוא מוצר מקצועי לחלוטין. הוא מופק באיכות מקצועית וארוז ברמה מקצועית, העניין הוא שמי שעשה אותו הם הילדים.

מה פתאום מפלצות – מה זה קשור ללמידה?

אם נקרא שוב את הציטוט מאתר בית הספר, הרי שאנחנו רואים חלק מהרציונל – הפקת תוצר בעל ערך ללומד, לקהילה ולחברה… איך מפלצות קשורות לכאן? אני מניח שאשאיר לכם הקוראים להבין… תוכלו כמובן להתייעץ עם צ'אט ג'יפיטי…

אני:

איך בניית משחק קלפים על מפלצות מתקשר לחינוך בבית ספר יסודי?

ChatGPT

בניית משחק קלפים על מפלצות יכולה להתקשר לחינוך בבית ספר יסודי במספר דרכים:

• למידה חווייתית: תלמידים יכולים ללמוד דרך משחק. כשהם יוצרים משחק קלפים, הם לומדים לחשוב באופן ביקורתי ויצירתי, כאשר הם צריכים לחשוב על כללים, אסטרטגיות ואינטראקציות בין הקלפים.
• פיתוח כישורים חברתיים: משחקים קבוצתיים מעודדים עבודת צוות ותקשורת. ילדים לומדים לשתף פעולה, לתכנן יחד ולהתמודד עם ניצחונות והפסדים באופן בריא.
• פיתוח כישורי חשיבה ופתרון בעיות: התלמידים יכולים ללמוד כיצד לפתור בעיות באמצעות פיתוח טקטיקות ואסטרטגיות למשחק. זה מעודד חשיבה מחוץ לקופסא ופתרון בעיות יצירתי.
• חינוך אמנותי ויצירתי: יצירת הקלפים עצמם מצריכה כישורים אמנותיים. תלמידים יכולים לצייר, לעצב ולהביע את עצמם דרך האמנות של המפלצות ועיצוב הקלפים.
• למידה רב-תחומית: פיתוח משחק כזה יכול לכלול ידע מתחומים שונים כמו מתמטיקה (לצורך חישוב נקודות וסטטיסטיקה), לשון (כתיבת טקסטים והוראות), ומדעים (אם המפלצות מבוססות על יצורים אמיתיים או תופעות טבע).

אני: 

ואיך זה קשור לטיפול בפחדים?

ChatGPT

בניית משחק קלפים על מפלצות יכולה להיות כלי יעיל לטיפול בפחדים בבית הספר היסודי, במספר דרכים:

• המרת הפחד למשהו מוחשי: פחדים, במיוחד אצל ילדים, לעיתים קרובות אינם מוחשיים. כאשר ילדים יוצרים מפלצות שמייצגות את פחדיהם, הם ממירים את הפחד המופשט למשהו מוחשי וניתן לניהול. זה יכול לעזור להם להבין ולהתמודד עם הפחדים שלהם בצורה בריאה יותר.
• שליטה על הפחד: במשחק, הילדים הם אלה שקובעים את חוקי המשחק ואת האופן שבו המפלצות מתנהגות. זה יכול לתת להם תחושת שליטה על הפחדים שלהם, מה שיכול להיות מאוד מעצים.
• דימוי חיובי והתמודדות: יצירת משחק יכולה לעזור לילדים לפתח דרכים חיוביות להתמודד עם הפחדים שלהם. יכול להיות שהם יכללו במשחק כלים או דמויות שעוזרות להתמודד עם המפלצות, מה שמשקף את האמצעים שהם יכולים להשתמש בהם במציאות להתמודדות עם פחדים.
• דיון וחשיפה: עבודה על המשחק יכולה להיות הזדמנות לדיון פתוח ובטוח על פחדים. זה יכול לעזור לילדים ללמוד שכולם חווים פחדים ושיש דרכים להתמודד עם זה.
• תמיכה חברתית ורגשית: בעבודה קבוצתית על המשחק, ילדים יכולים לתמוך זה בזה ולהיות חשופים לחוויות ולפחדים של ילדים אחרים, דבר שיכול לפתח אמפתיה והבנה.

באופן כללי, בניית משחק קלפים על מפלצות יכולה להיות כלי חינוכי וטיפולי יעיל לעיבוד רגשי, פיתוח כישורים חברתיים והתמודדות עם פחדים בקרב ילדים בבית הספר היסודי.

רוח בית הספר, בבואת הימים המוטרפים האלה, בבית ספר דו-לשוני שבו ילדים, חשופים, אולי, למפלצות מסוגים אחרים, היא רוח של התמודדות.

בשיחה עם מנאר, בה שתפה אותנו בלבטי ההתמודדות עם אתגרי השעה, למדנו שהם פנו לכל ההורים בבית הספר (יש שם 320 תלמידים), ושאלו כמה הילד מודע למלחמה, כמה הם מודעים למה שקרה ולנושא החטופים. על בסיס החקר הזה הם ניסחו לעצמם דרכי התמודדות שעיקרם להרגיע.

מבינים למה מפלצות? זה מה שאני הבנתי…

לסיכום הביקור, ויהיו עוד כאלה – לא רציתי לעזוב. רציתי להישאר עם האנשים האלה והילדים האלה, עם האופטימיות שלהם, עם האור בעיניים.

את רשמי הביקור סיכמתי בשורה אחת במפגש הסיכום:

זהו בית ספר שללא היסוס הייתי ממליץ לנכדי ללמוד בו. סימן קריאה.

תודה לכם, ילדים מורים ומורות,

תודה לך מנאר

תודה לך יעקב שנידר

תודה לכם שעזרתם לי לראות קצת אור בקצה המנהרה בה אנחנו מוצאים את עצמנו בשנה האחרונה. 

עוד נשוב…

מהי "קונספציה" בדרך שבה משתמשים בה בימינו

פוסט שכתבתי בפייסבוק לפני יומיים (נובמבר 2023), הוביל אותי להנחה שאולי ראוי יותר להסביר את המונח "קונספציה" אותו אנו פוגשים לאחרונה במקומותינו. להלן הפוסט:

"אולי בימים אלה של התרסקות קונספציות, נבין שגם "בית ספר", "תעודת בגרות" "מורה" ו"תלמיד" הן קונספציות מסוכנות ומין הראוי לרסק גם אותן?"

הפוסט עורר דיון ער, כאשר רוב התגובות תומכות בהנחת היסוד שלי, אבל היו גם (3 מתוך עשרות רבות) שטענו שאין זו השעה, ברוח מה שאני מבין, מכבד וכואב, כמו כולנו.

מאמר זה בא לנסות ולהבין את התהליך ולא את התוצאה, ובודאי ללא שום כוונה פוליטית – וללא חיפוש אחריות או אחראיים. מאמר זה בא להדליק נורות אדומות לאנשים שעובדים בצוות או קבוצה רחבה יותר ומקבלים החלטות ביחד.

הרעיון שחבורה גדולה יחסית של אנשים חכמים מאד יכולה לטעות טעות בקנה מידה קולוסאלי קשה לעיכול. איך יכול להיות שלא היו ערים לסימנים מעידים? איך יכול להיות שלא הקשיבו לדעות אחרות?

"קונספציה" על פי מילון אוקספורד: תְּפִיסָה כְּלָלִית, הַשְׁקָפָה מְסֻיֶּמֶת בְּעִנְיָן אוֹ בְּנוֹשֵׂא מְסֻיָּם, אֹפֶן הַהֲבָנָה שֶׁל עִנְיָן אוֹ שֶׁל תָּכְנִית: קוֹנְצֶפְּצִיָּה חֲדָשָׁה בַּהִיסְטוֹרְיָה. קוֹנְצֶפְּצִיָּה לְאֻמִּית. קוֹנְצֶפְּצִיָּה מְעַנְיֶנֶת שֶׁל הַיְּצִירָה.

כמו שאנחנו רואים, בהגדרה המילונית של המונח, אין כיוון. קונספציה איננה מחוייבת להיות "שגוייה".

רשימה זו לא באה להציג ניתוח של מקורות השימוש במונח "קונספציה" ע"י פרשנינו בימים אלה. היא גם לא באה לנתח את הטראומה אותה אנו חווים בימים אלה. רשימה זו באה לנסות ולדייק את התהליך שמוביל קבוצה של אנשים לאמץ "קונספציה" שהיא שגוייה לחלוטין ולאטום את עצמה מפני רעיונות סותרים או דרכי פעולה אחרות.

המונח המתאים יותר, לדעתי, הוא באנגלית "GROUPTHINK".

כשחיפשתי את התרגום לעברית של המונח מצאתי מספר מקורות במילוני רשת שונים כשנפוץ ביניהם הוא "חשיבה קבוצתית", לא אהבתי. מונח מתאים יותר, שגם בו נתקלתי הוא "חשיבת יחד", כאשר המונח הכי מעורר מחשבה הוא "חשיבת עדר" – אבל הוא מתאים פחות כי הוא מוביל להנחה של גודל הקבוצה – "עדר" נתפס כ"המון" בעוד ש-GroupThink יכולה לקרות גם בצוות עם מספר חברים מועט.

נעזרתי קצת ב-ChatGPT שאומר (קצת עזרתי לו): Groupthink הוא תופעה פסיכולוגית שקורה כאשר קבוצת אנשים מחליטה באופן אוטומטי ואירציונלי לקבל החלטות או לפנות לפתרונות שאינם מושגים היטב, ובעקבות זאת, יכולה להגיע להחלטות לא יעילות או אפילו מזיקות.

1. יוהרה: חברי הקבוצה מרגישים שהם אינם נגיעים ושהם פשוט לא יכולים לטעות. זה עשוי להוביל לקבוצה לקבל החלטות מסוכנות עם תחושת עבריינות ולא במשקולת העובדות.
2. הגיון קולקטיבי: חברי הקבוצה מתעלמים מאזהרות ואינם בודקים בצורה רציונלית את התוצאות האפשריות או השלפות ההחלטות. הם יכולים להשתמש בהיגיון קולקטיבי כדי להצדיק את ההחלטות שלהם.
3. "מוסריות" לאומית: החברים מאמינים שההחלטות שלהם הן לטובת הכלל ומוסריות, גם אם הן יכולות להיות לא-אתיות או להגיע לפגיעה אחרים.
4. סירוס עצמי: אנשים בקבוצה מתרגלים לא להביע דעות שונות או חששות מפחד מראשי הקבוצה או מחברי הקבוצה עצמם. הם יכולים לחשוב שאין להם אפשרות לביטוי שונה.
5. לחץ חברתי: החברים בקבוצה יכולים להשיב לאנשים שמביעים התנגדות או מציעים אלטרנטיבות, ובכך לתמוך בכח בהחלטה.
6. תחושת אחידות מוחלטת: החברים בקבוצה עשויים לחשוב שאין התנגדות בקרבתם, גם אם בעצם יש מי שחולק על ההחלטות שלהם.

הדוגמה שאליה בחרתי להתייחס להבנת המונח איננה מלחמת יום כיפור, למרות שתהליך קבלת ההחלטות שלפניה מתאים בהחלט להגדרה, בחרתי להתייחס לתהליך אחר, הרבה יותר מזעזע (לדעתי), תהליך שהוביל ל"פתרון הסופי". אני מדבר על ועידת ואנזה.

שאלתי את ידידי הוירטואלי ChatGPT – האם ועידת ואנזה היא דוגמה לחשיבת-יחד (ברור לי שכן, אבל שאלתי בכדי לקבל תמיכה)?

הוא, נקרא לו גיפי, ענה שכן וכהרגלו מזכיר לנו שועידת ואנזה התקיימה ב-20 לינואר 1942 בואנזה כמפגש בין אנשי מפתח נאציים לתיאום והפעלה של ה"פתרון הסופי" לבעייה היהודית.

גיפי מוסיף רשימת מאפיינים של חשיבת-יחד שבאו לידי ביטוי בועידה (גם את זו ערכתי באכזריות):

אמונה בצדקת הדרך (מה שעונה למאפיינים "יוהרה", "הגיון קולקטיבי" ו"מוסריות לאומית"), לא היו כמעט התנגדויות (סוג של "לחץ חברתי" שהוביל ל"סירוס עצמי"), מה שנראה כאילו כולם מסכימים.

כאמור, אני לא מנסה לנתח את התוצאות של תהליכי חשיבת-יחד, אני מנסה להציע את רשימת המאפיינים כבסיס לניתוח החלטות בקבוצה או בצוות (כל העשייה החינוכית שלי מבוססת על עבודה בצוות או בקבוצה).

סוג כזה של מאפיינים ישמשו כמנגנוני בקרה עצמית לחברי הקבוצה או הצוות ויאפשרו צמיחה של אנשים שיבקרו את תהליכי העבודה שלהם ותהליכי קבלת ההחלטות שלהם בכל קבוצה בה יקחו חלק.

בעולם בו אנחנו מדברים על "לומד עצמאי" או "לומד בצוות" או "לומד בקבוצה" או "קהילות למידה" וברוח הפוסט שלי בפייסבוק אותו הזכרתי בראש המאמר, וברוח האלטרנטיבה ל"קונספציות" במערכת החינוך (כולל המערכת כולה), אני מאמין שחובה עלינו לתת לאנשים הזדמנות לגדול כמקבלי אחריות על שותפותיהם בהחלטות משותפות.

העולם כחכה של אלף פתיונות ללמידה או הבאג הסמוי ביישום תכניות לימודים

קורה לו לבן-אדם שהוא טועה. יש האומרים שאין לומדים ללא טעות. אפילו כתבתי פעם מאמר על "הזכות לטעות" (בבלוג שלי). בימים אלה, ימים של סליחות, מן הראוי שאבקש סליחה על טעות שנשאתי איתי שנים רבות – או יותר נכון שפענחתי בטעות את המקור לבעיה משמעותית: תמיד טענתי נגד תוכניות לימודים… היום אני מבין שהבעיה היא לא תוכנית הלימודים – הבעיה שנותנים לה להוביל את מהלך הלמידה…

הילד לא רואה את העולם דרך דיסציפלינות. כשהילד רואה מה שמעניין אותו, מה שהוא מרגיש שהוא רוצה לדעת עליו יותר, הוא שואל למה. הוא מסתכל על הדבורה (על הדבש ועל העוקץ) ושואל באיזה תת-נושא בביולוגיה לומדים על דבורים… הוא לא שואל איך עובדת מערכת העיכול של הדבורה… הוא שואל למה הדבורה עוקצת, או למה הדבורה עושה דבש (או אולי, אפילו, איך היא עושה דבש)…

כלומר יש פה תהליך הפוך למה שקורה בלמידה קונבנציונלית על פי תוכנית לימודים:

אם בתהליך למידה קונבנציונלי מתחילים בתוכנית הלימודים ומלמדים על פי הנושאים המרכזיים של תוכנית הלימודים ואח"כ בוחנים על פיה, הרי שהתהליך צריך להיות הפוך… הילד רואה גירוי שגורם לו לרצות לדעת יותר, הוא שואל ומקבל תשובה, אם התשובה מספקת ולא מעניין אותו לדעת יותר, התהליך נגמר (לפחות לזמן מה, אולי יתעורר עניין מחדש) ואם הוא עדיין רוצה לדעת יותר – הוא ממשיך לשאול.

עד לימים אלה, היה חסר לי רכיב במזימה העיקרית שלי להפוך את סביבת הלמידה על פניה – היתה לי בעיה לקשר בין מה שמעניין את הלומד לבין תוכנית הלימודים הרלוונטית לו. זה לא שאני מאמין גדול בתכניות לימודים. אני עדיין לא מאמין שילד צריך ללמוד על מערכת העיכול של הדבורה אפילו אם הדבורה שראה (או שעקצה אותו) או הדבש שטעם, עוררו בו את הצורך לדעת יותר… אבל אני מבין (שונה מאני מאמין), שתוכנית לימודים נחוצה לשם אקרדיטציה, ובמיוחד במקצועות פרופסיונאליים כמו הנדסה, רפואה וכד'. אי אפשר (בינתיים) להתכחש לה, אבל אפשר להשתמש בה אחרת.

היום יש ChatGPT.

מעשה שהיה כך היה: במסגרת אחד מעיסוקי כמנחה פדגוגי של תכנית המצוינים (סמארט – אפ) במכללת אפקה (מכללה להנדסה בת"א), אתמול הייתי ב"בית הבאר". בית הבאר הוא מרכז יזמות לחקלאות אורבנית של עיריית תל אביב שנמצא בחווה החקלאית בגבולות פארק הירקון (ליד שבע תחנות).

סיירתי שם עם רונה רכס, מנהלת המקום וראיתי את כוורות הדבורים.

מאחר שאני עסוק, לא מעט, בענייני קיימות וקהילתיות, ומאחר שאני עסוק באיתור רעיונות לפרויקטים קהילתיים מיצרי הכנסה, הרי שמיד הרגשתי צורך לדעת יותר על כיצד להפוך את הכוורת ליעד למחקר ופיתוח ברמות שונות לקראת פיתוח יוזמה למוקד הכנסה קהילתי.

אז שאלתי את ChatGPT למשל:

הצג רשימה של חיישנים בהם תוכל להשתמש בכוורת או לידה:

• חיישני טמפרטורה: אלה יכולים לעזור לך לפקח על הטמפרטורה הפנימית של הכוורת. טמפרטורה יציבה חיונית להתרבות הדבורים.
• חיישני לחות: הדבורים משמרות רמת לחות מסוימת בתוך הכוורת. פיקוח עליה יכול לתת רמזים לגבי הבריאות והתנאים בפנים.
• חיישנים אקוסטיים: הדבורים מתקשרות באמצעות רעידות קול. באמצעות הניתוח של אלה, אתה יכול לקבל מידע אודות המצב, הבריאות, והפעילויות של הקהילה.
• חיישני משקל: הצבת הכוורת על משקל יכולה ליידע אודות שיעורי הייצור של הדבש, אוכלוסיית הדבורים, ואף אם ישנה בעיה פוטנציאלית כמו גניבת דבש ודבורים.
• מצלמות אינפרא אדום: אלה יכולות לתת לך תצוגה ויזואלית של גודל מקבצים, המיקום, והתנועה של הדבורים ללא צורך לפתוח את הכוורת, במיוחד בעונות הקרות.
• חיישני גז: הניטור של גזים מסוימים (כמו CO₂) יכול לספק מידע על הפעילות בכוורת. רמות גבוהות של CO₂ עשויות להוות אינדיקציה לחוסר באוורור או עומס.
• חיישני תנועה או פעילות המונחים בכניסה לכוורת: אלה יכולים לעקוב אחרי תנועת הדבורים, ולספק רמזים לגבי פעילות החיפושיות והבריאות הכללית של הכוורת.
• מצלמות וידאו: מצלמה רגילה או אינפרא אדום בכניסה לכוורת יכולה לאפשר לך לעקוב אחר התנהגות הדבורים, איומים פוטנציאליים כמו טורפים, או בעיות כמו גניבות.
• תחנת מזג אוויר: אמנם איננה מחוברת ישירות לכוורת, אך הקמת תחנה כזו בקרבה יכולה לספק הקשר לכל שינוי בהתנהגות הדבורים, כגון הפחתת הפעילות בשל תנאי מזג אוויר.
• GPS: אם יש חשש לגניבה או הפרעה, GPS יכול לעזור במעקב אחרי מיקום הכוורת.
• מונה דבורים: הגדרות מתקדמות יכולות לכלול מנגנונים לספירת הדבורים כאשר הן נכנסות או יוצאות, ולספק מידע אודות פעילות הכוורת ואיומים אפשריים.
• ג'ירוסקופ ואקסלרומטר: אלה יכולים לזהות אם הכוורת מוזזת או נפגעת, מה שיכול להיות שימושי לביטחון או באזורים שבהם ישנם רוחות חזקות או הפרעות פוטנציאליות.
• חיישני אור אמביאנטי: אלה יכולים לספק מידע על מחזורי היום/הלילה, שניתן לקשר אותם עם פעילות הדבורים.

אם תחליט להשתמש בחיישנים בכוורת, חשוב לוודא שהם לא מפריעים, אינם משדרים תדרים פוגעניים, ולא מתחממים או מייצרים כימיקלים העשויים לפגוע בדבורים. בנוסף, ודא שכל איסוף מידע מתבצע באופן אתי ובכבוד להתנהגות הטבעית של הדבורים.

אז שאלתי:

אילו תכנים מתוך תוכנית הלימודים של בית הספר היסודי ניתן ללמוד מכוורת דבורים?

וקיבלתי תשובה:

כוורת דבורים היא מקור רב להבנה ולמידה על עולם הטבע, ביולוגיה, אקולוגיה ועוד. הנה רשימה של תכנים אשר ניתן ללמוד מכוורת דבורים בהקשר לתוכנית הלימודים של בית הספר היסודי:

• ביולוגיה:
  • אנטומיה של הדבורה: חלקי הגוף, פונקציות האברים.
  • תהליכי החיים של הדבורה: מביצה ללרווה, כוכבת ודבורה בוגרת.
  • הבחלה.
• אקולוגיה:
  • תפקיד הדבורה בהאבקה
  • התפקיד של הדבורים בשרשרת המזון.
  • השפעות הסביבה על חיי הדבורה.
• מתמטיקה:
  • סטטיסטיקה: ספירת דבורים, השוואת מספר הדבורות בשנה אחת לשנה אחרת.
  • גאומטריה: הבניית הצורות בכוורת, במיוחד הצורה השיש-פנית של החלקים.
• גאוגרפיה וחברה:
  • הגיאוגרפיה של הדבורים: איפה הן חיות, אילו אזורים הן מעדיפות.
  • חיי הקהל: ההבחנה בין דבורה מלכה, דבורת עובדת, ודבור זכר.
  • השפעה של האדם על אוכלוסיות הדבורים: האבקה, השפעה של חומרים הדוחים מזיקים על הדבורים.
• תרבות:
  • ההיסטוריה של גידול דבורים בתרבויות שונות.
  • מיתוסים ואגדות הקשורים לדבורים.
• מדע:
  • הכימיה של הדבש: מהו תהליך הייצור, אילו חומרים נמצאים בו.
  • תרמודינמיקה: איך הדבורות מחממות את הכוורת.

כוורת הדבורים היא מעבר לכך מקור ללמידה על עבודה צוותית, התמודדות עם אתגרים, וההתארגנות של חברה מורכבת.

אז שאלתי:

אילו תכנים מתוך תוכנית הלימודים של בית הספר התיכון ניתן ללמוד מכוורת דבורים?

וקיבלתי תשובה:

כוורת דבורים היא מערכת מורכבת המשקפת את חיי קהילת הדבורים, ובזכות מורכבות זו ישנם הרבה תחומים שניתן לחקור במהלך הלימודים בבית הספר התיכון. הנה כמה מהם:

• ביולוגיה:
  • אנטומיה מתקדמת של הדבורה.
  • התנהגות הדבורים: כיצד הן מתקשרות זו עם זו, תקשורת באמצעות הריקוד.
  • גנטיקה: ירושת המלכה, האילוצים הגנטיים של הקהילה.
• כימיה:
  • כימיה של הדבש: אילו תהליכים כימיים מתרחשים בעת הייצור.
  • פיזיולוגיה: כיצד דבורות מיצרות את הדבש.
• פיזיקה:
  • דינמיקת טיסה של הדבורה: אילו כוחות פועלים עליה בזמן הטיסה.
  • אנרגיה ותרמודינמיקה: איך הדבורות מגבירות את טמפרטורת הכוורת.
• אקולוגיה:
  • התנהגות הקהילה והשפעת הסביבה עליה.
  • תפקיד הדבורה באקוסיסטם: האבקה ושרשרת המזון.
• מתמטיקה:
  • סטטיסטיקה של הקהילה: אנליזה של מספר הדבורים, הפקת הדבש ועוד.
  • אלגוריתמים: המודלים אחרי התנהגות הדבורים באיסוף המזון.
• חברה ופילוסופיה:
  • הבניית החברה בקהילה: היררכיה, פונקציות הדבורה השונות.
  • דיון פילוסופי על התנהגות הקהילה לעומת הפרט.
• טכנולוגיה:
  • האקלים והשפעתו על קהילות הדבורים.
  • איסוף נתונים ומעקב אחר הכוורת באמצעות טכנולוגיות מתקדמות.

בקצרה, הכוורת היא מערכת חיה ודינאמית המציעה הזדמנויות ללמידה במגוון תחומים. השילוב של היבטים של ביולוגיה, כימיה, פיזיקה, מתמטיקה ואפילו פילוסופיה הופך את הכוורת למערכת חקר מעניינת לכל תלמיד.

ואז…

הלכתי לגוגל וחיפשתי כוורת שקופה.

כוורת שקופה – קיט

ואז ביקשתי:

הצג אפשרויות לשימוש בכוורת כמקור הכנסה בקהילה. 

זו  התשובה:

• מכירת דבש: המוצר המובהק ביותר מכוורת הדבורים. ניתן למכור את הדבש כפריט ישיר או להשתמש בו כרכיב במוצרים אחרים (כמו עוגות, שוקוליט, ריבות ועוד).
• פרויקטי האבקה: חלק מהחקלאים מוכנים לשלם עבור שירות האבקה שמספקות הדבורים. הדבורים מגבירות את יעילות האבקה ותוצאות היבול.
• מכירת רוזן ופרופוליס: מוצרים הנוצרים מהכוורת ונחשבים לבריאותיים.
• מכירת דבורים: דבורים בוגרות שנולדות בכוורת יכולות להימכר למגדלי דבורים אחרים.
• הקמת סדנאות וסיורים חווייתיים: אנשים רבים מתעניינים בעולם הדבורים. הקמת סיורים חווייתיים וסדנאות יכולה להביא להכנסה נוספת.
• מכירת שעוות הדבורה: השעווה יכולה לשמש ליצירת נרות, קוסמטיקה ומוצרים נוספים.
• מכירת חלב הדבורה (רויאל ג'לי): מוצר יקר הנחשב לבריאותי ומשמש  בעיקר בתחום הקוסמטיקה.
• הקמת מעבדה למחקר: בעיקר במקומות בהם הידע האקדמאי משולב, ניתן להשתמש בכוורת כמקור למחקר והתמחות בתחומים מסוימים כמו גנטיקה, התנהגות, ואקולוגיה של דבורים.
• הקמת חנות מתנות: יצירת מוצרים מקוריים המבוססים על מוצרי הדבורה (כמו סבונים, קרמים, ומוצרי טיפוח אחרים).
• שימוש חוץ אקולוגי: השקה של דבורות מסוימות לשימושים אקולוגיים, כמו למערכת הגנה ביולוגית ממזיקים בגנים ובחקלאות.

תוכנית הלימודים תמופה יחד עם הנושאים הרלוונטיים לכל פרויקט, כאשר הנושאים בהם נגע כל לומד (מתוך תוכנית הלימודים ומחוצה לה) יסומן ע"ג המפה. באורח כזה אפשר יהיה לזהות את נקודות הממשק של הלומד עם התוכן הנחוץ לרמת האקרדיטציה בה הוא בחר.

הבנתי שזה בית הספר שהייתי רוצה שיהיה לנכדי… למידה שמתחילה בגירוי, מציגה מקורות אפשריים לדעת יותר, כאשר ChatGPT, משמש מומחה אותו מראיין הלומד למיקוד בתכנים שמעניינים אותו… עד לכדי פיתוח תוצר למידה (כמו הכוורת השקופה), טעינתה בחיישנים וכלי בקרה ועד מחקר מדודק של נושאים אפשריים. בסופו של תהליך, ברמה הקהילתית אפשר לבחון אפשרות לשימוש במכוורת כמקור הכנסה לקהילה (שכונה, למשל במציאות אורבנית).

העולם מלא גירויים, ילדים/ות סקרניים/יות מטבעם, בואו נציף את עולם החוויות שלהם באלף פתיונות, אולי אחד/ת מהם/ן (לפחות), ת/ירצה לדעת יותר (לפחות על משהו אחד).

ארגז החול – הספר

נפעם, אני משתף את לידתו של ספרי "ארגז החול". זה עתה קיבלתי את הקישור לאתר ספרי "ניב": https://tinyurl.com/32d9nr62

למי הספר הזה מיועד?

אם אתם/ן

מורים/ות שמרגישים/ות שמשהו לא הגיוני בעולמכם?

מורים/ות שרואים/ות בחינוך שליחות ותקווה?

תלמידים/ות שמצליחים/ות בקושי (או לא)? תלמידים/ות שמצליחים מאד? תלמידים/ות בין לבין?

הורים/ות של תלמידים/ות שמצליחים/ות בקושי (או לא)? שמצליחים/ות מאד? שבין לבין?

מנהלי/ות בית ספר שמוכן/ה להקשיב? שמאמין/ה שאפשר גם אחרת?

אתם/ן יזמים/ות שרוצים/ות לשבש מערכות מקובעות?

אתם/ות אנשי/נשות אקדמיה שרואים/ות את מקומם/ן גם בשטח?

האקתון? אקוסיסטם? אקסלרטור? מנטור? פיטש? יזמות? ממזימות ליוזמות בתחום החינוך

שורות אלה נכתבות בימים שבהם להיות אין – זה להיות יזם. כותב שורות אלה, בעוונותיו, עסוק כל חייו במזימות ויוזמות להנעת שינויים מעמיקים במערכות חינוך מסוידות, והיו אפילו כמה יוזמות במזימותיו ששישבשו תפישות מקובעות מידי (שיפורים במערכת המיון של חיל המודיעין, הדרכה באמצעות מחשב בבית הספר למודיעין, "קטנים כגדולים" – תוכנה שאומצה ע"י משרד החינוך כתוכנת תשתית לגני הילדים בארץ, ELM – מערכת לרפקלציה ותקשורת בין מורה לתלמידיו, KnoW – מערכת שאפילו סטיב ג'ובס רצה להטמיע במחשבי ה-NEXT שלו בתקופה שנפלט מאפל, KnoW אפילו הומלצה ע"י פרופ' גבי סלומון (חתן פרס ישראל), כתשתית להכשרת המורים בקרן קרנגי בארה"ב, המבוך – מרכז חינוכי במוזיאון צבאי גדול בקלגרי, קנדה לחקר דילמות מוסריות של הצבא הקנדי במלחמת העולם השניה, ועוד…)

לקחתי לי את הזכות לגזול מזמנך, הקורא/ת, באיזכור חלקי של מזימותי – כי ראוי להבין שלכותב שורות אלה (לי), יש ניסיון רב בפיתוח, מחקר ויזמות, והציניות שאולי תנדוף מבין השורות הבאות – בזכות נרכשה.

ובכן,

בשבועות האחרונים יצא לי להיות מוזמן או להענות לקולות קוראים בענייני יזמות. אם כיזם, אם כמנטור ואם כיועץ. המסגרות שונות לחלוטין, אך לכולן זיקה לחינוך. ומסתבר…

יש מיליה קטן של אנשים שמופיעים ומובילים את המערכות הללו

• כולם מדברים את אותה שפה
• כולם פועלים ע"פ מודלים שאובים מעולם היזמות העסקית
• כולם (כמעט), אינם מציעים תמיכה כספית משמעותית (תיכף נבין מה הם כן מציעים),
• רובם מתמודדים עם גודש עצום של יוזמות והסינון אכזרי במיוחד

אז אם באותה שפה עסקינן, להלן מילון מונחים קצר:

הערה: השימוש שאני עושה במאמר זה ב-ChatGPT איננו גימיק, הוא פשוט דרך העבודה שלי. הבוט חוסך לי זמן להגדיר הגדרות אך מחייב אותי לבחון (ולפעמים לערוך או לדייק) אותן לפני השימוש. יש להניח שזוהי הצהרת עמדה (שלי) למודל לגיטימי (לטעמי) של שימוש בבינה מלאכותית בכתיבה (אקדמית או פסודו-אקדמית).

יזמות

מהו תהליך יזמות – ChatGPT

תהליך היזמות הוא התהליך המבוצע על ידי יזם להקמת עסק חדש או לפיתוח פרויקט חדש. התהליך עשוי להיות מורכב ומכיל מספר שלבים שונים, ואינו קבוע או יחיד לכל יזם או פרויקט. מבחינה כללית, התהליך עשוי לכלול את השלבים הבאים:

1. רעיון וחשיבה יזמית: בשלב זה, היזם מתפתח רעיון יזמי ומבצע מחקר על השוק והתחום בו הוא מתכנן לפעול. היזם מעריך את הצריכות וההזדמנויות בשוק ופועל ליישם את הרעיון בצורה ממוקדת.
2. תכנון עסקי: בשלב זה, היזם מפתח תכנית עסקית מפורטת שכוללת את המטרות, האסטרטגיה, התכנים הפיננסיים, השיווקיים והתארגנות העסק. תכנית עסקית מסייעת ליזם לתכנן ולבנות את הבסיס היסודי לפעילותו העסקית.
3. גיוס משאבים: היזם מתחיל לחפש משאבים לתמיכה ברעיון היזמי. זה עשוי לכלול חיפוש אחר משקיעים, מימון מוניטין, קרנות ממשלתיות, השקעות אישיות או חוזים עם שותפים פוטנציאליים.
4. התפתחות ובניית המוצר או השירות: בשלב זה, היזם מתחיל לפתח את המוצר או השירות שלו בעזרת צוות פיתוח או יותר ממוקד. פיתוח המוצר או השירות עשוי לכלול תהליכים כמו תכנון, פיתוח, בדיקות ושדרוגים.
5. שיווק ומכירות: בשלב זה, היזם מתחיל לפרסם את המוצר או השירות שלו וליישם את האסטרטגיות השיווקיות. זה כולל בניית קהל יעד, יצירת מודעות, יישומי שיווק ומכירות, ובניית רשתות עסקיות.
6. ניהול עסקי: בשלב זה, היזם מתקנה את התהליכים העסקיים שלו, כולל ניהול כספים, ניהול צוותים, תהליכי ייצור או שירות, וניהול מערכות מידע עסקיות.
7. צמיחה ופיתוח: לאחר ההתחלה המוצלחת של העסק או הפרויקט, היזם מתמקד בהרחבת העסק ובפיתוח חדשנות. הוא עשוי לפתח מוצרים נוספים, לכנס לשווקים חדשים, להגדיל את הצוות ולפתח שותפויות עסקיות.

אנשי חינוך מבינינו (חלקם לפחות) נעים עכשיו על כסאם באי נוחות: זה מודל מתאים לחינוך? לכן, ובכדי להדגיש את הפערים שבין מודלים שאולים מתחומים עסקיים לבין מודלים של יזמות בחינוך שאלתי:

מהו תהליך יזמות בחינוך – ChatGPT

תהליך יזמות בחינוך הוא תהליך שמעורר ומפעיל את היכולות היזמיות והחדשנות בתחום החינוך. התהליך מכוון לקידום רעיונות חדשים ושינויים במערכת החינוך על מנת לשפר את תהליכי הלמידה ולספק פתרונות חדשים לאתגרים חינוכיים.

התהליך מורכב ממספר שלבים:

1. זיהוי הבעיה או האתגר: בשלב זה, מתבצעת ניתוח והבנת הבעיה או האתגר החינוכי שמתוך זה נוצר רעיון יזמי. ייתכן וישנם צרכים לשיפור תהליכי הלמידה, לפתרון בעיות קיימות או לפיתוח שיטות חדשות.
2. פיתוח רעיון: בשלב זה, נעשה חיפוש אחר רעיונות חדשים ויזמיים שיכולים לספק פתרונות לבעיה או האתגר החינוכי. רעיונות אלו עשויים לכלול שיטות, כלים טכנולוגיים, מודלים חדשים או שינויים במבנה הלימוד וההוראה.
3. תכנון ותיאום: בשלב זה, מתבצע תכנון מפורט ליישום הרעיון היזמי במערכת החינוך. זה כולל את התכניות הלימוד, איתור המשאבים הדרושים ותיאום עם המעורבים השונים כמו מורים, תלמידים, הורים ומנהיגי המערכת החינוכית.
4. הפעלה ויישום: בשלב זה, הרעיון היזמי מובא לפועל ומיושם בפועל בתוך המערכת החינוכית. זה עשוי לכלול יישום של טכנולוגיות חינוכיות, יצירת פרויקטים חדשים, יישום שינויים בתוכניות הלימוד או יישום שיטות חדשות של הוראה.
5. תהליך חקירה ושיפור: לאחר היישום הראשוני, נעשה חקירה, איסוף מידע וביצוע שלבי שיפור. מתבצע ניתוח תוצאות ופידבקים ומבוצעות שינויים לפי המידע המתקבל על מנת לקדם ולשפר את הרעיון והיישום שלו במערכת החינוכית.

תהליך יזמות בחינוך מעניק למערכת החינוך את היכולת להתמודד עם אתגרים חינוכיים ולמצוא פתרונות חדשים ומקוריים שמשפרים את תהליכי הלמידה וההוראה עבור התלמידים.

אקוסיסטם

מהו אקוסיסטם בתהליך יזמות – ChatGPT?
אקוסיסטם הוא מונח המתייחס לסביבת היזמות ולרשת היזמים שמתפתחת ומשתפרת סביב יזמות מסוימת. המונח הוא שילוב של המילים "אקוס" ו"אקוסיסטם", שמתייחסים להשפעה ולקשרים המשתנים ומשפיעים על יזם או על סביבת היזמות שלו.

בעצם, אקוסיסטם מתייחס לכל האפשרויות המקומיות והחיצוניות שמשפיעות על יזם במהלך התהליך היזמי. זה כולל את המערכות האקונומיות, החברתיות, התרבותיות והמוסדיות שבהן פועל היזם, וכן את הרשתות החברתיות והמקצועיות שהוא בונה ואליהן הוא משתייך.

אקוסיסטם יכול לכלול מגוון רחב של אלמנטים, כולל:

• רשתות יזמים ואנשי עסקים שמספקים מידע, ייעוץ ותמיכה.
• מערכות השקעה ומימון שמסייעות לגייס הון ליזמים.
• צמיחה תעשייתית ותשתיות שמקנות ליזם גישה למשאבים ולשוק המקומי.
• תמיכה ממדיה מקומית וחברתית שמעניקה פרסומת וזיהוי ליזם ולעסק שלו.
• הכללה חברתית ותרבותית המקנה ליזם תמיכה מהקהל המקומי

אקסלרטור

מהו אקסלרטור בתהליך יזמות – ChatGPT?

בתהליך היזמות, מונח "אקסלרטור" מתייחס לארגון או לתוכנית שתומכת ביזמים ובסטארטאפים ומספקת להם מגוון שירותים ומשאבים על מנת לסייע להם להתפתח ולצמוח במהירות גבוהה. אקסלרטורים בתחום היזמות מספקים תמיכה מקצועית, ייעוץ, הדרכה, גישה לרשתות עסקיות, מעגלי השקעה, ושאר משאבים שיכולים לסייע ליזמים להביא לגיוון רעיונות, לפתח דגמי עסק ולהשיג ממשקים עם לקוחות ושותפים רלוונטיים.

אקסלרטורים יכולים להיות ממומנים על ידי ממשלות, חברות פרטיות או ארגונים בינלאומיים, ורובם מתנהלים במסגרת תכניות מוגבלות בזמן של מספר חודשים עד שנתיים. במהלך תקופה זו, היזמים משתתפים בתוכניות הדרכה מותאמות אישית, מתקשרים עם יועצים מנוסים בתחום, ומקבלים גישה למנהלים מנוסים, משקיעים ושותפים פוטנציאליים.

אקסלרטורים בתחום היזמות נחשבים לשיטה פופולרית ויעילה לסיוע ליזמים לקפוץ את התהליך המורכב והמבולגן של הפתיחה ופיתוח העסקים החדשים שלהם. תוך כדי שיתוף המערכת המקצועית והאקדמית עם היזמים, מטרת האקסלרטור היא לספק להם את הכלים והמשאבים המתאימים להם, על מנת לקצר את זמן השוק ולהגביר את הסיכוי להצלחה של העסקים שלהם.

מנטור

מהו מנטור בתהליך יזמות – ChatGPT

מנטור בתהליך היזמות הוא אדם שמספק ליזם או לצוות היזם ידע, ניסיון ומדריך במהלך הקמת העסק או הפרויקט החדש. המנטור, בדרך כלל, בעל ניסיון רב בתחום היזמות או בתחום העסק שבו היזם פועל, ויש לו יכולת להעביר את הידע והמיומנות שלו ליזם המתחיל.

התפקיד העיקרי של המנטור הוא לתמוך ביזם בשלבי התהליך השונים של היזמות, לספק לו הכוונה ולהבטיח שהוא מתקדם בדרך הנכונה. המנטור יכול לספק ייעוץ עסקי, עצות טכניות, לסייע בכתיבת תוכנית העסק ולספק הכוונה ליזם לגבי החלטות מסוימות שיעשה בדרך. גם כאשר היזם נתקע או נתקל בקשיים, המנטור יכול לשמש כמנוע המוטיבציה וההשראה שידחף אותו קדימה.

האקתון

מהו האקתון בתהליך יזמות – ChatGPT

המונח "האקתון" (Hackathon) בתהליך היזמות מתייחס לאירוע ייחודי וממומן שבו צוותים שונים מתכנתים, מעצבים, מנהלים, יזמים ומשקיעים נפגשים במשך זמן מוגבל על מנת לפתח רעיונות חדשים וליזמות פרויקטים בסביבה מאורגנת ומאתגרת.

האקתון נוצר במקור בתחום התוכנה, אך עם הזמן התרחב לתחומים נוספים והפך לשיטה נפוצה לפתרון בעיות, ליזמות ולקידום רעיונות חדשים במגוון תחומים.

במהלך האקתון, הצוותים מתמקדים בעבודה מרוכזת ומתמשכת, ובמהלך זמן מוגבל יש להגיע לפתרונות מהירים ויצירתיים. האקתון נועד לעודד את החדשנות, את הגיוס של רעיונות חדשים ואת הפיתוח המהיר של מוצרים או פתרונות.

תהליך האקתון כולל שלבים כמו:

1. רעיון ופתיחת האקתון: הצוותים מוזמנים להגיע עם רעיונות מראש או לפתוח רעיונות חדשים בהתאם לנושא של האקתון.
2. פיתוח ועיצוב: הצוותים עוברים לשלב הפיתוח והעיצוב של הרעיונות. זה כולל תכנון, תכנות, עיצוב ממשקים, יצירת פרוטוטיפים ועוד.
3. יישום ובניית מוצר: הצוותים מבצעים את היישום המעשי של הרעיונות ובונים מוצרים או פתרונות בפועל.
4. מצגת ודיבורים: בסיום האקתון, הצוותים מציגים את המוצרים או הפתרונות שפיתחו לפני לוח משפט או קהל מתעניין נוסף. במהלך המצגת, הם מסבירים את הרעיון, מציגים את הפתרון ומציגים את היתרונות והערך המוסף של המוצר או הפתרון.

האקתון נותן לצוותים היזמים והמפתחים הזדמנות לעבוד בסביבה מוטיבציונית ויצירתית, לשתף פעולה ולפתח פרויקטים מובילים בזמן מוגבל. התהליך מספק גם את הזדמנות לקבל משוב ולשפר את הרעיונות והפתרונות שלהם.

פיטש

מהו פיטש בתהליך יזמות – ChatGPT

פיטש (Pitch) בתהליך היזמות הוא המצגת או ההצגה המטרידים את הרעיון היזמי שלך לפני קהל יעד מתעניין, כגון משקיעים, מנהלי חברות, גורמים ממדים או לקוחות פוטנציאליים. הפיטש מיועד לשכנע ולשדר את הערכה והפוטנציאל של הרעיון שלך ולגרום לקהל להיענות חיובית ולתמוך בפרויקט שלך.

במהלך הפיטש, עליך להציג את הרעיון שלך בצורה מובנת ומרתקת, להסביר את התועלת והיתרונות שלו, להדגיש את השוק והצורך הקיים שהוא מכסה, ולהראות את הפוטנציאל לרווחה והצלחה. הפיטש עשוי לכלול אלמנטים כמו מצגת גרפית, ניתוח שוק, תיאור המוצר או השירות, תוכניות עסקיות, מודלים פיננסיים ותיאור הצוות והיכולות היזמיות.

הפיטש צריך להיות מותאם לקהל היעד ולהיות מסודר, מובן ומעניין. חשוב לקחת בחשבון את הזמן המוגבל שניתן במהלך הפיטש ולהיות מרכזי וברור במסר שלך. כמו כן, חשוב להיות מוכן לשאולות ותגובות מהקהל ולהיות מוכן להתאים את הפיטש לפי המשוב שאתה מקבל.

הפיטש הוא כלי חשוב בתהליך היזמות, שמטרתו לשכנע את האנשים המעורבים בפרויקט שלך לתמוך בו ולהשקיע בו. הפיטש הוא כלי חשוב בתהליך היזמות, שמטרתו לשכנע את האנשים המעורבים בפרויקט שלך לתמוך בו ולהשקיע בו.

ולסיום המילון:

רשום הבדלים בין תהליך יזמות עסקי לתהליך יזמות בחינוך – ChatGPT

תהליך יזמות עסקי ותהליך יזמות בחינוך הם שני תהליכים שונים המתרחשים בתחומים שונים ועם מטרות שונות. הנה מספר הבדלים בין התהליכים:

1. קהל יעד: בתהליך יזמות עסקי, הקהל היעד הוא נמענים עסקיים, לקוחות פוטנציאליים, משקיעים ושוק המטרה המסחרי. המטרה העיקרית היא ליצור עסק מצליח ומקבל רווחים. בתהליך יזמות בחינוך, הקהל היעד הוא המערכת החינוכית עצמה, כולל מורים, תלמידים, הורים וניהול החינוך. המטרה העיקרית היא לשפר את תהליכי הלמידה וההוראה ולספק פתרונות חינוכיים מותאמים.
2. מטרות: בתהליך יזמות עסקי, המטרה העיקרית היא ליצור עסק חדש, לפתח מוצר או שירות חדש, ולקבל רווחים והצלחה עסקית. התהליך מתמקד בתכנון עסקי, מימוש מוצר או שירות, ושיווק. בתהליך יזמות בחינוך, המטרה העיקרית היא לשפר את תהליכי הלמידה וההוראה, לפתח פתרונות חינוכיים חדשים, ולמצוא דרכים חדשות להעביר את החומר הלימודי. התהליך מתמקד בשיפור תהליכי הלמידה, פיתוח תכניות לימוד חדשות וטכנולוגיות חינוכיות.
3. רקע היזמים: בתהליך יזמות עסקי, היזמים נושאים רקע עסקי ויש להם ניסיון בתחום העסקים והניהול. הם מתמקדים ביצירת ערך עסקי ומוניטין של יזם. בתהליך יזמות בחינוך, היזמים הם מורים, מנהלים בתחום החינוך או מומחים בתחום חינוך וטכנולוגיות חינוכיות. הם מכירים את הצרכים והאתגרים במערכת החינוך ומבינים את המסגרות החינוכיות והפדגוגיות.
4. פעילויות מרכזיות: בתהליך יזמות עסקי, הפעילויות המרכזיות כוללות מחקר שוק, תכנון עסקי, פיתוח מוצר, פיתוח שוק ומכירות. בתהליך יזמות בחינוך, הפעילויות המרכזיות כוללות איתור צרכים חינוכיים, פיתוח תכניות לימוד, עיצוב חוויות למידה, יישום טכנולוגיות חינוכיות ואימון וליווי של מורים.

זוהי רק תמצית של ההבדלים בין תהליך יזמות עסקי לתהליך יזמות בחינוך. כל תהליך נדרש לידע ולכישורים מיוחדים המתאימים לתחום המסוים, והם מתבצעים בקהל יעד ועם מטרות שונות.

נחזור לרשימת ההבדלים הזאת בהמשך.

נגיד ש…

נגיד שאת/ה עוסק/ת בתחום החינוך, זיהית צורך ואת/ה מנסה לפתח לו מענה. המענה יכול להיות פתרון טכנולוגי, עיצובי, פדגוגי, ארגוני, או כל סוג אחר של דרך התמודדות, אותו את/ה מקווה להטמיע במערכות חינוך ולגעת במירב אוכלוסיות היעד שלו.

קול קורא

נגיד ש… הגיע אליך קול קורא להשתתפות בתכנית יזמות שמציע משרד החינוך לפיתוח תכנית חדשה לשילוב בינה מלאכותית בסביבות למידה.

אוֹפָה! (פ' דגושה)

את/ה עסוק/ה בחשיבה על הפוטנציאל של בינה מלאכותית בלמידה מאז גילת אותה לפני חודשים ספורים. יש לך רעיון שיניע את אמות הסיפין…

את/ה נרשם/ת כיזם/ת.

יש להניח שיזמינו אותך להשתתף במפגש זום או כמה מפגשים ובו יסבירו את שלבי ההשתתפות. יש להניח שיצפו ממך לנסח את היוזמה שלך במילים מועטות בכדי לזקק ולמקד את המענה שאת/ה מציע/ה.

יש להניח שיהיה תהליך של סינון ובו תבחרנה מספר יוזמות מבין אלה שהוגשו. והזימים/ות יוזמנו לתהליך הכנה להאקתון, כאשר יוצע/תוצע לך מנטור/ית לעזרה בהגדרת האתגר והמענה בפיטש אותו תתבקש/י להציג בפני קהל המשתתפים והשופטים.

יום ולילה יוקדשו למפגשים עם מומחים שונים, אנשי צוות ושותפים פונציאליים לשיפור ההצעה ותוכנית ההטמעה שלה, תוך עדכון הפיטש והצגתו בפני השופטים לקראת סיום ההאקתון. תהליך שיפוטי (המחוון בד"כ ידוע מראש) יסמן את הזוכים, פרסים ומלגות (אם יש) יחולקו, מנגנון תמיכה יוצע וקדימה – לפיתוח, הפקה ויישום.

בהאקתונים רבים, עיקר הערך המוצע ליזמים הוא יצירת קשרים. הקשרים יכולים להיווצר עם משקיעים פוטנציאליים, גורמים שיסיעו להפיץ וליישם, יצירת מודעות, גיוס שותפים ואנשי צוות, יצירת מודעות וקהילה תומכת (אקו-סיסטם), אבל אין מענה בד"כ למימון פיתוח משמעותי, אלא אם כן, במקרה,היה בהאקתון או בקשרים שנוצרו בעקבותיו משקיע משמעותי (הסיכוי קלוש עד אימה).

אז למה לי להשתתף?

כי…

אם באמת את/ה מאמין/ה שיש לך מענה משמעותי לצורך משמעותי שיעשה טוב…

אם אין לך ניסיון בתהליכי יזמות…

אם את/ה באמת רוצה לקדם את המענה שלך ומוכן/ה לעבוד קשה מאד בכדי לקדם אותו…

תהליך יזמות כזה יקדם אותך בהבנת מה שנדרש ויעזור לך לזהות מקורות לעזרה ושותפים לדרך.

כדאי.

אז מה הבעיה שלי עם העתקת מודלים?

ישנן מערכות חינוך שמאמצות מודלים עסקיים ללא הבחנה במשמעות הפדגוגית והחינוכית של יישומן. מעט מאד תלמידים זוכים בסוף, איך מרגישים אלה שנכשלו? האם יפסיקו להעיז?

בפרויקטים אותם אני מלווה כמנחה פדגוגי בתוכנית "סמארט-אפ" – תוכנית המצויינים של המכללה, עם אחותי ד"ר אפרת פרל, ראשת התוכנית, אנו מדגישים תמיד – התוצר איננו המטרה העיקרית. תהליך הלמידה שהם עוברים, המיומנויות הרכות שהם רוכשים, אלה המטרות העיקריות – ומי שעובר/ת את התהליך – מבין/ה.

האם chatGPT יודע לאהוב?

הערה: את הפוסט הזה פרסמתי לפני ימים ספורים תחת השם "chatGPT – בינה או אי-בינה מלאכותית?". הפוסט היה בפורמט PDF והיה צריך להוריד את ומסובך מידי בכדי לקרוא. לאור התנועה הרבה שמעוררים הפוסטים האחרונים בנושא בינה מלאכותית בבלוג שלי, ולאור המדריך למורה שפורסם אתמול בקבוצה "בינה מלאכותית בחינוך" בפייסבוק, ולאור האכזבה שביטאתי בתגובתי לפרסום: "קראתי בעיון ואני יכול לבשר באכזבה שסביבת הלמידה העיקרית אליה מכוון המדריך היא קונבנציונאלית: מורה, תוכנית לימודים, מבחנים וכד'. לאור זאת, אני מתחיל לכתוב מדריך למורה ולתלמידים של שימוש בבינה מלאכותית ללמידה בסביבת PBL. נראה מה יצא. מבטיח לשתף." החלטתי לערוך ולשתף את הפוסט שוב, במקום הקודם שנקרא: "chatGPT – בינה או אי-בינה מלאכותית?"

לפני שנים רבות, הנחיתי ילדים שימוש במחשב למטרות למידה. אלה היו ילדי כיתות ה' ו' בבית ספר "מבואות" בבאר טוביה, ולמעשה זה היה המפגש הראשון שלי עם ילדים כמורה. עברתי בכיתות, הסברתי להם קצת מהו מחשב ושאלתי מה מחשבים לא יוכלו אף פעם לעשות. 

קמה ילדה קטנה ואמרה שהם לא יוכלו אף פעם לאהוב… שאלתי למה? 

והיא ענתה: "כי לא נדע ללמד אותם איך לאהוב" 

מעניין, זה היה ב-1984. 

בימים אלה, כשאנו פוגשים מופעים חדשים ומלהיבים של אינטליגנציה מלאכותית – במיוחד את E – Dall ואת ChatGPT ,רציתי לראות מה יקרה אם אשאל: How to love? 

זאת היתה התשובה:

Loving someone is a complex and personal experience, and the way to love someone will vary from person to person. However, here are some general tips on how to love someone: 

1. Be present: One of the most important things in any relationship is to be present and fully

 engaged with the other person. Take the time to listen to them, to understand their thoughts and feelings, and to be there for them emotionally. 

2. Communicate: Good communication is key to any relationship. Make sure to express your own thoughts and feelings clearly and honestly, and listen actively when the other person speaks. 

3. Show kindness: Small acts of kindness and thoughtfulness can go a long way in building and maintaining a loving relationship. Show the other person that you care by doing things that make them happy or make their life easier. 

4. Be supportive: Being supportive of the other person's goals and dreams is important. Encourage them and be there for them when they need you. 

5. Be patient: Love takes time to grow and flourish. Be patient with the other person and with the relationship, and remember that everyone is different. 

6. Be yourself: Be true to yourself and let the other person know the real you. Don't try to be someone you're not, and don't expect the other person to be anyone other than who they are. 

7. Show appreciation: Show the other person that you appreciate them and all that they do for you. Acknowledge and thank them for their efforts and contributions to the relationship. 

8. Forgive: Forgiveness is an important part of any relationship. Learn to forgive and let go of past mistakes and hurts. 

9. Work on yourself: Love starts with self-love, so it's important to work on yourself, to grow and develop as a person. The more you understand and accept yourself, the more you will be able to understand and accept others. 

10. Practice empathy: Try to understand and feel the other person's emotions, this will help you to connect with them at a deeper level and build a stronger bond. Remember that love is a journey, not a destination. It requires time, effort, and commitment to build and maintain. It's important to be patient and to always strive to be the best version of yourself, but also remember that loving someone is not always easy, but it is always worth it. 

אז ניסיתי עוד כיוון:

 Write a essay on how exciting it is to eat honey 

Eating honey is a truly exciting experience. Not only is it delicious, but it also offers a wide range of health benefits. One of the most exciting things about honey is its versatility. It can be used in a variety of ways, from sweetening tea or coffee to being used as a natural sweetener in baking. It can also be used as a spread on toast or as a glaze for meats and vegetables. This versatility makes it a great ingredient to have on hand in the kitchen. 

Honey is also a great source of antioxidants and has anti-inflammatory properties. This means that it can help to boost the immune system and protect against illnesses such as colds and flu. 

It also has been known to help with wound healing and soothe sore throats. 

Another exciting thing about honey is that it is a natural product, made by bees from the nectar of flowers. This means that it is free from artificial additives and preservatives, making it a healthier option than refined sugar. 

Finally, honey is a unique and delicious treat that can be enjoyed by people of all ages. It is a perfect way to add a touch of sweetness to any meal or snack. 

In conclusion, eating honey is an exciting experience that offers a wide range of benefits. Its versatility, health benefits, and natural origins make it a delicious and healthy addition to any diet. 

מאוכזב ביקשתי: 

Write a poem on how exciting it is to eat honey

 

זאת התגובה: 

Honey, oh sweet nectar of the bees, 

A treat for both young and old with ease. 

It drips and flows like liquid gold, 

A taste that never seems to grow old. 

Exciting, the way it sweetens my tea, 

The way it glazes my grilled cheese, 

A spread on toast, a marinade too, 

Honey, there's nothing it cannot do. 

The buzz of the bees, the flowers they see, 

All come together perfectly, 

To create this elixir of the earth, 

A treasure of immeasurable worth. 

The antioxidants, the anti-inflammatory, 

Honey, your health benefits are plenty, 

A boost for the immune, a soothing balm, 

You are a natural healer, calm. 

So let us raise a jar or two, 

And savor the taste, the color, the hue, 

For honey, you are an exciting treat, 

A joy that can never be beat. 

אז ביקשתי:

Write a poem on how exciting it is to eat 

Eating, a pleasure, a delight, 

A moment to savor, day or night. 

Exciting, the way flavors blend, 

A symphony for the taste buds to attend. 

From spicy to sweet, sour to salty, 

Each bite a new adventure, hearty. 

The crunch of a salad, the softness of bread, 

Eating, a journey for the senses to be led. 

Exciting, the way a dish is prepared, 

The sizzle of a pan, the aroma that's shared. 

The colors, the textures, the presentation too, 

Eating, a feast for the eyes as well as the chew. 

The company we keep, the stories we tell, 

Eating, a bonding experience, as well. 

A celebration, a comfort, a joy, 

Eating, a gift, a true treasure to enjoy. 

So let us raise a fork or chopsticks, 

And savor each bite, each sip, each lick, 

For eating, is an exciting treat, A pleasure that can never be beat.

 חיכיתי שהמחשב "יבין" את הרמז ויזכיר את: "כשאתה קם בבוקר, פו," אמר חזרזיר לבסוף, "מה הדבר הראשון שאתה אומר לעצמך?" "מה אוכלים הבוקר?" אמר פו. "מה אתה אומר, חזרזיר?" "אני אומר, ׳אני תוהה איזה דבר מרגש עשוי לקרות היום׳?" אמר חזרזיר. פו נד בראשו מהורהר. "זה אותו הדבר," הוא אמר. זה כמובן מה-TAO של פו (בנג'מין הוף) אבל מופיע גם במקור אצל א.א. מילן:

 "When you wake up in the morning, Pooh," said Piglet at last, "what's the first thing you say to yourself?" "What's for breakfast?" said Pooh. "What do you say, Piglet?" "I say, I wonder what's going to happen exciting today?" said Piglet. Pooh nodded thoughtfully. "It's the same thing," he said 

נתתי לו עוד צ'אנס – שאלתי (מתוך תקווה שיזהה גם את האמירה המפורסמת של סנט אקזופרי):

How to build a boat? 

Building a boat can be a challenging but rewarding project, and the process will vary depending on the type of boat you plan to build. Here is a general outline of the steps involved in building a boat:

1. Planning: Start by deciding on the type of boat you want to build and gather the necessary plans and materials. You will also need to consider the size of the boat, the intended use, and the skill level required to build it. 

2. Gather materials: Based on the type of boat you plan to build, you will need to gather the appropriate materials. This may include wood, fiberglass, epoxy, and other materials depending on the type of boat. 

3. Build the frame: The first step in building a boat is to create the frame, or the skeleton of the boat. This may involve cutting and shaping the wood or other materials, and attaching them together to form the shape of the boat.

4. Add the decking: Once the frame is complete, you will need to add the decking. This can be made from wood or other materials and will form the floor of the boat. 

5. Apply fiberglass: After the decking is in place, you will need to apply fiberglass to the exterior of the boat. This will provide strength and durability to the boat and protect it from water damage. 

6. Install hardware: Once the fiberglass is in place, you will need to install the hardware, such as the steering wheel, seats, and other features.

7. Finishing touches: Finally, you will need to add any finishing touches to the boat, such as paint or varnish. Building a boat can be a complex and time-consuming process, and it's important to have a good set of plans and the right materials. It is also important to have all the necessary tools and equipment to complete the project. If you are new to boat building, you may want to start with a smaller and simpler project before moving on to more complex designs.

שהרי במקור כותב אקזופרי: איך בונים ספינה? אוספים אנשים ונוטעים בהם את האהבה והכמיהה לים הגדול, הרחב והאינסופי. ולא מקבצים אנשים ואומרים להם להכין תוכניות, לאסוף חומרים ולבנות ספינה לא עזר… מה אני מנסה להגיד בעצם? שעד עכשיו (ואני מודה, לא חקרתי מספיק), הילדה צודקת… אז לסיכום נתתי לו תמונה, וביקשתי שיתן לי אותה עם פו הדוב, אוכלים דבש.