מהי פדגוגיה בשבילך? בשבילי היא מהות הכל.

תודה לכל המגיבים לשאלתי על מהי פדגוגיה בשבילך. חלק מהתשובות מתייחסות ללמידה (מה שאני קורא: "ממוקד תוכן", חלק מתייחסות לתהליך הלמידה והצמיחה האישית של הלומד – מה שאני קורא: "ממוקד לומד" וחלק משלבות גם התייחסות למונחים כמו "חינוך", "דרך חיים", "תרבות" ועוד. אגב, סימנתי את המילים במרכאות כי לכל אחת יש פירושים רבים ודרכים רבות להתייחס אליהן.

 

אני מניח שרבים מכם יסכימו עם הההגדרה הבאה: פדגוגיה היא החוט המקשר בין חינוך ללמידה. זוהי כמובן לא הגדרה של פדגוגיה, אבל זוהי דרך להבין את הקשר החיוני בעיני של בית ספר לבין צמיחתם הערכית של הילדים (והמורים).

 

אנחנו מדברים לא מעט על מודלים פדגוגיים. אין היום, לדעתי וניסיוני אנשי טכנולוגיה בחינוך (למשל, אבל ההנחה מתייחסת לכל סוג של תוכן עם המילה "הוראה" לפניו – כמו "הוראת המדעים" או "הוראת ההיסטוריה"…), שלא ידקלמו את הקשר בין פדגוגיה לטכנולוגיה. הם יתמיד יגידו משהו כמו טכנולוגיה היא לא מטרה, היא תמיד צריכה לשרת מטרה פדגוגית…

 

בואו ננסה להבין את המשמעות.

 

טענתי העיקרית היא כדלקמן:

הואיל ו… כל מפגש בין תלמיד למורה ולמסגרת הבית ספרית נושא בחובו מסר ערכי (כתבתי על כך לא מעט פוסטים בבלוג)

הואיל ו… כל מורה מגיע למפגש עם תלמידיו כשבאמתחתו אג'נדה ערכית/חברתית

הואיל ו… כל מוסד חינוכי מנסה לגבש לעצמו אג'נדה ערכית/חברתית כזו או אחרת

הואיל ו… המוסד והמורה מונעים ע"י מטרות שהוצבו להן ע"י המערכת (משרד החינוך, הרשות המקומית וכד')

הואיל ו… לפעמים, בכדי לעמוד במורכבות המטרות נוצרים ניגודים של תפישות חינוכיות (מה שקראתי "אג'נדה" למעלה)

הואיל ו… חוסר ההלימה בין האג'נדה האישית והמוסדית ובין המטרות המוצבות ע"י שותפים שונים במערכת החינוך איננו תמיד מזוהה

נוצר כאוס… שעטנז של מסרים חינוכיים שמועברים לתלמידים ומחבלים לעיתים ביכולתם לזהות ולבנות לעצמם אג'נדה ערכית משל עצמם.

אי לך, ראוי שכל מורה ידע לזהות את האג'נדה הערכית שלו ולהתאים לה כל מודל פדגוגי שיבחר.

לדוגמה?

ניקח מודל פדגוגי כמו "למידה מבוססת פרויקטים" (PBL). מודל כזה בנוי בעיקרו על תפישה ממוקדת לומד. הוא בנוי לתת ללומד הזדמנות לצרוך מידע מתוך צורך אותנטי. PBL, מתאים מאד לאג'נדה הומניסטית של חינוך (גם על זה כתבתי לא מעט בבלוג הזה).

ניקח, לדוגמה, את העקרונות המעצבים שמאחורי דרך השימוש שלי (כמורה) ב-PBL:

טיפוח לומד עצמאי (מתוך המאמר "מהו לומד עצמאי ואיך מגדלים כזה"):

• תחושת המסוגלות: "אני יכול ללמוד לבד"
• סקרנות: "העולם מלא דברים נפלאים שמאד טוב לי להכיר וללמוד"
• אהבת הלמידה: "אני מאד רוצה לדעת דברים, להבין, להיות מסוגל ליישם"
• הצורך לפתור בעיות: "אני רואה משהו שדורש תיקון – אני רוצה לתקן אותו"
• הצורך ליזום וליצור: "חשוב לי גם ליצור דברים משלי ולא רק להסמך על יצירות של אחרים"
• מודעות לתהליך ולכלים: "אני יודע איך לומדים לבד ואני יודע באילו כלים להשתמש בכדי להפוך את הלמידה למשמעותית".

טיפוח אדם בעל מודעות חברתית גבוהה

• הצורך לעזור לאדם הזקוק לעזרה
• הצורך והיכולת לזהות אדם או אוכלוסיה הזקוקים לעזרה
• היכולת להרגיש חמלה
• היכולת לפרגן לחבר מצליח
• היכולת לתת לאחר מקום לצמוח תוך ויתור על הצורך של שליטה וקידום אישי
• היכולת להרגיש אחריות לתוצר משותף
• היכולת….

כל אלה הם עקרונות מעצבים (יש עוד רבים בהתייחסות לתוכן ולתהליך, אבל אין אלה נחוצים להעברת המסר כאן) שאני מרגיש מחוייב להם ומשתדל לכוון את תהליך הלמידה בנאמנות מרובה. אבל…

אפשר להנחות פרויקט למידה פי.בי.אלי (לקרוא כמילה אחת) גם בהתאמה לאג'נדה אחרת שבה מודגשים עקרונות מעצבים אחרים. אבל…

וכאן טענתי העיקרית:

חייבת להיות הלימה ערכית בין המסרים הערכיים שעוברים בכל עשייה חינוכית.

אי אפשר, לדעתי, למשל, לערב צורך אותנטי בידע עם למידה מוכתבת מלמעלה של תכנית לימודים נוקשה

אי אפשר    "            "   לערב בין ערכים כמו הצורך לפרגן לחבר מצליח ולעודד תחרותיות בין תלמידים

אי אפשר    "            "   לצפות מתלמיד לגדול להיות לומד עצמאי ולהעריך אותו מלמעלה

אלה, כמובן רק דוגמאות מעטות ממסרים ערכיים כפולים שטמונים בחובה של כל סביבת למידה שאין בה מודעות מספקת למשמעות האג'נדה החינוכית המתבקשת מכל אירגון או מערכת שמתיימרים להצמיח ילדים.

אודה לתגובות.