מהו לומד עצמאי ואיך מגדלים כזה?


עוד כשהייתי ילד בן 12, גיליתי את הספר "רדיו הרי זה כה פשוט".

רדיו

הספר הזה עשה לי משהו. היום אני קורא לזה "חוויה מכוננת". הספר עורר אצלי יצר עצום של סקרנות והוביל אותי לגלות ירחון בשם "הטכנאי הצעיר", שהפך להיות עבורי מקור בלתי נדלה של עניין ותשוקה לדעת וליצור.

הספר והירחון הובילו אותי לחנויות האלקטרוניקה בשד' הר-ציון וברחוב אלנבי בת"א, בהם הייתי מסתכל בכמיהה ברכיבים ובכלים וחולם על היום שבו תהיה לי מעבדת אלקטרוניקה משלי. באותם ימים גיליתי ערוץ הכנסה (משלוחי פרחים), הייתי מסתובב ברחובות העיר על אופניי ומוביל פרחים לשבת או לחג, מה שאפשר לי לרכוש מעט רכיבים ולנסות לבנות כלים משלי (בניתי לי, למשל, מלחם לפי תכניות שמצאתי באחת החוברות, שפתח לי עולם חדש של התנסות: ניסיתי לתקן רדיו גדול מקולקל שמצאתי בחצרו של סבא, שרפתי את לוח החשמל בבית וכד').

מקורות הידע שעמדו לרשותי אז, היו דלים מאד, כמובן.

הספר, החוברות והמוכרים בחנויות האלקטרוניקה (שהיו, בד"כ, עסוקים מידי).

חלפו שנים.

החיים הובילו אותי למסלול שונה מגחמות ילדותי. מצאתי את עצמי עסוק בשאלות אנושיות (ובעיקר בענייני למידה), אבל הניצוץ ההוא לא כבה אף פעם.

לאחרונה גיליתי את הארדואינו.

ארדואינו

זהו כרטיס אלקטרוני זול (חיקוי סיני שלו עולה בסביבות 20 ש"ח, ביבוא מסין), שמאפשר אליו חיבור של עשרות סוגים של חיישנים, מנועים, בקרים וכד'.

בלשון ההנדסה זהו "כרטיס שליטה ובקרה".

מעבר למה שאפשר לחבר אליו, הארדואינו מחייב גם הבנה בסיסית של תכנות, כי צריך לתכנת אותו.

לכאורה – מפחיד, אך בעצם פשוט להפליא ומאפשר גם לחסרי רקע מקצועי בהנדסת אלקטרוניקה לבנות מכשירים מופלאים אחרי שעות לימוד בודדות. נחזור לארדואינו בהמשך.

איך לומדים ארדואינו? איך לומדים משהו חדש, בכלל?

אז, למעשה, אפשר ללמוד באופן פורמלי. אפשר ללכת לחוג (מספיק לגגל "חוגי ארדואינו"), ואפשר ללמוד לבד. השאלה של 'איך לומדים לבד?' היום, ואיך מגדלים אדם שידע וירצה ללמוד לבד, היא בחובו של מאמר זה.

ראשית – לומד עצמאי? למה?

לומד עצמאי הוא לומד שמוכן ויכול לקחת על עצמו את הלמידה של כל תחום עניין שגילה וללמוד אותו בעצמו (תוך הסתמכות על מקורות של ידע ותמיכה זמינים), עד כדי התמחות.

לומד עצמאי הוא לומד לאורך חיים. הוא תמיד לומד כל מה שמעניין אותו.

המונח "Life Long Learning" המתורגם ל"למידה לאורך החיים" הוא מסורבל. אני מציע לקרוא ללומד הלומד לאורך חייו "לומד עד".

האם כולנו "לומדי עד"?

לכאורה, כן, כי כולנו לומדים כל הזמן. קחו בחשבון כמה ידע צריכה אמא טריה… האם היא לומדת לגדל את בנה בבית ספר להורים? יש כמה חוגים, אולי, וכמה יועצים/ות, שעוזרים מעט,  אבל עיקר הידע נרכש מתוך ספרים, תכניות טלויזיה, קבוצות עניין באינטרנט, שיחות עם חברות מנוסות יותר, אמא (ואמא של האבא), ועוד. את הבישול של כל הידע הזה, צריכה האמא הטריה לבשל לבד… (טוב, גם הבעל עוזר וסליחה על ההטייה המגדרית – זה משתנה, ללא ספק).

אבל… יש לומדי עד, ויש לומדי עד.

ניקח לדוגמה את האם המיומנת בשאיבת מידע מתוך הרשת. היא מסוגלת לזהות מקורות למידע ותמיכה ברשתות החברתיות, היא יודעת לחפש ביעילות בגוגל ולזהות את איכות המקורות, היא יודעת לשאול שאלות ממוקדות בקבוצות העניין המתאימות ולקבל תשובות (ואולי גם לתת כאלה לחברי/ות הקבוצה האחרים/ות)…

אמא עם מיומנויות של למידה ברשת מסוגלת להגיע למידע רלוונטי, ממוקד, אמין ותומך באופן משמעותי יותר מאם שאיננה מיומנת.

האם אפשר להכשיר אמהות לעתיד (טוב, גם אבות), להיות "לומדי רשת" מיומנים? בודאי שאפשר.

מטרתו של מאמר זה היא בראש ובראשונה לעורר מודעות לחובתה של מערכת החינוך להכשיר לומדי על, לתת להם את הכלים להיות לומדי על מיומנים ולהציע תחומי דעת נחוצים ודרך ללמידתם (ויש כאן, כמובן, פרדוקס מובנה – האם בכדי להכשיר לומדי על נשתמש בדפוסי למידה קונבנציונאליים?)

ראשית בואו נכיר מונח בשם  (PLN (Personal Learning Network או בעברית רל"א (רשת למידה אישית) – נשמע קצת כמו "ראש לשכת אלוף" לדוברי הצבאית ביננו :).

התרשים הבא מציג תמונה של רשת הלמידה האישית שלי בזמן מסוים (רשת הלמידה משתנה כל הזמן עם זיהוי מקורות חדשים, קבוצות עניין חדשות, כלים חדשים ועוד:

סרטון דוגמה להתפתחות של רשת למידה אישית

יש להניח שלומדי עד מיומנים לא יצטרכו למפות את הרל"א שלהם, תפקידה של מפת הרשת הוא בעיקר למטרות למידת מיומנויות למידת עד, ובעיקר יצירת המודעות למורכבות הרשת שלנו וזיהוי מקורות חדשים.

אחד המקורות החשובים ביותר ללמידה עצמית הם הקורסים המקוונים.

נחזור לארדואינו:

כשגיליתי את הארדואינו תוך גלישה אקראית למחצה באינטרנט (כוונתי ב"גלישה אקראית למחצה" היא לגלישה בתחום תוכן מוגדר – אז צפיתי בסרטוני יוטיוב בכדי להתעדכן בטכנולוגיות חדשות, אבל ללא מטרה מוצהרת), נדלקתי. פתאום הבנתי שכאן טמון עולם שיאפשר לי לשלב מחדש את עולם האלקטרוניקה לעולמי בעוצמות חסרות תקדים. הבנתי שאת הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיה הזאת אצטרך ללמוד ברצינות.

חשוב להבין את האירוע המכונן שמתרחש כאן:

  • אני מתעניין בחידושים טכנולוגיים למטרות עיסוקי וגם מתוך עניין צרוף. יש לי קצת ניסיון באלקטרוניקה, אבל שום הכשרה פרונטלית. כל מה שלמדתי עד כה היה מתוך עניין אישי וללא מסגרת מחייבת כלשהי.
  • העולם הטכנולוגי משתנה בקצב רצחני ומחייב מעקב רצוף אחרי עדכונים משמעותיים.
  • אני נוטה להתעדכן בחידושים טכנולוגיים בעיקר תוך צפייה בסרטוני יוטיוב ומנוי לערוצי יוטיוב רלוונטיים.
  • תוך צפייה בסרטונים, גיליתי את הארדואינו וזיהיתי כאן הזדמנות מכוננת להרחבת מנעד הידע שלי
  • החלטתי ללמוד ארדואינו ביסודיות
  • חיפשתי מקור ללמידה יסודית של הארדואינו
  • גיליתי המוני קורסים חינמיים ביוטיוב המלמדים ארדואינו מן היסוד (אפילו בעברית יש כאלה)
  • ניסיתי לצפות בדוגמאות מן הקורסים השונים ובחרתי את זה שהתאים לי ביותר
  • למדתי את קורס הבסיס באופן תיאורטי (פשוט צפיתי ב-27 סרטונים – כ-15 שעות)
  • הגדרתי לעצמי פרויקט: שליטה ובקרה במודל של גלגל ענק
  • קניתי ערכת בסיס של ארדואינו וערכה של חיישנים
  • אני עובד במקביל לקורס המקוון ובונה את המערכת

הנה דוגמה מהקורס:

arduino lesson

במקרה של הקורס הנדון, אנו רואים את תצורת המסך: המורה, הרכיבים האלקטרוניים מצולמים בוידאו בחלקו השמאלי התחתון של המסך ובמרכז המסך את עורך התוכנה שהמתכנת כותב. מסך כזה מאפשר לנו לראות את תוצאות התיכנות שלנו מיד.

ארדואינו איננו הקורס היחידי אותו למדתי בעצמי באופן דומה. למדתי לפתח אפליקציות לאנדרויד באמצעות MIT App Inventor ואני ממש מפתח אפליקציות; אני חוזר ללמוד לנגן בצ'לו אחרי שנים רבות של ניתוק באמצעות קורס מקוון ביוטיוב, אני לומד פייתון (שפת תכנות מתקדמת), ועוד.

עתה, כשאני עובד על הפרויקט שלי (גלגל הענק), אני נתקל בצרכים שהקורס ביוטיוב איננו עונה עליהם. בכלל, הקורסים המקוונים ביוטיוב אינם מספיקים להתמחות מעמיקה.

לשם כך אני פונה לערוצים נוספים בהם אוכל להעזר על פי צורך, קבוצות עניין למשל.

קבוצות עניין אפשר למצוא בכל מיני אתרים. המקור השופע ביותר של קבוצות עניין בכל תחום כמעט, בכל שפה כמעט, הוא כמובן הפייסבוק, אבל יש לא מעט אתרים המרכזים לתוכם קבוצות עניין מרובות.

קבוצות עניין נוצרות בד"כ ע"י מוסדות (חברות, מרכזי פסגה, עמותות, פרויקטים וכד') או ע"י אנשים פרטיים המעוניינים ליצור קהילה של אנשים בעלי אינטרס משותף שמטרתה תקשורת ותמיכה הדדית.

פעמים רבות פניתי לקבוצות עניין בבקשה לייעוץ בעניינים שונים – למשל זיהוי נמלה שמצאתי בבית, ניקוי חלונות המקלחון, ספר שניסיתי להיזכר בשמו, המלצה על מלון ביוון, מתכון מבית אמא וכד'. קבוצות עניין עזרו לי גם בלנתח שגיאות שקיבלתי בעת תכנות אפליקציות, ניסיון להבין למה צריך ללמוד מתמטיקה (עד היום עוד לא מצאתי תשובה משכנעת) ועוד, ועוד, ועוד.

אחת המיומנויות החשובות ביותר של ל"ע היא היכולת לאתר קבוצות עניין רלוונטיות לצורך, איך להעריך את אמינות המידע הזורם בהן, איך לסנן פרסומות (גלויות וסמויות), איך לפנות לקבלת עיצה או מידע ואיך להגיב. כשזה נוגע לקבוצות עניין, חשוב גם לדעת לאילו כדאי להשתייך, וחשוב יותר – איך לעזוב.

אם נחזור למפת הרל"א, ונתאר את הערוצים שמניתי כאן, נוכל לראות איך מפת ערוצי הקלט מתחילה להתהוות:

PLNSTARTהפרק הבא עוסק בהצרנה (מלשון צורה) של מונחים שונים המטופלים בד"כ בתחום שנקרא "מידענות". הסיבה לצורך להציג אותם גם כאן היא בעיקר הצורך לעורר מודעות. הל"ע המיומן מודע/ת לתהליכי הלמידה שהוא/היא חווה ומסוגל לנתב את סוגי המידע השונים לערוצי איחסון או יישום מתאימים. מאמר זה מכוון להציע תכנים להכשרת לומדים כלומדי עד ומכאן הצורך בהבנת המונחים בהקשר הזה.

סוגי למידה

יש להבדיל בין למידה מונעת מסגרת (בית ספר, חוג ואפילו מורה פרטי או קורס ללמידה עצמית באינטרנט), לבין למידה אקראית (כמו סקירה של ערוצי חידושים טכנולוגיים ביוטיוב או צפיה בסרט דוקומנטרי בנושא שמעניין אותי) ולבין למידה בשל צורך מיידי בידע מוגדר לשם ביצוע פעולה או רענון הזיכרון. הסיבה לצורך להבדיל בין סוגי הלמידה היא בעיקר בשל ההבדל בין צורות העיבוד, האיחסון והשימוש בידע.

סוגי הלמידה מחייבים מיפוי רל"א מתאים לכל סוג:

בלמידה מונעת מסגרת (למשל שיעורי הפיזיקה), מקורות המידע העומדים לרשותנו (לדוגמה) הם ספר הלימוד, אתרים שהמורה הציע/ה, יומן המעבדה, חוג התעופה בו אני מנוי וקבוצת הווטסאפ של חבריו, סרטוני יוטיוב שאני מוצא לפעמים.

סוגי מידע

ישנם סוגי מידע רבים שאפשר לסווג לפי תחום העיסוק או הצורך, הנה אלה שמצאתי נכונים לגבי:

  • תשובה לשאילתה (מוצגת בד"כ בעת חיפוש בגוגל (למשל) או בקבוצות עניין (פייסבוק, למשל)
  • מקור (מוצג בד"כ במצעות כתובת URL של אתר ובו המידע הרלוונטי – למשל קישור לסרטון ביוטיוב)
  • פסקה (תוכן מרוכז שנגזר מתוך מקור רחב יותר – למשל פסקה מתוך מאמר או אתר)
  • מאמר (המאמר בשלמותו, בד"כ כקובץ PDF)
  • קורס (למשל הקורס לנגינה בצ'לו שאיתרתי ביוטיוב ואני לומד אותו באופן מסודר)

איסוף, לקט, אירגון, עיבוד ואיחסון מידע

יש הבדל מהותי בין איסוף מאמרים לצורך כתיבת עבודה כזו או אחרת לבין קישור לסרטון יוטיוב.

בעולמי שלי, אני משתמש בשני כלים שעונים בד"כ על הצרכים השונים הנובעים מסוגי המידע השונים בהם אני משתמש. למשל, המחברת האלקטרונית שלי נקראת "Evernote". לתוכה אני מלקט את כל סוגי המידע שאינם מאמרים שלמים (מאמרים שישמשו אותי בעתיד בכתיבה האקדמית שלי ולשם כך אני משתמש במאגר ביבליוגרפי שנקרא "Zotero").

איחזור ויישום

גם לכלים המשמשים אותי להפקת התכנים אותם אני יוצר יש מקום ברל"א שלי:

  • לכתיבת מאמרים – וורד
  • לכתיבת מסמכים שיתופיים – גוגל דוקס
  • למצגות – בד"כ Prezi
  • למאמרים בבלוג – WordPress
  • לפיתוח קורסים בד"כ "מוודל" או "ניפגש"
  • למיפוי מושגי וסיעורי מוחות – CMAP

כלים משתנים כל הזמן, חדשים מופיעים, ישנים – מתעדכנים, אבל כל הכלים שמניתי (למעט ניפגש שהוא חדש עבורי), משמשים אותי מזה שנים רבות.

נאמנות לכלים חשובה בכדי לשמר את תאימות הקבצים והמיומנות המצטברת בשימוש בהם.

תנאים ללמידה עצמית

אי אפשר לסכם מאמר על למידת על ללא איזכור של כמה תנאים חיוניים לקיומה, אותם יש לרכוש בגיל צעיר ככל האפשר:

  • תחושת המסוגלות: "אני יכול ללמוד לבד"
  • סקרנות: "העולם מלא דברים נפלאים שמאד טוב לי להכיר וללמוד"
  • אהבת הלמידה: "אני מאד רוצה לדעת דברים, להבין, להיות מסוגל ליישם"
  • הצורך לפתור בעיות: "אני רואה משהו שדורש תיקון – אני רוצה לתקן אותו"
  • הצורך ליזום וליצור: "חשוב לי גם ליצור דברים משלי ולא רק להסמך על יצירות של אחרים"
  • מודעות לתהליך ולכלים: "אני יודע איך לומדים לבד ואני יודע באילו כלים להשתמש בכדי להפוך את הלמידה למשמעותית".

לסיכום: אני קורא לכל מורה והורה, למדו את הילדים שלכם להיות לומדי עד – הם יגדלו להיות אנשים משכילים ויוצרים, יוכלו לדעת כל מה שירצו לדעת ולגייס דעת לכל צורך בו יתקלו או יזמו.

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • הלל קליין  On 14 בספטמבר 2016 at 12:07 pm

    יש בית ספר כזה. דמוקרטי במודל סאדברי. בית הספר מעודד למידה עצמאית בכל תחום עניין. הילדים חופשיים לחקור וללמוד מה שמעניין אותם, במסגרת קהילה המנוהלת באופן דמוקרטי

    • חנן יניב  On 14 בספטמבר 2016 at 12:51 pm

      איפה זה, הלל? האם מלמדים אותם ללמוד לבד? האם הם בוחרים ללמוד ללמוד לבד? אתה מבין בודאי שלטענתי ללמוד לבד צריך ללמוד – זו מיומנות מורכבת.

      • הלל  On 20 בפברואר 2017 at 9:25 pm

        יש בגולן – kanaf.org ובירושלים – jerusalemsudbury.com וגם בעמק האלה. יש עוד 2 בתי ספר בהקמה בבנימינה ובשרון. הבחירה היא לגמרי שלהם. ובוודאי זו מיומנות נרכשת עם השנים שהילד לומד בבית הספר, יותר ויותר מבין ומיישם למידה עצמאית ורחבת היקף

  • פיני שחר  On 5 באוקטובר 2016 at 2:11 pm

    תודה רבה על מאמר הלוקח אותי למחוזות מופלאים. זה ממש מתישב עם החזון שלי כמורה ומחנך טכנולוגי. הארדואינו , אכן משמש או יכול לשמש גשר מופלא בין עולם הידע לעולם ההבנה בכל הגילאים .
    פיני שחר
    מורה לאלקטרוניקה/רובוטיקה/מחשבים

  • amiel keynan  On 22 במאי 2017 at 7:57 pm

    חבל שלא היה לי כזה בי"ס כשהייתי תלמיד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: