יומן מסע – היטק הי, היום הראשון


הראשון שסיפר לי על היטק הי, היה ארל'ה רוטשטיין. נראה היה שצומח משהו מרתק בסן דייגו, שאולי יהיה אפשר ללמוד ממנו איך נראה בית ספר שבנוי על חזון חינוכי שקרוב לתפישת עולמי.

כשליהיא תלם סיפרה לי על חוויותיה מביקור במקום עם אור גדול בעיניים (טוב, לליהיא יש אור גדול בעיניים כמעט על הזמן), הלכתי לשמוע מורות שבאו משם (בתיכון החדש בחולון שנבנה ברוח היטק הי). שמעתי את קולין מדברת חינוך כמו שאני יודע רק לחלום עליו – והאמנתי לה.

היום נכנסתי בשערי שלושה מבתי הספר האלה (יש כבר 13) ואלה הגיגים ראשונים. החלטתי להציג אותם כאנקדוטות בלתי קשורות, עם כמה תובנות מקומיות, ללא ביקורת וללא שיפוטיות. אולי בסוף המסע, אוכל להציג גם מסקנות רחבות יותר.

ניקי.

ניקי היא מנהלת חטיבת הביניים (כאן קוראים לתפקיד המנהל "דירקטור").

ישבתי בהשתלמות מורים פנים בית ספרית, כאשר שתי מורות הציגו דרכים לניתוח טקסטים כאסטרטגיה ללימוד קריאה. השיטה שהציגו היתה עוד שיטה לעידוד קריאה והבנת הנקרא, כמו רבות שפגשתי בבתי ספר שונים בארץ. לצד ההתנסות שהציגו הן הראו גם נתונים של מחקר מלווה… פתאום הבנתי שמה שאני עד לו זה בדיוק מה שדונלד שון הציג בספרו The Reflective Practitioner. מסתבר שחלק מהשגרה בבית הספר הוא מחקר הפעולה שמורים עורכים במקביל להתנסות בשיטות חדשות. מסתבר בכלל שזה בסדר לעשות טעויות בהיטק-הי. מותר לנסות, להיכשל, לנסות להבין איך לשפר, לשפר ולנסות שוב. מסתבר שזוהי תרבות של שיפור עצמי – כל הזמן.

במאמר מוסגר, ראיתי מערכת שמשווה את עצמה ליסודות ההקמה שלה, בוחנת אם היא עדיין בתלם ובוחנת אם נוצרו תנאים לעדכון היסודות. זוהי הדרך להתמודדות עם הסתאבות מערכתית, שהרי הנטיה של מערכות היא לקום על יוצריהן…

בחזרה לניקי.

שאלו אז את ניקי, כמה עידוד הקריאה חשוב לה והיא סיפרה על אבא שלה, מהגר, שהתקשה בקריאה, שהגיע לכיתה יא בלי להיות מסוגל לקרוא, ושרק מורה אחד שהבין את זה, לקח אותו ביד, קרא יחד איתו ספר שלם, הביא אותו להבנה של הטקסט ובעצם פתח לו סיכוי של הצלחה בחיים. הקריאה והבנת הנקרא חשובים לניקי ברמה קיומית.

כשיעקב שניידר הציג אותי לניקי, היא אמרה לי שיש ערך אחד, פשוט, שמניע את תפישת החינוך שלה: אהבה: אהבת הזולת, אהבת האדם, אהבת התלמיד, אהבת המורה…  פשוט.

אחרי ששמעתי את ניקי מספרת למה קריאה כל כך חשובה לה, הבנתי כמה היא אמיתית.

מפגש ההתפתחות המקצועית הזאת הבהיר לי עוד עניין – היטק-הי, שעיקר הלמידה בו מתרחשת דרך פרויקטים (PBL), מטמיע במסגרת הפרויקטים מיומנויות למידה כמו קריאה והבנת הנקרא, אפילו אם הן שאובות מעולמות של למידה קונבנציונאלית. מסתבר שלא צריך להמציא את הגלגל בכל פעם מחדש. אם תלמידים עושים פרויקט, ואם זו דרך החיים בבית הספר, לא מוותרים על הרכשת מיומנויות יסוד, אפילו אם נראה שזה לא בדיוק חלק של הפרויקט.

המהנדס.

נכנסתי לחדר שנראה שהתלמידים בו עסוקים ביצירה כשהמורה יושב בצד. הם עובדים על פיתוח כלי נגינה. זהו חלק מפרויקט המשלב ספרות והנדסה בה התוכן הספרותי מבוסס על שירי וודי גטרי (שירים שהרבה מהם שרתי אז, בשנות השישים, כשהיינו שטופים ברעיונות של שוויון ואחווה ושלום. תרבות שאולה של מחאה). התלמידים בשלבים ראשונים של תכנון – אבל כבר הרעיון הזה של שילוב שירת מחאה חברתית עם פתוח של כלים מחוללי תרבות גירה אותי לדעת יותר…

בן. המרכז האקדמי.

בן עושה דוקטורט. הוא מנתח ביג דטה להבין איך אפשר לשפר את אחוז התלמידים הפונים להשכלה אקדמית. בן מציג גרפים. הוא מראה איך שם יעד של שיפור שיביא לפחות 75% מהבוגרים לשלוח טפסי הרשמה לפחות ל-3 קולג'ים כי גילה שכמות הבקשות קשורה ביחס ישיר לסיכוי הפונים להתקבל. בן ראה שהמורים נענים ליעד והשיפור אומנם מתרחש.

סיפרתי לבן על המפגש שלי עם ניקי ועל הערך הפשוט שהציגה כיעד (אהבה). שאלתי אותו אם הוא מודע שהצבת יעד כמו שיפור ההרשמה לקולג'ים יכול לחבל משמעותית ברוח המוסדות שהוא משרת. אמר שהוא אמנם מודע וקרוע. אמרתי לעצמי שאני מאמין לו שהוא מודע, אבל אני מרגיש בערך כמו מישהו שרואה את הזרעים להתרסקות החזון שאני עד לו.

מעניין מה יקרה.

שירותי הבנים.

למרות שסוף היום השירותים מבהיקים מניקיון. יצירות אמנותיות של תלמידים על הקירות. מוסיקה נעימה ברקע…

שלמה (בק) אומר שיש דגש גדול על האסתטיקה. למרות שבחללים רבים אתה רואה כלי עבודה, המקום כולו נעים מאד להיות בו. הקירות שקופים כולם. תלמידים שוכבים או מקובצים בחללים שונים, המון יצירות ברמה מקצועית מאד, תחושה של "כך הייתי רוצה שיראה בית הספר של מיה" (נכדתי בת ה-8).

המשך מחר.

 

 

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יעל  On 18 באוקטובר 2016 at 6:44 am

    היי חנן,
    תודה על השיתוף.
    נסה לשאול גם על ניתוב תקציבים.
    זה נושא שאני מתמודדת איתו.
    תבלה טוב!
    יעל

  • חנן יניב  On 18 באוקטובר 2016 at 6:49 am

    יעל, למה את מתכוונת?

  • יזהר עירון  On 18 באוקטובר 2016 at 7:36 am

    תודה.
    עוקב בעניין.
    יזהר. (החדש חולון)

  • יוני מורן  On 18 באוקטובר 2016 at 3:04 pm

    חנן, ההתרשמות שלך מהיום הראשון
    מהווה חלק מההתרשמות שלי ונהניתי לקרוא נקודות דגש ששמת, ציפייה להמשך…

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: