על סמארטפונים בכיתה ועל הזדמנויות חינוכיות


תמונת מצב בכיתה דמיונית – א'

שיעור היסטוריה, כיתה י'. המורה ניצב ליד הלוח, התלמידים יושבים בטורים מולו. המורה מרצה (עם או בלי מצגת שקפים) על מהלך היסטורי בתקופה כזו או אחרת. חלק מהתלמידים מקשיב רוב קשב ורושם במחברתו את עיקרי הדברים. חלק מהתלמידים משוחחים עם חבריהם בכיתה או מחוצה לה באמצעות הודעות טקסט בסמארטפון. חלק אחר של התלמידים מציירים במחברת, חלק מהתלמידים משחקים בסמארטפון או בטבלט. חלק מהתלמידים מצלמים מידי פעם את הלוח, חלק מקליטים את ההרצאה כולה. חלק מהתלמידים גולשים בעוד המורה נותן דוגמאות למקורות אינטרנטיים הקשורים לנושא ההרצאה, חלק מהתלמידים גולשים לאתרים שאין להם שום קשר לנושא הנלמד. כיתה טיפוסית.

תמונת מצב בכיתה דמיונית – ב'

שיעור בהיסטוריה. כיתה י'. התלמידים יושבים בצוותים, לפניהם סמארטפונים וטבלטים. המורה איננו נראה, אך בחינה מדוקדקת יותר של הכיתה מגלה אותו בין התלמידים של אחד הצוותים. התלמידים עסוקים בלתכנן ועידה בינלאומית לטיפול בתהליך היסטורי כמו למשל – ועידה לטיפול בשאלת חלוקת ארץ ישראל בין יהודים לערבים.

חלק מהתלמידים חוקרים ומחפשים מידע, חלק מהתלמידים מארגנים את המידע, חלק מהתלמידים עסוקים בכתיבת מצע לסדר היום של הועידה, חלקם משוחח עם עמיתים או מתייעץ עם מומחים מחוץ לכיתה. חלק יוצאים לצלם מסמכים בספריית בית הספר, חלק מקליטים ראיונות עם תלמידים המשמשים כנציגים של מדינות שונות. חלק מהתלמידים מכינים קמפיין ליצירת לובי שיקדם אינטרסים של הגופים במחלוקת…

חלק מהתלמידים מכינים תכנית של חדשות טלוויזיוניות לסיקור הועידה וחלקם מכינים עיתון מקוון שילווה יתעד וישדר את הועידה בזמן התרחשותה. כיתה טיפוסית מסוג אחר.

מה עושה המורה בתמונה דמיונית א'?

יש מורים שיפגעו מחוסר תשומת הלב (לכאורה) של התלמידים להרצאה וילחמו בהם. הם יחרימו את המכשירים, יטילו עונשים, יזמינו את ההורים, ישלחו למנהל וכד'. הם ישתמשו בכל הכלים שהמערכת מציבה בידיהם בכדי להשיג שליטה.

יש מורים שייכנעו מראש, יגדירו את המצב כמצב שיש להסתגל אליו ולא יתייחסו אלא למצבים בהם הטכנולוגיה מפריעה להתנהלות השיעור.

יש מורים שיתבעו מהנהלת בית הספר לגבש עמדה ומדיניות ויצפו למנגנוני כפיה שיסירו מעליהם את הצורך לקחת אחריות על המצב.

יש מורים שינסו לעבור עם כיתתם לתמונה דמיונית ב'.

הטלפונים הסלולריים המתקדמים ('סמארטפונים') מציבים אתגר לא פשוט בפני המורה. עולם הפעילויות שמציע הסמארטפון מפתה יותר ממירב הפעילויות בכיתה קונבנציונאלית. ניתן להבחין בשלוש קטגוריות עיקריות של שימושים שמציעים הסמארטפונים בהקשר להתנהלות למידה בכיתה:

  • פעילויות שאינן מסיחות את הדעת ועוזרות ללמידה
  • פעילויות מסיחות את הדעת המפריעות ללמידה
  • פעילויות למידה

לפני שנעבור לנתח את הפעילויות השונות והשלכותיהן, ישנם גורמים נוספים המשפיעים על משמעות הטכנולוגיות הניידות (סמארטפון וטבלט) בכיתה שגם אליהם רשימה זו תתייחס, לפני שתציע לסיכום דרכי התמודדות שהן בבחינת ניצול ההזדמנות החינוכית שאתגר כזה מציב בפני הכיתה ובית הספר.

עוד נושא שאליו תתיhחס הרשימה נכנה בשם "הזדמנות חינוכית". ננסה להבין מהי הזדמנות חינוכית (כמו זו, למשל, שהטכנולוגיות הניידות מציעות לנו), וכיצד הופכים את האתגר הנוכחי (התפשטות הטכנולוגיות הניידות בקרב התלמידים) לברכה מרובת פירות.

אז ראשית, ננסה להבין את שלוש קטגוריות השימושים שמציעות לנו הטכנולוגיות הניידות:

א.      פעילויות שאינן מסיחות את הדעת ועוזרות ללמידה: אלה פעילויות שלומדים מסוימים מבצעים בעת פעילות הלמידה (למשל כשם מקשיבים להרצאה) ומשמשות לגירוי חלקי של המוח, מה שעוזר להם להתרכז. פעילויות אלה יכולות להיות משחקים שבהם התלמיד משחק באופן כמעט אוטומטי (שרייבר, יניב ואשכנזי 2012).

ב.      פעילויות מסיחות את הדעת המפריעות ללמידה: גלישה, צ'יטוט, משחקים שונים

ג.      פעילויות למידה: תיעוד, צילום הלוח, חיפוש במקורות מידע, ארגון מידע וכד'.

ברור שבעיקר קטגוריה ב' היא האתגר האמתי, למרות שיש מורים שיתקשו להתמודד גם עם קטגוריה א'. במקרה השני, יהיה להם קשה להבחין בין פעילויות מסוג א' ל-ב' וגם במצב של פעילויות מסוג א', יהיה להם קשה להתמודד עם תלמידים שנראה שהם עסוקים במשהו אחר.

כיצד מתמודדים:

במקרה של תמונה דמיונית ב', אין לדעתי בעיה. שם הטכנולוגיות משרתות את הלמידה באופן הפורה ביותר. זוהי דוגמה של כיתה שהבינה את התועלת הטמונה בטכנולוגיות ונבנתה להעצים את תרומת הטכנולוגיה לסוג של פדגוגיה מסוג אחר – פדגוגיה של למידת חקר שיתופית. כאן התלמידים עובדים על פרויקט שעיקרו הענות לבעיה שהוצבה בפניהם – חלוקת הארץ. הם משתמשים בטכנולוגיה לאיתור איסוף ואירגון מידע בצוותא, עסוקים במשימות שונות ובהפקה של תוצרים שונים – לתלמידים אלה בד"כ מונעים באופן פנימי ללמידה ואין להם זמן לעסוק בפעילויות מסיחות את הדעת.

מה עושים במקרה של תמונה דמיונית א'?

כאן מתבקש הצורך בהגדרת המושג 'הזדמנות חינוכית'.

הזדמנות חינוכית היא מצב המזמן באופן אמתי ומידי צורך בטיפול שיכולות להיות לו השלכות ערכיות. זהו צורך אוטנטי שהטיפול בו מציע סיכוי להתפתחות תובנה ערכית אצל המתחנך/ים. ההשלכות של ניצול נבון של הזדמנות ערכית יכולות להיות ארוכות טווח ומעמיקות במשמעותן עשרת מונים יותר מ'הרצאות מוסר' אותן בד"כ נהוג לתת כשמתגלה מגמה של התנהגות לא רצויה.

דוגמה אופיינית ל'הרצאת מוסר' כזאת היא השבלונה השוביניסטית: "כשאבא יחזור הוא כבר יראה לך מה זה לשקר…" אומרת אימא כשמתברר ששוב שיקרת בעניין שיעורי הבית.

 כיצד מזמנים הסמארטפונים הזדמנות חינוכית?

הרי ברור שמצב בתמונה דמיונית א' איננו מאפשר למידה. ילדים רבים אינם שמים לב למתרחש בשיעור, פוגעים בכבודו ורגשותיו של המורה ומפגינים זלזול כלפי המסגרת והמעמד, מה גם שאינם לומדים (אין בהנחה זו להציע שבשיעור קונבנציונלי הם לומדים יותר גם ללא סמארטפונים). כלומר יש בעיה העומדת בפני הקבוצה (במקרה זה התלמידים והמורה) שמאיימת על יכולת הקבוצה לממש את יעודה.

האם התלמידים שותפים להרגשה הזאת? כמובן, אלה עובדות.

מה עושה קבוצה שאיננה מצליחה למלא את יעודה?

היא מגדירה לעצמה דפוסי התנהגות.

חלק מדפוסי ההתנהגות הללו הופכים להיות חוקים.

מי מגדיר את הכללים והחוקים?

במקרה של מדינה – גוף נבחר (הכנסת).

כאן מין הראוי להציע מהלך של הגדרת חוקים להתמודדות עם תופעת הסמארטפונים בה שותפים כל חברי הקבוצה בהיבטים שונים – תקשורת, משחק, נגישות למידע: מתי, מה ומה עושים עם זה.  אפשר לדמות מצב של העברת חוק בכנסת על כל מהלכיו.

אני בטוח שסוג כזה של פעילות בכיתה או בבית הספר, שאיננו הנחתה שרירותית מלמעלה, יביא לתובנות תרבותיות וערכיות אצל התלמידים (והמורים, אולי) באופן שבו כללי השימוש בסמארטפונים ובטבלטים ייושמו מתוך שותפות ולא מתוך כניעה והתמרמרות. ההשלכות על ההתפתחות הערכית של הקהילה הן ברורות.

יש פעילויות נוספות שאפשר לקיים תוך ניצול ההזדמנות החינוכית הזאת: אפשר לערוך משפט ציבורי לסמארטפון, אפשר לקיים יריד פעילויות למידה באמצעות טכנולוגיות ניידות שבה יציגו תלמידים מתנדבים את רעיונותיהם, צורת השימוש והכלים השונים בהם הם משתמשים, ועוד.

התקשורת הציגה לאחרונה דוגמה להנחתה של אי שימוש בסמארטפונים שהונחתה מלמעלה. אני מעודד מאד את מקבלי ההחלטה להפעיל פעילויות מהסוג המוצע למעלה, אני בטוח שהרווח יהיה גדול שבעתיים מהשלווה הזמנית שהמניעה תביא.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Zvia Elgali  On 7 בספטמבר 2013 at 6:40 am

    אני רואה ברכה בפירוט שנתת לאופן השימוש בטכנולוגיות הניידות בכתה. מורים יכולים לצאת נשכרים מקריאת הרשימה, ואני מציעה/מבקשת שתמשיך בקו הזה ותעמיק, לכיוון של מתן רעיונות נוספים ומעשיים, למהלך למידה העושה שימוש בטכנולוגיות ניידות.

  • חנן יניב  On 7 בספטמבר 2013 at 7:12 am

    צביה, תודה על התגובה. אכתוב. מבטיח.

  • דינה  On 7 בספטמבר 2013 at 9:24 am

    אני מזדהה לחלוטין עם תפיסותייך. יחד עם זאת בשדה החינוכי כמו בשדה הקרב – יש מפקדים. כל עוד מטה הפיקוד דרש אחידות וקו התקדמות מסוים, השדה החינוכי התנהג בהתאם. היו יחידי סגולה שלמרות הקושי המשיכו בדרכם הייחודית, אך הרוב נכנע בקונפורמיות המאפיינת מורים להכנה למיצבים ולמדידת הישגים. בעיניי מילת המפתח היא לאפשר, לאפשר צמיחה אישית, יוזמה ונועזות הן למורים והן לתלמידים. אני מרגישה שכעת גישת השר לחינוך מאפשרת להעיז יותר, נותנת מקום אמיתי לשונות, ואולי על קרקע זאת יצמח השינוי.

    • חנן יניב  On 7 בספטמבר 2013 at 9:41 am

      דינה, מסכים. אוסיף רק שבשביל לאפשר, צריך לתת אמון. אמון היא מילת המפתח שהובילה את השינוי בפינלנד. גם אני התרשמתי שיש יותר אוירה של אמון היום. אני מקווה גם שהאמון ילווה בתקשורת שתאפשר יצירת אמון דו-כיווני.

  • humanmanagerisrael  On 7 בספטמבר 2013 at 11:33 am

    אשמח לשמוע מה דעתך בעניין השימוש בסמארטפונים בזמן ההפסקות. גם כאן יש אתגר חינוכי. מתחילה ההפסקה ובמקום להתאוורר במגוון משחקים שאפיינו את הדור הקודם, או אפילו סתם שיחות על הברזלים, כל אחד נכנס לסמארטפון שלו ומשחק לעצמו משחק או מעלה תמונה לפייסבוק, או מעלה סטטוס לווטסאפ. גרוע מכך- הסמארטפונים יכולים לחולל במהירות חרם על תלמיד מסוים שאינו שייך לקהילת ווטסאפ וממודר משיחות בין תלמידים אפילו שהם ממש נוכחים לידו ואין לו מושג מה קורה סביבו, שלא לדבר על אלו שאין להם סמארטפונים ובכלל מרגישים מחוץ לעניינים. בקיצור- איך מתמודדים עם העולם הוירטואלי שהפך להיות חלק בלתי נפרד מהעולם המציאותי?

    • חנן יניב  On 7 בספטמבר 2013 at 1:29 pm

      אני כמובן מסכים שיש פה אתגר והזדמנות חינוכית. הכל, הרי שאלה של תרבות. אם חברת הילדים בבית הספר תיקרא להתייחס לשאלות התרבותיות הנובעות משימוש בסמארטפונים ותגדיר כללים וחוקים חברתיים של שימושים מקובלים בחברת אחרים, כללי התנהגות – גבולות ורגישויות, אני בטוח שההתייחסות תכלול גם את ההפסקות ותשפיע גם על ההתנהגות המקובלת בבית, במפגשים חברתיים וכד'. הרי ברוב המקרים אנחנו יודעים להציב לעצמינו גבולות וידענו עוד לפני הסמארטפונים. ההזדמנות הזאת יכולה להשפיע על תובנות ערכיות בכלל ביחס ביני לבין האחר והאחרים.

  • avni  On 8 בספטמבר 2013 at 5:13 pm

    מורה מעניין, מרתק ובכל כריזמה לא יסבול ממה שתיארת בסיטואציה א'

  • avni  On 8 בספטמבר 2013 at 5:13 pm

    *בעל כריזמה*

    • חנן יניב  On 8 בספטמבר 2013 at 6:35 pm

      יכול להיות אבל כמה מאיתנו כאלה? מה עושה מי שלא כזה?

  • נילי מור  On 8 בספטמבר 2013 at 10:22 pm

    ממשיכה את הקו / הבקשה של צביה אלגלי:
    צביה מבקשת "רעיונות נוספים ומעשיים, למהלך למידה העושה שימוש בטכנולוגיות ניידות."
    גם אני מרגישה צורך להבין באופן מעשי כיצד מתבצעת למידה כזו הלכה למעשה. ממש בפרטי פרטים.
    וגם לשמוע חוויות ותובנות של שותפי למידה – הוראה כזו (מורים כתלמידים).

  • חנן יניב  On 9 בספטמבר 2013 at 6:07 am

    נילוש, ממשיך את קו התשובה לצביה אלגלי… מבטיח לכתוב, לא מבטיח שבפרטי פרטים, זו לא הבמה, אבל עקרונות ודוגמאות – בודאי. בינתיים, ראיתי את הבלוג הזה:
    http://estytzivionmla.blogspot.co.il/2013/09/blog-post_358.html#comment-form

  • גילה קורץ  On 10 בספטמבר 2013 at 12:20 pm

    חנן, תודה על רשומה חשובה ביותר! חגית מישר טל ואנוכי סיימנו את איסוף הנתונים במחקר שבוחן שימושים באמצעים ניידים בשיעורים במכללה. קרוב ל – 1,000 השיבו לשאלון ומהממצאים עולה תמיכה אמפירית ברורה לשלושת הקטיגוריות שהצגת ברשומה שלך.

  • חנן יניב  On 10 בספטמבר 2013 at 2:02 pm

    גילה, תודה. איזה יופי. יש פירוט של פעילויות בקטגוריה א'? זה מאד מעניין אותי כי אני משתמש בטלפון לפעילויות מקבילות שאינו מסיחות את הדעת כל הזמן וזה מאד עוזר לי. אחרת הייתי נרדם מזמן בהמון דברים שאני מחויב לעשות.

Trackbacks

  • […] רשימת המשך לרשימה הקודמת: על סמארטפונים בכיתה ועל הזדמנויות חינוכיות שנכתבת כתגובה להערתה של צביה אלגלי: "אני רואה ברכה […]

  • By קץ עידן המחשב בחינוך | חינוך אחר on 26 באפריל 2016 at 10:25 am

    […] 'חכמים' בסביבת הלמידה נדונו על ידי לא פעם (ראה למשל: על סמארטפונים בכיתה ועל הזדמנויות חינוכיות או סמארטפונים בכיתה – האם ולמה או מחשב? טבלט? […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: