אתמול הרצאתי בכנס "לעוף עם מודל" במכון דוידסון (במכון וייצמן) על טיפוח לומד עצמאי. טענתי, בין השאר, שסביבת הלמידה ההולמת ביותר לטיפוח לומד עצמאי ולומד בצוות היא סביבה של למידה מבוססת פרויקטים (PBL). למרות התגובות האוהדות מאד להרצאתי, הרגשתי לא מעט ספקות בהתייחסותי הטוטאלית לרעיון שלמידה משמעותית (למידה לקראת העברה) יכולה להיות מושגת (כתבתי על זה לא מעט ברשימות עבר), רק בסביבה שעונה על העקרונות המעצבים של למידה מבוססת פרוייקטים.
זה שיש ספקות, אני לא מתפלא. שמעתי כבר לא מעט טענות נגד PBL:
"זה לא מתאים לכל המקצועות"
"זה מחייב השקעה לא פרופורציונלית של זמן הכנה"
"התוכן משוטח והולך לעיבוד – השקעת הלומד היא בעיקר במעטפת"
"זה לא מתאים לכל הלומדים"
"זה קשה מידי ליישום"
ועוד…
אתייחס באופן מפורט יותר לכל הטענות, אבל ראשית בואו נבין מה זה אומר ליישם PBL בסביבה לימודית כמו כיתה, מחזור או בית ספר שלם.
מאמר זה בא לטעון לטובת PBL, כשהנחת היסוד שלי בהתייחסות לדימוי הבעייתי משהו של השיטה, נובעת בגלל עקרון שגם עליו כתבתי לא מעט – הלא הוא "עיקרון ההשטחה" (כל רעיון, נשגב ככל שיהיה, ישוטח בדרך לכיתה של המורה חסיה").
PBL היא תורה מורכבת. הטלת משימת פרויקט על תלמידים איננה בהכרח PBL. בכדי ליישם את השיטה בסביבת הלימוד, חייבים המורה והתלמידים להתמחות בה. ישנם עקרונות מעצבים לסביבת PBL שאותם אמנה בהמשך.
אבל בואו נתחיל מהסוף.
ראשית עניין בעובדות מן השטח.
יש מערכת חינוך עם 15 בתי ספר (מגן עד יב') שכל כולה למידה מבוססת פרויקטים (PBL). אני מדבר על הייטק-הי בסן דייגו בקליפורניה. בתי הספר מרוכזים בשלושה קמפוסים (עוד קמפוס יפתח בשנת הלימודים הקרובה), כאשר כל קמפוס כולל (לפחות אחד מכל סוג) בית ספר יסודי (כולל גן), חטיבת ביניים ותיכון.
כתבתי לא מעט על ביקורי בהייטק-הי, אז לא ארחיב כאן, אבל חשוב לי לציין שתי עובדות חשובות:
- ההצלחה בקבלת הבוגרים לאקדמיה היא הרבה מעל הממוצע האמריקני,
- כל הלמידה בבתי הספר האלה נעשית בסביבה של PBL.
- אי אפשר להתעלם מהאור בעיניים של כל מי שאתה פוגש בהייטק-הי (תלמידים, מורים ומנהלים).
אי לכך, וכאשר אימת הבגרות איננה מרחפת מעל ראשינו (אפשר להצליח בבחינות הבגרות גם אם לומדים עם אור בעיניים), החלטתי להציג טיעונים שיובילו למסקנה אחת בלבד – למידה משמעותית מחייבת למידה בסביבת PBL.
אז, בלשון חביבינו, עורכי הדין, הנה:
הואיל ו…
אין למידה משמעותית ללא מנוע של אנרגיה פנימית
הואיל ו…
אנרגיה פנימית באה מתוך שאיפה לפתרון בעיה או בתהליך יצירה
הואיל ו…
פתרון הבעיה או תהליך היצירה מזמן לפעמים צורך אותנטי בידע
הואיל ו…
צורך אותנטי בידע נחוץ ליישום בזמן אמיתי
הואיל ו…
צורך בידע שלא מתוך תיחום דיסציפלינרי הוא יסוד חשוב בלמידה לקראת העברה
הואיל ו…
למידה המחוללת צורך אותנטי בידע מחייבת מודלים פדגוגיים מכווני יצירה ופתרון בעיות
הואיל ו…
מודלים פדגוגיים מכווני יצירה ופתרון בעיות מזמנים ללומד מקום של לומד עצמאי ולומד בצוות
הואיל ו…
מיומנוות של למידה עצמית ובצוות מועצמות ע"י שימוש בטכנולוגיות למידה ושיתופיות
הרי ש…
עלינו לראות לעצמינו חובה להכשיר כל לומד כלומד עצמאי ומשתמש מיומן בטכנולוגיות מעצימות למידה עצמית ובצוות.
הסביבה הפדגוגית המתאימה ביותר להכשרתו של לומד עצמאי כזה היא PBL.
ומה לגבי הטענות שיש כנגד השיטה?
"זה לא מתאים לכל המקצועות" – זה כן, בכל תחום ועדיף ללא תלות דיסציפלינרית,
"זה מחייב השקעה לא פרופורציונלית של זמן הכנה" – אולי, אבל המורים בהייטק-הי, למשל עובדים קשה עד שהמורים והתלמידים מתמחים בשיטה ואז רוב השליטה עוברת לידי התלמידים ואלה עובדים קשה בכל שיטת לימוד – פה יש לנו לפחות אור בעיניים.
"התוכן משוטח והולך לעיבוד – השקעת הלומד היא בעיקר במעטפת" – לא נכון. יישום מפוקח של השיטה מאפשר בדיוק ההיפך.
"זה לא מתאים לכל הלומדים" – זה כן. לכל ילד תפקיד משמעותי על פי כישוריו ותחומי העניין שלו.
"זה קשה מידי ליישום" – אולי בהתחלה. ראה סעיף 'ההשקעה'.
איך עושים PBL ללא עיקרון ההשטחה? כתבתי עד כה על עקרונות מעצבים לא מעטים, אוסיף בעתיד. אני לא יודע ללמד אחרת.
תגובות
איזה יופי של בלוג! שמחה שמצאתי אותו, תודה!
אני למדתי בשישה בתי ספר שונים שרק אציין בנימוס שארבעה מתוכם איכזבו אותי קשות. האחרון היה אקסטרני (בכיתות יא-יב) שעסק נטו בלימוד לבגרויות, אבל לפחות הרגשתי שמתייחסים אלי כאל אדם חופשי. היה בית ספר אחד שהפתיע אותי לטובה, עזר לי למצוא בעצמי את הרצון (העז!) ללמידה והחזיר לי את הבטחון העצמי והסקרנות והוא הדמוקרטי בחדרה (בו למדתי בכיתות ג-ד – שלא יצא כאילו אחריו עברתי לאקסטרני כדי לסיים בגרויות!).
למה אני מספרת את כל זה? כדי להסביר למה התגלגלתי מצחוק מהטענה נגד PBL על השטחת נושאי הלימוד. אם זאת מכשלה לקיום שיטת לימוד בעיני מקבלי ההחלטות אז אפשר לסגור את כל בתי הספר הממלכתיים בישראל! לפעמים אנשים לא מבדילים בין תיאוריה ומציאות…
זיביש, הטענה על השטחת נושאי הלימוד באה כשלא ממש יודעים איך לעשות PBL. יוצא לי לעזור למרצים בהנדסה להמיר קורסים ל-PBL, ושם השטחה יכולה לגרום לגשרים ליפול. PBL זה לא רק לתת ללומדים לעשות פרויקטים.
הבנתי את זה, אבל זה מצחיק בעיני בתור טיעון שאמור לחזק את המערכת הקיימת אל מול הרעיון המצוין הזה
נכדתי בת ה10 לומדת בכתה ה'. היא מגיעה הביתה ב1300 ו- לא עושה כלום. שאלתי אותה פעם אם אין לה שיעורים והיא ענתה: אצלינו אין שיעורים כי יש PBL. אחותה בכתה ב' עושה כל יום שיעורים ולומדת המון. כן, הילדה בכתה ה' אוהבת PBL ולא מתאמצת הרבה בשל כך. השטחה אמרת? כן- השטחה.
רודית, PBL אפשר לעשות טוב ואפשר לעשות גרוע. אני לא יודע איך עושים אותו בכיתה של הנכדה הגדולה, אבל אני בטוח שאם עושים אותו טוב – הלמידה שלה משמועתית. לגבי הילדה שעושה כל יום שיעורים ו"לומדת המון" – אני בכלל לא בטוח שהיא באמת "לומדת המון" ובכלל לא בטוח כמה זמן היא תאהב ל"למוד המון". ילדים צריכים להיות ילדים.
טרקבאקים
[…] ליצירה של מייקרים מאשר PBL (גם על PBL כתבתי לא מעט, למשל כאן או […]