אין לך מילה נפוצה יותר (אולי מוגזם קצת) בעגה החינוכית היום מהמילה "שיתופיות". המילה הזאת נותנת לנו תחושה של טיפוח ערכים בסביבת הלמידה. לא רק שאנחנו לומדים גיאוגרפיה או היסטוריה או חשבון, אנחנו עסוקים בשיתופיות. נראה שכל פרויקט לימודי, המשלב עבודה צוותית, נותן לנו את הלגיטימציה לקרוא להתרחשות הזאת – "למידה שיתופית".
הבעיה היא שלא כל פרויקט צוותי או קבוצתי מזמן שיתופיות של תוכן באופן מעמיק שבו כל תלמיד שותף לכל פרטי התוכן המשותף. בפרויקטים רבים תלמידים מקבלים משימות שעיקרן חקר ועיבור חלק מהתוכן והעבודה המשולבת היא בעצם מקבץ אקלקטי של תוצרים מבודדים. אין מספיק תקושרת משתפת שנותנת לכל אחד מהתלמידים הזדמנות לגעת בכל הרבדים של הידע המשותף.
רשימה זו מציעה מתודולוגיה מזמנת לכל תלמיד מקום של שווה בין שווים במהלך למידה צוותית וקבוצתית. מתודולוגיה כזאת מציעה תפקיד משמעותי לטכנולוגיות תקשורת אותן נפגוש בד"כ ב"כיתות מוטות עתיד", אבל אפשר ליישם אותם בכל מרחב למידה.
ראיתם כבר כיתה "מוטת עתיד"? ראיתי הרבה.
נראה עוד הרבה יותר…
אז למי שכבר יש כאלה ומחפש יישום משמעותי לסביבת למידה כזאת, הרי לכם "קציר הידע". למי שעוד אין – אפשר ליישם גם בלי.
השימושים לסביבת למידה המתוארת להלן הם מגוונים מאד. לצד הדוגמאות שאציג להלן אטען שזוהי סביבת למידה שאיננה מחייבת השקעות עתק בריהוט וציוד, ואין רשימה זו באה לעודד רכש של כיסאות ב-2000 ש"ח לכיסא וכד', אבל אם יש כבר, אז הנה דרך פעולה אפשרית לניצול משאבי העתק שהושקעו בה.
אז להלן כרטיס ביקור של "קציר הידע":
המטרה: איסוף ידע קבוצתי למטרה מוגדרת ועיבוד קבוצתי של הידע בתהליך של קבלת החלטות קבוצתי ובחירה משוכלת של פתרונות או פעולות.
ציוד נדרש: שולחן לכל צוות (4-8 לומדים), מחשב ומסך משותף לכל צוות, מחשב ומקרן לכיתה כולה,תוכנה חינמית של מפה מושגית שמאפשרת עבודה שיתופית ומיזוג מפות בזמן אמיתי (למשל CMap), תוכנה בשם "שיקול דעת" המכוונת לקבלת החלטות בקבוצה – וזהו.
תרשים מספר 1 – זרימת הידע בקציר
תארו לכם כיתה ומשימה לימודית – סיעור ומוחות ודיון לקראת, למשל: משפט ציבורי לקורח ועדתו, או, עוד למשל: איך נוכל להמשיך את העליה לארץ למרות הספר הלבן, או: תכנון פארק שעשועים ובחינת הכוחות הפיזיים המופעלים על כל מתקן, או: בניית מצע פוליטי של מפלגה חדשה ותכנון המהלכים האסטרטגיים לקראת קמפיין ההכרזה… אין גבול לסוגי התכנים, שכבות הגיל, המטרות הפדגוגיות וצורות היישום שאפשר להפעיל בסביבה כזאת.
כל צוות מקיים דיון בשולחן הצוותי ואחד מחברי הצוות משמש כ"ממפה". ה"ממפה", שעבר הכשרה בת 30 דקות מראש, ממפה על גבי מפה מושגית את עיקרי הדיון.
כל המפות הצוותיות מרוכזות תוך כדי יצירתן למפה מרכזית של הקבוצה כולה, אותה עורך בזמן אמיתי "ממפה על" שמכיר היטב את התהליך ויודע ליצור הקשרים קונטקסטואליים בין התרומות השונות של כל הצוותים.
עם תום שלב הדיון, המפה המרכזית מציגה את התוצר שהוגדר מראש, למשל – רשימת משימות לדירוג עדיפויות, בעיה עם רשימת פתרונות אפשריים לצד רשימת קריטריונים לבחירת הפתרון המתאים ביותר – ועוד.
בשלב השני – ממפה העל בונה לתוך התוכנה "שיקול דעת" את התוצר המשותף וכל אחד מהלומדים מזין באמצעות הטלפון הסלולרי שלו את הערכתו לכל פריט. התוכנה מציגה את התוצרים ומתקיים דיון מסכם לאישורם.
העקרונות המעצבים שמכוונים את המודל שלפניכם (אותו פיתחנו, פרופ' סוזן קרייטון ואנוכי באוניברסיטה של קלגרי) הם פשוטים:
- כל לומד בעל זכות שווה להשפיע על התוצר הקבוצתי
- כל צוות מציג בזמן אמיתי, לכל חברי הצוות, את תיעוד הידע המתרחש בו
- מפת הידע הקבוצתי מתהווה במקביל להתפתחות המפה הצוותית וכל צוות יכול לבחון בזמן אמיתי את מידת השיקוף של התהליך הצוותי בתוך התהליך הקבוצתי (הסבר להלן).
אחת המטרות החשובות של הסביבה המוצעת היא הצגה של הידע המתהווה ברמות השונות (צוותי וקבוצתי).
כל חבר צוות יכול לראות אם התרומה שלו לדיון הצוותי מתועדת במדויק ומייצגת את כוונותיו.
כל צוות יכול לראות אם התרומה הצוותית אמנם מיוצגת נאמנה בתוצר הקבוצתי: האם המושגים בהירים דיים, האם ההקשרים למושגים אחרים ותרומות של צוותים אחרים אינם פוגעים בתרומה של כל צוות.
להלן דוגמה מפורטת בנושא תרבויות בישראל:
קחו, למשל, את המערכון "עולים חדשים" מהתוכנית "לול" בכיכובם של אריק איינשטיין ואורי זוהר משנת 1973 (תודה למורות חט"ב שז"ר בקריית אונו).
סרטון מספר 1 – עולים חדשים – (אורי זוהר ואריק איינשטיין 1973)
המערכון הזה מתאר 7 תרבויות, ומשמש כפתיח יוצא מן הכלל לפרויקט תרבויות בישראל או עליות לארץ.
ננסה ללוות פרויקט כיתתי שבו אנו מתכוונים להכין חדר בריחה לימודי בנושא העליות. לשם כך עלינו לבחור את סיפור העלילה, אבל עוד אין לנו רעיון מלהיב מספיק.
לא תמיד מתחיל מהלך למידה פרויקטלי בגירוי כ"כ מזמן כמו המערכון שלמעלה. אמנם, במקרה הנדון, ברגע שעלה נושא העליות, מיד הוזכר המערכון, אחד מנכסי התרבות הישראלית, אך לא תמיד יש כזה. אפשר להתחיל בשלב הראשון מתהליך סיעור מוחות לבחירת הנושא (כמו זה שנציג עכשיו). סיעור המוחות איננו שלב ראשוני דווקא. במקרה שלפנינו סיעור המוחות ממשיך אל תוך תהליך החקר והווצרות מערך הידע המלווה את החדר שיעזור ליוצרים להגות חידות מקושרות לתוכן ולאתר סיפור מסגרת מגרה מספיק.
כל צוות מקבל על עצמו את אחת העליות וממפה את המאפיינים המיוחדים שלה. לדוגמה (בשני המקרים, המפות חלקיות מאד ומגמתיות להדגמה של התהליך ואינן מכוונות להציג את מערך הידע כולו):
תרשים מספר 2 – מיפוי צוותי חלקי של העליה הראשונה
או עליה שניה:
תרשים מספר 3 – מיפוי צוותי חלקי של העלייה השנייה
אם נסתכל על המפה המרכזית אותה עורך ממפה העל המצוגת על המסך המרכזי המוצג לכולם:
תרשים מספר 4 – מפת על חלקית של שני צוותים (מתוך 7)
המפה, מעודכנת בזמן אמיתי על ידי ממפה העל. כאן כבר אפשר לראות שלוש תמות מתהוות שאפשר יהיה לבחור מהן עם תום תהליך קציר הידע (ביטחון המדינה, העלייה התימנית הראשונה וכוחות שולטים בארץ).
עד כאן, ניתחנו דוגמה של תהליך קציר הידע (באופן שדגם את עיקרי התהליך). עתה נעבור לשלב הבא – במקרה זה קבלת החלטות קבוצתית על בחירת נושא.
כאן נשתמש באפליקציה בשם 'שיקול דעת' (בשלבים מתקדמים של פיתוח), שמאפשרת לכל לומד להעריך כל אחת מאפשרויות הבחירה על בסיס של קריטריונים משותף. רשימת האפשרויות מוצגת על המסך, כל אחד מהמשתתפים מצביע, הנתונים משוקללים ותוצאת הבחירה הקבוצתית מוצגת כמבוא לדיון מסכם של התהליך ובחירת הנושא.
שיקול דעת מאפשר להגדיר בעיה המחפשת פיתרון (המילה בעיה איננה מוצגת כאן כתקלה – משמעותה בהקשר הזה דומה למונח "בעיה" במתמטיקה). הדוגמה כאן ל"בעיה" היא הבחירה בנושא לפרויקט המתכונן, אבל אפשר להשתמש בה בכל תהליך של פתרון "בעיות". היא מיועדת בעיקרה להשוות בין פתרונות אפשריים ולהעריך את המתאים ביותר (או הכי פחות גרוע).
האפליקציה (בדומה לאפליקציות לוח – כמו Kahoot, למשל), שם המשתמש צריך להעריך תוך הזזה של סליידרים:
המסך מימין מראה את המסך אותו מקבלים המשתמשים (את מאפייני הפרויקט הכין ממפה העל) עם תום תהליך הקציר. אנו רואים 3 נושאים אפשריים לבחירה. המסך השמאלי מראה את הערכת חלופה אחת על פי הקריטריונים שהוגדרו ע"י ממפה העל – על המשתמש לבחור את משקל הקריטריון (כמה הקריטריון חשוב ביחס לקריטריונים האחרים (למשל כאן, הצבע האדום של הקריטריון 'אפשרות העמקה' מצביע על כך שהמשמתמש בחר אותו כחשוב ביותר והוא יקבל משקל רב יותר בתרומתו של המשתמש להחלטה המתגבשת). עם בחירת המשקל מזיז המשתמש את הסליידר (ימין גבוה) להראות כמה כל קריטריון מייצג את החלופה שהוא מעריך עכשיו (כאן זה ביטחון).
התוצאה המתגבשת תוך שיקלול תרומתם של כל חברי הקבוצה מופיעה כגרף עמודות על המסך המרכזי ומשמשת כבסיס לדיון ובחירה.
תהליך קציר הידע פותח על ידי בשיתוף עם חברתי סוזן קרייטון, בעת שהותי באוניברסיטה של קלגרי בה התבקשתי ע"י המכון הבינלאומי של האוניברסיטה לסייע בתיעוד וניתוח שלושה ימים של כנס בו השתתפו מנהלי פרוייקטי סיוע בעולם השלישי.
מאמר על אותה חוויה מופיע באנציקלופדיה של קבלת החלטות (באנגלית).
תגובות
שלום חנן,
קראתי בעניין רב את הרשומה אודות האופן בו פרוייקט קבוצתי יכול לזמן שיתופיות המערבת את כל הפועלים בחשיבה ובניהול התוצר המשותף. בתיאורך לא מצאתי מי מגדיר את התמות המרכזיות העולות מהמפה, אשמח לדעת כיצד זה נקבע. החלק המרשים ביותר בעיני הוא תפקידו של ממפה העל, שלמעשה אחראי ליצור את הקשרים בין המפות של הצוותים השונים, השאלה כיצד מאפשרים לעוד חברים לקחת חלק ביצירת הקשרים- שהיא השיתופיות המשמעותית בעיניי.. או שמא לא הבנתי?
אילנית, תודה על המשוב. זיהוי התמות נעשה בקבוצה כולה בהנחיית ממפה העל. במהלך עבודת הצוות, כל חברי הצוות אחראים ליצירת ההקשרים במפת הצוות שלהם. יש לקוות שאם השיטה תיטמע באורח החיים של קבוצה או כיתה, תהיה לכל תלמיד ההזדמנות להתנסות כממפה צוותי וממפה על.
תודה חנן, ועל זה נאמר אמן… בהחלט מתכוונת לעשות ברעיון שימוש.
אודה לך מאד אם תספרי איך היה. אולי אפילו תזמיני אותי לראות?
הי חנן. מרתק ונכון ויתרה מכך מדגים את חוסר התוחלת בהשקעה כספית טכנוקרטית. נושא אחד שחסר לדעתי ועומד בבסיס היישום של הגישה הוא בחירת הנושא והנושא הארגוני. ברמה האישית הייתי רוצה שהתלמידים יבחרו נושא המעניין אותם והמורה יכוון לידע שהוא מעוניין להקנות. לדוג': תלמידים בוחרים במשחק מחשב של מירוצי מכוניות והמורה מכוון לכיוון של כימיה ופיסיקה (צמיגים, גומי, חיכוך). כל עוד התכנים ייקבעו מ' למעלה' לא נראה לי שזה יעבוד. העניין המהותי יותר לתפיסתי שייך למבנה הארגוני. עם מערכת שעות, תוכנית לימודים ותפיסה ארגונית שקובעת לילדים את מטרת הלימוד, מה ילמדו ומתי לא ניתן ליישם שום דבר. התפיסה של מקלוהן The medium is the message מצביעה שאין הפרדה בין המבנה הארגוני, הפדגוגיה והתלמיד.
נדב, תודה. כמובן שאני מסכים. העניין הוא, שבפרויקט קבוצתי, אם עושים כזה, הרי שהבחירה בנושא יכולה להעשות באופן דמוקרטי בשיטה שפרשתי ברשימה. סיעור המוחות שלפני ממופה, והבחירה מתוך הנושאים שעלו תיעשה באמצעות "שיקול דעת".
טרקבאקים
[…] איתו ועם עצמי) עוד זמן רב אחרי הקריאה. כך בפוסט שלו על כיתות מוטות-עתיד, מושג שכבר סיפרתי פה שהוא קצת רגיש אצלי, ושאר ענייני […]