העולם כחכה של אלף פתיונות ללמידה או הבאג הסמוי ביישום תכניות לימודים

קורה לו לבן-אדם שהוא טועה. יש האומרים שאין לומדים ללא טעות. אפילו כתבתי פעם מאמר על "הזכות לטעות" (בבלוג שלי). בימים אלה, ימים של סליחות, מן הראוי שאבקש סליחה על טעות שנשאתי איתי שנים רבות – או יותר נכון שפענחתי בטעות את המקור לבעיה משמעותית: תמיד טענתי נגד תוכניות לימודים… היום אני מבין שהבעיה היא לא תוכנית הלימודים – הבעיה שנותנים לה להוביל את מהלך הלמידה…

הילד לא רואה את העולם דרך דיסציפלינות. כשהילד רואה מה שמעניין אותו, מה שהוא מרגיש שהוא רוצה לדעת עליו יותר, הוא שואל למה. הוא מסתכל על הדבורה (על הדבש ועל העוקץ) ושואל באיזה תת-נושא בביולוגיה לומדים על דבורים… הוא לא שואל איך עובדת מערכת העיכול של הדבורה… הוא שואל למה הדבורה עוקצת, או למה הדבורה עושה דבש (או אולי, אפילו, איך היא עושה דבש)…

כלומר יש פה תהליך הפוך למה שקורה בלמידה קונבנציונלית על פי תוכנית לימודים:

אם בתהליך למידה קונבנציונלי מתחילים בתוכנית הלימודים ומלמדים על פי הנושאים המרכזיים של תוכנית הלימודים ואח"כ בוחנים על פיה, הרי שהתהליך צריך להיות הפוך… הילד רואה גירוי שגורם לו לרצות לדעת יותר, הוא שואל ומקבל תשובה, אם התשובה מספקת ולא מעניין אותו לדעת יותר, התהליך נגמר (לפחות לזמן מה, אולי יתעורר עניין מחדש) ואם הוא עדיין רוצה לדעת יותר – הוא ממשיך לשאול.

עד לימים אלה, היה חסר לי רכיב במזימה העיקרית שלי להפוך את סביבת הלמידה על פניה – היתה לי בעיה לקשר בין מה שמעניין את הלומד לבין תוכנית הלימודים הרלוונטית לו. זה לא שאני מאמין גדול בתכניות לימודים. אני עדיין לא מאמין שילד צריך ללמוד על מערכת העיכול של הדבורה אפילו אם הדבורה שראה (או שעקצה אותו) או הדבש שטעם, עוררו בו את הצורך לדעת יותר… אבל אני מבין (שונה מאני מאמין), שתוכנית לימודים נחוצה לשם אקרדיטציה, ובמיוחד במקצועות פרופסיונאליים כמו הנדסה, רפואה וכד'. אי אפשר (בינתיים) להתכחש לה, אבל אפשר להשתמש בה אחרת.

היום יש ChatGPT.

מעשה שהיה כך היה: במסגרת אחד מעיסוקי כמנחה פדגוגי של תכנית המצוינים (סמארט – אפ) במכללת אפקה (מכללה להנדסה בת"א), אתמול הייתי ב"בית הבאר". בית הבאר הוא מרכז יזמות לחקלאות אורבנית של עיריית תל אביב שנמצא בחווה החקלאית בגבולות פארק הירקון (ליד שבע תחנות).

סיירתי שם עם רונה רכס, מנהלת המקום וראיתי את כוורות הדבורים.

מאחר שאני עסוק, לא מעט, בענייני קיימות וקהילתיות, ומאחר שאני עסוק באיתור רעיונות לפרויקטים קהילתיים מיצרי הכנסה, הרי שמיד הרגשתי צורך לדעת יותר על כיצד להפוך את הכוורת ליעד למחקר ופיתוח ברמות שונות לקראת פיתוח יוזמה למוקד הכנסה קהילתי.

אז שאלתי את ChatGPT למשל:

הצג רשימה של חיישנים בהם תוכל להשתמש בכוורת או לידה:

• חיישני טמפרטורה: אלה יכולים לעזור לך לפקח על הטמפרטורה הפנימית של הכוורת. טמפרטורה יציבה חיונית להתרבות הדבורים.
• חיישני לחות: הדבורים משמרות רמת לחות מסוימת בתוך הכוורת. פיקוח עליה יכול לתת רמזים לגבי הבריאות והתנאים בפנים.
• חיישנים אקוסטיים: הדבורים מתקשרות באמצעות רעידות קול. באמצעות הניתוח של אלה, אתה יכול לקבל מידע אודות המצב, הבריאות, והפעילויות של הקהילה.
• חיישני משקל: הצבת הכוורת על משקל יכולה ליידע אודות שיעורי הייצור של הדבש, אוכלוסיית הדבורים, ואף אם ישנה בעיה פוטנציאלית כמו גניבת דבש ודבורים.
• מצלמות אינפרא אדום: אלה יכולות לתת לך תצוגה ויזואלית של גודל מקבצים, המיקום, והתנועה של הדבורים ללא צורך לפתוח את הכוורת, במיוחד בעונות הקרות.
• חיישני גז: הניטור של גזים מסוימים (כמו CO₂) יכול לספק מידע על הפעילות בכוורת. רמות גבוהות של CO₂ עשויות להוות אינדיקציה לחוסר באוורור או עומס.
• חיישני תנועה או פעילות המונחים בכניסה לכוורת: אלה יכולים לעקוב אחרי תנועת הדבורים, ולספק רמזים לגבי פעילות החיפושיות והבריאות הכללית של הכוורת.
• מצלמות וידאו: מצלמה רגילה או אינפרא אדום בכניסה לכוורת יכולה לאפשר לך לעקוב אחר התנהגות הדבורים, איומים פוטנציאליים כמו טורפים, או בעיות כמו גניבות.
• תחנת מזג אוויר: אמנם איננה מחוברת ישירות לכוורת, אך הקמת תחנה כזו בקרבה יכולה לספק הקשר לכל שינוי בהתנהגות הדבורים, כגון הפחתת הפעילות בשל תנאי מזג אוויר.
• GPS: אם יש חשש לגניבה או הפרעה, GPS יכול לעזור במעקב אחרי מיקום הכוורת.
• מונה דבורים: הגדרות מתקדמות יכולות לכלול מנגנונים לספירת הדבורים כאשר הן נכנסות או יוצאות, ולספק מידע אודות פעילות הכוורת ואיומים אפשריים.
• ג'ירוסקופ ואקסלרומטר: אלה יכולים לזהות אם הכוורת מוזזת או נפגעת, מה שיכול להיות שימושי לביטחון או באזורים שבהם ישנם רוחות חזקות או הפרעות פוטנציאליות.
• חיישני אור אמביאנטי: אלה יכולים לספק מידע על מחזורי היום/הלילה, שניתן לקשר אותם עם פעילות הדבורים.

אם תחליט להשתמש בחיישנים בכוורת, חשוב לוודא שהם לא מפריעים, אינם משדרים תדרים פוגעניים, ולא מתחממים או מייצרים כימיקלים העשויים לפגוע בדבורים. בנוסף, ודא שכל איסוף מידע מתבצע באופן אתי ובכבוד להתנהגות הטבעית של הדבורים.

אז שאלתי:

אילו תכנים מתוך תוכנית הלימודים של בית הספר היסודי ניתן ללמוד מכוורת דבורים?

וקיבלתי תשובה:

כוורת דבורים היא מקור רב להבנה ולמידה על עולם הטבע, ביולוגיה, אקולוגיה ועוד. הנה רשימה של תכנים אשר ניתן ללמוד מכוורת דבורים בהקשר לתוכנית הלימודים של בית הספר היסודי:

• ביולוגיה:
  • אנטומיה של הדבורה: חלקי הגוף, פונקציות האברים.
  • תהליכי החיים של הדבורה: מביצה ללרווה, כוכבת ודבורה בוגרת.
  • הבחלה.
• אקולוגיה:
  • תפקיד הדבורה בהאבקה
  • התפקיד של הדבורים בשרשרת המזון.
  • השפעות הסביבה על חיי הדבורה.
• מתמטיקה:
  • סטטיסטיקה: ספירת דבורים, השוואת מספר הדבורות בשנה אחת לשנה אחרת.
  • גאומטריה: הבניית הצורות בכוורת, במיוחד הצורה השיש-פנית של החלקים.
• גאוגרפיה וחברה:
  • הגיאוגרפיה של הדבורים: איפה הן חיות, אילו אזורים הן מעדיפות.
  • חיי הקהל: ההבחנה בין דבורה מלכה, דבורת עובדת, ודבור זכר.
  • השפעה של האדם על אוכלוסיות הדבורים: האבקה, השפעה של חומרים הדוחים מזיקים על הדבורים.
• תרבות:
  • ההיסטוריה של גידול דבורים בתרבויות שונות.
  • מיתוסים ואגדות הקשורים לדבורים.
• מדע:
  • הכימיה של הדבש: מהו תהליך הייצור, אילו חומרים נמצאים בו.
  • תרמודינמיקה: איך הדבורות מחממות את הכוורת.

כוורת הדבורים היא מעבר לכך מקור ללמידה על עבודה צוותית, התמודדות עם אתגרים, וההתארגנות של חברה מורכבת.

אז שאלתי:

אילו תכנים מתוך תוכנית הלימודים של בית הספר התיכון ניתן ללמוד מכוורת דבורים?

וקיבלתי תשובה:

כוורת דבורים היא מערכת מורכבת המשקפת את חיי קהילת הדבורים, ובזכות מורכבות זו ישנם הרבה תחומים שניתן לחקור במהלך הלימודים בבית הספר התיכון. הנה כמה מהם:

• ביולוגיה:
  • אנטומיה מתקדמת של הדבורה.
  • התנהגות הדבורים: כיצד הן מתקשרות זו עם זו, תקשורת באמצעות הריקוד.
  • גנטיקה: ירושת המלכה, האילוצים הגנטיים של הקהילה.
• כימיה:
  • כימיה של הדבש: אילו תהליכים כימיים מתרחשים בעת הייצור.
  • פיזיולוגיה: כיצד דבורות מיצרות את הדבש.
• פיזיקה:
  • דינמיקת טיסה של הדבורה: אילו כוחות פועלים עליה בזמן הטיסה.
  • אנרגיה ותרמודינמיקה: איך הדבורות מגבירות את טמפרטורת הכוורת.
• אקולוגיה:
  • התנהגות הקהילה והשפעת הסביבה עליה.
  • תפקיד הדבורה באקוסיסטם: האבקה ושרשרת המזון.
• מתמטיקה:
  • סטטיסטיקה של הקהילה: אנליזה של מספר הדבורים, הפקת הדבש ועוד.
  • אלגוריתמים: המודלים אחרי התנהגות הדבורים באיסוף המזון.
• חברה ופילוסופיה:
  • הבניית החברה בקהילה: היררכיה, פונקציות הדבורה השונות.
  • דיון פילוסופי על התנהגות הקהילה לעומת הפרט.
• טכנולוגיה:
  • האקלים והשפעתו על קהילות הדבורים.
  • איסוף נתונים ומעקב אחר הכוורת באמצעות טכנולוגיות מתקדמות.

בקצרה, הכוורת היא מערכת חיה ודינאמית המציעה הזדמנויות ללמידה במגוון תחומים. השילוב של היבטים של ביולוגיה, כימיה, פיזיקה, מתמטיקה ואפילו פילוסופיה הופך את הכוורת למערכת חקר מעניינת לכל תלמיד.

ואז…

הלכתי לגוגל וחיפשתי כוורת שקופה.

כוורת שקופה – קיט

ואז ביקשתי:

הצג אפשרויות לשימוש בכוורת כמקור הכנסה בקהילה. 

זו  התשובה:

• מכירת דבש: המוצר המובהק ביותר מכוורת הדבורים. ניתן למכור את הדבש כפריט ישיר או להשתמש בו כרכיב במוצרים אחרים (כמו עוגות, שוקוליט, ריבות ועוד).
• פרויקטי האבקה: חלק מהחקלאים מוכנים לשלם עבור שירות האבקה שמספקות הדבורים. הדבורים מגבירות את יעילות האבקה ותוצאות היבול.
• מכירת רוזן ופרופוליס: מוצרים הנוצרים מהכוורת ונחשבים לבריאותיים.
• מכירת דבורים: דבורים בוגרות שנולדות בכוורת יכולות להימכר למגדלי דבורים אחרים.
• הקמת סדנאות וסיורים חווייתיים: אנשים רבים מתעניינים בעולם הדבורים. הקמת סיורים חווייתיים וסדנאות יכולה להביא להכנסה נוספת.
• מכירת שעוות הדבורה: השעווה יכולה לשמש ליצירת נרות, קוסמטיקה ומוצרים נוספים.
• מכירת חלב הדבורה (רויאל ג'לי): מוצר יקר הנחשב לבריאותי ומשמש  בעיקר בתחום הקוסמטיקה.
• הקמת מעבדה למחקר: בעיקר במקומות בהם הידע האקדמאי משולב, ניתן להשתמש בכוורת כמקור למחקר והתמחות בתחומים מסוימים כמו גנטיקה, התנהגות, ואקולוגיה של דבורים.
• הקמת חנות מתנות: יצירת מוצרים מקוריים המבוססים על מוצרי הדבורה (כמו סבונים, קרמים, ומוצרי טיפוח אחרים).
• שימוש חוץ אקולוגי: השקה של דבורות מסוימות לשימושים אקולוגיים, כמו למערכת הגנה ביולוגית ממזיקים בגנים ובחקלאות.

תוכנית הלימודים תמופה יחד עם הנושאים הרלוונטיים לכל פרויקט, כאשר הנושאים בהם נגע כל לומד (מתוך תוכנית הלימודים ומחוצה לה) יסומן ע"ג המפה. באורח כזה אפשר יהיה לזהות את נקודות הממשק של הלומד עם התוכן הנחוץ לרמת האקרדיטציה בה הוא בחר.

הבנתי שזה בית הספר שהייתי רוצה שיהיה לנכדי… למידה שמתחילה בגירוי, מציגה מקורות אפשריים לדעת יותר, כאשר ChatGPT, משמש מומחה אותו מראיין הלומד למיקוד בתכנים שמעניינים אותו… עד לכדי פיתוח תוצר למידה (כמו הכוורת השקופה), טעינתה בחיישנים וכלי בקרה ועד מחקר מדודק של נושאים אפשריים. בסופו של תהליך, ברמה הקהילתית אפשר לבחון אפשרות לשימוש במכוורת כמקור הכנסה לקהילה (שכונה, למשל במציאות אורבנית).

העולם מלא גירויים, ילדים/ות סקרניים/יות מטבעם, בואו נציף את עולם החוויות שלהם באלף פתיונות, אולי אחד/ת מהם/ן (לפחות), ת/ירצה לדעת יותר (לפחות על משהו אחד).