לומד עצמאי – למידה כאורח חיים

אין כמעט אדם שנוהג היום ואיננו משתמש ב-Waze. זוהי אפליקציה סלולרית שמנחה את הנוהג בדרכו אל היעד תוך חישוב זמן הנהיגה הנותר תוך הצעה של מסלולים חלופיים במקרים של עיכובים בדרך.

כשנשאלים נהגים מי לימד אותם להשתמש ב-Waze, התשובה הרווחת היא "למדתי בעצמי".

Waze, אם כן, היא דוגמה לטכנולוגיה שדרגת האבולוציה שלה קרובה יותר ל-Appliance”" מאשר ל-"כלי", כלומר – השימוש בה הוא פשוט מספיק בכדי לאפשר שימוש ללא הצורך בלמידה מונחית – ממש כמו שבכדי להשתמש במקרר לא צריך ללמוד איך או ללמוד קירור. זהו דור חדש של "אפליקציות" במקום "תוכנות" המשחר לפתחינו מאז התפתחותם של ה"סמארט-פון" וה"טבלט".

רוב טכנולוגיות הקצה המתאימות להעצמת תהליכי למידה קרובות יותר ל-Waze מאשר לכלים הממוחשבים והתוכנות בהן השתמשנו בדור הקודם – דור ה"תוכנות" ומן הראוי, לכן, שנתחיל להתייחס לטכנולוגיות למידה ברוח המתאימה לדור ההתפתחות שלהן.

ובכל זאת יש תחושה שצריך ללמוד משהו בכדי להפגיש בין סביבת הלמידה לטכנולוגיות מעצימות למידה. יש תחושה שאפשר וצריך לנצל את נוכחות הטכנולוגיה בחיי היומיום של כולנו להשפעה על התפתחותנו כלומדים ומלמדים, כחברים בקהילה וכשותפים לתרבות משתנה.

אז מה צריך ללמוד?

אחרי 3 עשרות שנים של ניסיונות להטמעת המחשב בסביבות למידה שהיו רצופות בשאלות של 'מה קודם למה – טכנולוגיה או פדגוגיה?', אנו פוגשים מודל שצבר לעצמו תאוצה במקומותינו. מודל זה, פשוט לכאורה (כדרכם של מודלים טובים) מטפל בזיקה שבין פדגוגיה, טכנולוגיה ותוכן או באנגלית ומוכר בשם (TPACK  (Technological, Pedagogical and Content Knowledge שטבעו מישרה וקוהלר ב-2009.

מבין שלושת תחומי הדעת ש-TPACK מציע כרלוונטיים לעוסקים בהטמעת טכנולוגיות בלמידה ובראשם ה'פדגוג הדיגיטלי' שאת תפקידו נגדיר בהמשך, המרכיב הבעייתי ביותר לדעת כותבי שורות אלה הוא הטכנולוגי, שהרי את דור האפליקציות לא צריך כמעט ללמוד (כמוזכר למעלה). מאמר זה מציג תחום דעת אחר, שראוי להחליף את הצורך בידע טכנולוגי ונחוץ ביותר בכל סביבת למידה: "תרבות ואורח חיים דיגיטלי".

מאחר שמאמר זה אינו עוסק בניתוח TPACK כמודל, לא נציג פה את הטיעונים לשינוי המוצע, אלא נציג את הרציונל להטמעת תרבות ואורח חיים דיגיטלי במכללה להכשרת מורים כמודל שלם, הכולל בתוכו את ההתייחסות לתחומי הדעת 'פדגוגיה' ו-'תוכן' ולצדם הצלע החסרה לדעתנו ב-TPACK – תרבות ואורח חיים דיגיטלי. מודל זה עומד מאחורי ניסוי המתרחש בשנתיים האחרונות בפקולטה לאמנויות כמודל אפשרי להטמעה במכללה כולה.

מהי למידה כאורח חיים?

למידה כאורח חיים היא גישה לחיים שבה האדם מכוון לראות חוויות חיים כהזדמנות להרחבת אופקיו ויכולתו להתמודד עם אתגרים בעתיד. סוג כזה של גישה לחיים מחייב חיישנים פתוחים לזיהוי חוויות וגירויים להעשרת עולם הידע האישי ויכולת ניהול גודש המידע הזורם מערוצים שונים אם מעצם החוויה או מקורות ידע נוספים שנחקרו בעקבותיה. או כפי שמשתמע מכך – למידה כאורח חיים היא בעיקר מודעות לעצמך כלומד ללא הפסקה ולאורך חייך כולם.

אם למידה כאורח חיים היא בעיקרה מודעות לעצמך כלומד, אנו מציעים להחליף את הרכיב “Technology” ב-“Awareness” – כלומר, פיתוח סביבות הלמידה של היום צריך להתייחס לפדגוגיה, לתוכן ולמודעות עצמית של הלומד כלומד לאורך חייו. אם ננסה להחליף את ראשי התיבות של TPACK בכאלה שיהלמו את המצע החדש, הרי שהיינו קוראים למודל הזה APACK: כשהאות A הראשונה מייצגת את המונח Awareness – כלומר 'מודעות'.

מודל 'אורח חיים'

למידה כאורח חיים מדגישה מאד את הצורך בשינוי הגישה לסיסמה החרוטה בכל "אני מאמין בית ספרי": אנו מטפחים "לומד עצמאי".

מאמר זה עוסק במשמעות השינוי התפישתי של הלומד ממעמד של "לומד במסגרת" ל-"לומד עצמאי", כאשר הלומד העצמאי רואה את עצמו לומד תמיד לאורך חייו ורואה בכל חווית חיים הזדמנות ללמידה של משהו חדש, מועיל, מגרה ומעניין. לצד משמעות השינוי התפישתי, יוצג תפקיד הטכנולוגיה בהעצמת הלומד העצמאי להתמודד עם אתגרי הלמידה העצמאית, כאשר היא משולבת עם למידה במסגרת (שהרי אנו מדברים על מוסד אקדמי, המכוון את לומדיו למסגרות שבהן יעסקו בללמד ילדים).

בהבנת המעבר מלומד במסגרת ללומד עצמאי ננסה להבין את גודל האתגר. קנדי (1991), מציג ארבעה ממדים עיקריים של למידה עצמאית:

• אוטונומיה אישית
• רצון ויכולת לנהל את התנהלות הלמידה
• הרצון ללמידה שאיננו תלוי ללא קשר למסגרת תומכת
• ולמידה נשלטת לומד

אפילו מבלי לנתח ולברר משמעותו של כל ממד לחוד – ברור שקנדי מדבר על תפישת עולם: אני יכול, אני רוצה…

תחושת המסוגלות העצמית היא ערך עליון בהכשרת לומדים עצמאיים ובוודאי שאף יותר מזה כשמדובר על הכשרת מורים.  בנדורה מגדיר את תחושת המסוגלות העצמית, כהערכת אנשים את יכולתם לארגן ולבצע דרכי פעולה נחוצות להשגת תוצאות רצויות. תחושת המסוגלות הזאת, ע"פ בנדורה היא הגורם החשוב ביותר בתכנון סביבות למידה ממוקדות לומד (Bandura, A. 1997).

אורח החיים שבמרכזו של מאמר זה מחייב סוג כזה של תפישת עולם, סט של כלים קוגניטיביים וטכנולוגיים שיעזרו לנו להתמודד אם משימות האיסוף, הארגון, העיבור וההפצה והבנה של מקומנו כלומדים בעולם של לומדים.

בכדי לסכם את עיקרי הדברים עד כאן, להלן דוגמה של למידה כאורח חיים תוך שילוב הרכיבים הבאים: מודעות, תחושת מסוגלות, כלים קוגניטיביים, טכנולוגיות, תוכן ותפישה פדגוגית.

סיפור לדוגמה

בעת ביקור במקווה ישראל, מצאתי את עצמי בסככה גדולה עם מכונות מרובות והרבה אבק. המכונות הישנות עוררו בי סקרנות – כולן היו מחוברות לציר עגול שהיה תלוי במקביל לתקרה כאשר כל המכונות היו מחוברות לציר הזה ברצועות עור עבות (התברר שקוראים למערכת הזאת "טרנסמיציה"). מיד זיהיתי את העיקרון – מנוע אחד מניע מכונות רבות כשהכוח מועבר דרך הציר בתקרה ורצועות העור. שאלתי את עצמי – ומה קורה אם רוצים להפסיק את פעולת אחת המכונות מטעמי בטיחות או לצורך תחזוקה? החלטתי להמשיך ולחקור את השיטה. צילמתי את המכונות באמצעות הטלפון הסלולרי שלי כשהתמונות עוברות באופן ישיר לתיקיה שפתחתי ב-Evernote בשם "המכניקה".

תמונה מס' 1 – אולם המכניקה במקווה ישראל (הטרנסמיציה)

ניתוח הדוגמה

• האירוע: ביקור במקווה ישראל במסגרת פרטית – אין כאן חלק מסביבת למידה פורמלית, אפילו לא סיור לימודי. זהו ביקור פרטי של יום חג.

• הגירוי: שיטה לא מוכרת לי עד כה להפעלת מכונות. אני אוהב מאד מכונות ואוהב מאד, מאד מכונות עתיקות.

• ההנחה (תחושת מסוגלות): רוצה להמשיך ולהבין את מנגנון הטרנסמיציה, מתוך אמונה שאוכל.

• כלים קוגניטיביים: זיהוי בעיות, ניתוח מצבים, שאלת שאלות

• תהליך הלמידה: הגדרת בעיה, ניסוח דרך להמשך למידה, איסוף נתונים, בחירת כלים לאיסוף הנתונים

• טכנולוגיה: מצלמה סלולרית, תקשורת, Evernote (אפליקציה לאיסוף וארגון מידע)

• מודעות: זיהוי הזדמנות, גירוי, סקרנות, זיהוי בעיות, תיעוד, התוויית דרך להמשך הלמידה, ארגון במאגר ידע אישי, תחושה של "אני יכול".

ולסיכום הדוגמה:

באתי הביתה, צפיתי בסרטונים של יוטיוב על מערכות מכניות ישנות (מרשימה במיוחד זו שבפס ההרכבה של פורד מודל T). ליקטתי חלק מהסרטונים, קטעי ההסבר, דוגמאות של מנועי קיטור ועוד לתוך Evernote, ואני יודע שאם ארצה בעתיד להשתמש בידע הזה, אדע לאתר אותו ולבחור מתוכו פרטים נחוצים למטרת השימוש (כמו שאני עושה במאמר הנוכחי).

למידה כאורח חיים, שנעשית מתוך סקרנות, גילוי, אתגר, בכל מקום וזמן בו נקרית לפנינו ההזדמנות ללמידה של משהו חדש, היא הלמידה שעליה עלינו לשים את הדגש. זהו האתגר של בית הספר בעידן של "למידה משמעותית". לשם כך עלינו ללמד את ילדינו להכיר בעצמם כלומדים כל העת, לזמן להם הזדמנויות לגילוי של דברים חדשים ולתת בידם את הכלים להפיק מתוך ההזדמנויות האלה ידע שישמש אותם לחיים.

זוהי המשמעות האמתית של המושג החבוט כל כך "לומד עצמאי".

Bandura, A. (1997). Self-Efficacy: The Exercise of Control. New York, NY: Worth Publishers

Candy, P. (1991). Self-direction for lifelong learning: A comprehensive guide to theory and practice. San Francisco Jossey-Bass Publishers

Mishra, P., & Koehler, M. (2009). Using the TPACK framework: You can have your hot tools. Learning &Leading with Technology, 36(7), 14-18