בינה מלאכותית בבית הספר? – מחשבים מסלול מחדש

מערכה ראשונה – (כיתה ו – בית ספר אי שם – 2022)

המורה דגנית: ילדות וילדים, אני מבקשת שתכינו עבודה על המהפכה התעשייתית. העבודה צריכה להיות בת שני עמודים.

יוחז הולך הביתה, שפוף. הוא כבר יודע מה הולך לקרות, אמא תשאל איך היה בבית הספר, אם יש שיעורי בית ושלא יעיז לחשוב על ללכת לקניון עם יועז לפני שהוא עושה את העבודה בהיסטוריה. הוא רואה את עצמו יושב ומחפש בגוגל, מצופה לקורא אין ספור טקסטים, משועמם עד מוות, עושה כל מה שהוא יכול כדי לדחות את כתיבת העבודה ואז, כשאין ברירה הוא מעתיק כמה קטעים מפה ומשם ומקווה שהמורה לא תקרא ותיתן ציון לפני משקל…

יוחז מגיע הביתה, האוכל מוכן על השולחן, יוחז מתיישב ומתחיל לאכול.

אמא: איך היה בבית הספר?

יוחז: בסדר

אמא: יש שיעורי בית?

יוחז: כן, יש עבודה על המהפכה התעשייתית בהיסטוריה,

אמא: שלא תעז, אפילו, לחשוב על ללכת לקניון עם יועז לפני שאתה גומר להכין אותה.

יוחז (בפנים מכורכמות): אני יודע.

יוחז עושה את העבודה כמתואר למעלה, המורה קוראת את העבודה, נותנת ליועז 60 כי היא מבינה שלא התאמץ מידי להבין מה הוא מעתיק מגוגל ומבקשת את חתימת ההורים, יוחז מזייף את חתימתה של אמא – ובא לציון גואל.

מערכה שניה – (כיתה ו – בית ספר אי שם – 2023)

המורה דגנית: ילדות וילדים, אני מבקשת שתכינו עבודה על המהפכה התעשייתית. העבודה צריכה להיות בת שני עמודים.

הדיאלוג עם אמא דומה לזה שבמערכה הראשונה, לילד קוראים הפעם יושל.

יושל פותח את המחשב, נכנס ל-chatGPT  ומבקש שיכתוב לו עבודה ברמה של כיתה ו' בת שני עמודים על המהפכה התעשייתית.

יושל הולך עם יוחל לקניון.

למחרת, המורה אוספת את העבודות. העבודה של יושל נראית לה מושקעת מדי, היא מפעילה תוכנה לאיתור העתקות ומגלה שזוהי עבודה שנכתבה ע"י chatPGT, היא נותנת ליושל 0 ומזמינה את הוריו לפגישה – זוהי עבירה חמורה – לא רק בענייני למידה, אלא בעיקר בענייני מוסר…

מערכה שלישית –  (כיתה ו – בית ספר אי שם – 2024)

המורה דגנית: ילדות וילדים, אני מבקשת שתראיינו את chatGPT על המהפכה התעשייתית. בראיון צריכות להיות 10 שאלות לפחות. אנא השתמשו בכל מה שלמדנו על תהליך הראיון. לסיום, בקשו מ-chatGPT להכין עבורכם מצגת ובה 10 שקפים, כל שקף יכיל את השאלה ואת תמצית התשובה.

הדיאלוג עם אמא דומה לזה שבמערכה הראשונה או השניה, לילד קוראים הפעם יבחד.

יבחד גומר לאכול, פותח את המחשב, נכנס ל-chatGPT ושואל שאלה: מה אתה יכול לספר לי על המהפכה התעשייתית?

chatGPT עונה.

יבחד: קורא את התשובה – אין לו ברירה, הוא צריך לנסח את השאלה הבאה: מה זה בכלל מהפכה?

chatGPT עונה.

יבחד: קורא את התשובה – אין לו ברירה, הוא צריך לנסח את השאלות הבאות: מה היו הגורמים שהביאו למהפכה? מה היה אז בעולם? מי התחיל? מה היו ההשלכות? האם המהפכה הצליחה? האם קרו דברים טובים בכלכלה? בחברה? בחינוך? האם מה שקורה היום בתנועת המחאה בישראל דומה למה שקרה אז? 

יבחד מרותק לראיון, שכח אפילו שקבע עם יבחג ללכת לקניון.

המורה מבקשת מיבחד להעריך את מה שלמד, את עוצמת העניין שגילה בתהליך, להציג את המצגת בפני הכיתה ולהציג את התרשמותו מהעניין שחבריו לכיתה הראו בעת הצגת המצגת במדדים התנהגותיים – שפת גוף, הפרעות, עיסוקים אחרים, התפתחות דיון לאחר המצגת וכד'.

בשורה התחתונה:

אין לך תקופה בהיסטוריה שהציבה בפני עולם החינוך מראה בוטה יותר, ובה הצורך לחשב את דרכה מחדש. העולם כמו שאנחנו מכירים אותו משתנה, טכנולוגיות מתקדמות מחליפות כלים אנושיים ומציגים סוגים אחרים של מציאות: אינטליגנציה מלאכותית, מציאות מדומה, מציאות רבודה ועוד.

ילדים רבים היום, נוהרים לצלילי חלילו של החלילן מהמלין, נשאבים אל תוך המסכים ומאבדים את זהותם.

עולמו של החלילן הוא עולם שבו מיומנויות חיים משתנות, הקשר עם אנשים הופך לרדוד, מציאות הופכת למנוכרת, העולם הופך אחר…

ראו מה קרה לקודאק (לפי chat.GPT):

קודאק הייתה חברה שהייתה בעבר בחוד החנית של תעשיית הצילום, במיוחד עם הדומיננטיות שלה בשוק הקולנוע. עם זאת, עם הופעת הצילום הדיגיטלי, החברה התקשתה לעמוד בקצב ובסופו של דבר הגישה בקשה לפשיטת רגל בשנת 2012. את נפילתה של קודאק ניתן לייחס למספר גורמים, ביניהם תגובתה האיטית למהפכה הדיגיטלית, הסתמכות היתר שלה על פילם וחוסר יכולתה להסתגל להעדפות הצרכנים המשתנות. ככל שהמצלמות הדיגיטליות הפכו פופולריות יותר, קודאק לא מיהרה לאמץ את הטכנולוגיה החדשה והמשיכה להתמקד במוצרי הפילם שלה. בנוסף, קודאק לא מיהרה לפתח מצלמה דיגיטלית שתוכל להתחרות במצלמות כמו סוני וקנון. החברה אכן שחררה בסופו של דבר מצלמות דיגיטליות משלה, אך בשלב זה כבר היה מאוחר מדי, שכן חברות אחרות כבר ביססו את עצמן בשוק. לבסוף, קודאק גם לא הכירה בחשיבות הגוברת של מדיה חברתית ושיתוף דיגיטלי. עם עלייתן של פלטפורמות כמו פייסבוק ואינסטגרם, הצרכנים כבר לא היו זקוקים להדפסים פיזיים של התמונות שלהם, מה שהיה חלק מרכזי במודל העסקי של קודאק. בסך הכל, כישלונה של קודאק להסתגל למהפכה הדיגיטלית הוביל בסופו של דבר לנפילתה, ומשמש כסיפור אזהרה לחברות בכל תעשייה שממהרת לאמץ את השינוי.

אין ספק שבית הספר עומד היום בפני מהפכה, כל מה שאנחנו יודעים על חינוך ולמידה משתנה. כאן יש לנו (למי שעוסק בחינוך ולמידה), תפקיד משמעותי מאין כמוהו – לפתח מודלים שינצלו את ההתפתחויות החדשות האלה לשינוי מעמיק, למשל – טיפוח מיומנויות לחקר והצגת ממצאים וטענות באופן מושכל ונסמך על מקורות מהימנים. כתיבת עבודות, הרי כבר לא תהיה רלוונטית – הילדים יבקשו מהצ'אט לכתוב להם עבודה בכל נושא, רמה, או מיקוד… אווווו… מה יהיה?! הם ירמו?! – תלוי בנו. אם נבקש "עבודות", נמצא את עצמנו מפעילים כלים לאיתור העתקות וכאלה, האם לשם אנחנו מכוונים? להגברת הניכור ואי האמון בינינו לבינם? במקום לבקש "עבודות", בוא נבקש מהילדים להציג עמדות תוך הצגת שיח עם הצ'אט. ניסוח השאלות יהיה עבורם אתגר שיחייב מחשבה, הקשבה ועיבוד התשובות לניסוח השאלה הבאה. משהו כמו רוני קובן שראיין את חתן פרס נובל לכימיה פרופ' דן שכטמן ופתאום הבנתי מה הוא גילה. מעבר למיומנויות הדיון שסוג כזה של פעילות שהצ'אט יעודד, יש פה גם סוג אחר של "ראש"… וזוהי רק דוגמה פשוטה. אני מרגיש שהשמיים הם הגבול, מרגיש שכל מה שאני יודע על חינוך ולמידה מחייב תכנון מסלול מחדש.

שאלתי את chatGPT כיצד תשפיע הבינה המלאכותית על החינוך בעתיד הקרוב?

הנה התשובה:

בינה מלאכותית (AI) כבר מתחילה להשפיע על החינוך, והשפעה זו צפויה לגדול בעתיד הקרוב. הנה כמה דרכים שבהן בינה מלאכותית עשויה להשפיע על החינוך:

1. למידה מותאמת אישית: בינה מלאכותית יכולה לנתח נתונים על היסטוריית הלמידה, ההתקדמות וההעדפות של התלמידים כדי ליצור תוכניות למידה מותאמות אישית ולהמליץ על חומרי למידה המתאימים ביותר לצרכים האישיים שלהם.
2. דירוג אוטומטי: אלגוריתמים של בינה מלאכותית יכולים לנתח את עבודת התלמידים ולספק משוב אוטומטי, מה שמאפשר למורים להקדיש זמן רב יותר להוראה ולתכנון שיעורים.
3. חונכות חכמה: ניתן להשתמש בבינה מלאכותית כדי ליצור מערכות חונכות חכמות שיכולות להתאים את עצמן לסגנון ולקצב הלמידה של התלמיד ולספק משוב והדרכה מותאמים אישית.
4. ניתוח למידה: ניתן להשתמש בבינה מלאכותית כדי לנתח מערכי נתונים גדולים כדי לזהות דפוסים ותובנות שיכולים לבסס החלטות הוראה, כגון אילו שיטות הוראה הן היעילות ביותר או אילו תלמידים עשויים להזדקק לתמיכה נוספת.
5. עוזרי למידה וירטואליים: עוזרים וירטואליים המבוססים על בינה מלאכותית יכולים לספק לתלמידים תמיכה לפי דרישה, לענות על שאלות ולספק הדרכה במגוון נושאים.

באופן כללי, לבינה מלאכותית יש פוטנציאל לשנות את החינוך על ידי שיפור היעילות והאפקטיביות של הוראה ולמידה, ועל ידי מתן חוויות למידה מותאמות אישית ומסתגלות. עם זאת, חשוב לציין כי בינה מלאכותית אינה תחליף למורים אנושיים וכי תפקידם של המחנכים ימשיך להיות חיוני ביצירת חוויות למידה משמעותיות עבור התלמידים.

נראה שאפילו chatGPT, לא מבין את הפוטנציאל המשמעותי ביותר של בינה מלאכותית על בית הספר – גם הוא (היא?), עדיין שבוי/ה בעניין של הוראה ולמידה. אני מאמין שיש כאן הזדמנות משמעותית הרבה יותר – שימוש נבון בינה מלאכותית יפתח אצל ילדים את מיומנות ההקשבה.