בית ספר בית. מודל למסלול מצמיח בתיכון

תחשבו על ג. נערה שהולכת לכיתה י' ומראש ברור לנו שהיא לא תגיע לאקדמיה. איך אנחנו יודעים? 60% מילדי ישראל אינם מגיעים לאקדמיה. חלקם מתוך בחירה (מיעוטם) וחלקם מטעמי אי זכאות לתעודת בגרות או מטעמי ממוצע (הממוצע הארצי 78 ואי אפשר לעשות איתו הרבה). ג. תבלה שלוש שנים בבית הספר התיכון. היא תשתעמם, היא תסבול, היא תאכזב, היא תריב עם ההורים בבית. נכון, יקרו לה גם דברים טובים – היא תתרועע עם חברותיה, היא תרכוש קצת תרבות וידע עולם (קצת מאד – הרוב לא בבגרות), היא תתרום קצת לקהילה (אולי), אבל בשורה התחתונה – ג. תבזבז את מיטב שנות התבגרותה במסגרת חסרת תכלית עבורה.

אמש קרה משהו חשוב.

קבוצה של כ-30 אנשים בעלי עיסוקים ותחומי עניין רבים ומגוונים, התכנסו לחשוב על תרומתם האפשרית לפיתוח מודל חדש של שנות התיכון. מודל שיוצע לתלמידים במסגרת החינוך הציבורי, יסלול להם דרך למסלול אקדמי (אם יבחרו), אך עדיין יאפשר להם לנצל את זמנם בשלוש שנות התיכון באופן יעיל ומצמיח וישאיר בידם בסוף הדרך תרומה משמעותית ומוחשית ביותר.

כזאת:

TinyHouse

הבית הזה בלתי תלוי בתשתיות. הוא משתמש בחשמל סולארי, השירותים מיצרים קומפוסט, המים מגיעים באמצעות מערכת שיתופית מן הלחות שבאויר. אי התלות בתשתיות, מאפשרת לאתר שטחים זמניים שאינם מחייבים השקעה של רשות כזו או אחרת.

את הבתים אפשר לרכז בשכונות, במקום כזה:

שכונה

בשורה התחתונה:

בית ספר בית היא מגמה לכיתות י' יא' ויב' שכל תלמידיה בונים לעצמם בית קטן בכיתה י' ויא' ובכיתה יב' הם בונים את הקהילה ומוסדותיה. לצד הפרוייקט מוצעת תוכנית לימודים בת שלוש שנים עם אפשרויות התמחות שונות (הנדסה, ארכיטקטורה, עיצוב, קיימות, חברה וקהילה ועוד), כשכל התמחות בנויה להכיל את כל מרכיבי מכינה אקדמית במכללה או מסלול אוניבסיטאי תואם. פירושו שלצד הבית והקהילה, יוכלו התלמידים להצטרף למסלול אקדמי ללא צורך בתעודת בגרות או מבחן פסיכוטכני.

חלומות באספמיה?

לא. ישים לחלוטין, רק מחייב הערכות מקיפה ומודעות ציבורית. לשם כך הקמנו את קבוצות ידידי בית ספר בית שנפגשה אמש בפעם הראשונה (באירוח למופת של מכללת אפקה – תודה ענקית למכללה, לאיילת ולאפרת).

את חברי הקבוצה ליקטתי ממעגלים שונים של חיי. זיהיתי בין חברי כאלה שיכולים להביא אל הקבוצה ידע או מיומנויות שיעזרו לה להתמודד עם האתגר העצום העומד בפניה:

מולה (ו שרוקה) שהוא בעל חברה לאינסטלציה, עמוס שהוא בעל חנות ומגרש לחומרי בניין, צוצו – עורך דין, יאיר פ. – נגר חובב, יאיר א. מעצב קיימות, סיגלית – מומחית לפיתוח הדרכה, גרשון – בנקאי בכיר, הילי – מדריכת מורים בנושאי קיימות, אילן – מורה ומנחה של פרויקטים לימודיים, אסנת – מרצה במכללה להכשרת מורים, שרון – מהנדסת ומרצה במכללת אפקה וראש תכנית המצוינים בשנים עברו, אפרת – מרצה במכללת אפקה וראש תכנית המצוינים הנוכחית, אביחי, סטודנט להנדסת תוכנה בתוכנית המצויינים של מכללת אפקה, שאדי – מורה למתמטיקה ורובוטיקה ומרכז מצטיינים, אלי – חולם להקים בית ספר מסוג אחר, ליאון – מורה למתמטיקה ושח-מט, חולם עם אלי, עמית ועדן – תלמידים בתכנית "לומדים אחרת" בגימנסיה הרצליה, ליהי – משרד החינוך (טכנולוגיה וחינוך), חזי – מפקד מחוה לשעבר (מרכז חינוך והשכלה) לחיילים בעלי קשיי הסתגלות גבוליים, שני מנהלים של כפרי נוער, ועוד רחבה היריעה…

על העקרונות הפדגוגיים שמלווים כל מודל שאני מציע כתבתי לא מעט, אזכיר אותם להלן ואדגיש כמה רלוונטיים במיוחד:

  • הילד כאדם, ולא התוכן, ולא המערכת – תמיד במוקד המטרה
  • בית הספר הוא חכה של אלף פתיונות המיועדים לעורר בילדים את התשוקה לדעת יותר (לפחות על גירוי אחד)
  • תוכן לימודי נרכש תמיד מתוך צורך אותנטי, והופך לכלי יישומי בביצוע משימה נחשקת
  • היצירה היא חלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה – לכל מהלך למידה יש תוצר משמעותי בקצהו.
  • ילדים מתמחים במקצועות הפקה וייצור שונים (על פי בחירתם) ומשמשים כמשאב קהילתי
  • מודעות ערכית וחברתית מלווה כל עשייה
  • מבוגר משמעותי תמיד נוכח לתמוך, לעורר ולכוון
  • הערכה היא תהליך רפלקטיבי, אישי, אותו מבצע כל לומד באופן מונחה בכל מהלך הלמידה כשבסוף המהלך מתבצע חקר שימושיות על תוצר הלמידה

מה פירוש הילד במרכז המטרה? הרי כל פרסום רשמי, כל "אני מאמין" בית ספרי, כל מחנך (כמעט), מניף את הסיסמה "הילד במרכז". מה זה אומר? הרי ברור שאם בתי ספר נמדדים ע"פ אחוז הזכאות לבגרות – המטרה איננה הילד. המטרה היא אחוז הזכאות לבגרות. כשבית ספר מעמיד את אחוז הזכאות לבגרות בראש מטרותיו (ויש להניח שבמקרים רבים מתוך הנחה שתעודת בגרות היא מטרה חיונית לחיים של הצלחה, וכבר כתבתי כמה האגדה הזאת רחוקה מהמציאות), גם ההורים "קונים" את האשליה הזאת ומוכנים להקריב את אושרם של ילדיהם על מזבח ההצלחה בבגרות (להזכירינו – ממוצע הבגרות בארץ הוא 78 ואין הרבה מה לעשות עם זה, אפילו אם יש לך תעודת בגרות). הבית הופך למשרת מטרותיו של בית הספר ומפעיל לחץ על הילד לבצע את משימות בית הספר (אני בכוונה לא משתמש במונח "ללמוד"). במקרים רבים הלחץ הזה יוצר מתח רב ואוירה קודרת בבית ומחבל לשנים רבות בקשר שבין הילד להוריו.

כשהילד במרכז המטרה, עיקר תפקידנו הוא לדאוג לצמיחתו, לתחושת המסוגלות שלו, לקשר שלו עם אחרים, לקשר שלו עם העולם. חיי התיכון אינם יכולים להפוך לטראומה מתמשכת לילדים רבים.

מאחר ש"בית ספר בית" הוא מסלול מהפכני – הוא טוען למסלול עוקף בגרות, יש להניח שהאתגר הגדול ביותר שעומד לפנינו הוא להביא את ההורים להכרה שמטרות המערכת המוצהרות אינן מגדירות את המציאות (הילד לא במרכז), שתעודת הבגרות כתנאי להצלחה בחיים היא אשליה, שברוב המקרים (60%) מהילדים לא יגיעו לאקדמיה למרות 3 השנים המיגעות בתיכון, ושמטרה שמצוהרת ע"י מערכת עם אינטרסים פוליטיים איננה יכולה לקדש את כל האמצעים – ובמיוחד לא את אושרם של ילדיהם.

חכה של אלף פתיונות? הרי אתם מדברים על פרויקט אחד למשך 3 שנים – מה יקרה עם ילדים שלא ימצאו בו עניין?

לשאלה הזאת ננסה להבין מה הוא מנעד התחומים שפרויקט כזה מציע:

  • לבנות תכנית עבודה
  • לעצב, תוך שילוב כלים דיגיטליים בדו, או תלת-מימד.
  • למדוד ולחשב (מתמטיקה וגיאומטריה ברמות שונות)
  • לחשב משקלים, עומסים וחוזק חומרים (פיזיקה ברמות שונות)
  • להעריך עלויות ולנהל משאבים (ניהול כספי)
  • לרתך, לנגר, לחשמל, לשרברב
  • אקולוגיה וקיימות
  • מקורות אנרגיה חלופיים
  • לנהל משק בית
  • לנהל חשבון בנק אישי (ובמקרים מסוימים – קהילתי)
  • ללמוד לבד ומאחרים
  • לעבוד בצוות ולשתף פעולה ומשאבים
  • להשתמש בכלים מסוגים שונים
  • לזהות אתגרים ולפתור בעיות
  • להמציא
  • להציג יעדים ותוצרים
  • עוד?

כאן נדבר גם על ילדים מתמחים במקצועות הפקה וייצור שונים (על פי בחירתם) ומשמשים כמשאב קהילתי

בעצם זה די ברור, לא?!

חשוב לדבר על תפקידו של המבוגר. השאלה הזאת עלתה אמש בדיון. הרי אין "מורה". מה תפקידם של המבוגרים?

תפקידו של המבוגר, מעבר לכל הרעיון של הנחיה מקצועית ואישית, הוא לתת לגיטימציה לילד להיות הוא. בל נשכח – הילדים באים מ-9 שנים של מסגרת שבה התרגלו לבצע משימות שאחרים טוו בשבילם. כאן הם צריכים להסתגל למציאות אחרת: הם לא יכולים להיכשל, הם לא יכולים להיפגע, הם לא יכולים לסבול. הם צריכים להסתגל לרעיון שהם אדונים לעצמם, הם צריכים לקחת אחריות על צמיחתם, על הצלחת הפרויקט שלהם, על מחויבותם לצוות ולקהילה. תפקידו של המבוגר הוא להיות שם בכדי לתת להם תחושה שזה בסדר להיות עצמם, לחפש, לנסות, להיכשל לפעמים, לצמוח.

האתגרים אינם מעטים – אלה רק חלק מהמשימות העומדות בפנינו לתקופה הקרובה:

  • בניית מודעות ציבורית לקיומה של אלטרנטיבה שפויה לתקופת התיכון,
  • הכשרת השטח להחזרת תחומים טכנולוגיים ושימוש בכלים למערכת, ללא הדימוי השלילי שהחינוך המקצועי צבר לעצמו במקרים רבים,
  • בניית מנגנוני אישרור לתכניות הלימודים והתמחויות מול מסלולים אקדמים ייעודיים.
  • בניית מנגנוני תיקנון ורישוי לבתים,
  • בניית תכנית לימודים ל-3 שנים, שתהיה מסונכרנת עם שלבי ההתפחות של הפרויקט,
  • בניית מסלולי איתור והכשרת מורים לסוג כזה של מסלול לימודים,
  • איתור משאבי קהילה לחונכות (לכל ילד יהיה מפעל או עסק בקהילה שם יוצב כמתחנך למספר שעות שבועיות. התמורה לעבודתו – כ-1000 ש"ח לחודש תוזרם לתקציב הפרוייקט ותכסה ב-3 שנים את עלות החומרים לבית שיבנה),
  • איתור גמלאים שיתנדבו להנחות ילדים בסדנאות,
  • איתור רשויות מקומיות שהיו רוצות לבחון התאמה לתכנית כזאת
  • איתור בתי ספר תיכוניים שיהיו מוכנים לנסות

משימות אלה יחולקו עתה לצוותי פעולה בקבוצת הידידים והתוצרים ירוכזו להכנת מתווה פדגוגי – יישומי ותכנית פעולה.

אנו מזמינים אנשים שמאמינים שאפשר אחרת ורוצים לקחת חלק, לפנות לכותב שורות אלה ולהציע את מעורבותם.

הערה לסיכום: את הלגיטמציה לרעיון שאפשר אחרת אני לוקח ממעורבותי בקהילת ידידי הייטק הי בישראל. הייטק הי היא רשת של 14 בתי ספר (מגן ועד יב') בסן דיגו בקליפורניה, שמצליחים להביא את בוגריהם להתקבל לאקדמיה למרות שאינם מלמדים ע"פ תוכנית לימודים של מערכת החינוך האמריקנית וכל הווייתם היא למידה דרך פרוייקטים. אחוזי ההצלחה שלהם קרובים ל-100 בעוד ש-50% מהילדים הם ראשונים למשפחה שבחרו במסלול אקדמי. אפשר ואפשר אחרת.

מודעות פרסומת
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: