איך לא עושים שינוי מהותי בחינוך: בעקבות סדרת הכתבות של עומרי מניב בחדשות ערוץ 10


עם משמושה של שנת הלימודים הבאה עלינו, עם בצבוצו של שר חינוך חדש (וזמירות ישנות), עם תחושה של הלך רוח ציבורי שאיבד את אמונו במערכת החינוך, עקבתי בשקידה אחרי סדרת הכתבות בערוץ 10 שנסתה לבחון את הרלוונטיות של בית הספר בימינו אלה.

זה שצריך שינוי, אני מאמין שאין עוררין. בשורה התחתונה, אמור מאמר זה להציג תפישה שתנסה לאתר לאור הכתבה את מהות השינוי הנדרש ותפישה של אסטרטגיה לחולל אותו.

הפרק הראשון כונה בשם: מצליחנים, גם בלי בגרות: "כיום בית הספר כבר לא רלוונטי למציאות"

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1143345&sid=126

בפרק הזה עלו התמות הבאות:

  1. הידע הנרכש כהכנה לבחינות הבגרות חסר משמעות.
  2. אפשר להצליח בחיים (אפילו בעולם האקדמי) גם אם זורקים אותך מבית הספר התיכון
  3. יש ילדים שאינם מצליחים לשרוד את בית הספר (כאן עלה בעיקר נושא השיעמום)…

במקביל לכתבה, הוזמנתי לכתוב טור באתר החדשות של נענע 10. בחרתי להציג את הצורך במהפכה מן השורש, שתנתק את בתי הספר מן המערכת האקדמית (קראתי להקמת ׳המועצה להשכלה נמוכה).

להלן הקישור לכתבה שלי תחת השם ׳תתארו לכם עולם ללא בחינות בגרות: מדוע דרושה מהפכה במערכת החינוך?׳

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1143258&sid=126

בפרק השני: "בתי הספר הפכו לבייביסיטר": האם בתי הספר הפסיקו לחנך?

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1143549&sid=126

הופיע ד״ר ניר מיכאלי, מי שהיה יושב ראש המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך – וגם הוא  הציג את הצורך לנתק את בתי הספר מן המערכת האקדמית. העמדה של ניר שונה משלי במהות התפישה של כיתה יב׳. אני טוען שהשנה ה-12 צריכה להיות מכינה לאקדמיה – פתוחה לכל ולבטל לחלוטין את הצורך במבחני סינון לאקדמיה, בעוד שניר רואה בכיתה יב׳ שנה של הכנה לבחינות סינון כאלה או אחרות.

הפרק השלישי: אבא עשיר, אבא עני: כיצד יכולה מערכת החינוך לצמצם פערים חברתיים, אם בכלל?

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1143716&sid=126

עסק בחוסר שוויון ההזדמנוית בחינוך והתמקד בבית ספר שמציג הצלחה מרובה גם בשכונה מאותגרת כלכלית (קדמה בקטמונים), לצד ביקורת על שיטת ה׳אינטרגציה׳ של מערכת החינוך המשלבת ילדים מרבדים שונים ותרבויות שונות בבתי ספר שנחשבים טובים, אך תמיד בהסעה מן השכונות אל הרבעים המבוססים של תל-אביב.

הפרק הרביעי דיבר על דיכוי יצירתיות תחת השם: הישראלים שבחרו בחינוך אחר: "אומת הסטארט-אפ זקוקה ליצירתיות גם בביה"ס"

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1143936&sid=126

כאן הוצגו שיטות למידה אחרות המשלבות בין תחומים של יצירה ולמידה תוך מובאות מהרצאת וידאו מפורסמת של סר קן רובינסון – הכוכב העכשווי של הבשורה החינוכית.

מסדרת הכתבות הזאת אפשר להבין שיש תחושה של צורך בשינוי, שיש אלטרנטיבות לבית הספר כפי שאנחנו מכירים אותו,ושיש לבית הספר יעדים חברתיים חשובים לצד יעדי התוכן.

אני מאמין שגדעון סער, כשהיה שר חינוך, הבין את זה, ששר החינוך הקודם, שי פירון, הבין את זה, ואני מאמין שגם שר החינוך הנוכחי מבין את זה. אבל ראו מה קורה ב-3 השנים האחרונות. גדעון סער חרט על דגלו – מדדי הצלחה, שי פירון חרט על דגלו ׳למידה משמעותית׳ ונפתלי בנט עדיין עסוק בלחרוט ׳מדדי הצלחה׳ שוב. טלטלות אלה לצד דגשים שונים ומשונים מביאה אותי למסקנה אחת כואבת:

אי אפשר לצפות לשינוי מהותי שיבוא מלמעלה. המערכת הפוליטית במדינת ישראל איננה יכולה לעמוד ביעד – לשקם את מערכת החינוך שלנו ובנפשינו הוא.

חוסר האונים של המערכת הפוליטית מתבטא בכמה תכונות מובנות:

  1. הקדנציה קצרה מידי מכדי להביא לשינוי עמוק (ואסביר יותר איך לדעתי, מביאים לשינוי עמוק)
  2. שרי החינוך אינם עסוקים (אין להם זמן) בלהקשיב לבעלי העניין (המורים, ההורים והילדים)
  3. שרי החינוך מזוהים פוליטית ומוטים ע״י מטרות פוליטיות שמייצגות רק חלק מהאוכלוסיה
  4. שרי החינוך מוטים ע״י דעת הציבור ודעת הציבור איננה מגובשת דיה להבנת משמעות ועומק השינוי הנדרש (אפשר להסתכל, לדוגמה, על המאבק הציבורי להקטנת מספר התלמידים בכיתות שלטעמי הוא בזבוז אנרגיה חשובה מאד למטרה שולית שלא תביא לשום שינוי מהותי)
  5. ועוד, ועוד, ועוד…

איך בכל זאת מניעים שינוי מעמיק?

יוצרים תנועת מהפכה.

מתחילים מחוגי בית בכל ישוב וישוב (ההורים יבואו, הם בעלי עניין. גם המורים יבואו – חלקם הגדול הורים בעצמם וגם הילדים יבואו – יש להם צרכים משלהם).

עוסקים בשאלות של מהם התפקידים של בית הספר בכלל ומה סדרי העדיפויות שלו – ויותר חשוב: איזה מין אדם היינו רוצים לגדל את ילדינו להיות.

מנסחים עקרונות ויוצרים לובי, מגייסים את התקשורת ויוצאים לרחובות.

הבעיה העיקרית היא הבנת מהות השינוי הנדרש…

כתבתי בפייסבוק אתמול:

זוכרים את הסרט ״מטריקס״? אני חושב שעד שלא ניקח את ה׳גלולה האדומה׳, לא נבין כמה אנחנו חיים במציאות מדומה. המציאות האמיתית היא שיש פה מיסקונספציה בהבנת תפקיד בית הספר. יש הנחת יסוד שהתפקיד החשוב ביותר של בית הספר הוא להכין ילדים לבחינות הבגרות (היסודי מכין לחטיבת הביניים, חטיבת הביניים לתיכון ובתיכון – ברור). הנחת היסוד הזאת מכוונת להנחה ש׳טובת הילד׳ – שהיא בראש סולם הערכים שלנו (והפעם ללא ציניות), היא להכין אותו לבחינות הבגרות כי שם מפתח ההצלחה בחיים. גם ההורים שותפים להערכה הזאת, שנובעת, לדעתי, מערכים של תרבות קלוקלת (תרבות המשיגנות) שגם היא תוצר של מערכת חינוך שאיבדה מזמן את דרכה (ואין פה האשמה – אלא הנחה אישית שלי). בשם קדושת הבגרות אנחנו מוכנים לרמוס הרבה מחוויית הילדות של הילד – את הפרטיות שלו, את תחושת האמון שלנו בו ושלו בעצמו, את הרצונות ׳הילדותיים׳ שלו, ועוד. תלמד, חנן, תלמד, היה מרעים עלי את קולו מחנכי בכיתה י׳. אז אני אומר – הגיע הרגע (וזה תפקיד סדרת התוכניות הזאת לדעתי) לדיון ציבורי מעמיק בתפקיד החינוך ותפקיד בית הספר. זהו רגע של עדנה וחובה עלינו לנצל אותו.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Arie Peled  On 20 באוגוסט 2015 at 12:13 pm

    כל זמן שמערכת החינוך תמשיך להיות 'ממלכתית' (כלומר שבוייה פוליטית בידי בעלי עיניין של הממסד הפוליטי השליט) אין כל אינטרס אמיתי לבצע שינוי מהותי ומשמעותי שישמיט את השליטה של הפוליטיקאים והשכבות השליטות, – בקביעת ה'סדר החברתי' הקיים.
    זו הסיבה האמיתית לכשלון ה'אינטגרציה, לאי צמצום פערים בחברה. ולהגדלת הפערים בחינוך בפרט ובחברה בכלל – ששליטיה חרטו על דגלם מדיניות של הפרטה ועושים כל שביכולתם לשמר מערכת ממלכתית לצי-בור תוך מתןאפשרות לבעלי האמצעים – להגדיל פערים בתל"נ ובמורים פרטיים .

    • חנן יניב  On 20 באוגוסט 2015 at 12:23 pm

      אריה, אתה מציג סוג של קונספירציה, אני לא חושב שזה מגמתי, אף שאני מסכים מאד עם הצגת התוצר שלך. אני בתמימותי, מאמין שהאנשים שאני מכיר במשרד החינוך והתרשמותי משרי החינוך האחרונים (עד ולא כולל את לימור לבנת), באמת ובתמים רוצים לעשות טוב. יוצא רע מהסיבות שפרטתי ברשימה…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: