תפילת יום הכיפורים של המורה חסיה


סליחות

 

תלמידי.

 

בימים אלה של בין כסה לעשור, רציתי לבקש ממכם סליחה.

 

יואב: סליחה שלא חיבקתי אותך כשישבת עם ראש מורכן לבדך בכיתה אחרי כישלון צורב, אמרו לי שמסוכן לחבק תלמידים, זה יכול להביא לתביעה על התעללות מינית…

 

יובב: סליחה שהייתי צריכה לספר להורים שלך על ההפרעות שלך בכיתה, אני חייבת לדווח להם כל מה שקורה איתך, למרות שידעתי שבגלל זה יבטלו את מסיבת היומולדת שלך…

 

חובב: סליחה שהמשכתי בשיעור בהיסטוריה למרות שראיתי כמה אתה משתעמם, וסליחה שאני לא ממש יודעת איך להפוך את החומר הזה למרתק, אבל הוא יהיה בבגרות…

 

עידן: סליחה שהשארתי אותך מחוץ לאוטובוס ביום הטיול השנתי, אבל יש הוראה מפורשת של ההנהלה שלא מעלים תלמידים שההורים שלהם לא שילמו…

 

איתן: סליחה שלא האמנתי לך שלא לקחת את התשובות למבחן בתנ"ך, הייתי חייבת לחפש לך בתיק כי המנהל לא ויתר ודרש שאמצא את האשמים…

 

רווית: סליחה שנתתי לך להשתתף במבחן בספרות למרות שידעתי שאין סיכוי שתעברי, למרות שידעתי שאת יודעת היטב את החומר, למרות שידעתי שאת נלחצת כל כך במבחנים… סליחה שישבתי בזמן המבחן וראיתי את החרדה האיומה שלך, וראיתי את הזיעה הקרה על המצח שלך… ולא עשיתי דבר.

 

רן: סליחה שסיפרתי להנהלה שעישנת מריחואנה.. סליחה שנתתי להנהלנ להזמין את המשטרה… סליחה שבגללי פתחו לך תיק… סליחה שבגללי דבק בך אות קין.. סליחה שהאמנתי להם כשאמרו לי שזה לטובתך…

 

שרית: סליחה שלא האמנתי לך שלא הכנת שעורים כי לא היה לך מקום ושקט לעבוד… סליחה שלא הלכתי לבקר בבית שלך… סליחה שלא…

 

מור: סליחה שלא צחקתי לבדיחה שלך בשיעור לטבע.. סליחה שהוצאתי אותך מהכיתה כי הפרעת לי להתרכז… סליחה שאני לא כל לך יודעת טבע, לא כ"כ יודעת ללמד טבע ובכלל – לא כ"כ אוהבת טבע…

 

רגב: סליחה שלא נתתי לך לדבר כשהצבעת בהתרגשות כל השיעור, ידעתי שזה לא יהיה לעניין ואין זמן – חייבים לגמור את החומר לפני מבחני המיצב…

 

שגיא: סליחה שדרשתי שתחתים את ההורים על הציון הנכשל במבחן בגיאוגרפיה, למרות שידעתי שתחזור למחרת עם פרצוף אדום…

 

סליחה תלמידי ש…

 

באתי בבוקר ללא חיוך,

שהתעצבנתי,

שלא פירגנתי,

שלא חמלתי,

שלא הקשבתי,

שלא…

 

סליחה תלמידי שאני מוכנה ללמד בכיתה של 40 תלמידים, תוכנית לימודים ארכאית ובמקום ללמד לחשוב ולהרגיש אני מלמדת לקראת מבחני מיצב…

 

סליחה תלמידי שאני מוכנה ללמד במקום שכל כך רע לי בו, ולא קמה וצועקת די!!!

 

ואני מקווה שבסוף השנה, שאומר לכם במסיבת הסיום כמה שאני אוהבת אתכם, נאמין שלא יהיה כ"כ רע בשנה הבאה.

 

המורה חסיה

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עידית  On 19 בספטמבר 2009 at 6:02 pm

    מוכרות. האם יש סיכוי שהמורה חסיה נתנה לעצמה דין וחשבון על כל אלה? אני לא חושבת. את חלקן היא עברה בקלות בלי לחשוב פעמיים.
    אז מה יהיה?

  • יומן המורה  On 19 בספטמבר 2009 at 11:07 pm

    כמורה וותיק אני חייב לציין שאני מקבל טקסטים בוגרים בהרבה מתלמידים בכיתה ז'.
    לא יודע מתי ראית לאחרונה את חדר המורים מבפנים או דיברת עם מורים. אני חי שם ולא התרשמתי שהבעיה היא חוסר האהבה של המורים לתלמידים.
    גם הסליחות שהכנסת בפי המורים ייראו לכל איש חינוך אשר נמצא בשטח מגוחכות וכאמור ילדותיות. איפה אתה חי? למי אתה מוכר את ההבנה שלך בחינוך?
    המשיכו, אתה ומגיביך, להרביץ באנשי החינוך ולהשפילם. זה בוודאי הפתרון לבעיות המערכת.

  • חנן יניב  On 20 בספטמבר 2009 at 4:52 am

    מעניין שראית את הרשימה הזאת כ"הרבצה באנשי חינוך והשפלתם". ניסיתי להציג רשימה של הבנה והזדהות עם אנשים שעוסקים במלאכה החשובה ביותר ביקום והמערכת שמשרתת אותם אטומה וקשוחת לב.

    מעניין גם שבחרת בתגובה של התקפה אישית, וכמובן שלא אגיב עליה.

    חנן

  • יומן המורה  On 20 בספטמבר 2009 at 9:41 am

    מתוך הדברים שכתבת
    אני אנסה לקרוא את הדברים כהזדהות איתי והנבנה למצבי, אדווח לך כשאצליח לקרוא זאת כך. אל תחכה ליד המחשב. הנה הציטוט מדבריך:

    סליחה תלמידי ש…

    באתי בבוקר ללא חיוך,

    שהתעצבנתי,

    שלא פירגנתי,

    שלא חמלתי,

    שלא הקשבתי,

    שלא…

  • חנן יניב  On 20 בספטמבר 2009 at 4:14 pm

    ונמשיך לשורה הבאה: סליחה תלמידי שאני מוכנה ללמד בכיתה של 40 תלמידים, תוכנית לימודים ארכאית ובמקום ללמד לחשוב ולהרגיש אני מלמדת לקראת מבחני מיצב…

    כך שהסליחות שצוטטה בונות את הרקע לתחושה הכללית, על פי תפישתי המוגבלת…

    חנן

  • פנינה  On 5 באוקטובר 2009 at 8:38 am

    ביקשה, התפללה באמצע חדר מורים שמבחן הבגרות יהיה כל כך קשה שכולם יכשלו. מגיע להם על ההתנהגות שלהם.
    אני מכירה מורה אחת שחיפשה בנרות את כל התרגילים שיש בהם "קצ'ים", וריכזה אותם במבחן מעבר.
    אני דווקא מכירה מורה אחת שלא היתה מוכנה לשמוע כלום, כשילד בא לספר לה שהאח שלו שניסה להתאבד לפני שנה, ומאז מוחזק בלוינשטיין כצמח, מת סוף סוף.
    אני דווקא לא מכירה את המורה חסיה…

  • חנן  On 11 באוקטובר 2009 at 7:02 pm

    פנינה, בכל מקום יש אנשים דפוקים וברור שהסיפורים (מאלה שאת מספרת) יצוצו ויעוררו עליהום על קהילה שלמה. האם אנחנו יכולים להכליל?

    אבל יש להניח שביצבוצי התהגויות מאלה שאת מתארת יצוצו יותר בסביבה של אוירה עכורה, כאשר אנשים לא שלמים עם מה שהם עושים, עם מה שהם בחרו לעשות, עם רגשות תסכול ואפילו חרדה.

  • דורון  On 24 בפברואר 2010 at 12:29 pm

    סליחה תלמידי שלא השתדלתי מספיק, ביחד עם עמיתיי למקצוע בהסתדרות המורים, לשנות את החינוך ולהפכו ליותר סובלני, הומאני ומתחשב…

  • חנן יניב  On 24 בפברואר 2010 at 11:04 pm

    כמה טוב אפשר היה לעשות בארץ הזאת עם ארגוני המורים היו יודעים להניע את המסה הקריטית שלהם לכיוונים של שינוי המציאות העגומה…

  • דורון  On 5 במרץ 2010 at 6:19 pm

    .

  • חנן יניב  On 6 במרץ 2010 at 1:11 am

    לנתק את מערכת החינוך מתלות כלשהי בממשלה. הייתי מציע לבטל את משרד החינוך, לבנות גוף ציבורי (לא ארגון מורים, אלא גוף מיצג של כל גורמי הציבור בארץ) ולכוון תקציבים אל הגוף הזה על בסיס של משאל עם שיקבע את הנתח התקציבי של החינוך. שינוי כזה יכולים לדחוף ארגוני המורים.

    משהו פחות מהפכני? ארגוני המורים בקנדה, למשל, הצליחו להקטין את מספר התלמידים בכיתות… אפשר להתחיל בזה…

  • דורון  On 6 במרץ 2010 at 1:10 pm

    האם זה דבר מציאותי? ואם כבר, אז מדוע לא להפריט את החינוך?

  • חנן יניב  On 6 במרץ 2010 at 5:32 pm

    אם אתה מתכוון לתת אותה בידי גורמים מסחריים – אני מאד בעד שלא. אני חושב ששוויון הזדמנויות בחינוך הוא עיקרון חשוב ביותר שאפילו ממשלה לא מצליחה לקיים (לפחות לא הממשלות שלנו), אז גורמים מסחריים על אחת כמה וכמה.

    האם זהו פתרון מציאותי? כן אם ארגוני המורים היו נושאים את הדגל, אבל כבר אתה אמרת את דעתך על ארגוני המורים ואני מסכים…

    חנן

  • דורון  On 6 במרץ 2010 at 10:10 pm

    מדובר במגוון אלטרנטיבות, הרי זכותם של הורים לחנך את ילדיהם בהתאם להשקפותיהם, הלא כן? וכבר היום קיים "חינוך דתי-לאומי", "חינוך חרדי", "חינוך ערבי", "חינוך דרוזי", "חינוך צ'רקסי",…ועוד היד נטויה. ובמקרה זה הממשלה יכולה לסייע למי שידו לא משגת.

    אכן, המורים הם מכשול רציני. מה אפשר לעשות?

  • חנן יניב  On 7 במרץ 2010 at 9:36 am

    את רבים מהם אפשר לגייס… אבל מי שצריך להניע אותם הם ארגוני המורים…

  • דורון  On 7 במרץ 2010 at 11:45 am

    המורים עצמם, הלא כן?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: