מה הקשר בין "STEM", "STEAM" ו-PBL? או איך עושים את זה ברחל בתך הקטנה.

ביום חמישי האחרון, 21 לנוב' 2019, הייתי בכנס על STEM. לשם יישור קו, STEM הם ראשי תיבות ל- Science, Technology, Engineering ו-Mathematics. יש תחושה שהמקצועות אלה הם מקצועות העתיד מה שדוחף מערכות חינוך שלימות לאמץ אסטרטגיות קידום של מקצועות אלה (זוכרים את 5 נקודות מתמטיקה, למשל?).

לאור מחאת אנשי מדעי הרוח, ניאותו במקרים מסויימים להוסיף A ל-STEM, מה שהופך את ראשי התיבות ל-STEAM, כש-A מסמל ARTS. ובעצם, נוצר הרושם, במוחי הקודח, שהנה התגבשה לה האנושות הנבונה שהצליחה לתייג את כל תכניות הלימודים תחת תג אחד – ובא לציון ולעולם גואל.

התפתחות מרעננת של STEM או STE(A)M, היא ההתגלות של STEM ECOSYSTEM, שזוהי דרך להגיד שכל מעגלי החיים שלנו מקושרים יחד ליצירת סביבה חינוכית אחת, ואבותינו (אנשי השלטון החינוכיים באשר הם) כבר מפעילים 8 מערכות אקולוגיות כאלה בארץ בניצוחה של אם כל הידע והקידמה (ארה"ב – כמובן).

עוד תגלית מרעישה שגילינו בכנס, היתה שהבשורה החדשה של STEM היא שאין כאן הפרדה דיסציפלינרית בין המקצועות השונים מהם מורכבים ראשי התיבות, אלא "מצב ראש" (MINDSET), שמכוון לגישה אינטרדיסציפלינרית וקוראת להבנת העולם דרך משקפי STEM, או STEAM, גישה שאני יכול, בהחלט, להתחבר אליה.

מה שנשאר פתוח בכנס (לפחות לדעתי הצנועה, ולמרות שראינו כמה דוגמאות של יישום), זה איך… איך הופכים חמש שעות של סיסמאות לתכנית יישומית שתניע מערכות ואנשים להקמת סביבה חינוכית שבה ילדים וילדות ילמדו לאמץ סוג כזה של "ראש", סוג כזה של נקודת מבט על העולם ומיומנויות להתערב, ליצור ולפתור בעיות.

כאן נוטש הכותב את הקורטוב הציני שנובע מתחושת התסכול שחש בכנס, ועובר להצגת אסטרטגיה ישומית רצינית מאד להבנתו…

  1. STEM אקוסיסטם

מה היא המערכת האקולוגית אליה מתייחסים העוסקים בקידום STEM:

STEM ECOSYSTEM

מתוך האתר https://www.stempipeline.com
זוהי דוגמה לסוג הקשר המצופה בין כל מעגלי החברה בקהילה מוגדרת. ממערכת החינוך הפורמלית, דרך מערכות חינוך בלתי פורמליות, משפחה, מוסדות חינוך אקדמיים, המגזר העסקי, מוסדות ממוקדי STEM כמו מוזיאונים למדע, סדנאות יצירה (מייקרס ספייס או פאב-לאב, וכד').

2. מיומנויות רכות? מיומנויות קשות?

אחת ההתגלויות המעודדות שהתגלו לי בכנס, היא שבנוסף לגישה האינטרדיסציפלינרית, מעודדים אנשי הבשורה התייחסות למיומנויות הרכות של למידה (מה שנקרא במקומותינו "מיומנויות המאה ה-21", להבנתי). אלה הן מיומנויות של למידה עצמית, של למידה בצוות, של הפקה והצגה של תוצרים ומיזמים, של יכולת ניהול פרוייקטים, הערכה עצמית וכד'.

אם לסכם את גישת "STEM" המעודכנת, כמו שהוצגה ע"י המארחים, אנחנו מדברים על סביבות למידה בעלות התכונות הבאות:

  1. בעיקרה – דרך הסתכלות על העולם (חוקר, יזם, בעל מודעות לעולם הרחב)
  2. אינטרדיסציפלינרית
  3. מזמנת קשרים בין מערכות (אקוסיסטם)
  4. מכוונת יישום במקצועות ממוקדי עתיד

נשמע טוב? אז למה, חנן, הקורטוב הציני עד כה?

אולי זה בגלל שיש בינינו אנשים בארץ הזאת שטוענים ועושים את זה כבר עשרות שנים?

אולי זה בגלל "תורת ההשטחה" עליה כתבתי הזועקת מאחורי אופנות ממלכתיות כמו 5 יחידות מתמטיקה,

ואולי זה בגלל שנמאס לי מאד מסיסמאות ריקות…

סליחה.

3. אז איך עושים את זה

איך הופכים מערכת מנותקת מהעולם שמסביבה, ממוקדת הוראה (להבדיל מלמידה) דיסציפלינרית, מכוונת הערכה דיסציפלינרית, מתווכת סוכנים דיסציפלינריים (מורים), למערכת אינטרדיסציפלינרית, ממוקדת תפישת עולם רחבה, שזורה במיומנויות למידה רכות? איך מכשירים את המורים? איך משנים את בית הספר? איך משנים את תכניות הלימוד, שיטות ההערכה, המטרות?

ראשית, מן הראוי להציב עקרונות מעצבים למערכת כזאת:

  • הילד כאדם, ולא התוכן, ולא המערכת – תמיד במוקד המטרה
  • בית הספר הוא חכה של אלף פתיונות המיועדים לעורר בילדים את התשוקה לדעת יותר (לפחות על גירוי אחד). בית הספר איננו פועל לבד, הוא חלק ממערכת אקולוגית רחבה.
  • תוכן לימודי נרכש תמיד מתוך צורך אותנטי, והופך לכלי יישומי בביצוע משימה נחשקת ביחיד או/ו צוות
  • היצירה היא חלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה – לכל מהלך למידה יש תוצר משמעותי בקצהו.
  • ילדים מתמחים במקצועות הפקה וייצור שונים (על פי בחירתם) ומשמשים כמשאב קהילתי
  • מודעות ערכית וחברתית מלווה כל עשייה
  • מבוגר משמעותי תמיד נוכח לתמוך, לעורר ולכוון
  • הערכה היא תהליך רפלקטיבי, אישי, אותו מבצע כל לומד באופן מונחה בכל מהלך הלמידה כשבסוף המהלך מתבצע חקר שימושיות על תוצר הלמידה

נשמע מוכר? הנה הבשורה: הגישה המחודשת של STEM ויותר מזה של STEAM, הפכה אותה לעוד גישה פדגוגית הקוראת לשינוי מקיף בחינוך ברוח גישות דומות רבות. מה שמייחדת את STEM (בעיקר), היא הזיקה למקצועות מכווני יישום במקצועות עתיד (לפחות העתיד הקרוב).

ואם כבר יש לנו עקרונות מעצבים, להלן מודל יישומי המיושם בתחומים לא מעטים ובמערכות חינוך ולמידה מגוונות, עם תוצאות מעודדות ניתנות למדידה.

4. מודל פדגוגי – יישומי מתבקש

זיקה אינטרדיסציפלינרית בין מקצועות STEM מחייבת אימוץ של סביבת למידה תואמת. אינטרדיסציפלנריות איננה אוסף אקלקטי של פעילויות דיסציפלינריות. ההקשר בין הדיסציפלינות מחייב התעלות מעל קוי המתאר של כל מקצוע והבנת מושגים בראיה בין תחומית (הבנה, למשל, של המונח "פונקציה" במתמטיקה איננה מסתיימת במשוואה וגרף – פונקציה היא ההשפעה של ערך אחד על השני ותובנה כזאת חיונית להעברה בין-תחומית).

אין לך מודל פדגוגי מתאים יותר ללמידה ברוח STEM מאשר PBL.

ייתרת המאמר תוקדש לתיאור מקרה של יישום פדגוגי, ממוקד STEM בתוכנית המצויינים של מכללת אפקה (מכללה להנדסה), כצעד ראשון בהתוויית תכנית לימודים STEMית לתיכון (י'-יב'):

הקטע הבא מיובא מהמאמר המקושר בבלוג הזה בשם "בית ספר בית" מודל למסלול מצמיח בתיכון:

"בית ספר בית היא מגמה לכיתות י' יא' ויב' שכל תלמידיה בונים לעצמם בית קטן בכיתה י' ויא' ובכיתה יב' הם בונים את הקהילה ומוסדותיה. לצד הפרוייקט מוצעת תוכנית לימודים בת שלוש שנים עם אפשרויות התמחות שונות (הנדסה, ארכיטקטורה, עיצוב, קיימות, חברה וקהילה ועוד), כשכל התמחות בנויה להכיל את כל מרכיבי מכינה אקדמית במכללה או מסלול אוניבסיטאי תואם. פירושו שלצד הבית והקהילה, יוכלו התלמידים להצטרף למסלול אקדמי ללא צורך בתעודת בגרות או מבחן פסיכוטכני".

הבה נבחן את המקרה המוצג ברוח המאפיינים שהצגתי לגישת STEM:

  1. דרך הסתכלות על העולם (חוקר, יזם, בעל מודעות לעולם הרחב)

האם אפשר לצפות שצעיר שעיצב, תיכנן ובנה בית לעצמו בתוך קהילה בה הוא שותף יאמץ דרך הסתכלות על העולם של חוקר, יזם, בעל מודעות (ובעיקר כשהערכים האקולוגיים מודגשים מאד בפרויקט "בית ספר בית"?

2. אינטרדיסציפלינרית

גם לכאן בחרתי להביא מקטע מהמאמר "בית ספר בית":

"מנעד התחומים שפרויקט כזה מציע:

  • לבנות תכנית עבודה
  • לעצב, תוך שילוב כלים דיגיטליים בדו, או תלת-מימד.
  • למדוד ולחשב (מתמטיקה וגיאומטריה ברמות שונות)
  • לחשב משקלים, עומסים וחוזק חומרים (פיזיקה ברמות שונות)
  • להעריך עלויות ולנהל משאבים (ניהול כספי)
  • לרתך, לנגר, לחשמל, לשרברב
  • אקולוגיה וקיימות
  • מקורות אנרגיה חלופיים
  • לנהל משק בית
  • לנהל חשבון בנק אישי (ובמקרים מסוימים – קהילתי)
  • ללמוד לבד ומאחרים
  • לעבוד בצוות ולשתף פעולה ומשאבים
  • להשתמש בכלים מסוגים שונים
  • לזהות אתגרים ולפתור בעיות
  • להמציא
  • להציג יעדים ותוצרים
  • עוד?"

כשכל אלה ורבים אחרים משולבים באופן טבעי, כשפרויקט בניית הבית מעורר צורך אותנטי בידע ומקום ליישומו, הריני סמוך ובטוח שזהו פרויקט אינטרדיסציפלינרי במיטבו.

3. מזמנת קשרים בין מערכות (אקוסיסטם)

"בית ספר בית" הוא פרויקט המחייב שיתופי פעולה עם גורמים קהילתיים ומערכתיים רבים, כמתואר במאמר. יתרה מזאת – "בית ספר בית" מחנך ליצירת קשרים כאלה (במיוחד בשנתו האחרונה, בה עסוקים הלומדים בבניית הקהילה).

4. מכוונת יישום במקצועות ממוקדי עתיד

אני מניח שאין צורך להרחיב… זה מובן מאליו.

5. מתחילים לנוע

נחזור למקרה "אפקה".

  • תקציב לבניית הבית הראשון (הפרוטוטייפ) – הוקצה
  • מקום לבנייתו בחצר המכללה – הוקצה
  • תוכנית המצויינים (SMART-UP) בראשותה של ד"ר אפרת פרל אמצה את הפרויקט כפרויקט התכנית ו-20 סטודנטים עסוקים בהקמתו (מועד סיום – מאי 2020)
  • קהילת ידידי הפרויקט הולכת ומתרחבת
  • האחרים על מקצועות המתמטיקה והפיזיקה התגייסו לתמוך בתכנים הרלוונטיים
  • סטודנטים מהפקולטה למדעים בסמינר הקיבוצים, יעסקו בניתוח עיסוקיי הבניה ויפיקו תכנית לימודים כמאגר ידע נדרש. הם יהיו בקשר עם מפמ"רים במשרד החינוך להנחייה מקצועית
  • נקשרו קשרים עם עמותת סיראז' שיעודה קידום הייטק במגזר הבדואי להתאמת הפרויקט לתרבות ולצרכים המיוחדים של הקהילה
  • מתקיימים מגעים עם שתי רשויות מקומיות (בינתיים) לאימוץ הפרוייקט

אנו מזמינים בעלי עניין מכל מגזר ותחום ליצירת קשר ושיתוף פעולה.

לסיכום

בכל תהליך שינוי יש לקחת בחשבון את מורכבותו, כשבראש ובראשונה כיצד יוצרים מנגנונים מתווכים להבנת המודל.

המנגנונים שאנו יוצרים לתיווך הרעיונות הפדגוגים והעקרונות העצבים בבניית הפרוטוטיפ והתכנית המלווה תאפשר יישום ברמות שונות.

אתם מוזמנים.

 

 

 

 

סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.
%d בלוגרים אהבו את זה: