האם המחשב תורם ללמידה – בחינה מחודשת


אתמול דובי (ד"ר דובי וייס, ראש תחום פדגוגיה דיגיטלית בסמינר הקיבוצים) שאל אותי מה אני באמת חושב על מחשבים בחינוך. הבנתי שמרוב ביקורת שאני משמיע על תפישות נפוצות בהטמעת המחשב בסביבות למידה, יכול להיווצר רושם שאני לא מאמין שלמחשב יש תפקיד משמעותי.

החלטתי לשלוף מן האמתחת את הרשימה הזאת, ולבחון לאורה האם משהו מהותי השתנה בגישתי לתחום בו אני עסוק מזה 35 שנים.

ב-8 לינואר, 2010, פרסם העיתונאי אור קשתי ב"הארץ" כתבה תחת הכותרת: "חתן פרס ישראל לחינוך: המחשב לא תורם ללמידה".

כתגובה כתבתי אז: פרופ' סלומון לא אומר שהמחשב לא תורם ללמידה. פרופ' סלומון אומר שהמחשב תורם ללמידה בתנאים מסויימים. מטרת רשימה זו היא להציע מסגרת להגדרת התנאים ובחינה של התרומה הפוטנציאלית של המחשב לסביבה החינוכית הקולטת.

שלחתי אז את תגובתי לפרופ' סלומון ז"ל שהיה ידידי הקרוב את הרשימה והוא הסכים שאכן, אני צודק.

זוהי, אם כן, הרשימה המקורית עם התייחסויות לרלוונטיות של הדברים היום, 7 וחצי שנים אחרי.

"המחשב יכול לסייע לעבודת צוות בין תלמידים, לעבודת חקר, לאיסוף מידע וליישומו – לכל הדברים שמרכיבים פדגוגיה מודרנית, בניגוד לפדגוגיה הקדם-מודרנית הנהוגה כיום במערכת החינוך." אומר פרופ' סלומון. על ההבדל הזה בין 'פדגוגיה קדם-מודרנית' ל'פדגוגיה מודרנית' הייתי רוצה לשים את הדגש.

מהי 'פדגוגיה קדם-מודרנית'

אני מניח שגבי סלומון מתייחס לפדגוגיה של מורה כמקור הידע, הוא 'מלמד' והתלמיד 'לומד'. בסביבה הלימודית תלמידים יושבים מול הלוח, ההישגים הלימודיים נמדדים על פי תיפקוד במבחנים שעיקרם בדיקת היכולת לשחזר את התכנים ש'נלמדו' בכיתה. יש ספרי לימוד, יש דפי עבודה, יש שעורי בית… אין הרבה "אור בעיניים".

המאפיין העיקרי של פדגוגיה כזאת הוא מוקד האחריות. המורה מוביל. הוא אומר מה ילמדו, מתי ילמדו, איך ילמדו, איך תמדד ההצלחה (או הכישלון במקרה הפרטי שלי בבית הספר התיכון). התלמיד עושה מה שאומרים לו.

הגורם המשמעותי ביותר בסביבה כזאת הוא המורה, מאיר פרופ' סלומון ומציג מימצאים של אלפי מחקרים שמראים את אותו הדבר: אין תחליף למורה הטוב ואין מתחרה לו. מורה כריזמתי, מסור ונלהב יכול לרתק את התלמידים, לאתגר אותם, לגרום להם לחשוב ואפילו להשפיע להם על החיים (ראה דוגמה: פרשת גבריאל תירוש – יצחק שלו, עם עובד, 1964).

אין לי טענות לגבי הממצאים הללו, השאלה העיקרית היא מהי ה'למידה' בסביבה כזאת, מה אפשר לעשות עם הידע, ומהי דמות האדם הצומח כתוצר. ועוד שאלה קטנה – למה רוב ילדי ישראל לא אוהבים את בית הספר שלהם?

בממצאים מסקר של איגוד הבריאות הבינלאומי (2008), מדווח ד"ר יוסי הראל-פיש מאוניברסיטת בר-אילן שילדי ישראל לא אוהבים את בית הספר: בכיתה י' רק 25% מהבנות ו- 18% מהבנים אוהבים את בית הספר שלהם. שיעור זה אף נמוך יותר בכיתות ו'.

הסיבה שבחרתי להביא את ממצאי הסקר, לצד טענתו של גבי סלומון שהפדגוגיה הקדם-מודרנית היא זו הנהוגה היום במערכת החינוך (ואני מסכים איתו – ומדגיש שגם אני מודע, כמוהו, לאיים רבים של ברכה שצצים ועולים בבתי ספר שונים בארץ), היא בכדי להדגיש שלפחות מבחינת שביעות הרצון של התלמידים – פדגוגיה קדם-מודרנית לא עושה טוב. פדגוגיה קדם-מודרנית, לטענתי, לא עושה טוב בכלל. היא לא עושה טוב ללמידה משמעותית, לא עושה טוב לצמיחת אדם ערכי בעל מודעות חברתית – פדגוגיה קדם-מודרנית לא מתאימה לתקופתנו.

אז, אני טוען, צריך פדגוגיה חדשה.

מאז שנכתבה הרשימה הזאת צצו להן אין ספור "פדגוגיות" וגם צצו להם לא מעט פירושים של "למידה משמעותית".

בכדי להדגיש את הקשר הסימביוטי בין פדגוגיה לטכנולוגיה בסביבות למידה בחרתי להשתמש במונח "פדגוגיה דיגיטלית" בכדי לתאר את התפישות הפדגוגיות הרואות להן קשר כזה ומאז אני מציג את עצמי כ"פדגוג דיגיטלי".

פרופ' סלומון טוען שהמחשב יכול לעזור בכל הדברים שמרכיבים 'פדגוגיה מודרנית', אני טוען יותר מזאת. אני טוען שרק מחשב יכול לאפשר ל'פדגוגיה מודרנית' לקרות במיטבה.

מהי 'פדגוגיה מודרנית'?

אנסה להציג רשימת עקרונות המקובלים להיכלל תחת המונח 'פדגוגיה מודרנית':

· למידה תוך התנסות

· למידה תוך עיצוב והפקה של למידה

· למידה תוך שיתופיות

· למידה מתוך צורך אמיתי בידע

· למידה דרך חקר

· למידה דרך ניתוח מקרים

· למידה דרך פתרון בעיות

· למידה תוך התבוננות פנימית

· למידה תוך קבלת אחריות אישית וחברתית

מעניין ששום דבר לא השתנה מאז בתפישתי את המונח "למידה".

כאן אולי המקום להוסיף את המונח "למידה עצמית" או "לומד עצמאי" שהיא מיומנות על שמגדירה, לדעתי, את אחת המטרות החשובות של בית הספר (ורוב השגרות בעולם של פדגוגיה קדם-מודרנית מחבלות בטיפוח האדם כלומד עצמאי).

בסביבות החינוכיות שאני מעצב וחוקר – כל העקרונות האלה חייבים לנגן בהרמוניה… לא חלק מהם – כולם. אין לטענתי, יכולת ליישם הרמוניה כזאת ללא מחשבים (דובי, זה בשבילך), ואביא דוגמה קטנה:

ג'ון דיואי, אחת מאבות ה'פדגוגיה המודרנית' היה מאבות התפישה של למידה תוך התנסות. דיואי חי במחצית הראשונה של המאה הקודמת והתנועה שהתפתחה מסביב ללמידה ההתנסותית היתה בעיקר תנופתה בשנות השישים (עוד לפני כניסת המחשב לבית הספר). הלמידה ההתנסותית השפיעה מאד על למידה בתחומים שאפשר להתנסות בהם – למשל בסיורים לימודיים, אבל לא היתה יכולה להשפיע על למידה התנסותית בתחומים אקדמיים יותר, למשל בהסטוריה או אפילו מדעים (למעט המעבדה). היו נסיונות – אבל לטענתי הנסיונות האלה שיטחו מאד את חזונו של דיואי – פשוט אי אפשר היה להביא את ההיסטוריה לכתה. אפשר היה להביא סרט, אבל מעט מאד סרטים נתנו לצופים מקום של התנסות – ברובם הצופה יושב פסיבי וצופה במרקם שפורש עבורו הבמאי.

בשיעור ההיסטוריה של היום, המנוהל על פי עקרונות הפדגוגיה המודרנית המוצגים למעלה, יוצר התלמיד, כמעצב למידה, הרפתקאה היסטורית בסביבה של מציאות מדומה. התלמיד היוצר יכול להביא באמצעות המחשב, את חבריו (כאווטארים) אל המרחב והזמן שבהם מתרחשת העלילה, הוא יכול לתת בידיהם הדמיה של כלי התקופה, להציב עבורם בעיות אוטנטיות של אז ולתת להם מאגר ידע בלתי נדלה שמתוכו ידלו את הידע הנחוץ להם להתמודד עם ההרפתקאה. לצד המערכת העיצובית ומאגר הידע שמציע המחשב לתלמיד היוצר הוא גם מציע כלים של ניהול פרוייקט, כלים לתקשורת בין צוותית, כלי הנחיה מקוונים אל המורה וכלים של קישוריות אל התכנים שמכתיבה תוכנית הלימודים – המחשב יתן לסביבה הזאת סיכוי שלא היה לה אף פעם. המחשב נותן לחזון של דיואי סיכוי שלא היה לו עד היום.

האם המחשב ישפר את השיגי הלמידה בסביבה כזאת? מהם 'השגים' ואיך מודדים אותם? מהי 'למידה'? אלה שאלות שהפדגוגיה המודרנית עוסקת בהן ותעסוק בהן בעתיד. יש כבר ניצנים מעודדים, אבל יותר חשוב – זה פשוט הרבה יותר הגיוני: למידה מתוך עניין, אתגר, מחשבה, שיתופיות, יצירה, פתיחות, התנסות – איך אחרת אפשר ללמוד בכלל?

יש תחום אקדמי שנקרא 'מחשבים וחינוך', או 'טכנולוגיה חינוכית'. רבים מאיתנו, העוסקים בתחום מחוייבים לראות את עצמנו כשליחים של הפדגוגיה המודרנית ולא כאנשים שעיסוקם טכנולוגיה (דובי, גם זה). אנו אמונים על הטמעת הפדגוגיה החדשה ולשתף את הקהילה החינוכית שמסביבנו בהכרה – המחשב מביא סיכוי ראשון להטמת פדגוגיה שיש בה הגיון!

לכן, אין כמוני מסכים עם גבי סלומון שאומר שאין טעם להציף את בית הספר במחשבים (או טכנולוגיות למידה אחרות) אלא אם כן הם באים לשרת תפישה חינוכית ויבואו לבית הספר עם כל התמיכה הפדגוגית הנדרשת להבנת הרציונל שמאחורי התפישה החינוכית הזאת.

ועכשיו – לכל מערכת חינוכית שעומדת בפני השקעה בטכנולוגיה – הנה קריטריון קל שיעזור להעריך את השפעותיה על בית הספר: איזו פדגוגיה משרתת הטכנולוגיה: פדגוגיה קדם-מודרנית (ואז אין לה סיכוי כמו שאומר פרופ' סלומון) או פדגוגיה מודרנית (ואז יש לה את כל הסיכויים שבעולם).

נרגעתי לראות שלמרות שחלפו 7 וחצי שנים, עמדותי נשארו נאמנות למקור. מן הראוי להוסיף עוד נקודה חשובה במיוחד:

רבים מאיתנו רואים בטכנולוגיות "סוס טרויאני". העניין במחשב, התחושה שהוא משנה את העולם, הקסם שאופף את הטכנולוגיות החדשות (אני עדיין מרגיש ש-GPS זה קסם), ההתלהבות שמראים הילדים לפעילויות מחשב (או כל מסך אחר), יוצרים סוג של אוירה. אוירה לקראת… אוירה של אופטימיות, אוירה של אני רוצה (וצריך) להיות שם. אני מקווה שהאנרגיה הזאת אמנם משרתת תחושה של "עם המחשב אפשר לעשות דברים שלא יאמנו".

אולי אפילו לשנות את בית הספר.

זהו, למעשה, קול קורא למובילים את פיתוח הדורות הבאים של סביבות הלמידה: אל תשקיעו בטכנולוגיות שמשרתות תפישות פדגוגיות קדם-מודרניות. 40 שנה של התנסות בעולם כולו מראות כמה המחשב לא תורם ללמידה בסביבות כאלה.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אילנית  On 24 במאי 2017 at 4:00 pm

    שלום חנן,
    אני עוקבת מזה כבר אחר רשימותיך וקוראת אותן בעניין רב. כמורה ומדריכה כבר שנים רבות אני עדה להיותו של בית הספר אי לא רלוונטי בעולם מתפתח ומשתנה. הדבר חורה לי ואף מדיר שינה מעיניי. מאז ומתמיד תלמידים לא אהבו את בית הספר, אך כיום נדמה שגילם של המגלים חוסר עניין הולך ופוחת בעוד שמספרם הולך וגדל. בחלקת האלוהים שלי אני מנסה להכניס פדגוגיה מודרנית, אך מרגישה כל הזמן ש"שמים לי מקלות בגלגלים". כשניסיתי ללמד באמצעות הסמרטפונים, או לנהל למידה בסביבת (BYOD (Bring Your Own Device, ההנהלה והפיקוח הערימו קשיים למרות שקיבלתי את תמיכת ההורים. כאשר אני מנסה לעניין מורות אחרות בעקרונות הפדגוגיה המודרנית אותם ציינת, רובן ככולן מצקצקות בלשונן וטוענות כי בכיתות עמוסות, עם אחוז עולה של תלמידים עם בעיות קשב וריכוז ובעיות משמעת לרוב, יישום העקרונות כמעט בלתי אפשרי. מורה, לטענתן, צריכה להיות בשליטה מתמדת לגבי המתרחש בשיעור, על מנת לשמור שהגבולות לא ייחצו.
    כל ניסיונותיי להבהיר שזהו בדיוק סיפור הביצה והתרנגולת, ולמידה מודרנית תמנע את חלקם של בעיות הקשב והמשמעת, משום שייצרו את העניין שאליו הילדים משוועים, עולים בתוהו.. אני יכולה להבין את החשש… אך עד מתי?
    האם התייחסת באחת הרשימות לנושא בעיות משמעת בכיתה?

    • חנן יניב  On 24 במאי 2017 at 4:11 pm

      אילנית, תודה. אני יודע כמה קשה ומסכים איתך – בעיות משמעת הן בד"כ תוצאה של שיעמום או מרירות וכעס ואין מקומן בסביבה הלימודית. אני מאמין כמוך ששינוי מהותי בגישה הפדגוגית ישנה מהותית את האווירה בבית הספר, ילדים ירצו לבוא לשם יותר יכעסו פחות, יסבלו פחות וישתעממו פחות. לא כתבתי רשימה בענייני משמעת, אני מאמין שבעיות משמעת הן באמת תוצרים של תחלואי המערכת.

  • Dovi Weiss  On 25 במאי 2017 at 12:53 pm

    חנן, תודה על פוסט נוקב וחשוב.
    הנה המשפט שממשיך להדהד אחרי קריאתו: "פרופ' סלומון טוען שהמחשב יכול לעזור בכל הדברים שמרכיבים 'פדגוגיה מודרנית', אני טוען יותר מזאת. אני טוען שרק מחשב יכול לאפשר ל'פדגוגיה מודרנית' לקרות במיטבה."

  • תמר  On 26 במאי 2017 at 9:59 am

    לא בטוח שאני עדיין רלבנטית לנושא ( בעוד חודשיים בת 80) אבל כבר לפני כמעט 60 שנה הבנתי בזמן היותי מורה שצריך לשנות את דרך ההוראה את השיטות ואת כל המבנה. כדי להחזיק את התלמידים בכיתה לא משתעממים ולא מפריעים(משמעת…) היה צריך להפעיל אמצעי קסם או להאבק בהם. קשה לי להאמין שעברו בינתיים 60 שנה ועדיין הויכוח קיים.לא מכירה אף ילד שהולך בשמחה לבית הספר וחושב עם עם סיומו שלא בזבז 12 שנה לריק, גם אם למד פה ושם כמה דברים. הגיע הזמן להתעורר, כי נראה לי שעוד מעט התלמידים עצמם יובילו מהפכה, ואני ממרום שנותי, לגמרי איתם.

    • חנן יניב  On 26 במאי 2017 at 10:10 am

      תמר, פעם מורה, תמיד מורה ותמיד רלוונטית. הסיכוי היחידי לשינוי בגדול הוא שמורים כמוך ומורים של היום ומורים של מחר (היום תלמידים), נצא לרחובות ונצעק "נמאסתם"!

  • Tal  On 5 באוגוסט 2017 at 11:40 pm

    שלום חנן,
    שמי טל אני יזם בתחום החינוך קראתי את הפוסט שלך , אני אשמח להתייעץ איתך במיזם שאני עובד עליו בתחום החינוך . במידה ורלונטי אשמח שתיצור איתי קשר : Tal.Yimhran@gmail.com תודה מראש טל .

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: