מותר המחשב


מותר המחשב בסביבה של פדגוגיה מודרנית: המשך למכתב התגובה לפרופ' סלומון

פרופ' חנן יניב

אחרי ששלחתי את התגובה למספר חברים בתחום וחלקם בחר להפיץ את התגובה בקרב קהילות הייחוס שלהם, קיבלתי אימייל מחברתי גילה אלון (מכללת דוד ילין). ביקשתי את רשותה של גילה לכלול את הדיאלוג הבא כפתיח למסמך הנוכחי.

כותבת גילה:

"…משפט אחד מתוך התגובה שלך לגבי סלומון והוא: אני טוען שרק מחשב יכול לאפשר ל'פדגוגיה מודרנית' לקרות במיטבה. אני חושבת שכל העקרונות שכתבת יכולים לבוא לידי ביטוי גם עם משאבי למידה אחרים, כמו סדנאות, ספריות הנחיית עבודות עצמיות ועוד. אין ספק שהמחשב הוא כלי להשגת הלמידה שכתבת אך ניתן להגשים את הסעיפים שכתבת גם ללא מחשב והוראה/למידה טובה היתה קיימת גם לפני המחשב ותמשיך להתקיים אולי בקלות יותר עם המחשב."

עונה אני:

"למידה התנסותית כמו שאפשר לעשות בסקונד-לייף אי אפשר היה לעשות עד היום בתחומים "אקדמיים" כמו הסטוריה, תנ"ך, ספרות, מדעי החברה… זה מה שאני קורא "במיטבה". עד היום כל הנסיונות ליצירת סביבות למידה התנסותית בתחומים האלה היו שטחיים מאד (כמו הדברים להם מטיף Kolb). אני טוען שבאמצעות סימולציות במציאות מדומה אנחנו יכולים להתנסות בכל מרחב וזמן. ועובדה… עד היום לא היה שינוי משמעותי בחינוך הקדם-מודרני ויש ביננו המאמינים שהוא כשלון חרוץ. הפדגוגיה המודרנית לא כובשת בגדול כי עוד לא היתה דרך להביא אותה במיטבה… אני טוען שזה הזמן."

 

ושוב, גילה

 

"אני מסכימה אתך שהסקונד לייף אכן יוצר סביבה לימודית מיוחדת במינה היות שהלומד יוצר ובונה את הסיטואציות וזו אכן פדגוגיה במיטבה, ומה שחשוב הוא שאתה אכן יוצא מן התכנים. אך אני סבורה שניתן לבנות סיטואציות גם באמצעות משאבי למידה אחרים כמו שקפים ברבדים, דגמים דו ותלת מימדיים, לוחות ואטלסים, תמונות, גרפים,ניסויי מעבדה , טיולים, איסוף חומרי טבע ועוד ועוד ועוד."

 

 

ומכאן ההמשך:

 

כאן, גם מבלי הצורך להתייחס ליישימות של בנית מודלים תלת-מימדיים, הרי אין לי ספק שאת צודקת, גילה. אכן אין כמו סיורים לימודיים ליישום הלמידה ההתנסותית במיטבה… אבל, בלי לחזור על דברים שאמרתי, אני מגלה צורך לזהות את מותר המחשב בלמידה בכיתה, בתחומים שקשה ליצר עבורם עזרים, קשה להביא את הלומד אליהם, קשה להרגיש, קשה לחוות. אין אני מדבר רק על עוד עזרים – אני טוען שמבלי המחשב אי אפשר היה לפדגוגיה הזאת לשרת את מערכת החינוך ולייצג את כל האינטרסים של השותפים בה. הרי גם בלי להתייחס לעמדתי לגבי עצם קיומן של תוכניות לימודים מכוונות מלמעלה ולעמדתי לגבי מבחנים סטנדרטיים – ברור שממסד לא יכול בלעדיהם במבנה של דמוקרטיה מערבית. הצורך של שלטון להוכיח עשיה מול מדדים בינלאומיים הוא צורך לגיטימי (של השלטון) שמחייב כלים של מדידה כמותית. אם עד היום היה לי קשר לראות איך צורך כזה איננו חוסם את הפדגוגיה המודרנית מלהיטמע כחלופה לגיטימית לפדגוגיה הקדם-מודרנית, הרי היום אני יכול לראות את זה קורה בגדול.

 

מותר המחשב? הרי כבר טיפלנו בשאלות הללו לפני עשרות שנים. אני זוכר איך בכנס הראשון של ארגון מו"ח באוניברסיטת תל-אביב, ביוזמתן הברוכה של ד"ר (דאז) נירה חטיבה וד"ר רוברטה סטוק (אלף תשע מאות שמונים וקצת), הרצתי על מותר המחשב בלמידה… (אז זה היה APPLE II).

 

אבל מאז קרו דברים מאד רלוונטיים לעולם החינוך ואולי הגיע הזמן לעדכן. אז הנה מה שאני חושב הופך את המחשב להזדמנות פדגוגית שעוד לא היתה אף פעם בעולם.

 

ראשית העולם השתנה. המשמעות העיקרית של השינוי העולמי לחדר הכיתה של המורה חסיה היא נגישות לעולם של ידע בלתי מוגבל ונגיש. הרי איך אפשר ללמד על חוזה ורסי כשכל מה שצריך זה לגגל (מלשון גוגל) אותו. מה המשמעות של ספרי לימוד, אנציקלופדיות, אטלסים בעולם של ידע בלתי מוגבל? הרי מצחיק להסתכל באטלס היכן טהיטי אם אפשר ל"טוס" לשם עם Google Earth 

או לראות תמונות בספר על טוקיו אם אפשר לנווט שם בתוך הרחובות עם Google Street View (תכונה של-Google Maps שמאפשרת ל"לכת" ברחוב ולראות את כל הבתים שמסביבך).

 

המשמעות של מידע בלתי מוגבל בנגישות בלתי מוגבלת עושה את הצורך בשינון לבלתי רלוונטי. אני מניח שיש אנשים שלא יקבלו על פניו את הרעיון שלא צריך לשנן ויצטטו בהתרגשות את שירת מרים או מגילת העצמאות… אין בכוונת דברים אלה לקחת להם את זה, טענתי היא רק שכולנו יכולים לדעת כל דבר בכל רגע נתון (בהנחה שיש לנו אינטרנט נגיש) והיום, עם בשורת ה-iPad של Apple והמכשיר הבא של גוגל, הרי לכולם יהיה – ולא רחוק היום.

 

איזה סוג של אתגר מעמיד עולם כזה בפני מערכת החינוך? לא טכנולוגי… פדגוגי. עיקר השאלות הן לא איך משתמשים בתוכנה או איך מאתרים מידע אלא למה לאתר ומה לעשות עם זה. הרי גבי סלומון כבר טבע מזמן את המושג "דפקט הפרפר" לפיו יש נטיה בעולם נגיש כ"כ ללקט ולהדביק מבלי לסנן, מבלי לעבד, מבלי להעריך – מבלי לחשוב…

 

האם סוג כזה של זמינות ידע מתאים לסביבות למידה קדם-מודרניות (צריך למצוא שם יותר עברי)? האם המחשב מציע פה ערך מוסף פדגוגי לסביבת למידה מתאימה? ודאי.

 

אילו פעילויות למידה מתחום הפדגוגיה המודרנית תועצמנה?

 

במכתב התשובה לפרופ' גבי סלומון, הצעתי מאפיינים לסביבת למידה המושתתת על "פדגוגיה מודרנית":

 

·         למידה תוך התנסות

·         למידה תוך עיצוב והפקה של למידה

·         למידה תוך שיתופיות

·         למידה מתוך צורך אמיתי בידע

·         למידה דרך חקר

·         למידה דרך ניתוח מקרים

·         למידה דרך פתרון בעיות

·         למידה תוך התבוננות פנימית

·         למידה תוך קבלת אחריות אישית וחברתית

וטענתי שבסביבת למידה כזאת – כל המאפיינים צריכים להתקיים ולא רק חלק מהם.

 

המקור העיקרי לאנרגיה (על פי מודל זה) של "מחוברות" (Engagement) הלומד תוך זיקה לידע, בנוי על צורך אוטנטי בידע לצורך ביצוע משימה. אין "חקר לשם חקר" – יש "חקר" כאמצעי לאיסוף  ידע לשם ביצוע משימה. ואז, אם צוות תלמידים צריך לדעת איך מחשבים את מערך הכוחות הפיזיקאליים שיופעלו על הגשר החדש שהם מקימים (וירטואלי או אמיתי) – וגם הגשר הוא אמצעי נחוץ להתקדמות בהרפתקאה שהם מעצבים – הם יצטרכו לידע בפיזיקה, הם יצטרכו להבין את המושגים, הם יצטרכו לידע במתמטיקה ועיצוב… איך אפשר לחלום על סביבה כזאת ללא אינטרנט כמקור ידע? ללא יכולת של הצגה חזותית של מידע? ללא יכולת סימולציה להבין כוחות פיזיקאליים? ללא דוגמאות אין ספור של גשרים? ועוד.

 

סוג נוסף של העצמה פדגוגית של טכנולוגיות מחשב לסביבה לימודית כזאת ומוזכר בפסקה הקודמת הוא יכולת ההדמיה (סימולציה).

 

העקרון הפדגוגי החשוב ביותר, לדעתי, שמאחורי הסימולציה הוא היכולת להציג תהליך על כל שלביו עם היכולת לבחינת התוצאה. אנסה להציג מטפורה שתמחיש את הערך הזה:

 

אחת הסביבות המרתקות ביותר ללמידה בכלל היא החממה. אמנם החממה היא כלי בלמידה של מדעי הצמח או האקולוגיה, אבל העיקרון זהה לכל תהליך מחקרי. אתה יכול לבודד משתנים ולבחון השפעה של כל משתנה בזמן אמיתי או כמעט אמיתי על התוצאה – כך שאם למשל היינו רוצים לראות את השפעת האור על צמיחה, אנו בוחנים צמחים שמקבלים אור בעצמה ידועה מול צמחים שמקבלים אור בעצמה אחרת, כשכל יתר המשתנים נשארים קבועים ויכולים למדוד את ההבדלים בצמיחה.

 

הרעיון הזה, של ניתוח בעיה, איתור הפתרונות האפשריים,בחירת הפתרון הנראה מתאים ובחינת התוצאה בזמן אמיתי הוא רעיון מאד חשוב בהתפתחות ההבנה (דיואי בהתגלמותו).

 

לא לכל תוכן לימודי, מושג או תהליך אפשר לבנות סימולטור פיזי. אפשר, אבל לבנות (או להשתמש) בסימולטורים וירטואליים בכל תחום. אלפי אתרים מציעים אלפי סוגים של סימולטורים חברתיים או מדעיים מדעיים בכל אחת מהדיסציפלינות או ביניהן.

 

האם אפשר ליישם את עקרונות החשיבה של דיואי ללא גודש כזה של סימולציות בכל תחום לימודי, בכל יום, בכל פרוייקט, בכל תוכן ללא מחשב? לא מאמין. האם אפשר להביא את דיואי במיטבו לסביבת הלמידה המודרנית בגלל המחשב? אכן ואכן אומר אני.

 

דוגמאות של יכולת הדמיה בסביבה של למידה התנסותית כבר הבאתי פעמיים (במכתב התשובה הראשון ובתשובה לגילה). אחזור רק על העיקרון: באמצעות טכנולוגיות של מציאות מדומה נגישות לכל אפשר להביא את הלומד להתנסות בכל מרחב וזמן. אכן, השאלות על איכות ההתנסות וההשפעה של התנסות כזאת על החוויה הן שאלות שאין עליהן מספיק תשובות עדיין, אך ממצאים ראשוניים בודאי מעודדים. בכל מקרה, מי שחווה/תה (או שיותר נכון להגיד שהאווטאר שלו/ה חווה/תה) עבודת צוות בסביבה כמו סקונד לייף מבין/ה שיש פה חוויה והתנסות. ואם אפשר לחוות כל תוכן, בכל זמן בין כתלי הכיתה, הרי שאפשר להביא את הלמידה ההתנסותית אל ממדים שאף פעם לא היו לרשותם של רוג'רס, דיואי, קולב ושאר הוגים שהבינו את משמעות ההתנסות כמרכיב חשוב כל כך בהתחדשות פדגוגית.

 

 

אין משימה לימודית מתאימה יותר לרוח הפדגוגיה החדשה, לדעתי, כמו פתרון בעיות בדרך מסודרת של קבלת החלטות. משימה שהיא חלק מסביבת למידה מעוררת (למשל הרפתקאה), מעוררת צורך אוטנטי בידע לשם יישום (אני מתכוון, כמובן, שהלומד מעצב את משימת ההחלטה – ביצוע המשימה כשהלומד "משחק" את ההרפתקאה היא משימת למידה מסוג אחר לחלוטין). כאן משמש המחשב כמערכת מומחה ותומך בתהליכי קבלת החלטות. היכולת של המחשב לעבד מידע ליצור הקשרים של 'אם-אז', להציג מידע  חזותי, לקשר לפרטי ידע רלוונטיים מתוך מאגר מידע רחב ולאפשר ממשק משתמש יעיל ונוח נותנות לו מקום של כבוד בתהליכי למידה מבוססי משימות החלטה.

 

 

המימד האחרון שאתייחס אליו הוא המפה המושגית כמיצג חזותי של ידע והקשריו ומאפשרת הבניה משותפת של ידע. היכולת לראות ידע בצורה של רשת קישורים בין פרטים מאפשרת טיפול בידע בשתי רמות: מיקרו (כל מושג והקשריו הקרובים) ומקרו – מבנים קונטקסטואליים שלמים וההקשרים ביניהם למבנים אחרים. ברמת המיקרו – המפה הופכת לכלי תקשורת בין צוותית מאין כמוהו. רמת הדיון בין חברי הצוות מאפשרת בחינה של יחידות ידע קטנות ככל האפשר ויצירת מבנים שונים תוך הרמוניה בין היוצרים (ככל שהחלקיקים קטנים יותר, התערובת הומוגנית יותר). תהליכי חשיבה כמו סיעור מוחות; זיהוי עיקר מטפל; ארגון ידע מלמטה למעלה (או מלמעלה למטה); תיעוד חשיבה מתפרצת (לא ליניארית) – כל אלה ועוד מאפשרים קשר צוותי פורה שבו היצירה המשותפת היא משותפת באמת ולא קולאז' של תרומות בלתי תלויות.

 

לסיכום בינתיים

 

לא שאין עוד מדדים רבים לעוצמת הטכנלוגיה בסביבה הלימודית, אבל מניתי חמישה שהתרומה האפשרית שלהם להטמעת הפדגוגיה המודרנית היא כה עצומה שהיא תעורר, לדעתי, תנועת התחדשות חינוכית בעצמה שעוד לא היכרנו. אך הפעם עלינו לקחת את האחריות ולכוון לתפישה מערכתית כוללת של הטמעה ולא להטמעה של רכיבים חלקיים. האתגר הוא כ"כ גדול וכל כך מחייב הסתכלות הוליסטית, שאי אפשר "לחלק" אותו. אי אפשר להכניס טכנולוגיה למערכת בלי מרכיבים של פיתוח, הנחיה פדגוגית, תפישה אירגונית ואורך רוח. מחר 98 ניסה לעשות את זה (בודאי שבאצבע הגליל, שם רוכזו משאבים רבים), אבל לא היה מספיק זמן. חמש שנים אינן מספיקות להבאת התהליך כולו אל השטח ומטעמים פולטיים, כמעט כל ההישגים נמחקו עם החלפת הגברדיה השולטת במשרד החינוך. אני מציע למשרד החינוך לגבש תפישה מערכתית ולהבין שאת עיקר התקציבים צריך להשקיע בהכשרה פדגוגית ולא בהצפת בתי הספר במחשבים או טכנולוגיות אחרות. תוכנית בת עשר שנים לפחות תביא להשתנות מעמיקה ושיפור ההשיגים ובעיקר – שיפור האוירה החינוכית.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דינה ראלט  On 30 בינואר 2010 at 8:09 pm

    ורציתי להוסיף שמקומם של המורים חייב לשנות כיוון כי הילדים לומדים לבד מה שבא להם…ראו מה קרה לעולם המוסיקה ומה יודע היום הילד חובב המוסיקה…אז או שנעשה מהפכה או שפשוט יתעלמו מאיתנו. למידע כבר לא צריך מורים.

  • נועם  On 1 בפברואר 2010 at 9:11 am

    למורה אין את היכולת להתמודד מול האח הגדול, הישרדות, וכל הזבל החינוכי הקיים בטלויזיה. למה לראות תוכניות חינוכיות אמיתיות אם יש סם להמונים ברמה שכזו? אתה בכלל לימדת מלמד? המורים לא רלוונטיים יותר, אין להם מה לחדש, וגם אם יש להם, הוא מיותר, משעמם, לא עכשוי, או פשוט לא מעניין אותי המורה כך עונה התלמיד הממוצע.
    אתה כל כך לא בכיתה ולא בחדר המורים פרופסור!!
    .
    אתה יודע מה נידרש ממורה לבנות מערך התנסותי עבור התלמידים? בניתה מערך שכזה? תתבייש , אתה יודע איזה רמה מעמיקה המורה נידרש?
    אל תדרוש מה שאתה לא מסוגל לבצע!!!
    פרופסור של מילים אתה! כולכם פרופסורים של מילים תראה לי מערך התנסותי אחד. לצערך לא תמצא, ואם תמצא הוא יקר כלכלי, ולא מציאותי בכיתה של 30 תלמידים
    כמו שהתלמידים אומרים לי… לך חפש.. אחי

  • חנן  On 1 בפברואר 2010 at 9:56 pm

    חוץ מגסות רוח אתה מכיר קצת את הרקע שלי לפני שאתה משתלח? קראת את הכתבה בכלל או שזיהית דגלים אדומים ו… עליהום.

  • iTeacher  On 21 במרץ 2010 at 3:13 pm

    מעל לשנתיים אני עובד עם סביבת עבודה אינטרנטית אישית הכוללת גם אתר אינטרנט, סביבה המורכבת מכלים של חברת Google. הקמתי את הסביבה כצורך אישי שלי ובמהלך השנתיים שיניתי ושיפרתי את הסביבה בהתאם לצרכי ההוראה שלי וצרכי הלימוד של הסטודנטים אותם אני מלמד.

    שילוב סביבת הלימוד בקורסים השונים, אפשרה חווית לימודים מהנה יותר, הספק רב יותר של החומר הנלמד, העמקה בתכני הקורסים ולימוד נושאים נוספים המעשירים את התלמידים באופן משמעותי.

    סביבת העבודה שלי:
    http://sites.google.com/site/workspacestudent

    קורסים למורים לפיתוח סביבת עבודה משלהם:
    http://sites.google.com/site/iteachersite

    יחד עם זאת חושב להדגיש כי לא כל המורים הם בעלי אוריינטציה טכנולוגית ומוכנים להשקיע כל כך הרבה זמן ולימוד עצמי בכלים טכנולוגים. בל נשכח את החשש כי עבודה עם אמצעים טכנולוגים תמיד עלולה ליצור למורה תדמית של "טמבל טכנולוגי" כיוון שפעמים רבות התלמידים שולטים טוב יותר במונחים ובכלים הטכנולוגים. נוסף צריך לזכור כי לעיתים רבות המורה מרגיש כי הוא בונה מערכי שיעור שיוכלו לשמש גם מורים אחרים – וכך – הוא כורת את הענף שעליו יושב.

    שילוב של מחשב בפדגוגיה מודרנית מצריך שינוי תפיסה, הסרת מחסומים והכשרה נאותה. אחרת, זה פשוט לא ילך.

Trackbacks

  • By קץ עידן המחשב בחינוך | חינוך אחר on 26 באפריל 2016 at 10:25 am

    […] בסביבות הלמידה החדשות: המחשב תורם ללמידה – באבוע…, מותר המחשב, ההבדל בין פדגוגיה חדשה לפדגוגיה חדשה, עקרונות […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: