"מחפשים את המטמון" כסביבה לימודית חקרנית והרפתקנית (או איך כותבים כתב חידה ככלי מעורר למידה)

כתב חידה הוא המנוע למשחק "מחפשים את המטמון" אם רוצים להשתמש במשחק בסביבה מעוררת למידה.

הנה כתב חידה לדוגמה:

והימים ימים קשים בעונה ההיא, כמו שאומרים בארץ הסהר.

למרות הכל, יש יש להרים בי"ג כשדן התחיל ברון.

הפירוש בהמשך

הרעיון להשתמש בכתב חידה כגירוי לחקר (ובכך ככלי פדגוגי מעורר) הפך ללהיט בשנות השמונים. "כתב חידה" הופיע במקורו בתכנית הרדיו "מחפשים את המטמון" בשנות השישים. כשהתוכנית היתה משודרת, כל העם היה מרותק למקלטי הרדיו ומכל חלון יכולת לשמוע את השידור, לא היה איש ברחובות.

אבל אז לא היה גוגל ולא היתה ויקיפדיה, ולא אתר "נוסטלגיה". לא היתה סכנה שהמטמונאי דאז, ישלוף ללא בעיה את מילות המפתח מגוגל ויפתור את המשחק ללא אתגרים.

במרכזו של משחק "מחפשים את המטמון" מונח "כתב החידה". להפתעתי, חיפוש בגוגל אחר מדריך לכתיבת כתב חידה העלה חרס. יש המון רעיונות למשחקים כאלה כאמצעי בידורי, יש גם לא מעט התייחסויות למשחק ככלי פדגוגי, יש שילוב של גרסאות שלו ב"חדרי בריחה",  אבל מעט מאד מיקוד בשאלה – מהו כתב החידה ואיך כותבים אותו. האתגר הנפוץ ביותר של כתבי חידה שמצאתי מתמקד בכתב סתרים, לוקחים את הטקסט ומצפינים אותו בדרכים שונות, שהוא אתגר טכני ולוגי בעיקרו ואיננו משמש בד"כ כגירוי לחקר.

רשימה זו באה להדגיש את "מחפשים את המטמון" כבסיס לסביבה לימודית חקרנית, הרפתקנית, שמציבה בפני היוצרים והמשחקים אתגרים של חשיבה יצירתית, אינדוקטיבית (מן הפרט אל הכלל), הגיון, חקר, עבודת צוות ואנרגיה גבוהה.

איך כותבים כתב חידה

ראשית יש להבדיל במשמעותו הפדגוגית של תהליך היצירה של המשחק לבין תהליך המשחק עצמו. שני התהליכים מגרים למידה, אבל ברור הוא שהלמידה המשמעותית המתרחשת בתהליך היצירה עשירה הרבה יותר מן הלמידה המתרחשת בתהליך המשחק.

לאור האמור לעיל, ברור שהבחירה להשתמש ב"מחפשים את המטמון" בסביבת הלמידה תיושם במיטבה במקום שבו הלומדים יוצרים משחק עבור לומדים אחרים ומשחקים משחקים שלומדים אחרים יצרו.

מתחילים בזיהוי המטרה. איזה עולם תוכן היינו רוצים להנגיש ללומד הפוטנציאלי שלנו?

זיהוי המטרה

בוחנים את עולם התוכן בו אנו עסוקים. זה יכול להיות פרויקט בהסטוריה, ספרות, גיאוגרפיה, מדעים, תנ"ך או נושא שבית הספר עסוק בו בהקשר חברתי, ערכי וכד'. אפשר, כמובן, לשלב בין עולמות תוכן וליצור משחק שישלב תכנים אינטרדיסציפלינריים.

  • מטרה טובה צריכה להיות מושכת.
  • מטרה מושכת צריכה להוביל לחקר של סיפור מרתק.
  • סיפור מרתק צריך להיות סיפור שיש להניח שאיננו מוכר על ידי השחקנים או היוצרים.
  • המטרה צריכה להחיל עושר של רמזים אפשריים.
  • רמזים אפשריים יכולים להיות ממוקדים באנשים, חפצים, אירועים, קבוצות, תאריכים, מקומות…

מיפוי התוכן

אחרי בחירת עולם התוכן, מגדירים את גבולות הגזרה: מהן התמות מתוך תכנית הלימודים או אחרת שיוטמעו במשחק. אפשר למפות את התמות באמצעות מפה מושגית, כמו זו שמופיעה בסוף הרשימה (היא שם בכדי לא להציג את הפתרון מוקדם מידי).

הרמזים

כתב החידה צריך להיות הרכב של רמזים ומילות קישור שמספרים יחד סיפור..

הרמזים בכתב החידה דלמעלה הם:

"בעונה"; "ארץ הסהר"; "יש"; "להרים"; בי"ג; "דן" ו"רון".

יש לכם, הקוראים, כבר רעיון? יודעים על מה מדובר?

הרמזים צריכים להיות כאלה שגם חיפוש בגוגל, לא יוביל לאיתור מיידי של משמעותם. הם יכולים להיות מסיחים – להוביל לתובנות שאינן נכונות, שיובילו את הפותרים לעולם תוכן אחר עד שיבינו שהם במסלול שגוי ויחזרו לחשב מסלול מחדש.

קחו לדוגמה את הרמז "ארץ הסהר". רמז כזה יכול להוביל בסבירות גבוהה למחשבה על ארץ מוסלמית כמו מצריים או טורקיה. הרמז הזה, הסהר הוא "קרואסון" והארץ היא צרפת או עיר בצרפת, כמובן.

אבל, גם עצם הידיעה של רמז אחד איננה נותנת בידי המשחקים את הפתרון המיידי. האם אתם פתרתם? מה עושה פה צרפת?

רמז אחר הוא המילה "יש".

הכוונה ל-י"ש.

אם נסתכל במילון רשת כזה או אחר, נמצא 6 פירושים שונים למילה "יש".

למשל, האתר ר"ת (ראשי תיבות), מציג את הפירושים הבאים:

י"ש – יד שניה

י"ש – יד שרה

י"ש – יין שרף (בד"כ נכתב יי"ש)

י"ש – ירא שמים

י"ש – ישעיהו

י"ש – יתברך שמו

יודעים? יכולים להבין באיזה פירוש מדובר?

רמז יכול להיות מונח שהשימוש העיקרי שלו בעברית, הוא בשפה זרה:

כאן אנחנו כבר נראה כבר איך מתחילה התמונה להתבהר. אחד הרמזים הוא עונה. עונה בצרפתית זה "סזון". יש תקופה בתולדות ישראל (תקופה קשה), שעד היום מזוהה בשם ה"סזון". להלן תיאור התקופה מתוך וויקיפדיה:

הסֶזוֹןצרפתית: saison – "עונה", המילה משמשת בהקשר זה כקיצור לביטוי "la saison de chasse" – "עונת הציד") הוא כינוי למאבק שניהל ארגון ההגנה נגד האצ"ל בין דצמבר 1944 לפברואר 1945, כדי לאלצו לחדול מביצוע פעולות נגד כוחות המנדט הבריטי. המאבק כלל הסגרת אנשי אצ"ל לידי הבריטים וכן אירועים שבהם הוחזקו אנשי אצ"ל בידי אנשי הגנה בתנאים קשים תוך חקירות שלוו לעיתים באלימות

מתחיל להתבהר?

ברור כבר שאנחנו מדברים על תקופה שלפני קום המדינה. זיהוי התקופה הוא שלב קריטי בהבנת כתב החידה. מעכשיו אמור להיות קל יותר.

הרמז הבא איתו נתמודד הוא "להרים". הוא מופיע בכתב החידה בהקשר של "יש יש להרים".

זהו כבר הקשר די ברור:

מה מרימים?

דגל? את חתן השמחה ביומולדת? את המצה בליל הסדר? או אולי כוסית של יין?

אז ברור שאם אחת האפשרויות לרמז "יש" כיין שרף, הרי שאנו מדברים על להרים כוסית של י"ש… וכאן בא הרמז הקריטי – בי"ג. י"ג זה שלוש עשרה, בי"ג – כבר מציע פירוש של תאריך, אולי. י"ג קשור לאותה תקופה גם בספורם של י"ג יורדי הסירה, ולכן הוא גם מסיח טוב, אבל כאן יש עוד שני רמזים: "דן" ו"רון" ומילת הקישור "התחיל". זה כבר די ברור ש"רון" זה שיר, כלומר – כשדן התחיל לשיר.

נו? יודעים?

מה אנחנו יודעים עד כאן?

  • אנחנו יודעים שמדובר בתקופה של לפני קום המדינה,
  • אנחנו יודעים שמדובר בהרמת כוסית יין שרף (מילה שמסמלת משקה אלכוהולי),
  • אנחנו יודעים שמדובר, כנראה באירוע טכסי כזה או אחר (הרי מתי מרימים כוסית?),
  • אנחנו יודעים שמדובר בבחור ששמו דן? לא בטוח, אבל כנראה… זה יותר הגיוני מלפרש "דן" כחברת אוטובוסים…
  • אנחנו יודעים שזה קורה בי"ג או בשלוש עשרה, או בשלושה עשר,

נו?

ובכן – להלן הפתרון:

בשיר "שושנה, שושנה" של חיים חפר, מופיעה השורה ב"שלוש עשרה" דן הרים עוד כוסית. אלה הימים שלפני קום המדינה, בתקופת ההעפלה. להלן ההסבר מאתר הפלי"ם (פלוגות הים של הפלמ"ח):

סממן מרכזי בהווי הפלי"ם היה ה"שלוש עשרה" בחודש )שבעצם היה צריך להיקרא "שלושה עשר"(. בכל שלושה עשר בחודש בשעה תשע בערב כל חבר פלי"ם באשר הוא, ביבשה, בנמל זר או בספינה, הרים כוס משקה "לחיי הספינות שבדרך". אצל ימאי העולם ובקרב עמים אחרים נחשב השלושה עשר בחודש כתאריך מקולל )במיוחד אם הוא יוצא ביום שישי(. אצל חברי הפלי"ם הוא נחשב ליום של מזל.

ובכן, זהו הפתרון. את המפתח למטמון ניתן לטמון ליד קברה של "שושנה דמארי" שעל שמה השיר, בבית העלמין טרומפלדור בת"א.

לפני הפרק הבא, להלן מפת התמות המוכלות בסיפור שלנו, ואחריה קצת על הצפנה.

thememap

ההצפנה

איך להצפין כתב חידה יש אין ספור מקורות שיסבירו לכם. אפשר לכתוב בדיו בלתי נראית, אפשר להפוך אותיות, אפשר להצפין בשפת סימנים כזו או אחרת, כמו מורס, שפת סימנים, ברייל ועוד. במסך הבא מוצג כתב החידה בכתב הסימנים כמו שהוצפן באמצעות אפליקציה בשם "אניגמה" מ"בית היוצר של חנן". האפליקציה מיועדת לכתיבה של כתבי חידה, הצפנתם ופיענוחם, לצד מארז מידע עם הידע הנחוץ לפתירה מושכלת של כתב החידה.

letter1letter2

leter3

ולסיכום

"מחפשים את המטמון" הוא, בעיני, סוג של סביבה פדגוגית שעונה על כל חלומותי כשאני מדבר על למצ"א – למידה מתוך צורך אותנטי. זוהי למידה הרפתקנית במלוא מובן המילה. רשימה זו היא למעשה הזמנה לקריאה של מאמרים נוספים בבלוג שלי שיש בהם התייחסות לעקרונות, לרעיונות וערכים המופיעים בה.

קישורים

האתר קיצורים וראשי תיבות בעברית

http://www.kizur.co.il/search_word.php?abbr=%D7%99%22%D7%A9&m=21

איך הרסתי משחק טוב של חפש את המטמון

https://www.haaretz.co.il/captain/games/.premium-1.2420716

כתבי חידה של פרופ' עדו יצחקי (מכללת אורנים)

http://www.oranim.ac.il/sites/heb/SiteCollectionImages/documents/library/%D7%9E%D7%97%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%9E%D7%95%D7%9F/%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%97%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%95_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7%D7%99.pdf

דוגמה מפורטת של אחת התכניות מתוך הספריה הדיגיטלית של חיל האויר:

http://fisher.org.il/DigitalLibrary/BITEONIM/65.pdf#page=15

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • רחל ארליך  ביום 10 במרץ 2019 בשעה 9:57 pm

    שלום חנן,
    שמחתי מאד את ההחלטה שלך, להתמקד בכתב החידה ולא בחלקים הטכניים של ההצפנה. זה מעניין יותר ובהחלט דורש יותר חשיבה.
    ואחרי שקראתי, חושבת שיש טעות קטנה, אם תרשה לי, ואחריה – שאלה גדולה.
    הטעות שאני חושדת בה – כתבת על י"ג יורדי הסירה כמסיח, אבל מדובר בכ"ג. ואולי יש עוד מקרה שאינני מכירה.
    אבל העניין החשוב יותר הוא התהייה שלי על יחס העלות-תועלת. יש פה כתב חידה מושקע, שיש צורך במאמץ ובחשיבה כדי לפתרו, ושאני חושדת שבסופו – מעט מאד למידה של התמות, ורובה למידה "מנותקת": חוששת שתביא לרשת מושגים לא חזקה, כזאת שתלמיד יודע להגיד "משהו" על כל אחד מחלקיה, אבל היא לא באמת בונה לו את סיפור ההעפלה בצורה מסודרת ומקושרת הסטורית. (כן, אני מורה להסטוריה. אני חולקת אתך הסתייגות מ"קדושתם" של תחומי-הדעת בבית הספר, אפילו כתבתי על זה פוסט בבלוג שלי; אבל חושבת שכמורה יש לי ראיה של תחום-דעת, ואם כל מה שיהיה לילד זה פיסות אירועים ולא ראיה הסטורית כלשהיא של תהליך, למשל, או סיבות ותוצאות – פספסתי את הלמידה).
    ואולי כל עניינה של החידה – ליצור גירוי ללמידה עמוקה וארוכה, כזאת שלא נמצאת פה בפוסט? כזאת שיש בה שאלות נוספות, הכוונה לראיה הסטורית? – אם כך, אני לוקחת כמובן את דברי בחזרהץ כי אז התועלת גדולה במידה שמצדיקה את ההשקעה.

    • חנן יניב  ביום 12 במרץ 2019 בשעה 4:22 pm

      רחל, ברור שמדובר על כ"ג, אבל י"ג… כ"ג… יכול לבלבל את מי שלא ממש מכיר את הסיפור. לגבי רדידות הלמידה, נכון סיכמת, החידה היא תחילתו של תהליך עמוק המוביל להתמודדות עם חידות שמובילות את הלומד לצרוך ידע בשביל להתמודד איתן בצורה מושכלת. האם הידע מספיק עמוק? אנחנו (ד"ר מאיה קציר) ואנוכי בדיוק בהולכת תהליך כזה בקורס על העת החדשה בסמינר הקיבוצים. כל הגישה מושתתת על הלומד כיוצר את סביבת הלמידה ולא כמשתמש בה. כאשר תלמיד צריך ליצור חידות בתחום תוכן, הוא חייב לחקור ולהעמיק בכדי לשאול את השאלות המתאימות, ליצור את הגירויים המתאימים, לבחור את המדיום המתאים ועוד… ועוד.. ועוד.. את מוזמנת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: