שורות אלה נכתבות בימים שבהם להיות אין – זה להיות יזם. כותב שורות אלה, בעוונותיו, עסוק כל חייו במזימות ויוזמות להנעת שינויים מעמיקים במערכות חינוך מסוידות, והיו אפילו כמה יוזמות במזימותיו ששישבשו תפישות מקובעות מידי (שיפורים במערכת המיון של חיל המודיעין, הדרכה באמצעות מחשב בבית הספר למודיעין, "קטנים כגדולים" – תוכנה שאומצה ע"י משרד החינוך כתוכנת תשתית לגני הילדים בארץ, ELM – מערכת לרפקלציה ותקשורת בין מורה לתלמידיו, KnoW – מערכת שאפילו סטיב ג'ובס רצה להטמיע במחשבי ה-NEXT שלו בתקופה שנפלט מאפל, KnoW אפילו הומלצה ע"י פרופ' גבי סלומון (חתן פרס ישראל), כתשתית להכשרת המורים בקרן קרנגי בארה"ב, המבוך – מרכז חינוכי במוזיאון צבאי גדול בקלגרי, קנדה לחקר דילמות מוסריות של הצבא הקנדי במלחמת העולם השניה, ועוד…)
לקחתי לי את הזכות לגזול מזמנך, הקורא/ת, באיזכור חלקי של מזימותי – כי ראוי להבין שלכותב שורות אלה (לי), יש ניסיון רב בפיתוח, מחקר ויזמות, והציניות שאולי תנדוף מבין השורות הבאות – בזכות נרכשה.
ובכן,
בשבועות האחרונים יצא לי להיות מוזמן או להענות לקולות קוראים בענייני יזמות. אם כיזם, אם כמנטור ואם כיועץ. המסגרות שונות לחלוטין, אך לכולן זיקה לחינוך. ומסתבר…
יש מיליה קטן של אנשים שמופיעים ומובילים את המערכות הללו
- כולם מדברים את אותה שפה
- כולם פועלים ע"פ מודלים שאובים מעולם היזמות העסקית
- כולם (כמעט), אינם מציעים תמיכה כספית משמעותית (תיכף נבין מה הם כן מציעים),
- רובם מתמודדים עם גודש עצום של יוזמות והסינון אכזרי במיוחד
אז אם באותה שפה עסקינן, להלן מילון מונחים קצר:
הערה: השימוש שאני עושה במאמר זה ב-ChatGPT איננו גימיק, הוא פשוט דרך העבודה שלי. הבוט חוסך לי זמן להגדיר הגדרות אך מחייב אותי לבחון (ולפעמים לערוך או לדייק) אותן לפני השימוש. יש להניח שזוהי הצהרת עמדה (שלי) למודל לגיטימי (לטעמי) של שימוש בבינה מלאכותית בכתיבה (אקדמית או פסודו-אקדמית).
יזמות
מהו תהליך יזמות – ChatGPT
תהליך היזמות הוא התהליך המבוצע על ידי יזם להקמת עסק חדש או לפיתוח פרויקט חדש. התהליך עשוי להיות מורכב ומכיל מספר שלבים שונים, ואינו קבוע או יחיד לכל יזם או פרויקט. מבחינה כללית, התהליך עשוי לכלול את השלבים הבאים:
- רעיון וחשיבה יזמית: בשלב זה, היזם מתפתח רעיון יזמי ומבצע מחקר על השוק והתחום בו הוא מתכנן לפעול. היזם מעריך את הצריכות וההזדמנויות בשוק ופועל ליישם את הרעיון בצורה ממוקדת.
- תכנון עסקי: בשלב זה, היזם מפתח תכנית עסקית מפורטת שכוללת את המטרות, האסטרטגיה, התכנים הפיננסיים, השיווקיים והתארגנות העסק. תכנית עסקית מסייעת ליזם לתכנן ולבנות את הבסיס היסודי לפעילותו העסקית.
- גיוס משאבים: היזם מתחיל לחפש משאבים לתמיכה ברעיון היזמי. זה עשוי לכלול חיפוש אחר משקיעים, מימון מוניטין, קרנות ממשלתיות, השקעות אישיות או חוזים עם שותפים פוטנציאליים.
- התפתחות ובניית המוצר או השירות: בשלב זה, היזם מתחיל לפתח את המוצר או השירות שלו בעזרת צוות פיתוח או יותר ממוקד. פיתוח המוצר או השירות עשוי לכלול תהליכים כמו תכנון, פיתוח, בדיקות ושדרוגים.
- שיווק ומכירות: בשלב זה, היזם מתחיל לפרסם את המוצר או השירות שלו וליישם את האסטרטגיות השיווקיות. זה כולל בניית קהל יעד, יצירת מודעות, יישומי שיווק ומכירות, ובניית רשתות עסקיות.
- ניהול עסקי: בשלב זה, היזם מתקנה את התהליכים העסקיים שלו, כולל ניהול כספים, ניהול צוותים, תהליכי ייצור או שירות, וניהול מערכות מידע עסקיות.
- צמיחה ופיתוח: לאחר ההתחלה המוצלחת של העסק או הפרויקט, היזם מתמקד בהרחבת העסק ובפיתוח חדשנות. הוא עשוי לפתח מוצרים נוספים, לכנס לשווקים חדשים, להגדיל את הצוות ולפתח שותפויות עסקיות.
אנשי חינוך מבינינו (חלקם לפחות) נעים עכשיו על כסאם באי נוחות: זה מודל מתאים לחינוך? לכן, ובכדי להדגיש את הפערים שבין מודלים שאולים מתחומים עסקיים לבין מודלים של יזמות בחינוך שאלתי:
מהו תהליך יזמות בחינוך – ChatGPT
תהליך יזמות בחינוך הוא תהליך שמעורר ומפעיל את היכולות היזמיות והחדשנות בתחום החינוך. התהליך מכוון לקידום רעיונות חדשים ושינויים במערכת החינוך על מנת לשפר את תהליכי הלמידה ולספק פתרונות חדשים לאתגרים חינוכיים.
התהליך מורכב ממספר שלבים:
- זיהוי הבעיה או האתגר: בשלב זה, מתבצעת ניתוח והבנת הבעיה או האתגר החינוכי שמתוך זה נוצר רעיון יזמי. ייתכן וישנם צרכים לשיפור תהליכי הלמידה, לפתרון בעיות קיימות או לפיתוח שיטות חדשות.
- פיתוח רעיון: בשלב זה, נעשה חיפוש אחר רעיונות חדשים ויזמיים שיכולים לספק פתרונות לבעיה או האתגר החינוכי. רעיונות אלו עשויים לכלול שיטות, כלים טכנולוגיים, מודלים חדשים או שינויים במבנה הלימוד וההוראה.
- תכנון ותיאום: בשלב זה, מתבצע תכנון מפורט ליישום הרעיון היזמי במערכת החינוך. זה כולל את התכניות הלימוד, איתור המשאבים הדרושים ותיאום עם המעורבים השונים כמו מורים, תלמידים, הורים ומנהיגי המערכת החינוכית.
- הפעלה ויישום: בשלב זה, הרעיון היזמי מובא לפועל ומיושם בפועל בתוך המערכת החינוכית. זה עשוי לכלול יישום של טכנולוגיות חינוכיות, יצירת פרויקטים חדשים, יישום שינויים בתוכניות הלימוד או יישום שיטות חדשות של הוראה.
- תהליך חקירה ושיפור: לאחר היישום הראשוני, נעשה חקירה, איסוף מידע וביצוע שלבי שיפור. מתבצע ניתוח תוצאות ופידבקים ומבוצעות שינויים לפי המידע המתקבל על מנת לקדם ולשפר את הרעיון והיישום שלו במערכת החינוכית.
תהליך יזמות בחינוך מעניק למערכת החינוך את היכולת להתמודד עם אתגרים חינוכיים ולמצוא פתרונות חדשים ומקוריים שמשפרים את תהליכי הלמידה וההוראה עבור התלמידים.
אקוסיסטם
מהו אקוסיסטם בתהליך יזמות – ChatGPT?
אקוסיסטם הוא מונח המתייחס לסביבת היזמות ולרשת היזמים שמתפתחת ומשתפרת סביב יזמות מסוימת. המונח הוא שילוב של המילים "אקוס" ו"אקוסיסטם", שמתייחסים להשפעה ולקשרים המשתנים ומשפיעים על יזם או על סביבת היזמות שלו.
בעצם, אקוסיסטם מתייחס לכל האפשרויות המקומיות והחיצוניות שמשפיעות על יזם במהלך התהליך היזמי. זה כולל את המערכות האקונומיות, החברתיות, התרבותיות והמוסדיות שבהן פועל היזם, וכן את הרשתות החברתיות והמקצועיות שהוא בונה ואליהן הוא משתייך.
אקוסיסטם יכול לכלול מגוון רחב של אלמנטים, כולל:
- רשתות יזמים ואנשי עסקים שמספקים מידע, ייעוץ ותמיכה.
- מערכות השקעה ומימון שמסייעות לגייס הון ליזמים.
- צמיחה תעשייתית ותשתיות שמקנות ליזם גישה למשאבים ולשוק המקומי.
- תמיכה ממדיה מקומית וחברתית שמעניקה פרסומת וזיהוי ליזם ולעסק שלו.
- הכללה חברתית ותרבותית המקנה ליזם תמיכה מהקהל המקומי
אקסלרטור
מהו אקסלרטור בתהליך יזמות – ChatGPT?
בתהליך היזמות, מונח "אקסלרטור" מתייחס לארגון או לתוכנית שתומכת ביזמים ובסטארטאפים ומספקת להם מגוון שירותים ומשאבים על מנת לסייע להם להתפתח ולצמוח במהירות גבוהה. אקסלרטורים בתחום היזמות מספקים תמיכה מקצועית, ייעוץ, הדרכה, גישה לרשתות עסקיות, מעגלי השקעה, ושאר משאבים שיכולים לסייע ליזמים להביא לגיוון רעיונות, לפתח דגמי עסק ולהשיג ממשקים עם לקוחות ושותפים רלוונטיים.
אקסלרטורים יכולים להיות ממומנים על ידי ממשלות, חברות פרטיות או ארגונים בינלאומיים, ורובם מתנהלים במסגרת תכניות מוגבלות בזמן של מספר חודשים עד שנתיים. במהלך תקופה זו, היזמים משתתפים בתוכניות הדרכה מותאמות אישית, מתקשרים עם יועצים מנוסים בתחום, ומקבלים גישה למנהלים מנוסים, משקיעים ושותפים פוטנציאליים.
אקסלרטורים בתחום היזמות נחשבים לשיטה פופולרית ויעילה לסיוע ליזמים לקפוץ את התהליך המורכב והמבולגן של הפתיחה ופיתוח העסקים החדשים שלהם. תוך כדי שיתוף המערכת המקצועית והאקדמית עם היזמים, מטרת האקסלרטור היא לספק להם את הכלים והמשאבים המתאימים להם, על מנת לקצר את זמן השוק ולהגביר את הסיכוי להצלחה של העסקים שלהם.
מנטור
מהו מנטור בתהליך יזמות – ChatGPT
מנטור בתהליך היזמות הוא אדם שמספק ליזם או לצוות היזם ידע, ניסיון ומדריך במהלך הקמת העסק או הפרויקט החדש. המנטור, בדרך כלל, בעל ניסיון רב בתחום היזמות או בתחום העסק שבו היזם פועל, ויש לו יכולת להעביר את הידע והמיומנות שלו ליזם המתחיל.
התפקיד העיקרי של המנטור הוא לתמוך ביזם בשלבי התהליך השונים של היזמות, לספק לו הכוונה ולהבטיח שהוא מתקדם בדרך הנכונה. המנטור יכול לספק ייעוץ עסקי, עצות טכניות, לסייע בכתיבת תוכנית העסק ולספק הכוונה ליזם לגבי החלטות מסוימות שיעשה בדרך. גם כאשר היזם נתקע או נתקל בקשיים, המנטור יכול לשמש כמנוע המוטיבציה וההשראה שידחף אותו קדימה.
האקתון
מהו האקתון בתהליך יזמות – ChatGPT
המונח "האקתון" (Hackathon) בתהליך היזמות מתייחס לאירוע ייחודי וממומן שבו צוותים שונים מתכנתים, מעצבים, מנהלים, יזמים ומשקיעים נפגשים במשך זמן מוגבל על מנת לפתח רעיונות חדשים וליזמות פרויקטים בסביבה מאורגנת ומאתגרת.
האקתון נוצר במקור בתחום התוכנה, אך עם הזמן התרחב לתחומים נוספים והפך לשיטה נפוצה לפתרון בעיות, ליזמות ולקידום רעיונות חדשים במגוון תחומים.
במהלך האקתון, הצוותים מתמקדים בעבודה מרוכזת ומתמשכת, ובמהלך זמן מוגבל יש להגיע לפתרונות מהירים ויצירתיים. האקתון נועד לעודד את החדשנות, את הגיוס של רעיונות חדשים ואת הפיתוח המהיר של מוצרים או פתרונות.
תהליך האקתון כולל שלבים כמו:
- רעיון ופתיחת האקתון: הצוותים מוזמנים להגיע עם רעיונות מראש או לפתוח רעיונות חדשים בהתאם לנושא של האקתון.
- פיתוח ועיצוב: הצוותים עוברים לשלב הפיתוח והעיצוב של הרעיונות. זה כולל תכנון, תכנות, עיצוב ממשקים, יצירת פרוטוטיפים ועוד.
- יישום ובניית מוצר: הצוותים מבצעים את היישום המעשי של הרעיונות ובונים מוצרים או פתרונות בפועל.
- מצגת ודיבורים: בסיום האקתון, הצוותים מציגים את המוצרים או הפתרונות שפיתחו לפני לוח משפט או קהל מתעניין נוסף. במהלך המצגת, הם מסבירים את הרעיון, מציגים את הפתרון ומציגים את היתרונות והערך המוסף של המוצר או הפתרון.
האקתון נותן לצוותים היזמים והמפתחים הזדמנות לעבוד בסביבה מוטיבציונית ויצירתית, לשתף פעולה ולפתח פרויקטים מובילים בזמן מוגבל. התהליך מספק גם את הזדמנות לקבל משוב ולשפר את הרעיונות והפתרונות שלהם.
פיטש
מהו פיטש בתהליך יזמות – ChatGPT
פיטש (Pitch) בתהליך היזמות הוא המצגת או ההצגה המטרידים את הרעיון היזמי שלך לפני קהל יעד מתעניין, כגון משקיעים, מנהלי חברות, גורמים ממדים או לקוחות פוטנציאליים. הפיטש מיועד לשכנע ולשדר את הערכה והפוטנציאל של הרעיון שלך ולגרום לקהל להיענות חיובית ולתמוך בפרויקט שלך.
במהלך הפיטש, עליך להציג את הרעיון שלך בצורה מובנת ומרתקת, להסביר את התועלת והיתרונות שלו, להדגיש את השוק והצורך הקיים שהוא מכסה, ולהראות את הפוטנציאל לרווחה והצלחה. הפיטש עשוי לכלול אלמנטים כמו מצגת גרפית, ניתוח שוק, תיאור המוצר או השירות, תוכניות עסקיות, מודלים פיננסיים ותיאור הצוות והיכולות היזמיות.
הפיטש צריך להיות מותאם לקהל היעד ולהיות מסודר, מובן ומעניין. חשוב לקחת בחשבון את הזמן המוגבל שניתן במהלך הפיטש ולהיות מרכזי וברור במסר שלך. כמו כן, חשוב להיות מוכן לשאולות ותגובות מהקהל ולהיות מוכן להתאים את הפיטש לפי המשוב שאתה מקבל.
הפיטש הוא כלי חשוב בתהליך היזמות, שמטרתו לשכנע את האנשים המעורבים בפרויקט שלך לתמוך בו ולהשקיע בו. הפיטש הוא כלי חשוב בתהליך היזמות, שמטרתו לשכנע את האנשים המעורבים בפרויקט שלך לתמוך בו ולהשקיע בו.
ולסיום המילון:
רשום הבדלים בין תהליך יזמות עסקי לתהליך יזמות בחינוך – ChatGPT
תהליך יזמות עסקי ותהליך יזמות בחינוך הם שני תהליכים שונים המתרחשים בתחומים שונים ועם מטרות שונות. הנה מספר הבדלים בין התהליכים:
- קהל יעד: בתהליך יזמות עסקי, הקהל היעד הוא נמענים עסקיים, לקוחות פוטנציאליים, משקיעים ושוק המטרה המסחרי. המטרה העיקרית היא ליצור עסק מצליח ומקבל רווחים. בתהליך יזמות בחינוך, הקהל היעד הוא המערכת החינוכית עצמה, כולל מורים, תלמידים, הורים וניהול החינוך. המטרה העיקרית היא לשפר את תהליכי הלמידה וההוראה ולספק פתרונות חינוכיים מותאמים.
- מטרות: בתהליך יזמות עסקי, המטרה העיקרית היא ליצור עסק חדש, לפתח מוצר או שירות חדש, ולקבל רווחים והצלחה עסקית. התהליך מתמקד בתכנון עסקי, מימוש מוצר או שירות, ושיווק. בתהליך יזמות בחינוך, המטרה העיקרית היא לשפר את תהליכי הלמידה וההוראה, לפתח פתרונות חינוכיים חדשים, ולמצוא דרכים חדשות להעביר את החומר הלימודי. התהליך מתמקד בשיפור תהליכי הלמידה, פיתוח תכניות לימוד חדשות וטכנולוגיות חינוכיות.
- רקע היזמים: בתהליך יזמות עסקי, היזמים נושאים רקע עסקי ויש להם ניסיון בתחום העסקים והניהול. הם מתמקדים ביצירת ערך עסקי ומוניטין של יזם. בתהליך יזמות בחינוך, היזמים הם מורים, מנהלים בתחום החינוך או מומחים בתחום חינוך וטכנולוגיות חינוכיות. הם מכירים את הצרכים והאתגרים במערכת החינוך ומבינים את המסגרות החינוכיות והפדגוגיות.
- פעילויות מרכזיות: בתהליך יזמות עסקי, הפעילויות המרכזיות כוללות מחקר שוק, תכנון עסקי, פיתוח מוצר, פיתוח שוק ומכירות. בתהליך יזמות בחינוך, הפעילויות המרכזיות כוללות איתור צרכים חינוכיים, פיתוח תכניות לימוד, עיצוב חוויות למידה, יישום טכנולוגיות חינוכיות ואימון וליווי של מורים.
זוהי רק תמצית של ההבדלים בין תהליך יזמות עסקי לתהליך יזמות בחינוך. כל תהליך נדרש לידע ולכישורים מיוחדים המתאימים לתחום המסוים, והם מתבצעים בקהל יעד ועם מטרות שונות.
נחזור לרשימת ההבדלים הזאת בהמשך.
נגיד ש…
נגיד שאת/ה עוסק/ת בתחום החינוך, זיהית צורך ואת/ה מנסה לפתח לו מענה. המענה יכול להיות פתרון טכנולוגי, עיצובי, פדגוגי, ארגוני, או כל סוג אחר של דרך התמודדות, אותו את/ה מקווה להטמיע במערכות חינוך ולגעת במירב אוכלוסיות היעד שלו.
קול קורא
נגיד ש… הגיע אליך קול קורא להשתתפות בתכנית יזמות שמציע משרד החינוך לפיתוח תכנית חדשה לשילוב בינה מלאכותית בסביבות למידה.
אוֹפָה! (פ' דגושה)
את/ה עסוק/ה בחשיבה על הפוטנציאל של בינה מלאכותית בלמידה מאז גילת אותה לפני חודשים ספורים. יש לך רעיון שיניע את אמות הסיפין…
את/ה נרשם/ת כיזם/ת.
יש להניח שיזמינו אותך להשתתף במפגש זום או כמה מפגשים ובו יסבירו את שלבי ההשתתפות. יש להניח שיצפו ממך לנסח את היוזמה שלך במילים מועטות בכדי לזקק ולמקד את המענה שאת/ה מציע/ה.
יש להניח שיהיה תהליך של סינון ובו תבחרנה מספר יוזמות מבין אלה שהוגשו. והזימים/ות יוזמנו לתהליך הכנה להאקתון, כאשר יוצע/תוצע לך מנטור/ית לעזרה בהגדרת האתגר והמענה בפיטש אותו תתבקש/י להציג בפני קהל המשתתפים והשופטים.
יום ולילה יוקדשו למפגשים עם מומחים שונים, אנשי צוות ושותפים פונציאליים לשיפור ההצעה ותוכנית ההטמעה שלה, תוך עדכון הפיטש והצגתו בפני השופטים לקראת סיום ההאקתון. תהליך שיפוטי (המחוון בד"כ ידוע מראש) יסמן את הזוכים, פרסים ומלגות (אם יש) יחולקו, מנגנון תמיכה יוצע וקדימה – לפיתוח, הפקה ויישום.
בהאקתונים רבים, עיקר הערך המוצע ליזמים הוא יצירת קשרים. הקשרים יכולים להיווצר עם משקיעים פוטנציאליים, גורמים שיסיעו להפיץ וליישם, יצירת מודעות, גיוס שותפים ואנשי צוות, יצירת מודעות וקהילה תומכת (אקו-סיסטם), אבל אין מענה בד"כ למימון פיתוח משמעותי, אלא אם כן, במקרה,היה בהאקתון או בקשרים שנוצרו בעקבותיו משקיע משמעותי (הסיכוי קלוש עד אימה).
אז למה לי להשתתף?
כי…
אם באמת את/ה מאמין/ה שיש לך מענה משמעותי לצורך משמעותי שיעשה טוב…
אם אין לך ניסיון בתהליכי יזמות…
אם את/ה באמת רוצה לקדם את המענה שלך ומוכן/ה לעבוד קשה מאד בכדי לקדם אותו…
תהליך יזמות כזה יקדם אותך בהבנת מה שנדרש ויעזור לך לזהות מקורות לעזרה ושותפים לדרך.
כדאי.
אז מה הבעיה שלי עם העתקת מודלים?
ישנן מערכות חינוך שמאמצות מודלים עסקיים ללא הבחנה במשמעות הפדגוגית והחינוכית של יישומן. מעט מאד תלמידים זוכים בסוף, איך מרגישים אלה שנכשלו? האם יפסיקו להעיז?
בפרויקטים אותם אני מלווה כמנחה פדגוגי בתוכנית "סמארט-אפ" – תוכנית המצויינים של המכללה, עם אחותי ד"ר אפרת פרל, ראשת התוכנית, אנו מדגישים תמיד – התוצר איננו המטרה העיקרית. תהליך הלמידה שהם עוברים, המיומנויות הרכות שהם רוכשים, אלה המטרות העיקריות – ומי שעובר/ת את התהליך – מבין/ה.
