אמא, אני יודע שאני לא "לומד בשבילך", אבל גם בשבילי אני לא יכול


מציע לצפות בקישור הבא לפני קריאת הכתבה:

 

דן פינק על מוטיבציה פנימית

 

בכל מקום שדן מדבר על עסקים – נא להחליף ב"בית הספר".

 

אז במערכת החינוך כבר מדברים שנים על מוטיבציה פנימית. אני חושב שהבעיה העיקרית שלא מכירים בעובדה שמוטיבציה חיצונית כמו ציונים, פרסים, התניות (אם-אז)…

 

מה שלא הוגן זה שמצפים מהמורים לעורר מוטיבציה פנימית במקום שבו התכנים מוכתבים. זה לא עובד ככה. יש כמה דרכים לעורר מוטיבציה פנימית, אבל התנאי החשוב ביותר הוא עניין צרוף בחומר הנלמד. הלו?!

 

אתה מרגיש מוטיבציה פנימית כשאתה מאד מאד רוצה לדעת משהו בלי שאף אחד אחר לא מצפה את זה ממך. למשל: דברים שלמדתי מתוך צורך פנימי: אלקטרוניקה, צ'לו, גיטרה, הרבה מאד בעולם של החינוך, מחשבים -המון טכנולוגיות חדשות, המון תוכנה, המון חמרה, המון למדתי על קפה, על עבודה בעץ, על אנשים, על משחקים, אפילו אידיש… למעשה – אני כל הזמן לומד. לא מפסיק ללמוד…

 

מוטיבציה פנימית היא כח עצום.

 

יש מוטיבציה פנימית של דברים גדולים, הצורך לשנות, הצורך לתקן עולמות, ויש מוטיבציה פנימית של דברים קטנים ואישיים – לתקן את האופנוע…

 

מוטיבציה חיצונית עובדת במצבים מסויימים, אבל משמשת כחסם להתפתחות מוטיבציה פנימית. לא שאני בטוח שמה שדן מראה בניסויים שהוא מביא (ראה קטע וידאו מצורף) זו מוטיבציה פנימית. זה אתגר לפתור בעיה. אתגר הוא מרכיב חשוב בהתפתחות מוטיבציה פנימית אבל איננו מספק בפני עצמו.

 

המורה חסיה נותנת לילדים כוכביות זהב על ביצוע מוצלח של תרגיל. הכוכביות הן סיפוק מיידי, בטוח (אם אצליח לבצע את התרגיל – ורב הילדים מצליחים) ומגרה מאד. זוהי הכרה במוצלחותי. חיזוק לזה שאני יכול, שאני עומד בציפיות.

 

אם הילדים עובדים בשביל כוכביות, הם כבר לא יעמיקו בחשיבה של "מעבר למצופה". אין להם סיבה (אלא אם הם מעודדים להתחרות אחד בשני במקוריות הפתרון – וגם זוהי מוטיבציה חיצונית שתחסום המון ילדים).

 

אז מה המורה חסיה יכולה לעשות?

 

אני מזמן כבר לא מדבר על מוטיבציה פנימית במקום שבו התכנים מוכתבים. אני טוען שצריך לחפש ערוץ שונה לאנרגיה של למידה: צורך בידע.

 

למרות שדיברתי על זה כבר ברשימה "הבדיחה העצובה של תוכניות הלימודים" הרי מן הראוי להזכיר בכמה מילים: אם אני מאד רוצה לתקן לבד את האופנוע שלי, אלמד מה שאני צריך בשביל לתקן אותו. לא אלמד את האופנוע על כל מערכותיו – אלמד רק מה שאני צריך בכדי לתקן אותו (למשל את מערכת הבלמים).

 

איך בונים "למידה על פי צורך" במקום שבו תוכנית הלימודים מוכתבת? בונים פעילויות שאנחנו יודעים שילדים אוהבים (כמו משחקי הרפתקאות) ובונים לתוכן משימות המחייבות ידע. כמה כיף ללמוד הסטוריה בלשחק אותה…

 

אני שמח להרצאה בקישור העליון (של דן פינק). אני חושב שככל שנהיה מודעים לטעויות המתמשכות שלנו, נוכל אולי יום אחד לקום ולהגיד – די!

 

 

 

 

 

נ.ב. תודה לד"ר דינה ראלט שהפנתה אותי לקישור הזה

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דוד  On 21 בפברואר 2010 at 6:37 pm

    אין דבר כזה מוטיבציה חיצונית, אלא אם כן מכריחים אותך לעשות דבר מה. ואז זה לא נקרא מוטיבציה, זאת פשוט כפיה.

    כל דבר שאנחנו עושים, אנחנו עושים אותו כי יש לנו מוטיבציה: לעשות דבר מה כדי להרוויח כסף, או כדי לקבל סיפוק, או כדי להיות מיומנים, או כשרים: כדי להיטיב עם עצמנו. לעשות דבר מה על מנת שלא ירביצו לך, או שלא יענו אותך, או במקרה קיצוני שלא יהרגו אותך נעשה תוך מוטיבציה לעשותו. כדי לא להיפגע ו/או כדי להישאר בחיים.

    המוטיבציה קשורה עם המוסר. הנך יכול לעשות טוב או רע. ובשני המקרים הנך עושה זאת כי יש לך מוטיבציה. המוטיבציה היא לא פנימית ולא חיצונית. המוטיבציה היא משהו ששייך לך. כל היתר הם "סיפורי סבתא". כמו דברים רבים ב"אקדמיה" או במערכת החינוך (תיזהרו, כי יש שרלטנים רבים שם!). הרבה סיפורים ושום תאכלס.

    כוכביות זהב הם שוחד. ציונים, פרסים, התניות אם ברצונך לקבלם, או להיות זכאי להם, עליך להיות מלא מוטיבציה ולעשות מה שנדרש. המוטיבציה היא משהו ששייך לך, לא משהו שמחוצה לך. היא תכונה פנימית ורצונית שלך. ולך, ורק לך, זכות הבחירה: עם להפעילה — או לאו.

  • חנן יניב  On 21 בפברואר 2010 at 7:25 pm

    המושגים 'מוטיבציה חיצונית' ו'מוטיבציה פנימית' הם מושגים מקובלים בספרות (גם בחינוך וגם בפסיכולוגיה). זה שאתה קורא למוטיבציה חיצונית 'שוחד' – זה לא משנה את המהות.

    למה אתה מתכוון באמירות "המוטיבציה היא משהו ששייך לך. כל היתר הם "סיפורי סבתא". כמו דברים רבים ב"אקדמיה" או במערכת החינוך (תיזהרו, כי יש שרלטנים רבים שם!). הרבה סיפורים ושום תאכלס. "? אתה יכול לפרט?

    חנן

  • דוד  On 21 בפברואר 2010 at 7:37 pm

    היא יכולה לתת חופש לתלמידיה ותלמידותיה. מדוע? כי החופש מזין את התרבות ואת הלמידה.

    בכנס השנתי של "האגודה למען קידום המדע" אשר התקיים לאחרונה, נאמר רבות על הרעות של הבורות המדעית שקיימת באוכלוסייה בכללותה. מנהיגים רבים הדגישו שהידע המדעי האוניברסלי הוא דבר מכריע בקביעת מדיניות ציבורית נבונה בדמוקרטיה, כמו כן הוא מכריע בשמירה על העליונות במדע ובטכנולוגיה.

    ההאשמה על חוסר העניין שמפגין הנוער כיום הוטלה על בתי ספרינו והאוניברסיטאות, בכל הרמות. בזה, יתכן שרוב האנשים יכולים להסכים. זה ברור שבתי הספר היום עושים עבודה איומה בחינוכם של ילדים ברוב התחומים — אופי, אחריות חברתית, ואזרחות טובה, כמו כן קריאה, כתיבה, היסטוריה, ומדע. ככל שיותר כסף מוציאים, נראה שהתוצאות הן יותר עלובות. כיתות יותר קטנות, מתקנים חדשים, ציוד יותר יקר, וצבא אמיתי של צוות תמיכה שנראה שאינו עוזר.

    אולם הפתרון המוצע על ידי המרצים בכנס של "האגודה למען קידום המדע" (1) היה רק חזרה על אותן הנוסחאות הישנות אשר לעתים כל כך קרובות נכשלו בשנים האחרונות יותר שיעורים במדע, יותר דרישות, יותר מדריכים מוסמכים המתווספים לתכנית הלימודים החל מכיתה א´ ועד האוניברסיטה. מה שהמנהיגים האלה כנראה שוכחים, הוא הניסיון השורשי שהוא הבסיס של הדמוקרטיה: המקורות של הדמוקרטיה נובעים מהאמונה, שכפיה היא היפוכה של צמיחה אישית. האופן הבלתי רגיל בו צמחו הדמוקרטיות המערביות, מוכיח שככל שהאנשים נהנים מיותר חופש בתוך החברה, כן החברה בכללותה נהנית מיותר קידום אינטלקטואלי ומוסרי. הדמוקרטיות הליברליות נבנו על בסיס עקרון מאוד חשוב זה, אולם מנהיגינו בתחום החינוך, נראה שהם כל כך לא מודעים לעובדה זו, ממש כמו כל ילד בור!

    התרופה לבעיית הבורות המדעית, לכל בורות אחרת — וגם לאלימות — היא, לעקור אחת ולתמיד את המחלה אשר ביסודה: כפיה בבתי הספר. הטבע האנושי בחברה החופשית נרתע מכל ניסיון להכניס אותו בכוח לתוך איזושהי תבנית. ככל שיותר דרישות אנחנו מערימים על הילדים בבית הספר — ועל הסטודנטים באוניברסיטה — כך בטוח יותר שנרחיק אותם מהחומר אותו אנחנו מנסים לדחוף דרך גרונותיהם. התשובה האמיתית היא חופש בבית הספר — חופש לכל ילד ונער, מכל גיל, לבחור את הפעילויות אשר סקרנותו הטבעית מובילה אותו אליהן! ככלות הכול, הדחף של הילדים לשלוט בעולם מסביבם הוא אגדי. על בתי ספרינו לשמור את הדחף הזה חי על ידי הזנתו בחופש שהוא זקוק לו כדי לצמוח.

    נחוצות פחות פעילויות חובה, לא יותר — למעשה, עדיף שלא תהיה פעילות חובה בכלל. אנשים אשר תוהים באם יש הגיון לדבר, עליהם להביט בניסיון של בתי הספר הדמוקרטיים, אשר מוקמים ממש על בסיס עקרונות אלה. התוצאות הן בסך הכול מצוינות, כפי שהיינו מצפים.

    ———–
    (1) ראו: דו"ח ועדת הררי – "מחר 98" (שימו לב, שנת 1998 !!).

  • חנן יניב  On 21 בפברואר 2010 at 7:42 pm

    איך מתקשר 'חופש' ללימודי המדעים?

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 21 בפברואר 2010 at 9:36 pm

    האם אתה רואה סקרנות, יוזמה, כושר המצאה ויצירתיות בלי חופש?

  • דוד  On 21 בפברואר 2010 at 9:59 pm

    האם אינך מסכים שכל דבר שאנחנו עושים, אנחנו עושים אותו כי יש לנו מוטיבציה?

  • חנן יניב  On 21 בפברואר 2010 at 10:19 pm

    השאלה מהו המקור למוטיבציה. המקור שאני מחפש הוא פנימי, אבל אין דרך (כמו שאמרתי) לעורר מוטיבציה פנימית במקום בו תוכנית הלימודים מוכתבת מלמעלה.

  • דוד  On 22 בפברואר 2010 at 12:20 am

    מוטיבציה היא תופעה אינטראקטיבית בין דבר מה שקיים בעולם והעובדה שהנך רוצה בו. מן הסתם על שני המרכיבים האמורים "להופיע" בו זמנית. ומן הסתם המקור לא יכול להיות רק פנימי. אכן, הנך יכול להיות "בעל מוטיבציה" כאשר מכתיבים תכנית לימודים מלמעלה, אם כי על ידי כך יש סכנה לשבירת רצונו של האדם ואינך יודע לאיזה עיוותי אישיות הדבר יביא. האם זה מה שהנך מצפה להעניק לילדיך, נכדיך ותלמידיך?

  • חנן יניב  On 22 בפברואר 2010 at 12:46 am

    כנראה חסר לי רקע להבין מאיזה עולם מושגים אתה שואב את האמירות שלך.

    חנן

  • דוד  On 22 בפברואר 2010 at 12:58 am

    .

  • דוד  On 22 בפברואר 2010 at 1:59 am

    .

  • חנן יניב  On 22 בפברואר 2010 at 2:19 am

    ספר אולי קצת מי אתה, מה הקשר שלך לבתי ספר דמוקרטיים, מהיכן, עולם הדעת ממנו אתה שואב את המושגים שלך?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: