הרפתקה בקניון: מודל פתוח ללמידה מבוססת הרפתקאות


שנים רבות אני עסוק בלנסות ולהבין כיצד להביא מורים להאמין בעצמם. כל קבוצה חדשה של מורים בה אני פוגש מזה שנים רבות, מעמידה בפני את האתגר האמתי – לשחרר אותם מעבותות החינוך שלאורו גדלו (אני יודע שאני עושה הכללות לא הוגנות, אבל למטרת העניין), חינוך של סיסמאות נבובות, שליטה מלמעלה (מורה או מערכת), רדידות (ראה לעיל ערך "עיקרון ההשטחה"), פסילה מוחלטת של הזכות לטעות או לשגות, שרירותיות חסרת פשרות ועוד ארוכה הרשימה.

ההשלכות של חינוך כזה הן רבות וכואבות. ברשימה הזאת אנסה להתמקד ביכולת של מורים להאמין בעצמם כאנשים יצירתיים, בעלי חשיבה פתוחה וביכולת שלהם ליצור סביבות למידה מעוררות מוטיבציה פנימית, בכל תחום תוכן לכל רובד גילי ורקע אישי של תלמידיהם.

מזה שנים אני עסוק בלנסות ולפתח מודלים שיעזרו למורים לראות את עצמם כיוצרים, אך אליה וקוץ בה: שימוש במודלים בהנחיית מורים יכול לסכן את החופש שיש להם ליצור ומקבע את התלות בתבניות ללא מקום מספק לחשיבה עצמית. במקביל אנו עדים לסוג אחר של איום על היכולת של מורים ליצור: עיקרון ההשטחה. להלן קטע שיובא ממאמר בשם "מה אני עושה עם זה מחר בבוקר" שפרסמתי כאן ב-2011.

"…לוגו לא היה הרעיון הראשון שהושפע ע"י 'עיקרון ההשטחה'. רעיונות כמו 'למידה התנסותית', 'קונסטרוקטיביזם', 'למידת חקר', 'למידה פעילה', 'השפה כמכלול' ועוד, התרסקו על סלעי המציאות בכיתות בית הספר. 'מה אני עושה עם זה מחר בבוקר' (שהוא צורך הישרדותי לגיטימי של מורים), הובילו את מורי המורים למתן מאד את הציפיות שלהם. רעיונות פדגוגיים הופכים לתבניות ומרשמים של יישום טכני ללא שאר רוח, ללא נשמה.

מיתון הציפיות של מורי המורים, הוביל, לדעתי, גם את המורים למתן את הציפיות שלהם מעצמם. המשפט 'מה אני עושה עם זה מחר בבוקר בכיתה' הפך למכשול העיקרי שעומד בפני הצורך להעמיק, להבין, לבחון משמעויות, להשתתף ביצירה של חינוך חדש. מורי המורים במוסדות להכשרת מורים, או בשטח (בהשתלמויות), מכוונים את תכניות ההכשרה לעמוד בציפיות של המורים: כלים ויישומם הקונקרטי,  והתוצאה ברב המקרים היא של מרשמים חסרי נשמה.

אני מגדיר את עיקרון ההשטחה כך: רעיון חינוכי שצומח על ברכי תפישות פילוסופיות מעמיקות, ישוטח בדרכו ליישום בשטח."

בעת שהותי באוניברסיטה של קלגרי בקנדה, עסקתי כמו כל חבר הפקולטה לחינוך, בהכשרה פדגוגית של פרחי הוראה בשדה. שם המונח הבולט ביותר שהיה חרוט על דגל הקדמה החינוכית היה "למידת חקר". מסלול הכשרת המורים היה מושתת כולו על "למידה מבוססת בעיות" (PBL)[1]

למידת חקר היה מונח כללי ולא מוגדר. רוב הסטודנטים לא הבינו מה רוצים מהם וברב המקרים גם המרצים. ניסיונות שלי להביא אל התלמידים משימות של פיתוח סביבות למידה מבוססות חקר היו נתקלים בשבלוניות וחוסר מעוף והפרויקטים היו נגועים במטפורות חבוטות, סיסמאות ריקות מתוכן ותובנה – יובש נוראי.

לקח לי סמסטר אחד להבין שצריך לעשות משהו קיצוני ("לבעוט להם בבטן"). הייתי צריך להוציא את הסטודנטים מאותו מרחב ביטחון שהגן עליהם מסיכון לטעות: לקחתי אותם לקניון (מרכז הקניות הגדול ביותר בקלגרי) ואמרתי להם ללקט רמזים שיובילו להרפתקת למידה בתחום תוכן על פי בחירתם. שחררתי אותם עם דפי הנחיות בצוותים של ארבעה סטודנטים וקבענו להיפגש בתוך שעה וחצי לסיכום החוויה.

עם תום הזמן, התקבצנו למקום מבודד יחסית והצוותים הציגו את המשחק שתכננו.

זה הפך להיט בין לילה. בכל מקום בו פגשו בי עמיתים (ואפילו מזכירות בית הספר לחינוך) נשאלתי – מה עשית להם שם בקניון? הם לא מפסיקים לדבר על זה. גם בהערכות הקורס שכתבו הסטודנטים בתום הסמסטר לא נפקדה ההתייחסות לפרויקט עם אמירות כמו – הפעם הראשונה שהבינונו מהו חקר, או, את הפרויקט הזה צריך לעשות בסמסטר הראשון ולא האחרון – וכהנה וכהנה…

מאות סטודנטים עברו איתי את התהליך הזה בשבע השנים בהן לימדתי באוניברסיטה של קלגרי והתגובות היו תמיד מעודדות מאד. לא היה צוות מבין עשרות הצוותים שעבדו איתי שלא הצליח ליצר הרפתקת למידה ייחודית מרתקת.

ביום חמישי שעבר (26 לדצמבר, 2013), לקחתי את תלמידי לקניון עזריאלי ונתתי להם את הדפים המוצגים לעיל, אך למען גילוי נאות, הכנו את עצמינו:

למדנו את מודל לב"ה (למידה בסביבה הרפתקנית) – עליו אני עמל שנים רבות,

למדנו איך מעצבים סצנה ואיך מטמיעים בה רמזים שיעזרו למשחק להבין יותר את הסצנה ואת המשימה המובנית לתוכה שתוביל אותו לאחת הסצנות הבאות,

למדנו להכיר תוכנה בשם Quandary 2, שהיא תוכנה חמודה וקלה ליצירת מבוכי הרפתקאות,

למדנו על משימות למידה של קבלת החלטות, וזהו…

הסטודנטים ואנוכי התאספנו לנו במקום שנקבע מראש בקניון, כן, היו גם קרמבואים, התחלקנו לצוותים (מראש), סנכרנו שעונים ואת קבוצת הוואטסאפ שלנו ויצאנו למשימה. הנה הדפים שקיבלו (בקניון), לא רציתי לתת להם זמן להתכונן ולקבע את פוטנציאל היצירה שלהם מול גודש הגירויים בקניון…

 

 

הרפתקה בקניון

המרחב הקהילתי כסביבת למידה משחקית

שלום לכם וברוכים הבאים.

משימתכם לבנות משחק הרפתקאות רצוף רמזים (שאפשר יהיה ליישם באמצעות Quandary), כאשר הקניון משמש כזירת המשחק.

המאפיינים והמשימות:

  • עליכם להגות את סיפור ההרפתקה ולכתוב תקציר שלו (להצגה במפגש בגוגל)
  • עליכם לזהות לפחות 3 צמתים בקניון (בינתיים[2]) שבהם יצטרך המשחק לקבל החלטה
  • ההחלטה בצומת תוביל את המשחק לאחד משניים או שלושה מסלולים אפשריים לצומת הבאה
  • ההחלטה תחייב שימוש במידע מתוך תחום לימודי כלשהו
  • כל צומת יהיה מלווה בסצנה דמיונית שתשרת את ההרפתקה, אך תהיה ממוקמת במקום בקניון. עליכם לנצל פרטים בתוך המיקום להעברת מידע סמוי או גלוי שאותו יצטרך המשחק בכדי להבין את המשימה.
  • במפגש בגוגל תציגו את תקציר העלילה, את הסצנות ואת משימות ההחלטה
  • בסיום המסלול עליכם ליצור סצנת סיום ובה יבין המשחק שסיים את המשחק בהצלחה

לדוגמה:

תקציר הסיפור

בסיור במתחם תחנה המרכזית הישנה, פגשת בנער פליט מאפריקה שסיפר על הרעב והדלות שבארצו. בין השאר מסתבר שלמרות יבול היהלומים הבלתי נדלה, חברות ענק מערביות גוזלות את המשאבים ומעבידים את האוכלוסייה המקומית בתנאי עבדות מחפירים. רבים מתים במכרות. הוריו של הנער עבדו במכרה כזה, האב נורה בחשד שניסה לגנוב יהלום והאם מתה מתשישות ורעב. הנער ברח והגיע לארץ דרך סודן.

משיקים לתוכנית הלימודים: גיאוגרפיה, חברה, ניצול…

שכבת הגיל: ח'-יא'

נושא ההרפתקה: מקרים של ניצול כלכלי

הסצנות: חנות תכשיטים (יהלומים), חנות בגדים (הניצול בדרום מזרח אסיה), חנות מחשבים (הניצול בסין)

הרמזים המוטמעים בסצנות (תוויות על הבגדים, בירור עם המוכר/ת בחנות התכשיטים לגבי מקורות היהלומים, בירור מקורות הציוד בחנות המחשבים)

ידע נדרש: כתבות באינטרנט על ניצול ותנועות מחאה במדינות המקור, מאמרים על משאבי הכלכלה של המדינות ועל סחר בינלאומי בתחומים הנידונים…

משימת החלטה לדוגמה:

אם גיבור הסיפור שלנו הוא יזם המבקש לבנות קניון חדש, הוא מגיע לצומת התכשיטים ועליו להבין קצת את שוק היהלומים העולמי. הוא מברר מהיכן היהלומים ונתקל במדינה שממנה ברח הנער. עליו להחליט האם לקבל לקניון חנות מאותה רשת ועליו לברר אט מקור היהלומים שלה הוא החברות המנצלות.

עליו להחליט אם הוא מוכן לקבל את הרשת לקניון שלו או לא. אם אמנם קיבל, יופנה לחנות בגדים המנצלת כוח אדם זול בדרום מזרח אסיה בתנאי עבדות. אם לא קיבל, יופנה לאתר צדק חברתי שמכוון לשאלות הניצול. ומשם יופנה לבחון מקורות נוספים של ניצול מחפיר בקניון (למשל השומר בכניסה, או המנקים, או חנות אחרת)

לא לכל המסלולים האפשריים צריך להציב סצנה מוגמרת.

בסצנת הסיום יבורך המשחק על בחירותיו הערכיות (אם היו כאלה) ואם לא, יבורך על הצלחתו הכלכלית של הקניון החדש שבנה, אבל יופנה לצפייה בסרטים בהם הנושא מוצג במלא חומרתו (אני מכיר לפחות סרט אחד על היהלומים והמון סדרות טלויזיה שבהן מוצגים התנאים המחפירים של עובדים כעבדים במדינות המקור.

במהלך הסיור שלכם בקניון, צלמו את הסצנות, צלמו מקורות מידע ורמזים – בקיצור כל מה שיעזור לכם בעתיד להציג בפני המשחק תמונה חזותית ככל האפשר של הסצנות והרמזים.

את המשחק כולו נעלה לאפליקציית מציאות רבודה שאציג במפגש הבא ואפשר יהיה לשחק אותו באמת.

בהצלחה!

אני מזמין את תלמידי שיקראו את הרשימה הזאת להעלות את ההרפתקאות שיצרו כתגובות לרשימה זו, את חוויותיהם ואת שאר הקוראים לשאול שאלות או להעיר הערות או…


[1] ל PBL יש שתי תצורות מקובלות: Problem Based Learning ו- Project Based Learning

[2] בינתיים אומר שאם תרצו בעתיד להוסיף למשחק צמתים ולהפיק אותו, אתם מוזמנים ואשמח לעזור לכם

Advertisements
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Iritte  On 1 בינואר 2014 at 11:25 pm

    Did it and had a great time. Learning through creativity is what its all about. Thanks very much for the experience..

  • ד"ר רבקה ודמני  On 1 בינואר 2014 at 11:56 pm

    השתתפתי באירוע סיכום הפעילות שנערך בבית google ופגשתי סטודנטים מדהימים מהתכנית "טכנולוגיה בחינוך" לתואר שני, שפניהם קרנו מאושר וברק עיניהם הביע סיפוק….
    יישר כוח לחנן ולקבוצת הסטודנטים!
    רבקה ודמני

  • miri  On 2 בינואר 2014 at 12:17 am

    מצטערת שפספסתי
    היכן אפשר לראות את התוצרים?

  • עפרה מירנץ  On 2 בינואר 2014 at 12:35 am

    החוויה הייתה אכן יוצאת דופן. לי ולקבוצה שלי היה מאוד קשה לצאת מהמסגרת החינוכית אשר מצד אחד מציבה לנו יעדים ומצד שני מצפה שנגיע אליהם בדרכים מגוונת לחווית למידה שכזו, בה ניתן להרקיע לשחקים. תודה חנן על ראיית האחר בפן של הלמידה.

  • שרית טורג'מן  On 2 בינואר 2014 at 8:19 am

    כאחת המשתתפות, אני רוצה לציין שהייתה זאת חוויה מיוחדת של תכנון ההוראה. הפעילות בצוות הייתה אפקטיבית ביותר. הייתה העשרה הדדית של רעיונות ולמרות עודף הגירויים, כל אחת מחברות הצוות ידעה למקד את חברותיה בזמן הנכון. לתחושתי, היציאה מ"חדר הישיבות" לתכנון הפעילות תרמה לאיכות התוצרים. תודה חנן, על ההזדמנות לשינוי החשיבה.

  • Shlomit  On 2 בינואר 2014 at 10:43 am

    I didn't believe that I had it in me. Then I discovered that I do and I can. Chanan you succeeded in showing me that I can be adventurous and think differently. Hopefully the kids at school will now benefit

  • HaNa Ashkenazi  On 2 בינואר 2014 at 4:44 pm

    אכן היתה לנו חוויה מיוחדת ומרתקת. הראש עבד כל הזמן כדי לבנות את המשחק והלב היה מלא בחדוות יצירה וחדוות המשחק. תודה!

  • שרית טורגמן  On 2 בינואר 2014 at 6:00 pm

    משחק הרפתקאות בעקבות הפעילות בקניון.
    הצל את הכדור
    חברות הצוות: רונית סגל, עירית בנסון, מירי סגל, שרית טורג'מן
    פתיח:
    אתה ברכבת ולפתע נכבים האורות והרכבת נעצרת. אתה מתבונן מהחלון ומגלה שאתה בסמוך למגדלי עזריאלי בתל אביב. במערכת הכריזה נשמעת ההודעה הבאה:
    "אנחנו מכוכב "הלטילנד" . לועדה העליונה של הגלקסיות לנושא שמירה על חיים בריאים, הגיע מידע שתושבי כוכב "ארץ" אינם שומרים על אורח חיים בריא ובכך פוגעים בעצמם ובסביבתם. לכן, תוך 60 דקות אנו עומדים לפוצץ את הכוכב.
    אתה נבחרת לשכנע את הועדה העליונה שנעשתה טעות ואז תתבטל התוכנית וכוכב "ארץ" יישאר לעמוד על תילו. ועדת הגלקסיות תסכים לקבל 3 הוכחות לקיומו של אורח חיים בריא".

    ____

    נכנסת לעזריאלי, השעון מתקתק. מהיכן אתה רוצה להתחיל?
     ביגוד והנעלה
     תזונה
     כושר גופני
    ____

    ביגוד והנעלה
    עומדות לרשותך 5 אפשרויות. בחר את האפשרות המתאימה להצגת הוכחה לאורח חיים בריא.
     ג'ינסים
     נעליעקב
     מגה ספורט / נייק / אדידס
     טבע נאות
     TNT
    ____

    תזונה
    עומדות לרשותך 5 אפשרויות של מסעדות ודוכני מזון. בחר את האפשרות המתאימה המייצגת תזונה נכונה.
     אם ברצונך לקרוא על מזון בריא- לחץ כאן (קישור להסבר על פירמידת המזון )

     מקדונלדס
     גלידות
     קנדילנד / דוכן שוקולד
     מיץ פרי
     סלטים

    ______

    כושר גופני
    עומדות לרשותך 4 אפשרויות של נושאים או פעילויות הקשורות לכושר גופני. בחר את האפשרות שתרשים בצורה הטובה ביותר את הועדה העליונה של הגלקסיות.
     ורטהיימר
     הולמס פלייס
     מדרגות נעות
     מעליות

  • רונית סגל  On 2 בינואר 2014 at 8:52 pm

    חנן, גם אני לקחתי חלק בפעילות יוצאת הדופן שהתרחשה בקניון, בכיתה זה נראה כמשימה בלתי אפשרית, אבל ברגע שנכנסנו לקניון והתכנסנו כל חברה הקבוצה הרעיונות זרמו והיתה עבודה צוות מיטבית שבסופה יצאנו עם חוויה משמעותית וברק בעיניים.

  • לוסי שוורצמן  On 3 בינואר 2014 at 1:38 pm

    גם אני השתתפתי בפעילות המדהימה הזו שגרמה לי להתעניין להתרגש ולצאת עם חיוך גדול ורעיונות חדשים. הרגשתי קצת כמו משתתפת במירוץ למיליון….זה תרם מאוד לגיבוש הקבוצה שלנו והכרתי טוב יותר כמה אנשים מעניינים . אני מקווה שירבו פעילויות מסוג זה בעתיד.

  • tami ben tzvi  On 4 בינואר 2014 at 8:00 am

    גם אנחנו השתתפנו, התרגשנו, נהנו ובעיקר הוכחנו שאפשר ללמוד וללמד אחרת.
    והרי התוצר:

    הצילו את גברת ארכיס* – מירי זכריה, תמי בן צבי, אור אנדן ותמר ידידים

    מטרת המשחק: להגיש עזרה ראשונה, לאבחן ולטפל באישה במצוקה.

    מטרה לימודית: ללמוד על רגישויות ואלרגיות למזון כולל חשיבות הטיפול המיידי.

    תמונת פתיחה: אישה מעולפת באמצע קניון

    על המשתתפים להביא את האישה לתחנת העזרה הראשונה הממוקמת בקניון.

    תחנה 1-עזרה ראשונה: המע"רים יבקשו מהמשתתפים לגלות מה קרה לאישה בכדי שיוכלו להציל אותה. כדי לעשות זאת, המשתתפים יקחו את תיקה של האישה ויחקרו את החפצים הנמצאים בפנים. אחד החפצים (שקיות סוכר של ארומה) יוביל אותם לתחנה השניה.

    תחנה 2-ארומה: המשתתפים ינסו לגלות מה האישה אכלה בארומה. לשם כך הם יקחו את תעודת הזהות של האישה ויגשו לסניף. בסניף המשתתפים יקבלו את הקבלה בה כתובים כל המאכלים שהאישה הזמינה. המשתתפים יחקרו את מרכיבי המאכלים וימצאו שבכל אחד מן המאכלים קיים מרכיב אלרגני המסוכן לאנשים מסוימים. עם המידע יחזרו התלמידים לתחנה 1.

    תחנה 1-עזרה ראשונה: המע"רים יתנו למשתתפים מידע אודות תסמינים אפשריים לכל מרכיב אלרגני והמשתתפים יאבחנו את ה אישה ויגלו למה היא אלרגית (בוטנים). לאחר שהמידע יהיה ברשותם עליהם לגשת לסופר פארם ולרכוש עבור האישה תרופה שתציל את חייה.

    תחנה 3-סופר פארם: המשתתפים יתארו לרוקחים את המצב ויבקשו עזרה במציאת התרופה המתאימה. לאחר שיקבלו את התרופה יחזרו לתחנה 1, יתנו לאישה את התרופה ויצילו אותה!!!

    *ארכיס=בוטן (בוטן הוא זרעו האכיל של צמח הארכיס)

  • מונא חדיגה  On 4 בינואר 2014 at 10:26 pm

    אני השתתפתי בפעילות המאתגרת. מחוויה זאת גיליתי שיש הרבה דרכים ללמוד וללמד. בית הספר הוא לא המקום היחידי שמורים יכולים ללמד בו.

  • ענת רכטמן  On 5 בינואר 2014 at 1:19 pm

    שמחתי להשתתף ביום המיוחד שארגנת לנו. השילוב של הרפתקה בקניון עם ביקור בגוגל היה מדהים. קיבלתי רעיונות חדשים ומגוונים שהעשירו את תפיסתי לגבי הלמידה/הוראה. בטוחה שבעתיד אעשה שימוש ברעיונות המיוחדים, כמובן תוך התאמה לאוכלוסיה שאיתה אני עובדת.
    המון תודה

  • ora segal  On 7 בינואר 2014 at 12:24 am

    כיף של יצירה ותחושה של עוד מילאו אותי כשחזרתי ממגרש המשחקים בקניון . בהחלט חשתי שחזרתי מבילוי שכל כולו היה הקבוצה , אני והתוצר המשותף שהפקנו בעזרת המשימה. חשתי כיצד החבורה שלנו צועדת בתוך לוח המשחק באיתור שבילי הפתרון. אכן הצלחנו לצאת מהקופסא..

  • David  On 27 ביוני 2014 at 10:56 am

    .
    לנגד עינינו לבש צורה לאיטו כפר מפלסטלינה. יום אחר יום, חודש אחר חודש, נפרש על גבי שולחן גדול אשר נלקח מחדר האמנויות. הדגם מפלסטלינה נראה היה כמעט אמיתי.

    לעיתים קרובות, שישה ילדים או יותר הצטופפו בו בזמן, זה ליד זה, רכנו מעל השולחן במשך שעות, ופטפטו, בנסותם ליצור מיניאטורות מושלמות של כל דבר אשר רק יכלו לחשוב עליו. סוסים, עצים, מכוניות, משאיות, חיות, גדרות, אנשים — כל דבר. לא רק העתקים ישנים כלשהם, אלא העתקים ללא פגם. היה, למשל, "מנוע" שלם מתחת למכסה המנוע (המתפרק!) של כל מכונית, ואת כולו יכולתי להכניס בקלות בכף ידי. אנשים בגובה של אצבע לבשו בגדים וענדו אביזרים. לגגות היו רעפים, לקירות היו דלתות, חדרים ובהם שולחנות וכיסאות.

    הכל היה עשוי מפלסטלינה מעובדת ומגולגלת לפי דוגמה ולפי צורה. זה היה משחק עצום. והמשחק נמשך מעל שנתיים.

    איש לא טען, אפילו במרומז, שהילדים האלה בגילאי שמונה עד ארבע-עשרה (ברובם בנים) "עסקו" באמנות, למשל. הרעיון עצמו היה מעליב אותם. כל עזרה מהצוות לא נתבקשה, כל עזרה לא ניתנה. עבור המשתתפים זה היה משחק. משחק רציני, מרוכז, כיף גדול ללא גבולות.

    נראה שלכל דור בבית-הספר יש את ה"מועדונים" הרציניים שלו. בדרך כלל זה מתחיל בגיל תשע או עשר בערך, כאשר לפעמים "נדבק" אליהם מישהו צעיר שהוא גם נסבל, וזה נמשך במשך שנה או שנתיים בכל קבוצה חדשה. ישנו המועדון, וכמובן בית-המועדון. בהתחלה זה היה צריף רעוע ישן בחורשה, עד שהוא התמוטט. מאוחר יותר, זה היה חדר באורוות. אחר כך זה היה ארון גדול בבניין הראשי. מאוחר יותר, כאשר זה היה מחוץ לתחום בגלל תקנות מכבי-האש, בית-המועדון יכול היה להיות כל מקום "סודי" המוקף, אם היה צורך, בקירות וגג דמיוניים. רהיטים היו צריכים להחדיר בו נשמה — שטיח ישן, אולי; כיסא אחד; שולחן אחד.היה צריך להמציא פולחנים, לשרטט תכניות ולתכנן הרפתקאות, היה צריך לשגר מרגלים, ולהציב שומרים. עולם של מזימות היה נוצר, מלא מורכבויות. הילדים המעורבים היו תמיד עסוקים, ותמיד נורא מרוכזים.

    המשחק בבית-הספר הוא עסק רציני. חושבני שהמשחק הוא תמיד רציני עבור ילדים, באותה מידה כמו עבור המבוגרים שלא שכחו כיצד לשחק. מחנכים מקצועיים מוטרדים לעיתים מהמשחק, לרוב בגלל שילדים מקדישים במשחק אנרגיה ואינטליגנציה הרבה מעבר למה שהם משקיעים בעבודת בית-הספר. לפעמים, כדי לעשות את הדברים יותר ערבים לחיך, פסיכולוגים חינוכיים יכתבו אודות הערך שיש למשחק ב"למידה" — למשל, בלימוד מיומנויות מוטוריות, או בלימוד פתרון יצירתי של בעיות, או משהו אחר עם תווית אשר נשמעת לגיטימית.

    העובדה היא, שהמשחק תופס חלק נכבד מהחיים בסדברי ואלי. והוא אחד מגורמי הלמידה הראשיים פה. אולם מה שנלמד הוא שיעור שונה ממה שהייתם חושבים. מה שנלמד הוא היכולת להתרכז ולמקד את תשומת-הלב, בלי חסכון, במטלה הנוכחית, בלי להתחשב במגבלות — לא העייפות, לא לחץ של זמן, ללא הצורך לנטוש רעיון "חם" באמצע כדי לעבור למשהו אחר. ה"שיעור" הזה נותר לכל החיים.

    רוב הילדים בבית-הספר, בעיקר הצעירים יותר, עסוקים מדי במשחק מכדי לאכול או לנוח כל היום. לפנות ערב הם מוכנים לארוחה גדולה ולשנת לילה טובה. הם עבדו הרבה וקשה.

    למרות שהמשחק הוא משוכלל, הכלים והציוד הדרושים הם, בלשון המעטה, לא יקרים.

    כאשר התכוננו לפתיחת בית-הספר, בילינו שעות רבות בחלוקת תקציבנו הקטן בין כל מיני חלקי ציוד "נחוץ" למשחק, בעיקר לילדים קטנים. התחלנו עם האוסף של הדברים הרגילים אשר אפשר למצוא במעונות ילדים, בגני ילדים, ובמרכזי שעשועים לילדים.

    במהלך השנים הראשונות, התבוננו ולא האמנו. הציוד שכב כמעט ללא שימוש. רוב הדברים בהם כן נגענו שימשו למטרות אחרות לחלוטין מייעודם.

    הציוד העיקרי בו משתמשים הילדים הוא הכיסאות, השולחנות, החדרים, הארונות, והשטח שבחוץ, עם העצים והשיחים, הסלעים והפינות הסודיות. הכלי העיקרי הוא דמיונם של הילדים.

    לאחר שתים-עשרה שנים בהן הציוד היה מונח, כשלפעמים התווספו לו תרומות, ארזנו כשלשה רבעים ממנו בקופסאות ואחסנו אותו בעליית הגג. שם הוא נמצא. עלית הגג היא מקום יבש, כך שיתכן והציוד ישמר שם זמן רב.

    יש יוצאים מן הכלל. ילדים גדולים יותר משחקים משחקי שולחן שהם מביאים מהבית: "מונופול", לעיתים ימים שלמים. "סיכון", אופנה שנמשכה ארבע שנים ואשר הפכה את השחקנים
    לגיאוגרפים ואסטרטגים צבאיים. ו"מבוכים ודרקונים", כמובן, עם האוסף המשוכלל של אביזרים המורכב בקפידה ובבעלות פרטית. "מבוכים ודרקונים" היה משחק שאנשים זרים התייחסו אליו ביותר סובלנות מאשר אל רוב המשחקים, היות והיה אפשר "ללמוד" בו דברים — על החיים בימי הביניים, למשל.

    אנחנו מתייחסים ברצינות למשחק כאן. לא היינו מעלים בדעתנו להפריע לו. כך שהמשחק פורח בכל הגילים. ובוגרי בית-הספר אשר יוצאים לעולם יודעים כיצד להתמסר בכל נפשם ובכל מאודם לכל דבר שהם עושים, ועדיין זוכרים כיצד לצחוק וליהנות מהחיים.

    [ פרק 16, משחק — תפקידו של המשחק בבית-הספר בסדברי ואלי, מתוך הספר: סוף סוף חופשי, בית-הספר סדברי ואלי, מתוך חלק א': לומדים, מאת: דניאל גרינברג, הוצאה לאור של בית-הספר סדברי ואלי, 1987. ]

    "…הילדים כולם, לומדים כל הזמן. החיים הם המורה הגדול ביותר שלהם. בעלי התארים, תואר ראשון (.B.A), תואר שני (.M.A), ותואר שלישי (.Ph.D) אשר בצוות, הם שחקני משנה.

    הילדים משתמשים בילדים אחרים, בספרים, במכשירים, ובמבוגרים, ככל שנראה להם נחוץ. הכלי העיקרי שלהם הוא סקרנותם, אשר דוחפת אותם למצוא, להיות בקיאים, להבין…."

    ראו גם:

    Minimally Invasive Education
    http://en.wikipedia.org/wiki/Minimally_Invasive_Education

    Minimally Invasive Education in School
    http://en.wikipedia.org/wiki/Minimally_Invasive_Education#In_school
    .

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: