עולם חדש: מה העולם הדיגיטלי עושה לילדינו ולנו ואיך מוציאים מתוק מעז?


אתמול קיבלתי אימייל בתגובה למשהו שכתבתי למישהו. היה שם רק זה:

תמונה

נזכרתי במכתבים שהייתי כותב לחברתי לעט מקיבוץ מצובה.

מעניין אם הילדים של היום עוד יודעים מה זה מכתב… הם אפילו לא כותבים אימיילים… הם כותבים אסאמאסים ומשתתפים בצ'אטים. מילים קטנות, כמה שפחות. הם גם בקושי קוראים.

אתגר: אוצר המילים שלהם ישאר דל, השפה תלך ותדלדל.

אין ספק, הטכנולוגיות החדשות משנות אורחות חיים. הן משנות את ההרגלים שלנו, את סדר יומנו, את הקשר שלנו עם אחרים ואפילו, כמו שמסביר דאגלאס ראשקוף לטלי שמיר מכלכליסט, הן משנות את תפישת הזמן שלנו:

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3600799,00.html#.UXoTKhj7rhw.mailto

תאמרו, חנן?! הפכת לנביא זעם? אתה תוקף את הטכנולוגיה? אתה שמאמין שהן מביאות עדנה חדשה ותשמשנה כמנוף לשינוי אמיתי בחינוך? הגם אתה ברוטוס?!

אז לא, אני לא. אני רק מנסה לגלות אחריות לעולם שאותו אנחנו מנסים לקדם ורואה לנו, לפדגוגים הדיגיטליים, חובה יתרה להדליק נורות אדומות ולהציע מערכות גיבוי.

איך מציעים מערכת גיבוי לשימור השפה? הילדים כל היום בפייסבוק ובווטסאפ – לא נוכל לשנות את זה. מה נוכל? נוכל להציע להם פעילויות לא פחות מפתות שמחייבות שימוש בטקסט. בל נשכח – יש לנו קלף חשוב מאין כמוהו – אנחנו מחזיקים בהם על פי חוק 5 ימים בשבוע 4-10 שעות ליום.

מערכת החינוך היום, עסוקה בתוכנית לאומית לפיתוח מיומנויות המאה ה-21, רשימה זו אמורה להציע כיוון נוסף להתבוננות וטיפוח מיומנויות כאלה שיחפו על התערערות מיומנויות המאה ה-20 וינצלו את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיות החדשות לטיפוח מיומנויות חדשות.

מכאן אנסה למנות אתגרים נוספים שעומדים בפנינו עם חדירת טכנולוגיות חדשות לאורח החיים שלנו ולסיום אציע מערכת לגיבוי היסודות שאותם נרצה לשמר.

אז הנה עוד אתגר. אתגרים נוספים אפסם בימים הקרובים.

 

התערערות החשיבה הליניארית   – התקופה הפוסט-ליניארית

מצחיק שאני דואג ליכולת  החשיבה הליניארית שלנו, תמיד הייתי מציע כיצד להתנער מהמגבלות שלה, לעודד חשיבה מתפרצת, יצירתית, חסרת גבולות.. אבל…

יודעים מה זה היפר-טקסט? זו התכונה של קישור בין פרטי מידע כך שנגיעה באחד על גבי מסך המחשב מובילה אל הפריט המקושר אליה. הקישור לכתבה של הכלכליסט שלמעלה הוא 'היפר-טקסט'. היפר-טקסט שובר לינאריות של טקסט. אם בעולם הקדם היפר-טקסטי יכולנו לקרוא פסקה או מסמך עד תומם, הרי שבעידן ההיפר-טקסט, כל קישור מהווה פיתוי לגילויים של דברים חדשים. עצם האפשרות שמאחורי הקישורים נמצא עולם שלם של הפתעות, הופך את הקריאה למסע אל הלא נודע שעם הקסם שבו, מערער את דפוסי החשיבה אליהם הורגלנו. טקסט  כבר איננו מתחיל בשורה הראשונה ונגמר באחרונה, גם אם נגיע אל סופו, יהיה זה אחרי שנבקר במקומות אחרים (קישורים אחרים) בדרך. סוג כזה של קריאה מחייב פיתוח היכולת לפרק את קו המחשבה למקטעים של הצמדות לטקסט עם קפיצות למקומות אחרים בדרך. אז אם, לדוגמה, אנחנו קוראים עכשיו רשימה על התערערות החשיבה הליניארית ורואים לינק לסרטון ביו-טיוב (כמו זה למשל: מה אומר סר רובינסון על חשיבה יצירתית ב-TED), ומי ששמע על ההרצאות של רובינסון ב-TED, לא יוותר על הקישור הזה וילך אליו, הרי שכאילו שם PAUSE בטקסט, ובסיום הקטע יצרך לרענן את רצף המחשב שלו ולקרוא שוב את הפסקה עד הקישור.

ההיענות לאתגר הזה נעוצה באימון לתיעוד חשיבה מתפרצת. אם נאמן את עצמנו (ואת ילדינו) לסוג כזה של חשיבה מקוטעת, נסגל להם מיומנויות הישרדות בעולם של היפר-טקסט שיאפר להם לפרוץ את גבולות הליניאריות, להיות קשובים יותר לרעיונות שעולים בהם תוך כדי קריאה, ולתעד אותם בכדי להיות מסוגלים להצרין אותם בתום הקריאה. להלן דוגמה של תיעוד חשיבה מתפרצת באמצעות כלי תוכנה (מפה מושגית):

תמונה

איור 1. מפה מושגית של תהליך חשיבה מתפרצת

התחלתי מתוך מגמה לכתוב רשימה על התערערות השפה עקב טכנולוגיות המסרים המידיים: אסאמאסים, פייסבוק, וואטסאפ, וכד' בעקבות דיון בו הייתי שותף על תרבות הנוער של היום (זה נוער זה?!)

כתבתי 'לא כותבים מכתבים' (במרובע הירוק במפה המסומן במס' 1) ומשם המשכתי ל'לא כותבים אימיילים. עכשיו, בדרכי לכתוב 'לא קוראים ספרים' עלה בי הרעיון לדבר על היעלמות השפה, אז קפצתי למעלה ורשמתי את 'היעלמות השפה' מתוך כוונה להמשיך ולפתח את זה אחרי שאגמור את הרצף. אבל… כשכתבתי 'לא קוראים ספרים', מיד נזכרתי בחלופה לטקסט הליניארי 'היפר טקסט', נטשתי את הרצף המקורי והמשכתי לפתח את המסלול החדש. רשמתי 'חשיבה מתפרצת' כתכונה שהיפר-טקסט מאפשר לפתח אבל ציינתי שכתיבת היפר-טקסט 'מפריעה לחשיבה הליניארית' ואז הוספתי את הקישור בין 'חשיבה מתפרצת' ו'מפריעה לחשיבה הלינארית'. תוך כדי פיתוח קו המחשבה הזה, פתאום אני מבין שהתערערות החשיבה הלינארית היא סוג נוסף של ההשפעה האבוציונאלית של טכנולוגיה והוספתי את הקישור ה-8.

מכאן, שאם אחת הסכנות שנאבד את היכולת לפתח קו מחשבה רצוף, הרי שאימון בתיעוד חשיבה מתפרצת יאפשר לנו לפתח סוג אחר של גיבוש קו מחשבה. תיעוד החשיבה המתפרצת, יאפשר לנו לפתח כמה קווי מחשבה במקביל וללקט ולארגן אותם למסר (או מסרים) מסודר(ים) ומובן(ים).

מה שהתקופה הליניארית (בעיקר עם המצאת הדפוס) עשתה לנו היא נתנה בידינו כלים לארגן מחשבות ולתקשר מסרים. פתאום יש טקסט שמתחיל בהתחלה ונגמר בסוף. הטקסט הליניארי מהווה סוג של אילוץ (אילוף, אם תרצו) על דרכי החשיבה של הילד מיום היוולדו. כלי האילוף של החשיבה הטבעית, האינדוקטיבית היא כמובן השפה. השפה הדבורה והכתובה היא סוג של סד שחוסם דרכי חשיבה מתפרצת, חסרת גבולות, ומאלצת את החשיבה לרצף נוח להבנה בידי אחרים. התערערות החשיבה הלינארית תביא לשחרור החשיבה ולמשבר בתקשורת האנושית, תוך התדלדלות אוצר המילים, מה שיביא, אולי, להתערערות אשליית ה'בייחד' האוניברסלי, שמקנות לנו הרשתות החברתיות.

האתגר העיקרי העומד בפנינו כמחנכים היום הוא רתימת הכוח העצום שבהתנערות המחשבה עם הסרת הסד הליניארי (משהו כמו 'רוץ, פורסט, רוץ' – מפורסט גאמפ). ונתינת כלים בידי ילדים להפוך רעיונות, עמדות ודעות לתקשורתיים לא פחות מהטקסט הליניארי.

דוגמה לטקסט לא ליניארי ועדיין נרטיבי, מובן ומרתק הם משחקי המבוכים והדרקונים בתקופת מסכי המחשב הפרה-גרפיים. שיחקנו אז על תחנות טקסטואליות לחלוטין שהכלי המרכזי שהפך סגמנטים של טקסט לסיפור רצוף. אם נאפשר לילדים לכתוב טקסטים כאלה, שהתובנות שבהם הן תוצר של תהליך אינדוקטיבי (בינה רשתית), המורכבים ממקטעים הבנויים על גירויים שמעוררים מקטעים קודמים (למשל טקסטים שיתופיים), נוכל לעזור להם לפתח מיומנויות שפה תקשורתית מסוג אחר, אוטנטית יותר, פרועה יותר, מרתקת יותר.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ענת סקילי  On 15 במאי 2013 at 10:17 am

    מענין מאד, נהניתיל קרוא וזה מעורר צהיות ומחשבות

  • ענת  On 15 במאי 2013 at 10:47 am

    אני זוכרת את הזמן שהגיעו הטלפונים. התלונה הייתה כבר לא כותבים, מרימים טלפון.
    הבנות שלי שכותבות היום חיבור באנגלית, בודקות באינטרנט מילים שונות, ומוסיפות לדמות מאפיינים איריים, באירית עתיקה. מי היה חושב לעשות את זה לפני ימי האינטרנט?

    הכל אילו רק מכשירים, והתפקיד שלנו ההורים להנחות אותם להשתמש במכשירים הללו.

    • חנן יניב  On 16 במאי 2013 at 4:42 am

      כלומר, ענת, את לא רואה בעיה. את לא חוששת שהשפה תלך ותידלדל? נראה איך תגיבי לרשימה הבאה בסדרה (אותה אני מפרסם היום).

      • ענת  On 16 במאי 2013 at 12:07 pm

        אני מיד אסתכל אם יש כבר רשימה חדשה
        השפה אולי תדלדל, אבל לא בגלל המכשיר, בגלל אוזלת היד של מערכת החינוך, של ההורים ועוד.
        קל להאשים את המכשיר, אמרו את זה שנכנסה הטלויזיה לביתנו, ואחר כך הווידאו ועוד

  • dinaralt  On 15 במאי 2013 at 11:17 am

    למה אתה מודאג? אני בטוחה שהילדים של היום יודעים כבר על הרבה דרכים אלטרנטיביות שאנחנו אפילו לא מעלים על דעתנו. וכן אני חושבת שבית הספר הולך להיות מוסד בעייתי ביותר שכן מה כבר יכול המורה של היום ללמד? רב מה שהוא אמור ללמד (על פי תוכניות הלימוד) נמצא ברשת וכבר לא צריך בכלל ללמוד …
    אולי נעשה בשטח בית הספר בריכות מים גדולת ומגרשי משחקים… שכן זה אני כן רואה שחסר – פעילות גופנית (גם לנו). ואפשר גם להקדים היום ייעודים ומה שהלכנו ללמוד כשגדלנו – אמנות, מוסיקה, בישול, פסיכולוגיה אפשר גם בצורות שונות להתחיל הרבה קודם.

  • dinaralt  On 15 במאי 2013 at 11:36 am

    קראתי מה שכתבתי ואני רואה שאני חושבת שהילדים היום הרבה יותר מבוגרים ממה שהיינו אנחנו פעם 🙂

    • חנן יניב  On 16 במאי 2013 at 4:44 am

      דינה, 'אבדן הילדות'? כמו שניל פוסטמן כתב? האמנם? יש לי נכדה בת חמש (מאיה, חמסה, חמסה, חמסה) והיא לא נראית לי מבוגרת בכלל…

  • shosh hazan grinberg  On 15 במאי 2013 at 4:50 pm

    אי אפשר להלחם בקידמה אבל אפשר לרתום אותה למען מטרות חיוביות וחינוכיות. רק צריך למצוא את הדרך.

    • חנן יניב  On 16 במאי 2013 at 4:46 am

      שוש, אני מקווה שלא משתמע שאני קורא להלחם בקידמה, אני רק מציע שנהיה שומרי הסף.

  • פרלה  On 16 במאי 2013 at 1:33 pm

    אני חושבת כמוך שהשפה הולכת ומדלדלת. ותפקידנו כמורים לגרום למגמה הפוכה. בדיוק סיימתי לכתוב עבודה בנושא כתיבה מלמדת (רפלקסיבית) ותרןמתה לתהליכי חשיבה. אין לי ספק שקיים קשר הדוק בין כתיבה לחשיבה. ומה יקרה אם הכתיבה תהיה פחות ןפחות עשירה ?

    • יהושפט גבעון (שפי)  On 18 במאי 2013 at 7:31 pm

      אל תדאגי פרלה, מאות מורים ואלפי תלמידים מלמדים, מנחים, ולומדים לכתוב באמצעות מערכות שונות ברחבי העולם, בתהליכי כתיבה שלא ידועים כל כך לקהל הישראלי. נוסף על כך, באוניברסיטאות שונות בעולם קולטים סוף סוף, שכל התלמידים חייבים להבין את הטכנולוגיה החדשה ולכן מלמדים אותם, את כולם, את המיומנות/הכישור/הידיעה היחידה שראויה לייחוס כשייכת אל המאה ה-21: תכנות. מי שתכנת *בעצמו* הליכים רקורסיביים ומטה-הליכים במסורת התכנות האינטלקטואלי יחייך בקוראו על "חשיבה מתפרצת" ו"אינדוקציה מרושתת". מי שרוצה לקרוא על כך, מופנה למאמר שלי משנת 1985, כלומר, רק 15 שנה אחרי המצאת הרשתות החברתיות. וכשכתבתי אותו (ב"הד החינוך", 1985, וב"מעשה חושב" 1986) לא תארתי ש-25 שנים מאוחר יותר יתרגשו כל כך מהן ויקשרו אותן לחשיבה מיוחדת.

  • נאוה  On 17 במאי 2013 at 6:12 pm

    מאד נהניתי לקרוא את הכתבה ואת ההיפר-טקסטים הנלווים.
    נזכרתי כי בעת לימודי בתיכון כשקבלנו עבודות חקר שהצריכו חיפוש במקורות.נהגתי לפרוש לפני כ-5 ספרים שונים ראשית נהגתי לקרוא את ראשי הפרקים בכל אחד מהם ואז 'לקפוץ מספר לספר' באותו הקשר. דבר זה נראה לי דומה יותר לחשיבה מתפרצת מאשר לחשיבה ליניארית.

  • מיקי  On 23 במאי 2013 at 2:31 pm

    השפה מידלדלת- הנושא כאוב . לדעתי אין ספק שהגורמת הראשית היא הטכנולוגיה . הילדים מאמצים את הסלנג כשפה מדוברת וכתובה . מתסכל לראות בעבודות מקוונות שעובדים עליהן תלמידים באופן שיתופי – כשבהן מופיעות וחוזרות על עצמן מילים כמו: "ביצפר" ו"הילד משקה ת'צמח". במקרה הנ"ל הסבתי את תשומת לב התלמיד לפרוש המילים ולתיקון השפה המעוותת, התלמיד לא התלוצץ (קיוויתי שכן): א. הוא לא ידע שהוא כתב בשפת סלנג רדודה ב. לא היה לו מושג איך לתקן. והנימוק: הרי עמיתיו הבינו. הם משתמשים באותה שפה.

  • ורדה  On 30 במאי 2013 at 8:21 am

    אהבתי את הכתבה. אני לגמרי חושבת כי השפה מדלדלת.. אך שוב אנו כמורים צריכים לתת דגש רב לנושא זה עקב שילוב הטכנולוגיה. לבנות משימות מתוקשבות עם היפרטקסטים שונים ולהקנות לילדים את המיומנויות להתמודד עם סוג כזה של טקסטים.(שזה ממש לא קל. אני לעיתים מאבדת את עצמי מרוב היפרטקסטים ולוקח לי דיי זמן להבין מאיפה התחלתי). אנחנו לא יכולים להלחם בקדמה אלא לזרום ולהשתלב בצורה החיובית והחינוכית ביותר וזה תפקידנו כמורים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: