מקרה מס׳ 1 – הנסיעה לירושלים
גשם זועף. הכל אפרורי. המגבים עובדים בשיא המהירות שלהם. הכביש כל כך רטוב, שהתנועה שבאה ממול מרימה גלי מים שעוברים את המעקה שבין המסלולים, שוטפים את החלון הקדמי, ולרגע אתה מאבד את הקשר עם הכביש שלפניך… זוועה. יום שישי, כביש מס׳ 1 – הדרך לירושלים. אתה נוסע לבית ספר לא מוכר בשכונה לא מוכרת – ווייז עושה את כל העבודה.
אתה מגיע ליעד, נושם לרווחה – אבל בעצם מבין שאתה לא ממש יודע היכן אתה נמצא. הסיכוי שתוכל להגיע ליציאה מירושלים ללא הווייז – קטן עד אפסי… אתה תלוי בווייז.
מקרה מס׳ 2 – פרויי׳ט צוותי
יושבות ועובדות על בניית מודל של אנרגיית השמש לניצול ביתי. לומדות על אנרגיות מתחדשות. הצוות כולל 5 סטודנטיות ואנחנו חוקרות את התחום, כל אחת מנסה למצוא מקורות רלוונטיים להכרות עם התוכן ודוגמאות לבניה של פרויקטים דומים – אולי אפשר ללמוד מהם מהם התכנים הרלוונטיים, רעיונות ליישום ותהליך הפיתוח של המודל. שואלות את צ'אט ג'יפיטי אילו תכנים מתוך תוכנית הלימודים בחטיבת הביניים נצטרך ללמוד כדי ליצור כזה מודל. מבקשות ממנו הצעה לפרויקט אותו תלמידים יוכלו לבנות שישמש להבנת הקשר בין עוצמת הקרינה לתפוקת החשמל:
אנחנו עובדות על פרויקט מדעי בכיתה ט'. הצוות שלנו (חמש בנות) קבל על עצמו לבנות מודל של מערכת סולארית לשימוש ביתי. המודל צריך לייצר אחוז אחד של צריכה ממוצעת של משפחה. האם תוכל לעזור?
והוא משיב:
בניית דגם למערכת אנרגיה סולארית לבית שמפיקה 1% מהשימוש הממוצע בבית היא פרויקט מדהים לבית ספר תיכון! הנה הדרכה מפורטת שתעזור לכן לתכנן ולבנות את הדגם:
1. הבנת השימוש הממוצע באנרגיה בבית
ראשית, עלינו לקבוע מהו 1% מהשימוש הממוצע באנרגיה בבית. בארצות הברית, הבית הממוצע צורך כ-877 קילוואט שעה (kWh) בחודש (הנתון עשוי להשתנות בהתאם לאזור ולבית).
2. חישוב של 1% מדרישות האנרגיה
1% מצריכת החודש היא:
877 kWh×0.01=8.77 kWh
877kWh×0.01=8.77kWh
מכיוון שהמטרה היא לייצר 1% מצריכת החודש, נחשב את היעד היומי (בהנחה שישנם כ-30 ימים בחודש):
3. תכנון מערכת האנרגיה הסולארית שלכם
על מנת לעמוד בדרישה זו, תצטרכו להתחשב ב:
- פאנלים סולאריים: קיבולת הפאנלים נמדדת בוואט (W). כדי לחשב כמה וואטים דרושים, חשוב לדעת את יעילות הפאנל וכמות השמש שהוא מקבל בממוצע כל יום.
- שעות שמש: נניח בממוצע 4-5 שעות שמש ישירה ביום, למרות שזה משתנה בהתאם למיקום.
- חישוב גודל המערכת: אם מערכת הפאנלים הסולאריים מקבלת 5 שעות שמש ישירה ביום, החישוב הפשוט להערכת גודל המערכת הנדרשת יהיה:
מכיוון ש-1 kW = 1000 W, אתם זקוקים לקיבולת של כ-60 W של פאנלים סולאריים.
4. רכיבי הדגם שלכם
- פאנלים סולאריים: לפי החישוב, תחפשו פאנל סולארי קטן או מספר פאנלים שבסך הכל מגיעים לכ-60 W.
- ממיר: ממיר את החשמל מ-DC, שמייצרים הפאנלים, ל-AC, שיכול להפעיל מנורות או מכשירים קטנים לדגם שלכם.
- סוללה (אופציונלי): אם ברצונכם שהמערכת תאחסן אנרגיה, כללו סוללה קטנה שיכולה לאחסן את האנרגיה שנוצרה.
- מפקח טעינה: מגן על הסוללה מפני טעינה יתר על ידי רגולציה של המתח והזרם הנכנסים מהפאנלים הסולאריים.
- חוטים וחיבורים: לחיבור כל הרכיבים בבטחה.
5. בניית הדגם
- בניית הבסיס: השתמשו בחומר עמיד להרכבת הפאנלים הסולאריים, זה יכול להיות בסיס עץ או פלסטיק.
- התקנת הפאנלים הסולאריים: התקינו את הפאנלים הסולאריים על הבסיס, כשהם מופנים לכיוון שבו הם יקבלו את הכמות הרבה ביותר של שמש.
- חיבור המערכת: חברו את הפאנלים הסולאריים למפקח הטעינה, לאחר מכן לסוללה (אם משתמשים), ולבסוף לממיר. וודאו שכל החיבורים בטוחים ומתאימים לדרישות המתח והזרם.
- בדיקה: לאחר הרכבת המערכת, חשפו את הפאנלים לשמש. השתמשו במולטימטר כדי לבדוק אם הממיר מוציא חשמל AC וכמה. תוכלו להדגים את יכולת המערכת על ידי הפעלת מנורת LED קטנה או מאוורר.
6. הצגה
הכינו הצגה שמסבירה:
- איך עובדת אנרגיה סולארית.
- את רכיבי המערכת שלכם והתפקידים שלהם.
- את החישובים שהשתמשתם בהם כדי לעצב את המערכת.
- את חשיבות האנרגיה המתחדשת ואיך הדגם שלכם תורם להבנה וקידום שלה.
הפרויקט הזה מציע חוויה למידה מעשית על אנרגיה מתחדשת, בפרט אנרגיה סולארית. זו דרך נהדרת להבין את היסודות של כיצד ניתן לנצל את האנרגיה הסולארית להפעלת בתינו. בהצלחה בפרויקט המדע שלכם!
אז ביקשנו שיציג תמונה של המודל:
ואנחנו שואלים את עצמנו – אז מה בעצם נותר לנו לעשות?
מה נלמד מפרויקט כזה, שמוגש לנו על מגש של סיליקון?
ובכלל, מה קורה לתהליך החקר שאותו למדנו להעריך כמפתח מיומנויות למידה חשובות?
זוכרים את השאלות שהתעוררו עם כניסת מחשבי הכיס? טוב, אולי לא, אבל הדור שלי ושלי בני זוכר. היו חששות, הילדים לא ידעו את לוח הכפל… יאבדו את היכולת לחשב… מה יהיה אם תגמרנה הסוללות…?
מקרה מס׳ 3 – ילדי המסכים
ניסיתם עם ילדים כשהם עסוקים במסך?!
ֿ
שאלתם את עצמכם, מה הם עושים שם?
יש כמה אפשרויות: הם משחקים, הם מצ׳וטטים, הם צופים בסרטוני יוטיוב או טיקתוק…
יש להניח שאתם מפריעים להם. במקרים רבים, הם לא עונים… או שהם מפליטים נבחה קצרה של אני עסוק אל תפריעו לי…
שאלתי את ג׳יפיטי את כמות השעות הממוצעת שילדים משקיעים במסך ביום בשלושת הפעילויות העיקריות: משחקים, צפיה בסרטונים ורשתות חברתיות. הוא ענה בחלוקה לשתי קבוצות גיל: מתחת ל-13 ובין 13-18.
בחרתי להתייחס לקבוצת המבוגרים יותר – ילדים בני 13-18, מתוך הנחה שאת הצעירים קל יותר להגביל.
ובכן:
במשחקים – 2-4 שעות
בצפיה בסירטונים או סרטים וסדרות – 1-3
במדיה חברתית – 2-4 שעות
נשמע מוגזם? כן, גם לי, אז שאלתי אותו מהיכן המקורות. הוא ענה עם רשימת מקורות משכנעת.
האם אנחנו מגדלים ילדים מוגבלים ביכולות התקשורת האנושית שלהם?
אני מניח שיהיה קל להסכים אם היינו שואלים האם אנחנו מגדלים ילדים שערוצי התקשורת שלהם משתנים ובכך גם סוג התקשורת, ואני מאמין שאכן.
אז מה עושים עם זה?ֿ
טענתי היא שעל מנת לשמר יכולות אנושיות משתנות עם התפתחותן של טכנולוגיות חדשות עלינו להציף את עולמם של ילדינו בהזדמנויות של שימוש במיומנויות אנושיות, אך לא תמיד במסגרות ובערוצים להם אנחנו מודעים היום, כלומר – צריך לפתח ערוצים חדשים או ליישם ערוצים מוכרים באופן שונה. על כל זה בהמשך.
מקרה מס׳ 4 – הזיקה למציאות
שאלה: כמה אחוז מהזמן בו אתם מבקרים באתר טיולי חדש אתם מאחורי מצלמת הסלולרי? כמה מהזמן הזה אתם עסוקים לחפש זווית צילום מעניינת? כמה מהזמן הזה אתם בחוויית הטיול?
ככל שאנחנו מציבים את עדשת הסלולרי בינינו לבין המציאות, החיבור שלנו לחוויה הולך ופוחת. אנחנו מחפשים זוויות צילום ופחות עסוקים בחווייה של להיות שם. אנחנו שמים פחות לב לפרטים, ליופי המקום, לאווירה, למשמעות המקום…
מקרה מס׳ 5 – חשיבה יצירתית
אני כותב סיפור הרפתקאות. אני מבקש מצ׳אט ג׳יפיטי להציע לי רעיונות לסיפור הרפתקאות – כך:
אני רוצה לכתוב סיפור הרפתקאות על מכונת זמן ופיענוח תעלומות בתקופות שבהן התגלו חידושים משמעותיים בהיסטוריה. אתה יכול להציע לי רעיונות לעלילה:
ChatGPT
כמובן, נשמע כמו פרויקט מרתק! הנה מספר רעיונות לעלילה שמשלבים מכונת זמן ופיענוח תעלומות בתקופות היסטוריות שונות:
1. התעלומה של המצאת הדפוס
- תקופה: אירופה, המאה ה-15.
- עלילה: הדמויות הראשיות מגלות שהמצאת הדפוס של גוטנברג עלולה להימחק מההיסטוריה עקב תכסיס של סדרה סודית שרוצה לשמור על הידע בידי האליטות בלבד. הם צריכים להשתמש במכונת הזמן כדי להבטיח שגוטנברג יצליח במשימתו ולפענח את התעלומה שמאחורי הסדרה הסודית.
2. הקוד האבוד של דה וינצ'י
- תקופה: איטליה, תחילת המאה ה-16.
- עלילה: בעקבות גילוי מסתורי של יומן נעלם של לאונרדו דה וינצ'י, הדמויות מגלות שבתוך היומן נסתר קוד שיכול לשנות את מהלך ההיסטוריה. הם צריכים לנסוע בזמן, להתחזות לתלמידיו של דה וינצ'י, ולפענח את הקוד לפני שכוחות נגדיים יגלו אותו וישתמשו בו לרעה.
3. המרד הגדול שלא היה
- תקופה: אנגליה, סוף המאה ה-18.
- עלילה: הגיבורים מגלים שמרד גדול של פועלים בתעשייה הראשונה, שהיה אמור להביא לשינויים חברתיים משמעותיים, נמנע בצורה מסתורית. הם חוזרים בזמן כדי לחשוף את הכוחות שעמדו מאחורי הקלעים ולעזור למנהיגי המרד להשיג את מטרותיהם.
4. האוצר האסור של האינקה
- תקופה: פרו, מאה ה-16 לפני הכיבוש הספרדי.
- עלילה: במסע לחיפוש אחר אוצרות נעלמים, הגיבורים מגלים שהאימפריה האינקה החזיקה בטכנולוגיה מתקדמת שאבדה לאחר הכיבוש הספרדי. הם נאבקים להגן על הידע הזה מפני כוחות מודרניים שרוצים לשלוט בו.
5. המסע לתיקון ההיסטוריה
- תקופה: חוצה תקופות ומקומות שונים.
- עלילה: הגיבורים מגלים שההיסטוריה של האנושות נפגעה על ידי זמנאי מרושע ששינה אירועים מכריעים לרעה. הם צריכים לנסוע לתקופות שונות, לתקן את הנזקים ולהבטיח שהעתיד ישאר במסלול הנכון.
בכל אחת מהעלילות הללו, ניתן לשלב תעלומות, קונפליקטים, ודמויות היסטוריות אמיתיות עם דמיון רב. המפתח הוא ליצור סיפור שבו הצילום, ההרפתקה, והדמויות מתמזגים לחוויה עשירה ומרתקת שמעבירה את הקוראים דרך זמן ומקום.
מה נשאר לי לעשות?
וידוי קטן:
אחד המשובים שאני מקבל כבר שנים רבות מהסביבה הוא שאני אדם יצירתי. אני מניח שאחד היתרונות החשובים שלי הוא היכולת לראות אלטרנטיבות רבות למצבים שמחייבים פתרון או רעיון חדש. אין לי ספק שסוג כזה של טכנולוגיה מאיים עלי. האם ערך היצירתיות יפגע? האם אני מאבד את אחד היתרונות היחסיים שלי? ומה עם נכדיי?
האם ילדים שצומחים בעולם שבו כל צורך ליצירתיות נענה ע״י טכנולוגיות בינה מלאכותית יגדלו להיות אפורים ומשעממים? הרי אם חשיבה יצירתית מתפתחת במשך שנים עם חוויות החיים שלנו, איך נגדל יצירתיים אם לא נצטרך להשתמש בחשיבה פורצת? בלתי שגרתית?
אז מה עושים עם זה?ֿ
כתבתי קודם: טענתי היא שעל מנת לשמר יכולות אנושיות משתנות עם התפתחותן של טכנולוגיות חדשות עלינו להציף את עולמם של ילדינו בהזדמנויות של שימוש במיומנויות אנושיות, אך לא תמיד במסגרות ובערוצים להם אנחנו מודעים היום, כלומר – צריך לפתח ערוצים חדשים או ליישם ערוצים מוכרים באופן שונה.
הבטחתי המשך.
המשך וסיכום
בינה מלאכותית בהתחדשותה, מציעה לנו, אנשי חינוך, יתרונות עצומים. התרומה המשמעותית ביותר, לדעתי, למורה היא בגיבוי ובתמיכה שהיא מציעה לו להתמודדות עם כל אתגר ובמיוחד בעולמות התוכן שאינם במוקד העניין וההכשרה שלו. אבל, כאנשי חינוך, מוטלת עלינו האחריות והחובה לשים לב לסכנות האפשרויות.
דיברנו על נייווט, תכנון פרויקט, זמן מסך, צילום, יצירתיות… מספיק מקרים, לדעתי, להבין את הסכנה העיקרית: מיומנויות אנוש יכולות להיפגע מעצם הניתוק של חיינו וחיי ילדינו מחוויית המציאות.
דיברתי על פתיחה של ערוצים חדשים לפיתוח מיומנויות אנושיות.
איך נתמודד עם אובדן חוש ההתמצאות
אז דרך בדוקה ומקובלת במקומותינו היא השימוש בכלים משמעתיים.
כמה רעיונות לדוגמה (הפעם שלי)
- ניווטים:
פיתוח תחושת התמצאות וקשר למציאות
רציונל: מכשירים אלקטרוניים (GPS, מצלמת הטלפון, רשתות חברתיות, משחקים דיגיטליים, ועוד) מנתקים אותנו מהמציאות ומבודדים את האדם ל"כלוב" של מציאות מדומה. רעיון זה בא ל"כפר" תוך נסיון לשמר מיומנות אנושיות בתהליכי צמיחה של ילדים ואנשים.
לשם כך נפתח סדרת פעילויות משחקיות ממוקדות ניווטים ומודעות למרחב. למשל:
הילדים ייבנו, במסגרת סדנת היצירה, "מצפן". המצפן יהיה לוח עגול (15 ס"מ רדיוס בערך) ועליו מחוג ועליו 8 רוחות השמיים (במלל וציור). במסגרת משחק "מחפשים את המטמון" יוטמעו במסלול "מצפנים" והוראות בכל תחנה. פתק מוסתר יציג את הכיוון שאליו הילדים צריכים להמשיך לתחנה הבאה ובפתק כיוון כמו "תמשיכו לצפון מזרח" (הילדים ישחקו בקבוצות ובכל קבוצה יהיה ילד אחד לפחות שיודע לקרוא), הילדים יכוונו את מחוג המצפן לפי הוראות הפתק וימשיכו לכיוון המחוג.
המשחק יתקיים בתוך המבנה ומחוצה לו.
- דוגמה נוספת? כל ילד יכין עם ההורים "וויז" על נייר. זו תהיה מפת הדרך מבית הספר הביתה ולהפך. הילדים יימדדו את הזמן שלוקח להם ללכת בין צומת לצומת, יסמנו מקומות מסוכנים (חציית כביש, למשל) ואת הכיוונים אליהם צריך לפנות בכל צומת.
עוד דוגמה? הילדים יישתמשו ברחפן לצילום בית הספר וסביבתו ממבט הציפור ויסמנו על התמונה מפה, נקודות ציון ומפתח.
- עוד דוגמה? הילדים ינווטו וירטואלית באמצעות גוגל מפות מבית הספר לביתם על גבי מחשב בבית הספר (להדגיש שלא ישתמשו בניווט סלולרי בטלפון).
- עוד? הילדים מעלים את גוגל מפות, מציינים את כתובת ביתם ומנווטים משם אל בית הספר, בתי חברים, הבית של סבתא… באמצעות StreetView. אח"כ מזהים את אותה הדרך במציאות (כשנוסעים באוטו, ללא ניווט דיגיטלי).
איך נתמודד עם התערערות היכולת לארגן פרויקטים?
- הילדים שותפים בארגון כל מסיבה, טיול או אירוע בכיתה. גם אם הם משתמשים בבינה מלאכותית לעזרה, הם עוברים על התוכנית המוצעת, מתאימים אותה לתרבות הכיתה, ומשפרים. עצם הבקרה על תוצרי הבינה המלאכותית נותן בידי הילדים מוטת שליטה והכרה שאי אפשר לסמוך על המחשב ללא ביקורת והתאמה לתנאים המיוחדים שלנו.
- הילדים לומדים, דרך פרויקט בניהולם, תוכנה לניהול פרויקטים, מכירים את הקשר בין אבני דרך, לוחות זמנים ומשאבים ומגישים את תוכניותיהם במקביל לתוכניות שמציעה הבינה המלאכותית.
מה עושים עם ההגזמה בענייני זמן מסך?
שאלתי את צ'אט ג'יפיטי את השאלה הבאה:
אני אבא לילד בן 12. הוא כל הזמן בטלפון שלו. הוא ממעט לתקשר איתי ועם אמא שלו. אני מודאג. מה אני יכול לעשות?
ChatGPT
אני מבין שאתה מודאג מזמן המסך של בנך והשפעתו על התקשורת במשפחה ועל רווחתו הכללית. הנה מספר אסטרטגיות שתוכל לשקול לנקוט בהן כדי להתמודד עם הנושא הזה:
1. תקשורת פתוחה
- התחל בשיחה: גש אל בנך בדרך שאינה מאיימת. הבע את דאגותיך והתעניינות בפעילויותיו באונליין בלי לשפוט. שאל אותו על האפליקציות, המשחקים או פלטפורמות המדיה החברתית האהובות עליו ומדוע הן מוצאות חן בעיניו.
- שתף ברגשותיך: ספר לו כיצד התנהגותו משפיעה עליך ועל המשפחה. הסבר שאתה מתגעגע לבלות איתו זמן ולשוחח איתו.
2. קביעת גבולות והגבלות
- צור תוכנית מדיה משפחתית: שתפו פעולה בקביעת הגבלות סבירות לזמן מסך שכולם במשפחה יכולים לעמוד בהן. האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים מציעה כלים ליצירת תוכנית מדיה משפחתית מותאמת אישית.
- קבע אזורים ללא טכנולוגיה: הקצה אזורים בבית שבהם טלפונים ומכשירים אחרים אסורים, כמו בחדר האוכל במהלך הארוחות, כדי לעודד שיחה.
- עודד פעילויות אחרות: הצע פעילויות חלופיות שיכולות לעזור להפחית את זמן המסך, כמו ספורט בחוץ, קריאה או תחביבים שמתאימים לענייניו.
3. הובלה בדוגמה
- הפגן התנהגות: הדגם הרגלי מכשירים בריאים בעצמך. ודא שאינך תמיד על הטלפון או המחשב, במיוחד במהלך זמנים משפחתיים.
- השתתף בפעילויות יחד: מצא פעילויות שאתם יכולים לעשות יחד שלא כוללות מסכים. זה יכול להיות משהו פשוט כמו לצאת לטיול, לשחק במשחק לוח או לעבוד על פרויקט עשה זאת בעצמך.
4. הבנת המשיכה
- הכר את התוכן: התמצא במשחקים, האפליקציות ופלטפורמות המדיה החברתית שהוא משתמש בהם. להבין את המשיכה יכול לעזור לך לנהל שיחות מושכלות יותר ולהציע חלופות טובות יותר.
- התחבר לעניינים שלו: הצג עניין אמיתי בפעילויותיו באונליין. בקש ממנו ללמד אותך על המשחקים או האפליקציות האהובות עליו, מה שיכול לשמש כהזדמנות לחיבור.
5. חפש תמיכה במידת הצורך
- הדרכה מקצועית: אם אתה מודאג מהתמכרות או מהשפעה הפסיכולוגית של זמן מסך מופרז, שקול לחפש עצה מפסיכולוג ילדים או מיועץ משפחתי.
- משאבים השכלתיים: חפש סדנאות, ספרים או משאבים באינטרנט המציעים עצות לניהול זמן מסך של ילדים ולשיפור התקשורת במשפחה.
6. עידוד אינטראקציות חברתיות
- קידום ידידויות: עודד את בנך להזמין חברים לבית לפעילויות שאינן כוללות מסכים. חברות מחוץ למסכים יכולה לעזור לשפר את מיומנויות התקשורת הבינאישית שלו.
- זמן משפחתי: קבע זמנים קבועים לפעילות משפחתית שכולם משתתפים בה, על מנת לחזק את הקשרים ולשפר את התקשורת.
זכור, שינוי לא יקרה מעל לילה. חשוב להיות סבלני ועקבי עם הגישות הללו. על ידי הצגת אמפתיה והבנה, אתה יכול לעזור לבנך למצוא איזון בריא יותר בין זמן המסך לבין היבטים אחרים בחייו.
בעניין צילום?
אני:
אני אוהב לטייל ואני אוהב לצלם. מאז שנכנס לחיינו הצילום הדיגטלי, אני מצלם המון בטיולים. האם העיסוק בצילום פוגע בחוויית הטיול
ChatGPT
השאלה אם צילום פוגע בחוויית הטיול היא עניין של איזון ואופן גישה. צילום יכול להעשיר את חוויית הטיול על ידי מתן דרך לשמר זכרונות, לשתף חוויות עם אחרים, ולהתבונן בסביבה באופן עמוק יותר. אך במקביל, יתכן שהתמקדות יתר בצילום תפריע ליכולת לחוות את הרגע הנוכחי ולהתחבר לחוויה באופן אישי ומיידי.
איך למצוא את האיזון הנכון?
- קבע זמנים לצילום: קבע זמנים מסוימים לצילום וזמנים בהם המצלמה נשארת בתיק, כדי לאפשר לך להתרכז בחוויה עצמה.
- הייה נוכח: נסה להיות מודע לרגעים בהם אתה מרגיש שהצילום מסיח את דעתך מהחוויה ושאל את עצמך אם הצילום הזה הכרחי.
- תכנן מראש: חשוב על הסוגים של צילומים שאתה רוצה לקחת מראש, כך שתוכל להתמקד בחוויה ולא רק בצילום.
- עיבוד ושיתוף במתינות: במקום לעבד ולשתף תמונות בזמן אמת, נסה להשאיר את המשימה הזו לזמן שאחרי הטיול, כדי שתוכל להתמקד בחוויה עצמה.
בסופו של דבר, המפתח הוא למצוא את האיזון הנכון בין הרצון לשמר זכרונות לבין היכולת לחוות ולהנות מהרגע הנוכחי.
ולסיכום, איך מעודדים ילדים לחשוב יצירתית?
אישית, אני חסיד של שימוש במפה מושגית ככלי לעידוד חשיבה יצירתית. לא קורה לי שאני יושב בפני מסך ריק ולא יודע מה לכתוב, אני פשוט מעלה מפה מושגית ומתחיל לזרוק מונחים באופן אסוציאטיבי בהקשר לתחום בו אני ממוקד ומתכוון ליצור.
כתבתי על זה לא מעט, והנה, למשל, מאמר ממוקד בעניין מתוך הבלוג שלי: מפה מושגית – כלי לתקשורת מידע בעולם של למידה היברידית.
ולסיכום, סיכום
אז, מה היה לנו כאן…
אתגר גדול. ונשמרנו לנפשותינו…
