חדרי מילוט כסביבת למידה – החוליה החסרה

לא סוד הוא שאני עסוק בפיתוח ומחקר מודל לב"ה (למידה בסביבה הרפתקנית) מזה עשרות שנים. מודל לב"ה הוא מודל פדגוגי של למידה מבוססת פרויקטים (PBL), המושתת על עקרונות של למידה קונסטרוקטיביסטית/הומניסטית כשהשאלה הראשונה שהוא מעמיד בפני המורה או מפתח סביבות הלמידה היא: למה שהתלמידים ירצו לעשות את זה.

העניין, כמובן, הוא מוטיבציה פנימית. מוטיבציה פנימית, כמו שכתבתי כבר לא פעם, מושגת אם יש עניין צרוף בתוכן – מה שמקטין מאד את הסיכוי שבסביבה של תוכן מוכתב מלמעלה, כמו תוכנית לימודים כזו או אחרת, תתעורר מוטיבציה פנימית אצל מרבית התלמידים.

מודע למחויבות של מערכת החינוך לתוכניות הלימודים, אין מודל זה מיועד להציע התנערות מן התכנים המוכתבים – הוא פשוט מציע ערוץ אחר של אנרגיות למידה – המשימה.

המשימה, אם יש ללומדים רצון לבצע אותה, יכולה לשמש כגירוי לצורך בידע תכני (אפילו אם הוא בא מתוך תוכנית הלימודים). התוכן הופך לכלי נחוץ לביצוע המשימה. ככל שהצורך בתוכן אותנטי יותר (מחובר יותר לתשוקת הלומד לבצע את המשימה – ומציע כלי אמיתי לפתרונה, חלקי ככל שיהיה), כך האנרגיה שיש ללומד ברכש הידע הזה רבה יותר.

אם עד כה, השתמשנו במודל לב"ה כמחולל אנרגיות למידה באמצעות ההרפתקה, הרי שבחדרי מילוט אנחנו מוסיפים ערוצים נוסף – החברותא והיצירה של עצמים בעולם האמיתי (אני מתייחס ליצירת החדר כתהליך הלמידה העיקרי – השימוש בו מיועד למטרות אחרות).

אך לפני שארחיב על התהליך והרציונל – מהם חדרי מילוט?

חדר מילוט הם הרפתקה מציאותית בעולם דמיוני. הם בנויים בד"כ כמערכת חדרים וסיפור הרפתקה. החדרים מלאים ברמזים וחידות שהפיענוח שלהן יביא את המבקרים להיות מסוגלים לצאת החוצה. חדרים אלה הפכו בשנתיים האחרונות ללהיט בילוי עולמי. בארץ קמו אין ספור חדרים כאלה וצעירים רבים בוחרים לבלות בהם כמקומות בילוי. חדרי המילוט הם בעצם משחקי הרפתקאות (QUEST) לכל דבר. זהו גלגול חדש של משחקי ההרפתקאות שעברו מספרים ומשחקי לוח, למשחקי מחשב, משם למציאות מדומה ורבודה ועתה חזרו לעולם הפיזי.

תמונה מס' 1: בתוך חדר מילוט. כל פריט יכול לשמש כרמז לפתרון אחת הפאזלים הספונים בו. אתר יכול להכיל יותר מחדר אחד. המטרה: לפתור את הפאזלים ולצאת מהאתר.

מאחר שמודל לב"ה הוא מודל למידה בהשראת משחקי ההרפתקאות ובנוי על הרעיון של למידה תוך עיצוב משחקי הרפתקאות, חדרי המילוט כסביבת למידה מכוונים לפיתוח חדרי המילוט כתהליך למידה המשלב את פיתוח ועיצוב החדר, הסיפור שמאחוריו, המשימות והתכנים הנדרשים להרצתו.

עיצוב חדרי מילוט כפרויקט בית ספרי

כשעולה הרעיון לפתח חדר מילוט בבית הספר, מן הראוי לבחון אם מתקיימים התנאים הבאים (כמו בכל פרויקט חדשני):

1. האם המנהל/ת בעניין וכמה? ככל שמנהל/ת יותר מונעת, גדל הסיכוי להצלחה.
2. האם יש בצוות משוגעים שמוכנים להקריב את נשמתם (ושעות לא מעטות) למען הפרויקט?
3. האם יש מי שיוביל את הצוות – נחוץ מנחה מנוסה ומחובר לרוח החינוכית שמאחורי פרויקט כזה?
4. האם יש לבית הספר מקורות תקציבים להעסקת מנחה מבחוץ ורכש חומרים? – לפרויקט רציני נחוץ תקציב למרות שאפשר לפתח חדרי מילוט גם באמצעים דלים ביותר.
5. האם התפישה החינוכית שמאחורי סביבת למידה כזאת נמצאת בהלימה לרוח החינוכית של הצוות?

בהנחה שהתנאים המוקדמים מתקיימים, המשימה הראשונה שעומדת בפני צוות הפרויקט הבית ספרי בחירה של הסיבה המתאימה מבין שלושה סוגים של סביבות למידה:

למידה מונעת גירוי, למידה מונעת דילמות ולמידה מונעת תבניות משימה.

 

למידה מונעת גירוי

בית ספר יסודי קרול, פתח תקווה (תודה לרותי וייס המנהלת וצוות מורות מקסימות) עסוק, בהנחייתי בפיתוח סביבת למידה מונעת גירויים. בבית הספר חצר מדעים ובה מתקנים בסגנון פארק המדע במכון ויצמן. חצר המדעים תהפוך ל"חצר מילוט". המתקנים שבחצר ישמשו את התלמידים המנסים לפצח את הפאזל כאמצעי לניסויים מדעיים, כשהניסוי משמש כמקור ידע לפיצוח.

תמונה מס' 2: תחנת המראות בחצר המדעים – בי"ס יסודי קרול, פתח תקווה

כל תחנה בחצר, תשתמש כחלק מפאזל שבנוי (במקרה שלנו) מתבנית 'סידור תמונות' – על תבניות ופאזלים ארחיב בהמשך.

תשאלו: 'איך משתלבת תחנת המראות בחצר המדעים כתחנה בחצר המילוט?'

במקרה של תחנת המראות, למשל, נבנה סיפור ב-8 תמונות. התמונות מראות את הילדה מתעוררת כי קרן שמש שחודרת דרך שלבי התריס פוגעת במראה שעל השידה ופוגעת בעיניה. היא מסיטה את המראה ולפתע נוצרת קשת צבעונית על הקיר שמנגד. הקשת נוצרת כי הקרן המוסטת פוגעת בכוס מים שעל השידה ונשברת.

הילדים אמורים לסדר את התמונות בתוך תבנית תמונות. סידור נכון של התמונות יציג קוד מספרי שיאפשר להם לפתוח תיבה הנעולה במנעול מספרים. בתיבה הרמז לתחנה הבאה.

לרשות הילדים (בצוותים של 3-4) מאגר מידע דיגיטלי או מודפס (הגישה למאגר הדיגיטלי באמצעות מדבקת QR על המתקן, אותו יכולים הילדים לסרוק ולקבל מידע נחוץ להבנת הבעיה), וכמובן שעומד לרשותם מתקן המראות המאפשר להם לנסות ולחקור שבירה של קרני אור. את הניסוי הם מתעדים באמצעות טפסי ניסוי העומדים לרשותם, כאשר התהליך כולו מלווה ברפלקציה אישית של כל אחד מחברי הצוות.

זוהי דוגמה לסביבת למידה ממוקדת גירויים..

למידה מונעת גירויים מכוונת, בין השאר, לזמן לילדים פיתיונות שיניעו אותם לרצות לדעת יותר. כמו חכה של אלף פיתיונות, בית הספר אמור לעזור לילדים לזהות תחומי עניין שיש בהם פוטנציאל לגירוי שיגרום לילד להרים אנטנה, לגייס קשב, לנסות להבין. רוצים לדעת יותר? – ראו פוסט בשם 'למידה מבוססת עצמים ותופעות: סוג של פי. בי. אל?'

בבית ספר קרול יש לא רק חצר מדעים, יש שם גם חצר מורשת ומוזיאון, כך שלבית ספר קרול לא יהיו חסרים גירויים לבניית סביבות למידה בכל תחום תוכן שיבחרו. אך מה עושה בית ספר שאין לו מאגר גירויים עשיר?

בית הספר יכול להשתמש ליצור לעצמו סביבות עתירות גירויים – בעצמו. כל מה שצריך זה קצת דמיון. למשל:

הייתי בבית ספר היסודי אלפרדוס ברהט. פנינה. מנהל בית הספר, מחמוד אבו-עאבד וחברי, המורה מחמוד אבו-הלאל לקחו אותי לסיבוב בבית הספר, אבל לא לפני שהפעילו עלי את תרבות האירוח הבדואית:

תמונה מס' 3: אוהל בדואי בחצר בית הספר אלפרדוס ברהט

חשבתם כמה אוהל בדואי כזה יכול להיות אתר לחדרי מילוט? זהו אוהל ענק. אפשר לאכלס בו כל סוג של תוכן. עוד בבית הספר – חממה לגידול צמחי מרפא. משהו כזה:

תמונה מס' 4 – חממה לגידול צמחים כסביבת למידה מונעת גירוי

גם חממה מזמנת עולם שלם של גירויים ויכולה להפוך לזירת הרפתקאות וחדר מילוט לתפארת. הפאזלים יכולים להכיל רמזים על תכונות הצמחים וסוגי שימושים שונים שלהם.

סוג אחר של אתר גירויים יכול בית הספר להקים באמצעות מודלים:

תמונה מס' 5: מודל של גלגל ענק כגירוי למידה בחדר מילוט מסוג לונה פרק

 

גלגל הענק שבתמונה הוא ביצור עצמי. גובהו 35 ס"מ. הגלגל בנוי מדיקט שנחתך בחותך ליזר (תודה לעדי ולציון מסמינר הקיבוצים על העיצוב). כל שצריך בכדי ליצור לונה פרק שלם עם כל סוגי המתקנים הם תלמידים שיתמחו בכלים ליצירת גרפיקה בדו-מימד (כלי כמו אילוסטרייטור של אדובי, למשל), עץ וחותך לייזר (כמו זה שבפאבלאב בחולון). כך, בעלות זניחה של פחות מ-100 ש"ח למתקן, אפשר להקים מודל של לונה פרק שלם שיכול לשמש כמעבדה שלימה ללימודי פיסיקה ומתמטיקה. אם יש בבית הספר גם תלמידים שמראים עניין להתמחות באלקטרוניקה, הרי שבאמצעות רכיב אלקטרוני קטן וזול (ארדואינו), אפשר להוסיף לגלגל גם מנוע, חיישנים וצג שיראה  את מהירות הסיבוב שלו, את כוח המנוע וכד'.

איך הופכים גלגל ענק לפאזל בחדר מילוט?

קחו למשל את דורון צור. דורון הוא מורה לפיזיקה בעמל ליידי דיוויס. דורון הציג לתלמידיו את הגלגל עם הסיפור הבא: מחבלים חיבלו במנוע של הגלגל ענק בלונה פרק שלנו. הם הטמינו פצצה שאפשר להגיע אליה ולנטרל אותה, רק אם מסובבים את הגלגל עד נקודה מסוימת. אם עוברים את הנקודה ולו במעט, הפצצה תתפוצץ. יש עדיין אנשים על הגלגל ורבים מהם יפגעו.

אם עד כה עסקנו בחדרי (או אפילו חצר) מילוט בסביבה שיש בה גירויים, הסיפור הבא יציג אתגר לא פחות מורכב – כיצד מתמודדים עם סוגיות טעונות במיוחד בחיי בית הספר ובחיי התלמידים.

 

סביבת למידה מונעת דילמות

בית ספר תיכון ניסויי שפרירים א' בקיבוץ גבעת חיים איחוד. זוהי מסגרת חינוכית מקדמת בניהולה של אורית מליחי שפנתה אלי בבקשה לעזור לבית הספר להפוך את עיקרי עשייתם החינוכית במסגרת הניסוי (תהליך פדגוגי בשם "קליידוסקופ") – למוצר. בפגישה עם צוות בית הספר (נשמות יקרות), חשבנו על מבוך הרפתקאות המציג בפני התלמידים דילמות של התמודדות עם מצבים יומיומיים בסביבה של מציאות רגילה. יחד נבנה מבוך שבכדי לצאת ממנו יתקלו המבקרים במצבים המציגים בעיה ויצטרכו בתהליך מושכל של קבלת החלטות לבחור דרך התמודדות מבין כמה אפשריות.

סביבה כזאת יכולה לשרת תכנים רבים. היא מתאימה לבית ספר שרוצה להדגיש נושא טעון במיוחד שיש בו מקום לשיקול לדעת ובחירה בין דרכי התמודדות שונות. מצבים שונים מופגים כסרטוני וידאו שישמשו גירוי לדיון בסוגיה ובחלופות האפשריות לפתרונה. קריטריונים להשוואה בין החלופות והערכה של כל חלופה אל מול מערך קריטריונים זהה תוביל לבחירה מנומקת של הצוות בדרך פעולה מסוימת שתוביל אותם אל הדילמה הבאה.

עד כה הצגתי 2 סוגים של סביבות המשלבות בין תוכן, הרפתקה ומשימות למידה (כפאזלים), אך בשני המקרים אלה סביבות שעושות שימוש מכוון וממוקד לגירויים או סוגיות שבית הספר בוחר לנסות להציב להם מענה. בפרק הבא אציג גישה פתוחה יותר.

כאן אציג גישה לפיתוח חדרי מילוט שיכולים להתאים לכל תחום תוכן, לכל שכבת גיל (אפילו לגיל הרך):

 

סביבת למידה מונעת תבניות משימה

הסטודנטים בתכנית לתואר שני במסלול חינוך בעידן טכנולוגיות מידע במכללת קיי בבאר שבע, עסוקים במסגרת הקורס 'שילוב סימולציות, משחקים, עולמות וירטואליים ותקשורת ניידת בחינוך' בפיתוח תבניות משימה (פאזלים) לחדר מילוט בית ספרי. בתום הקורס יהיו בידי הסטודנטים כ-10 תבניות משימה שונות (מכוונות מטרות פדגוגיות שונות) איתן יוכלו להקים חדר מילוט בית ספרי ולהתאים לו כל סוג של תוכן בכל שכבת גיל. את התוכן למשימות יוכלו לעצב, לחקור ולהזין תלמידים או מורים.

 

בכדי להבין את המונח 'תבניות משימה' נתבונן בדוגמה הבאה:

 

תמונה מס' 6 – תבנית משימה של קבלת החלטות (נג'לה אבו האני, מירה גבע, דיקלה באום פלדמן ורחלי שוורץ)

 

מה רואים בתמונה?

 

ראשית יש כאן תבנית של בחירה מושכלת. המשימה היא לבחור מסלול לטיול (בדוגמה ניתוח המאפיינים של טיול לספארי בר"ג, בהשוואה לטיול למישור החוף). לכל אחת מהחלופות (מסלולי הטיול האפשריים). התמונה מציגה ניתוח של המסלול לספארי. התוויות (ניתנות להחלפה בתחתית התמונה) מייצגות את הקריטריונים (מאפיינים) להערכת מסלול הטיול לספארי. אנו רואים שהעלות מוערכת כ-4 (גבוה), ערך לימודי כ-2 (נמוך למדי), התאמה לשונות התלמידים – 3 (בינוני) המרחק – 4 (רחוק) והתאמה לתכנית הלימודים 5 (מאד מתאים).

 

מסלול זה יושווה למסלול למישור החוף, אחרי ניתוח המאפיינים של הטיול לשם. מאחורי סרגלי המספרים ישנן ספרות שאפשר לזהות דרך חורים בגב המשטח. הספרות שמאחור הן הקוד לפתיחת התיבה שבה טמון הרמז לפאזל הבא.

 

לכל מסלול יש QR שמקשר את הפותרים למאגר מידע עם ידע נדרש להבנת הבעיה ומאפייני המסלולים השונים.

 

התלמידות הכינו את התבנית ע"פ אפיון מוגדר כמשימה שבועית והזינו לתוכה את התכנים. את התבנית נחתוך בקרוב בעץ לביד באמצעות חותך ליזר ואפשר יהיה להשתמש בה פעמים רבות לתכנים שונים ומגוונים.

 

כל תכנית (מבין ה-10 שייוצרו בקורס) מכוונת מטרה פדגוגית אחרת. חשיבה לוגית, קבלת החלטות, תיאום תקופות, זיהוי צמדים, הבנת רשת קואורדינטות וכד'.

 

המאפיינים של כל תבנית ניתנות לסטודנטים/יות כמשימה שבועית. הם/ן בונים את התבנית בקרטון ביצוע ומכינים את התכנים כסימולציה להפקת חדר כזה עם התלמידים. מכאן שהרעיון המרכזי שמאחורי הפקה של סביבת למידה כזאת (מבין אלה שהוצגו למעלה) תינתן בידי התלמידים. עצם המשימה והאתגרים שמאחוריה צפויים להניע את התלמידים באופן פנימי לחקור ליצור לחלום וללמוד – כמו שנראה שזה מניע את הסטודנטים. איך נעריך את התוצר?

 

הערכה

 

איך נעריך את התוצר?

 

כתבתי כבר מאמרים לא מעטים על חקר שימושיות כמתודולוגיה להערכה חלופית.

 

תלמידינו ינחו את חבריהם מכיתות מקבילות בהתמודדות אם חדר המילוט, תוך כדי צפיה במדדים כמו מחוברות (כמה זמן היו חברי הצוות אמנם עסוקים בלנסות לפתוח את החדר) או כמו היכולת של הלומדים להתמודד עם המשימה: האם הבינו את המשימה, האם היה להם הידע הנדרש בכדי לפתור אותה, האם האווירה הייתה שיתופית, האם יצאו בהרגשה שנתרמו – וכד'.

 

לסיכום

 

אחרי שנים רבות של פיתוח ומחקר מודל לב"ה (למידה בסביבה הרפתקנית), אני חש שיישומו כחדר מילוט בסביבת הלמידה הוסיפה לו ממד חשוב – המציאות. התלמידים נוגעים בעצם העניין. אני מזמין אתכם לנסות להקים כאלה סביבות למידה בבית הספר שלכם (או כל סביבה חינוכית אחרת).