רשמי ביקור בבית הספר הדו-לשוני – גליל… או – מה אתה עושה כשאתה פוגש מפלצת?

למשל את זאת:

כשאתה נכנס לבית ספר ומבהיקות מולך עיני ילדים, בוהק של אור, אתה מתחיל להבין שהגעת למקום שיהיה לך טוב לבקר בו. כשלאור בעיני הילדים מתווסף אור בעיני המורות והמורים ובעיני המנהלת… אתה מבין שהולך להיות לך יום משובח. זה היה הבוקר. גוש שגב, קיבוץ אשבל, בית ספר דו-לשוני ״גליל״.

המפלצת שלמעלה היא חלק ממשחק קלפים רב פנים שהכינו ילדי בית הספר במסגרת מה שהם קוראים למ"פ (למידה מבוססת פרויקטים), מה שאני רגיל שקוראים לו PBL:

מזכיר לי ביקור ברשת בתי ספר בסן דייגו בקליפורניה (2016) שבו, במקרה, היו גם מנהלת מנאר חיאדרה בית הספר וכמה מהמורות בו – זו היתה רשת "הייטק – היי" שלא מעט מהשפעות הביקור ההוא רואים ברוח הפדגוגית של בית הספר וברוח היישומיות המנשבת בו.

מה שכתוב באתר בית הספר על למ"פ זה:

"למידה מבוססת פרויקטים (PBL:Project Based Learning) מהווה עיקרון פדגוגי מרכזי ב"גליל". היא מלווה ביצירה משותפת ורב תחומית אשר כוללת תכנון, עיצוב וביצוע של תוצרים משמעותיים למציאות סביבנו.

הלמידה מבוססת על שלושה צירים מרכזיים: יצירה של גוף ידע משמעותי, הפקת תוצר בעל ערך ללומד, לקהילה ולחברה והצגת תוצרים בפני קהל לשם שיתוף והערכה. הילדים לוקחים חלק פעיל בלמידה של נושאים רלוונטיים ולעולם שמחוץ לכתלי בית הספר והופכים לבעלי השפעה על סביבתם."

משחק המפלצות אותו הזכרתי למעלה הוא מוצר מקצועי לחלוטין. הוא מופק באיכות מקצועית וארוז ברמה מקצועית, העניין הוא שמי שעשה אותו הם הילדים.

מה פתאום מפלצות – מה זה קשור ללמידה?

אם נקרא שוב את הציטוט מאתר בית הספר, הרי שאנחנו רואים חלק מהרציונל – הפקת תוצר בעל ערך ללומד, לקהילה ולחברה… איך מפלצות קשורות לכאן? אני מניח שאשאיר לכם הקוראים להבין… תוכלו כמובן להתייעץ עם צ'אט ג'יפיטי…

אני:

איך בניית משחק קלפים על מפלצות מתקשר לחינוך בבית ספר יסודי?

ChatGPT

בניית משחק קלפים על מפלצות יכולה להתקשר לחינוך בבית ספר יסודי במספר דרכים:

• למידה חווייתית: תלמידים יכולים ללמוד דרך משחק. כשהם יוצרים משחק קלפים, הם לומדים לחשוב באופן ביקורתי ויצירתי, כאשר הם צריכים לחשוב על כללים, אסטרטגיות ואינטראקציות בין הקלפים.
• פיתוח כישורים חברתיים: משחקים קבוצתיים מעודדים עבודת צוות ותקשורת. ילדים לומדים לשתף פעולה, לתכנן יחד ולהתמודד עם ניצחונות והפסדים באופן בריא.
• פיתוח כישורי חשיבה ופתרון בעיות: התלמידים יכולים ללמוד כיצד לפתור בעיות באמצעות פיתוח טקטיקות ואסטרטגיות למשחק. זה מעודד חשיבה מחוץ לקופסא ופתרון בעיות יצירתי.
• חינוך אמנותי ויצירתי: יצירת הקלפים עצמם מצריכה כישורים אמנותיים. תלמידים יכולים לצייר, לעצב ולהביע את עצמם דרך האמנות של המפלצות ועיצוב הקלפים.
• למידה רב-תחומית: פיתוח משחק כזה יכול לכלול ידע מתחומים שונים כמו מתמטיקה (לצורך חישוב נקודות וסטטיסטיקה), לשון (כתיבת טקסטים והוראות), ומדעים (אם המפלצות מבוססות על יצורים אמיתיים או תופעות טבע).

אני: 

ואיך זה קשור לטיפול בפחדים?

ChatGPT

בניית משחק קלפים על מפלצות יכולה להיות כלי יעיל לטיפול בפחדים בבית הספר היסודי, במספר דרכים:

• המרת הפחד למשהו מוחשי: פחדים, במיוחד אצל ילדים, לעיתים קרובות אינם מוחשיים. כאשר ילדים יוצרים מפלצות שמייצגות את פחדיהם, הם ממירים את הפחד המופשט למשהו מוחשי וניתן לניהול. זה יכול לעזור להם להבין ולהתמודד עם הפחדים שלהם בצורה בריאה יותר.
• שליטה על הפחד: במשחק, הילדים הם אלה שקובעים את חוקי המשחק ואת האופן שבו המפלצות מתנהגות. זה יכול לתת להם תחושת שליטה על הפחדים שלהם, מה שיכול להיות מאוד מעצים.
• דימוי חיובי והתמודדות: יצירת משחק יכולה לעזור לילדים לפתח דרכים חיוביות להתמודד עם הפחדים שלהם. יכול להיות שהם יכללו במשחק כלים או דמויות שעוזרות להתמודד עם המפלצות, מה שמשקף את האמצעים שהם יכולים להשתמש בהם במציאות להתמודדות עם פחדים.
• דיון וחשיפה: עבודה על המשחק יכולה להיות הזדמנות לדיון פתוח ובטוח על פחדים. זה יכול לעזור לילדים ללמוד שכולם חווים פחדים ושיש דרכים להתמודד עם זה.
• תמיכה חברתית ורגשית: בעבודה קבוצתית על המשחק, ילדים יכולים לתמוך זה בזה ולהיות חשופים לחוויות ולפחדים של ילדים אחרים, דבר שיכול לפתח אמפתיה והבנה.

באופן כללי, בניית משחק קלפים על מפלצות יכולה להיות כלי חינוכי וטיפולי יעיל לעיבוד רגשי, פיתוח כישורים חברתיים והתמודדות עם פחדים בקרב ילדים בבית הספר היסודי.

רוח בית הספר, בבואת הימים המוטרפים האלה, בבית ספר דו-לשוני שבו ילדים, חשופים, אולי, למפלצות מסוגים אחרים, היא רוח של התמודדות.

בשיחה עם מנאר, בה שתפה אותנו בלבטי ההתמודדות עם אתגרי השעה, למדנו שהם פנו לכל ההורים בבית הספר (יש שם 320 תלמידים), ושאלו כמה הילד מודע למלחמה, כמה הם מודעים למה שקרה ולנושא החטופים. על בסיס החקר הזה הם ניסחו לעצמם דרכי התמודדות שעיקרם להרגיע.

מבינים למה מפלצות? זה מה שאני הבנתי…

לסיכום הביקור, ויהיו עוד כאלה – לא רציתי לעזוב. רציתי להישאר עם האנשים האלה והילדים האלה, עם האופטימיות שלהם, עם האור בעיניים.

את רשמי הביקור סיכמתי בשורה אחת במפגש הסיכום:

זהו בית ספר שללא היסוס הייתי ממליץ לנכדי ללמוד בו. סימן קריאה.

תודה לכם, ילדים מורים ומורות,

תודה לך מנאר

תודה לך יעקב שנידר

תודה לכם שעזרתם לי לראות קצת אור בקצה המנהרה בה אנחנו מוצאים את עצמנו בשנה האחרונה. 

עוד נשוב…