מציאות רבודה? מציאות רדודה…

אין לך טכנולוגיה שהפוטנציאל שלה לשנות לחלוטין את הגישה שלנו ללמידה מדליק אותי יותר ממציאות רבודה.

מציאות רבודה (Augmented Reality) היא טכנולוגיה שמאפשרת לאדם לקבל מידע נוסף על מה שהוא רואה במציאות. היא מאפשרת להציג על גבי המציאות מידע נוסף שיכול להעמיק את חווית המציאות מעצם היכולת של הצופה לדעת יותר ובזמן אמיתי אם הידע רלוונטי עבורו.

מציאות רבודה איננה מחייבת מסגרת למידה כזו או אחרת. היא מאפשרת להפוך כל סביבה גירוי או זמן לחוויית למידה לאורך החיים.

מציאות רבודה יכולה להוסיף לנו מידע על המציאות שיכול לעזור לנו להתמצא במציאות להבין גירויים ולבחור באופן יעיל.

אבל…

לפני שארחיב מעט ואביא דוגמאות לטענותי, הרשו לי להדליק נורה אדומה…

מעצם עיסוקי בהבנת המשמעויות של יישומי מציאות רבודה, נחשפתי לדוגמאות אין ספור שבהן המציאות הרבודה רדודה לחלוטין (ראה ערך "עיקרון ההשטחה" עליו אני מתריע שנים רבות).

בכדי להבין מעט את הביקורת שאציג לצד התנאים ליישום משמעותי, הבה נבין מעט מהי מציאות רבודה כפי שהיא מיושמת בכלים הזמינים לנו היום (בעיקר הטלפון הסלולרי).

Atronaut

לפנינו מסך סלולרי כשמצלמה פועלת. אנחנו רואים ברקע חדר ישיבות ובקדמת המסך דמות תלת-ממדית של אסטרונאוט. ההוראות בראש המסך מציעות לנו לגעת במסך בכדי להפעיל קול (האסטרונאוט, כנראה, ידבר אלינו) ואת הכפתור Start שיתחיל את הפעילות שהאפליקציה מיועדת להציג.

טכנולוגיה של מציאות רבודה מציגה, אם כן, את המציאות במקרה זה, דרך מצלמת הטלפון (חדר הישיבות בו אנו נמצאים) לצד מידע נוסף (ברובד שמעל תמונת המציאות) המיוצג ע"י הדמות שעל המסך והמסרים שתעביר לנו אם נבקש.

לכאורה – נחמד… לא סתם מסך טקסט עם מידע על המסך אלא אסטרונאוט מדבר. מקסים…

ובכן…

הכל תלוי בקשר שבין הרבדים.

לא מעט כתבתי, בהקשר ללמידה מבוססת משחק, על הקשר האינטרינזי (הפנימי) הנחוץ בין עלילה, תוכן ומשימה. טענותי הן שללא קשר כזה אין סיכוי להפיק למידה משמעותית. אנסה להסביר את הטענה הזאת, היא נחוצה להבנת טענתי הבאה לחיוניות הקשר בין התוכן, המשימה, העלילה והממשק למשתמש (מנגנון האינטראקציה).

נחזור רגע לאסטרונאוט.

אם מה שהאסטרונאוט יציג בפנינו זה תרגיל בחשבון (או שפה, או כל תוכן אחר) שאם נפתור אותו נקבל משוב ונמשיך לתרגיל הבא – הרי לפנינו מציאות רדודה בהתגלמותה.

אין משמעות למציאות שאנחנו רואים ברקע – סתם עוד פעילות תרגול שמנסה להתיימר ולהיות מגניבה (אסטורנאוט – שיא הקדמה והחדשנות, מציאות רבודה, גרפיקה תלת-ממדית, אפליקציה…). את אותה הפעילות נוכל להריץ במטבח ולקבל ברקע סירים או בחדר השינה, או בחוץ…

בכדי להבין למה – להלן תרשים זרימת האנרגיה בסביבת למידה שבה הלומדים מונעים ללמידה באנרגיות פנימיות (להבדיל ממוטיבציה חיצונית שנובעת מהטעמים שמניתי לעיל).

הקשר המרובע

אבל אם…

המסך שראינו הוא תחילתו של סיפור עלילה שבו מופיע האסטרונאוט באמצע הכיתה ומזמין אותנו להצטרף אליו למסע הרפתקאות שבחובו מסתורין ומתח, אם בתמונה הבאה יקח אותנו החוצה, בלילה להסתכל על השמיים זרועי הכוכבים (טוב, נגיד שאנחנו גרים בדימונה), כנסתכל על השמיים דרך מצלמת הסלולרי, יכוונו אותנו חיצים אל כוכב היעד שלנו ואם לפתע תופיע לידינו ספינת חלל והאסטרונאוט יזמין אותנו להיכנס – נו אז…

ומה לומדים? לתוך העלילה הזאת אפשר לשלב תכנים ואתגרים שמחייבים ידע נוסף להתמודדות מושכלת, אבל כל עוד הם משמרים את אווירת העלילה ואת המקום שלנו בתוכה, האנרגיה שתלווה את המסע הזה היא אנרגיה של צורך אותנטי בידע.

או אם…

motor

נסתכל על מערכת מכנית ונוכל לראות איך מידע נוסף מופיע ברבדים מעליה, נוכל אולי לדמיין למידה של גוף האדם באופן שבו נוכל לדמות את המבנה הפנימי של הגוף תוך כדי התמודדות עם משימה רפואית.

או אם…

מציאות רבודה איננה גימיק. מציאות רבודה תשנה את הדרך שבה אנחנו רואים ולומדים את העולם.

בכדי להביא את המציאות הרבודה אל סביבת הלמידה (בתוך בית הספר או מחוצה לו), אנו עדים לכלים מתווכים שעושים את פיתוח פעילויות למידה, משחקי למידה, הרפתקאות למידה לנגישה גם לתלמידים ומורים.

קחו, למשל, סביבה בשם Metaverse. זוהי סביבה חינמית המאפשרת יצירת ממשק בין התוכן, המציאות, המשימה והעלילה.

בהיותי עסוק במחקר ופיתוח כלים שיפגישו בין מורים ותלמידים לטכנולוגיות מתקדמות מזה עשרות שנים, אני מאמין ש-Metaverse פותח בפנינו הזדמנויות מרתקות. הבעיה, כמו עם כל טכנולוגיה, היא עומק ההתנסות. כל כלי מתווך כזה, מציג התנסויות ראשונות פשוטות להפליא שאפשר ללמוד בדקות ספורות ולהציג תוצר מרשים. זוהי נקודת הכשל…

אין למידה של כלי טכנולוגי בעל משמעות פדגוגית נעשית בשעות ספורות. פיתוח משמעותי של תוצר משמעותי מחייב למידה של עשרות שעות (ולפעמים יותר). הרעיון להפגיש לומדים עם הכלי לפיתוח תוצר רדוד הוא רעיון מזיק. הוא מטה את הלומד מן האחריות להבין לעומקה את משמעות השימוש בטכנולוגיה כזאת – ונשמרתכם לנפשותיכם (קצת מוגזם?).

בימים אלה, ימים של סגר ובידוד, יש לנו את כל הזמן שבעולם, ללמוד לעומק, להבין וליישם. בואו ננצל את זה.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: