מפה מושגית – כלי לתקשורת מידע בעולם של למידה היברידית

משיחות מזדמנות בקבוצות העניין שלי בפייסבוק בעיקר, נראה שהמודעות לכלים שמייצגים מידע באופן חזותי הולכת וגדלה. זה לא פלא. הרי הצורך למלא לפחות 3 ימים בלמידה מרחוק (עת קורונה), הביאה מלמדים לחיפוש דרכים שונות לשפר את המגע בינם לבין תלמידיהם כאשר אין ביניהם קרבה של פנים אל פנים. המפה המושגית הוא כלי כזה, הוא איתנו כבר שנים רבות, אבל אף פעם לא מיצה את הפוטנציאל הטמון בו לשיפור תקשורת מידע (אני מתכוון לתקשורת העוסקת בניתוח, הבנה, יצירה, קריאה בין השורות, ברירת עיקר מטפל, תיעוד של סיעור מוחות ועוד, בין לומד לבין לומדים אחרים ובינם לבין מנחה/מורה)

להזכירינו: להלן העקרונות המעצבים של סביבת הלמידה בה אנו עוסקים

מהי מפה מושגית?

זוהי, למשל, מפה מושגית בה השתמשנו בהרצאה השניה בסדרה. זוהי מפה המציגה עולם מורכב של תוכן באופן תמיצתי, חזותי, וממנה אפשר להבין את גבולות הגזרה של התוכן הנידון במסגרת של תוכן (שיעור, הרצאה, קורס, דיסציפלינה…).

אגב, יש אנשים הטוענים שמפה מושגית מרתיעה אותם, שמפה מבלבלת אותם, שקשה להם לעקוב. תשובתי לאותם אנשים – תעשו כל מאמץ להתגבר, תאמנו את עצמכם. זהו כלי חשוב מידי בכדי לוותר עליו בעולם של למידה היברידית. אם עד כה יכולתם בלעדיו, תמצאו שמפה מושגית משמשת להעצים תהליכי למידה באופן שקשה יהיה לוותר עליו, זה יהיה (לדעתי הצנועה) כלי יסודי בתקשורת ממוקדת מידע ולמידה.

נובק, אחד מהוגי המפה המושגית ככלי למידה ומחקר למידה, נוהג להציג על הקשרים את משמעות הקשר (להלן):

מפה מושגית עם עיור הקשרים
דוגמה למפה מושגית עם עיור הקשרים (לתוכן אין קשר לנושא המאמר)

סוג דומה של מיפוי מידע חזותי הוא "מפות חשיבה" או "Mind Mapping". להלן:

מפת חשיבה (תודה לעינת להב)

ההבדל בין סוגי המפות (מפה מושגית מול מפת חשיבה) הוא בעיקר המבנה. מפת חשיבה היא הררכית יותר. מפת חשיבה מתאימה יותר לתיעוד חשיבה מלמעלה למטה (דדוקטיבית), בנויה ממוקד מרכזי אחד ומתפרסת מסביבו. מפה מושגית חופשיה יותר. היא בנויה לתיעוד חשיבה בשני הכיוונים: מלמעלה למטה, או מלמטה למעלה, מן הפרט אל הכלל (חשיבה אינדוקטיבית). נעסוק במשמעות ההבדל בין שני סוגי החשיבה הללו בהמשך.

למה מפות מושגיות דוקא היום, בעידן הקורונה

בניתוח, הבנה, יצירה, קריאה בין השורות, ברירת עיקר מטפל, תיעוד של סיעור מוחות ועוד

תיעוד חשיבה מתפרצת:

בלגאן בראש

הבלגאן הזה בראש יוצר אצל רבים מאיתנו מסיחים המסיטים אותנו מחשיבה רצופה, ומפריעים, לפעמים לנסח אמירה ברורה, אבל לפעמים עולים בסוג כזה של התפרעות המחשבה, רעיונות חשובים שאותם היינו רוצים לשמר.

דומה הדבר למורה המנסה להציג לכיתתו תוכן מזסויים, מנוסח היטב, אך כל הזמן מתפרצים לדבריו תלמידים עם הערות ורעיונות חדשים שאותם הוא דוחה בכדי לשמר את המסר ברור. הבעיה היא שלפעמים התפרצויות התלמידים מעניינות יותר ומשמעותיות יותר להבנת התוכן והן נדחות הצידה לתהום הנשיה.

להלן שימוש במפה מושגית שבנוי לטפל בתיעוד של חשיבה מתפרצת, אם זה בתהליך החשיבה של היחיד או בתהליך של סיעור מוחות או דיון צוותי או קבוצתי:

תיעוד חשיבה מתפרצת באמצעות מפה מושגית

שימוש במפה מושגית הופך למשמעותי במיוחד, כאשר אנו משתמשים בה לניתוח מאפיינים, הכללתם והבנת משמעות ההכללה. להלן דוגמה בה מזהה דיני, תלמיד כיתה ה' בבית ספר גמלא בקצרין (מזמן), משתנה תלוי ומשתנה שאינו תלוי במחקר שהוא עורך על עבירות בכדורגל. רוצים לנסות לזהות גם אתם?

אז ראינו איך משתמשים במפה ככלי לחשיבה מתפרצת. ראינו גם איך אפשר להשתמש במפה ככלי לחשיבה אינדוקטיבית ולזהות כללים להתנהגות של אירועים (עבירות בכדורגל).

כל שנותר לנו להבין זה את המשמעות של השימוש במפה המושגית ככלי לתקשורת ממוקדת מידע ולמידה.

ניקח, לדוגמה, דיון בענייני "למידה משמעותית" או, בימים אלה מתפתח דיון בענייני "למידה היברידית"…

ברור הוא שעד שנגדיר מונחים אלה באופן ברור, שיח כזה הוא שיח בבלי. המונחים הם קופסאות שחורות, כשכל אחד ממשתתפי הדיון מנסח על פי תפישתו. כל מונח כזה מורכב ממונחים רבים, שכל אחד מהם מורכב ממונחים רבים וכל עוד לא ננסה לפרק את הקופסאות השחורות האלה ולהבין את תכולתם – הדיון יתנהל באורח שטחי למדי.

והנה באה לנו ההזדמנות לנהל דיונים כאלה בסביבת למידה בה אנחנו מנותקים פיזית האחד מהשניה, אך ברשותינו כלי שלא תמיד ישנו לצידינו בעת עריכת דיונים מעמיקים: המחשב והמפה המושגית.

קחו לדוגמה צוות בית ספרי בדיון פדגוגי בנושא למידה היברידית.

תנו בידיהם של חברי הצוות מחשב ומפה מושגית שיתופית ותנו להם לנהל דיון בהגדרת המונח. יש להניח שנתחיל בתהליך של סיעור מוחות, בו אנשים זורקים מונחים שמתקשרים אצלם למונח שבמרכז. יש להניח שכל אחד או אחת מהם יעלה מקבץ אקלקטי, אסוציאטיבי של מונחים מקושרים. יש להניח שננסה לארגן את מכלול המונחים, ליצר הקשרים, לאתר מאפיינים ולהכליל הכללות.

אנחנו קוראים לתהליך הזה "קציר הידע" ונטפל בו לעומק בעתיד.

אם כן, טענתינו היא, שבעידן זה, שבו אנשים מקיימים דיונים בצוות ובקבוצה, כשלכל אחד מהם מחשב וכלי חשיבה, הדיון יכול להיות מעמיק יותר שכן המונחים המופשטים שאינם מוגדרים דיים יפורקו לגורמיהם במשותף ויאורגנו מחדש תוך הבנה והסכמה הדדית.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • arikbenedek  ביום 28 באוגוסט 2020 בשעה 7:56 pm

    כבר שנים, מהיותי “סטרוקטורליסט” חובב תרשימי זרימה, מבני על, מבני עומק, אני מחבב את הכלי הזה. אני קורא לו “שמש רעיונות” או “מפת רעיונות”, שמתחילה ב”סתם” לכאורה אסוציאציות, ואח”כ משמשת כ”מורת דרך” לעבודה. לצערי, התהליך הזה מופשט או מורכב או מאיים לתלמידי אתג”ר-אומץ [ אלה שפעם קראו להם “טעוני טיפוח” בהתנשאות אקדמית], והם נשארים רק עם המפה הראשונה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: