על למידה משמעותית בעולם של פדגוגיה ממוקדת לומד – רשימה ראשונה בסדרה


שיח מורות:

מורה א' – שוב מדברים איתנו על למידה משמעותית? את מבינה מה זה?

מורה ב' – לא, את?

מורה א' – מה, מה שאנחנו עושים עכשיו זה לא למידה משמעותית?

מורה ב' – אם הקמפיין אומר 'עוברים ללמידה משמעותית', משמעותו שלא, שהרי אם היינו עושים למידה משמעותית, למה צריך לעבור?

מורה א' – אז? צריך לדאוג?

מורה ב' – לא חושבת, זו עוד סיסמה, עוד מותג שבאופנה, יעבור…

אחת המטרות של רשימה זו היא להציע סדר במושגים הנוחתים לפתחנו כמו עלים של שלכת (יפים, אבל עושים הרבה בלגאן).

ראשית בואו נדבר קצת על פדגוגיה.

לכולנו ברור (אני מקווה) שההתרחשויות במערכת החינוך בשנים האחרונות מבשרות שינוי. מושגים כמו פדגוגיה דיגיטלית, פדגוגיה חדשנית, פדגוגיה איכותית, פדגוגיה מתוקשבת ועוד, ועוד, ועוד, שזורים יחדיו עם 'מיומנויות המאה ה-21' משמשים בערבוביה להציג כיוון לשינוי… מזכיר לי את משמעות הרוח לחיי הגיבורה ובתה בסרט הנפלא 'שוקולד'.

בכל מקום בו אני נפגש עם מחנכים ומדבר על פדגוגיה דיגיטלית, אני נתקל בהערות כמו – 'הפדגוגיה הזאת היא לא חדשה' או 'אנחנו עושים פדגוגיה כזאת כבר שנים רבות', או 'דיואי כבר דיבר על למידה התנסותית לפני 100 שנה'… כאלה.

יש עוד סיסמאות שאני שומע כמו: 'אצלינו הטכנולוגיה היא לא מטרה, הטכנולוגיה רק משרתת את הפדגוגיה'.

אז ראשית בואו נדבר על ביצה ותרנגולת – מה קודם: פדגוגיה או טכנולוגיה.

יש להניח שרבים מאיתנו יענו – כמובן שפדגוגיה, ומרגישים הקלה מסוימת – הרי פדגוגיה אנחנו יודעים… ואני אומר – אבל…

בואו נסתכל על גל עכשווי של פדגוגיה – פדגוגיה מבוססת פרויקטים. מה, לא הובלנו תלמידים ללמוד דרך פרויקטים בעבר? מה זו עבודת שורשים אם לא למידה פרויקטאלית במיטבה? אבל…

מאיפה הגל האחרון של למידה מבוססת פרויקטים (PBL) שפשט במקומותינו? מה עורר אותו? אני אפילו זוכר ויכוח עקוב מדם שהיה לי עם מפקחת תקשוב מחוזית לפני 20 שנה. אני דיברתי אז על למידה פרויקטאלית כאם כל הפדגוגיות והיא האדימה והאדימה.. "מה פתאום?! זה אסון!".

מה שעורר את הגל העכשווי של למידה מבוססת פרויקטים היא ההכרה שאפשר לשפר מאד את הלמידה הזאת אם משתמשים בטכנולוגיות. איך לשפר?

קודם כל – שיתופיות. טכנולוגיות ענן למיניהן, המאפשרות לצוות לומדים לתכנן, ללקט מידע, לארגן מידע, לעבד מידע ולהפיק מידע במשותף עושות את המושגים 'שיתופיות' ו'למידה שיתופית' למושגים נגישים יותר, בני השגה יותר, פחות 'סיסמאיותיים'.

מאחר שאחד היסודות העיקריים של למידה מבוססת פרויקטים הוא חקר, ברור לנו, אני מקווה, שחקר עם כלי איסוף נתונים, עיבוד נתונים והצגה חזותית של נתונים, לצד עולם של מידע ללא גבולות וקלות בלתי נסבלת של איתור מידע עדכני ורלוונטי, עושה את החקר בעולם של טכנולוגיות לחקר שמדמה יותר את המציאות בה פועלים המדענים.

וכמובן, היכולת להפיק ולשתף בתוצר שאין צורך להרחיב אודותיהם (כמו, למשל, הבלוג הזה).

אז מה קודם?

היישום של למידה מבוססת פרויקטים איננו חדש, כאמור, אבל טכנולוגיות רלוונטיות עדכניות החזירו אליו את התקווה ללמידה משמעותית יותר.

יש כמובן מודלים רבים ושונים של פדגוגיה וערכים פדגוגיים שאפשר לעשות טוב יותר בגלל טכנולוגיות חדשות – כמו למשל 'למידה התנסותית', 'למידה הרפתקנית', 'למידה מבוססת בעיות' – ועוד, אך ברור לכולנו (אני מקווה), שמה שמעורר מיקוד מחודש במודלים אלה היא הטכנולוגיה – ואת התקווה ללמידה משמעותית יותר הוא השילוב בין פדגוגיה וטכנולוגיה – ולמי אכפת מה בא קודם.

כמובן שברור לי שיזמי הטכנולוגיה למיניהן המציפים את מערכת החינוך בטכנולוגיה ללא יעדים פדגוגיים מוגדרים (או שבמקרים רבים מעצימים מודלים פדגוגיים שכבר אבד עליהם הקלח ויישומם בסביבה טכנולוגית רצוף כישלונות מוכחים של עשרות שנים), הם אלה שעוררו את הצורך בהדגשת המקום של הפדגוגיה בסדרי העדיפויות החינוכיים, אבל אם כבר יש מודעות – אז, שוב, למי אכפת מה בא קודם?!

אז מה היא למידה משמעותית?

ראשית הנה פסקת הסיום של עבודת גמר לתואר שני של תלמידתי מיכל ימיני:

"…פרויקט זה  עבורי הוא בבחינת חיפוש אתונות ומציאת מלוכה. חיפשתי דרך להורות מושגים בגיאוגרפיה בלמידה אחרת כדי לקדם את תלמידיי ונפתח בפני עולם ומלואו של למידה אחרת, מרתקת, משמחת, מאתגרת  ורבת  עוצמה. אני חשה גאווה בדרך שבה התמודדנו תלמידיי ואני מול אתגרי הלמידה ההרפתקנית ואיך יצרנו יחדיו מציאות הוראתית אחרת ורבת עוצמה. אותותיה של חווית הלמידה  ניכרים בנו גם היום: ביכולותיהם של תלמידיי לבצע משימות שיתופיות, במיומנויות חשיבה שלמדו לה להפעילם, בצפייה שלהם ממני ליצור עבורם עוד למידה הרפתקנית, בקרבה הגדולה  בינינו ובהבנה  ובידיעה שחווינו יחדיו חוויה משותפת שיצאנו ממנה שונים ומחוזקים."

סוכריה, לא?!

האם אפשר להסיק מהסיכום הזה שהתקיימה שם למידה משמעותית?

בעניין זה, יש להגדיר ציפיות לפני שאפשר יהיה להתייחס לשאלה גופה.

אין לי ספק שהתקיימו שם דברים טובים, דברים שחשוב שיקרו בלמידה, אבל למידה משמעותית מחייבת התייחסות ישירה לתוכן – האם למידת המושגים בגיאוגרפיה – מטרתה הראשונית של מיכל, אמנם הושגה והאם אפשר למדוד באיזו מידה של משמעותיות?

בפרק הממצאים, כותבת מיכל בין השאר:

למידה פעילה של המושגים:

מידע על מושגים מתוך חקר:כאשר חזרו התלמידים עם המידע שכל אחד אסף על דמותו בטרם יתכנסו כמשפחה להחליט אם לעזוב את תל אביב או להישאר בה, המורה ערכה מליאה כדי לבדוק מה גילו. בשלב זה מגלים התלמידים החזקים בעיקר ידע ובקיאות.

שילוב מושגים בשיקולים בעד או נגד עזיבת תל אביב בשלב זה התלמידים מעלים שיקולים בעד ונגד העזיבה בהם הם משלבים מושגים. במעבר בין הקבוצות ניתן היה לשמוע לרוב מושגים כמו: הרבה בתי ספר, רעש, עשן,  קניונים, מקומות עבודה, חנויות, בתי חולים. בשלב המשגת מושגים, המורה כבר מבקשת מהתלמידים ליצור טבלה ובה  להמשיג באופן קבוצתי את המושגים שנלמדו עד כה, תוך שימוש באינטרנט. המורה עוברת בין הקבוצות ומבקשת להמשיג ולא רק לתת דוגמאות וכך זה נשמע בקבוצה א': ל': "צריך לכתוב את ההסבר של מקומות בילוי, לא רק מקומות". ה': "בסדר, אני מחפשת".   ש': "מקומות בילוי בגוגל, אולי נמצא את ההגדרה" ה': "יש פה בילוי פלוס, אטרקציות לילדים" ש': "אין בויקיפדיה?" ה': "לא".  ש': "הכל דוגמאות, מועדונים, פאבים, ברלה, מה זה ברלה?" ל': "אז בואו נחשוב רגע". "מקום בילוי, מה זה?" ד': "מקום שבו מבלים". ל': "תרשמי בהגדרה מה שאמרת זה נכון".   ש': "קום שבו אנשים הולכים לבלות.."

שימוש במושגים בצורתם המכלילה  בכתיבת התבחינים ובדרוגם: בשלב כתיבת התבחינים לאן יעברו  לאחר שיעזבו את תל אביב, יש  עיסוק באותם מושגים , אך בצורתם המכלילה.  דוגמא לכך ניתן לראות בקבוצה ב': שומעים את י': "חוגי זומבה".שומעים את ע': "אז תכתבי חוגים…". ז': "צריך, צריך כמו שהיא (המורה)  אמרה על מקומות בילוי. היא אמרה מושגים, לא שמעת?" ע': "אולי זה תרבות… איך נקרא לחוגים? תרבות?" נ' מקבוצה א': "אנחנו הגדרנו  תרבות פנאי וספורט".

יישום  המושגים – בדיקות המושגים שנלמדו בישובי הצפון  בשלב זה התלמידים יוצאים מ"תל אביב" ומשתמשים במושגים  התלמידים שוב עוסקים במושגים אך לא בתל אביב אלא במקומות בעלי עדיפות לאומית  בצפון הארץ:  דוגמא ל': "צריך לבדוק איפה יש תעשיות הי טק…".ש': "הנה, הנה, מצאתי, תראו מצאתי".  ל' וה': "איפה? איפה?". ש': "עפולה, פארק תעשיה אלון תבור ובית שאן".

ואני שואל – האם אפשר כבר להניח שהייתה שם 'למידה משמעותית'?

כאן, קוראי, אניח לכם לענות על השאלה העיקרית הזאת: האם אפשר להניח מתוך הקטעים שהבאתי מתוך עבודת הגמר של מיכל ימיני, שבפרויקט שהניעה אמנם התרחשה למידה משמעותית, אם כן – באיזה אופן, ואם חסרים לנו נתונים – מה עוד אנו צריכים לדעת…

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Zvia Elgali  On 28 בינואר 2014 at 7:19 am

    היות שהיה כאן עיסוק בהגדרות הרי שהיתה כאן למידה. למידה אגב, היא תמיד משמעותית. אחרת היא לא למידה.

  • miri  On 28 בינואר 2014 at 8:53 pm

    מסכימה עם צביה וחושבת שכל למידה היא משמעותית מעצם היותה למידה, לא ?
    (בפרפרזה על מילותיו של ריצ'רד באך – "היה לי קצת לא נוח להגיד משמעותית אבל דיברתי כך כדי שתבינו…")

  • חנן יניב  On 29 בינואר 2014 at 3:25 am

    מירי, צביה, האמנם כל למידה היא משמעותית? האם לשנן בע"פ תאריכים בהיסטוריה היא למידה משמעותית? האם זו למידה? האם להתכונן למבחן היא למידה משמעותית? האם היא למידה? אני שואל, לא מביע עמדה, עדיין.

  • מירי סגל  On 29 בינואר 2014 at 7:59 am

    חנן לפי דעתי כן, שינון תאריכים זו למידה של שינון, ללמוד חומר ולהקיא אותו אחר כך זו למידה של יכולת טכנית לעשות את זה. המורה אולי חושה שהוא לימד היסטוריה כשבפועל התלמיד למד המון דברים אחרים, שהיו מאוד משמעותיים עבורו באותו הרגע וזה להוציא ציון גבוה במבחן או לרצות את ההורים/המורים שלו

    • Iritte  On 29 בינואר 2014 at 1:37 pm

      קצת חולקת בעניין השינון. רוב הדברים ששיננתי בחיי שכחתי אלה אם כן הנושא היה חשוב לי. בעיני למידה משמעותית נבחנת במבחן הזמן. אם הקאתי חומר ואז שכחתי אותו, התהליך היה מיותר בעיני ולא התקיימה למידה.

  • אמנון גלסנר  On 29 בינואר 2014 at 11:27 pm

    כמה דוגמאות של שאלות למחשבה סביב למידה משמעותית:
    1. האם לכל מה שאנחנו לומדים יש ערך? ואם כן, בעיני מי? בעיני הלומד? בעיני המלמד? החברה? מה זה ערך? איך יודעים?
    2. האם כל מה שאנחנו לומדים הוא חשוב? או שאנחנו מכירים בחשיבות שלו?
    3. האם יש משהו שלמדנו ושאין לו ערך בעינינו או בעיני מישהו אחר, או שלמדנו משהו שאנחנו לא מכירים בחשיבות שלו הוא עדיין יכול להיות משמעותי עבורנו? איך יודעים?
    4. מה זו למידה? מה זו משמעות? איך זה קורה שנבנית משמעות? האם ניתן לשלוט על בניית משמעות? מתי כן? מתי לא? באלו נסיבות?
    5. מה ההבדל בין למידה שמונעת ממשמעות לבין למידה שמניעה משמעות? מה המשמעות. מה מניע את מה? האם אפשר שתיווצר משמעות בדיאבד?

  • David  On 20 באפריל 2014 at 9:43 am

    אמנון גלסנר צודק, "למידה משמעותית,, לֶמַה ולֶמִי ?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: