הבל החופש ושקר הדמוקרטיה


 
הרבה זמן לא כתבתי. אילם מוסרית. יושב בקנדה (חוזרים חלקית עוד כשנה) וחושב שאין לי זכות להתערב במה שקורה עם התהליכים המקדימים שהובילו לשביתת המורים וההרגשה שהכל מתפספס. אני רואה איך גם השביתה הזאת נשחקת, איך עניינים גולשים מעיקר לטפל, איך ההזדמנות לרסק את המערכת הרקובה הזאת נעלמת והולכת. אח כמה רציתי שהשביתה תתפוש את כל העם, שאנשים יצאו לרחובות, שהממשלה האומללה הזאת תיפול, שהכנסת תפוזר ושתהיינה בחירות חדשות ללא אגורה שחוקה של תקציבי יחצנות ופרסום ואנשים יבחרו על פי מצע אישי עם דגש לאומי ראשון על החינוך.
 
כבר כתבתי עלהניתוק שבין ערכי השלטון לערכי העם שמיצג אותו. הפעם אני רוצה לכתוב על התקווה.
 
למה תקווה? כי אני מאמין שאני מבין את מוקד הבעיה. מבין איך שלטון שמכיל אנשים שלחלקם יש כוונות טובות, הולך ומסתאב, איך מגיע עם למשבר מנהיגות והרגשה של אין מוצא.
 
אז לפני כל הרציונל, הנה השורה התחתונה: דמוקרטיה היא שיטת שילטון גרועה ביותר אם בחירות אינן מושתתות על החלטה מושכלת כלומר – הבנה מדוקדקת של החלופות ומעקב שוטף אחרי הנבחרים.
 
דמוקרטיה כזאת מובילה לבחירות של סיסמאות שבה העם בוחר על פי מה שמכרו לו כ"צו השעה" ולא על פי מבחן מדוקדק של מצע כזה או אחר. העם בוחר על פי כריזמה של מנהיג ותדמיתו התקשורתית ולא על פי הבנת דרכו. העם  בוחר על פי הטיות רגשיות, טינת עבר, לחם ושעשועים ובעיקר – העם בוחר את מה שהוריו בחרו…
 
וכשמנהיג נבחר כבר – הכל כשר. אין קשר בין מצע לבין ביצוע, בין דפוסי התנהגות, רמת מוסר, אמינות, מנהיגות, לבין זכותו להמשיך לשרת. וכמעט שאין קשר בין רמת תפקודו להמשך סיכוייו לשרת בתפקידים רמים יותר.
 
שוב – מודעות.
 
ואני אומר – יש דרך לשנות.
 
שאלת המפתח: איך מביאים את העם להכיר באחריותו למעורבות ומודעות דמוקרטית? מציגים לו תמונת מצב מעודכנת של רמת התפקוד של מנהיגיו ומשנים את הרגלי ההצבעה שלו מבחירה רגשית לבחירה מושכלת.
 
אז מה? מפתחים עוד תוכנית לימודים באזרחות?
 
לא.
 
משתפים את הנוער במשימה להצלת הדמוקרטיה. איך?
 
בונים אשכולות של חמישה בתי ספר תיכוניים מאיזורים שונים ותרבויות שונות.
 
דוגמה לאשכול? לוקחים את הריאלי בחיפה, עירוני ז' ביפו, עינות ירדן באצבע הגליל, גמנסיה הרצליה בת"א ולידה בירושלים.
 
מצוותים תלמידי יא' יב' בצוותים של חמישה (אחד מכל בית ספר), כך שנוצרים בערך 100-200 צוותים.
 
מצמידים להם חבר/ת כנסת (מידעים אותו או אותה, הוא/היא לא צריך/ה להסכים, אבל יהיה טוב אם י/תסכים).
 
נותנים לצוות מפתח לאתר אינטרנט המוקדש לאישיות.
 
באתר יש להם יכולת להעריך את תפקודה של האישיות על פי קריטריונים מוגדרים מראש:
 
למשל:
 
אמינות (הקשר בין מצע לביצוע)
מהימנות – עכביות, יציבות
ערכיות – יצוג עמדות ערכיות אותן הציגה האישיות במצע שלה
אנושיות – רגישות, הקשבה, תמיכה
תרבויות – התנהגות במצבים של מתח, שפה, כבוד האחר
יזמות
מוסר עבודה…
 
הצוות יעריך את האישיות במשך שנה כשמקורות הידע שלו אינם באים מהתקשורת אלא ממעקב ישיר אחרי פועלה של האישיות כפי שהיא מתבטאת בתיעוד הכנסת.
 
הפרופיל יוצג פתוח לכל ויזמן תגובות של האישיות לעניינים בהם יש לה עניין להגיב.
 
אתר מרכזי, יציג פרופילים של תפקוד בחתכים סיעתיים, ועדותיים (על בסיס ועדות), עינייניים וכד'.
 
מורי התיכונים יערכו דיונים מתמשכים עם הנוער בעניינים של מנהיגות, הערכה, אתיקה כשמערך הכשרה מלווה יועמד לרשותם באמצעות הרשת.
 
אה?
 
האם חברי הכנסת ישתנו? אולי, אבל זה לא העיקר…
 
הדור של אותם נערים ונערות יבוא לקלפי בבחירות הבאות. חלקם אולי יהיה חלק ממערך המנהיגות הצעירה לקראת הבחירות שאחרי.
 
הם למדו אזרחות אחרת.
 
הם כנראה יהיו מוכנים לשנות וידעו איך.
 
ולמה שהם ירצו להשתתף? ומאיפה תבוא האנרגיה להשקיע ברצינות?
 
כתבתי כבר על "מדינה מחפשת סיפור" – הנה הסיפור. זה סיפור קיומי.
 
אגב,
 
אם אתם מכירים מנהלי תיכונים שמעוניינים להשתלב, תנו להם את הכתובת של הרשימה הזאת. שיכתבו לי. אני מוכן, אם יהיה עניין, להכין את כל התשתיות הטכנולוגיות לפרוייקט (ללא תשלום או/ו כוונת איזשהו רווח) ולעזור להרים אותו – אפילו מרחוק.
 
בינתיים זהו רק רעיון.

חנן
 

Advertisements
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עמית  On 17 בנובמבר 2007 at 4:14 pm

    מה שאתה מציע זו אולי תוכנית הלימודים הכי טובה שנתקלתי בה אי פעם לאזרחות. הערה קטנה -אם מדובר בחמישה בתי ספר חסר לי בית ספר ממגזר אחד שמצדיק ייצוג של אחד מתוך החמישה… כם זה בסופו של דבר בלב ליבו של עניין "אזרחות בישראל".

    אבל – אני קצת לא מסכים לניתוח המקדים שלך. אני לא בטוח שהתנהגות רציונלית בבחירות היא הדבר שחסר למדינה. ובטח לא מה שיפתור את בעיות השלטון – גם לא בטווח הארוך.

    ראשית, אידיאולוגיה ועמדות זה דבר מורכב ורב פני מאד. מה שהופך את הבחירה בין האופציות קשה. אף אחד לא מבטיח לך את כל מה שאתה מאמין בו. וההחלטה האם להעדיף מפלגה שתואמת את עמדתך בענייני חינוך אבל דוגלת בעמדות כלכליות שאינך מאמין בהן מול מפלגה שנותנת לך את ההיפך מזה – זו לא החלטה שאפשר לקבל באופן רציונלי – כי קשה מאד למדוד את החשיבות היחסית של נושאים.

    שנית – שלטון זה לא רק אידאולוגיה. אידאולוגיה אולי מכווינה ומניעה את השלטון, אבל שלטון זה גם ביצוע: קבלת החלטות קשות, תקשורת ושכנוע, התמודדות עם בעיות, יכולת תכנון ועוד תכונות רבות אחרות. זה רק מגביר את הקושי בבחירה רציונלית: מה עדיף אדם עקבי וישר, ביצועיסט מהמעלה הראשונה עם אידיאולוגיה הפוכה משלך, או ההיפך מכך…

    וגם- צריך לזכור: מותר ואף רצוי למנהיג לשנות את "הבטחותיו" ודעותיו במהלך שנות השלטון. אידאולוגיה אמורה להכווין אותך אך לא לעוור אותך מקריאת המציאות. והמציאות, מה לעשות, הא דבר משתנה ומתעדכן, אשר מצריך לפעמים שינוי עמדות. לפעמים סיטואציות מסוימות חזקות מכל אידאולוגיה ומכתיבות מעשים שאינם תואמים את ההבטחות שניתנו לפני שנתיים שלוש.

    נהפוך הוא.. היתי אומר שצריך לבחור בדיוק באותו אדם או מפלגה שאנחנו סומכים עליהם שאם וכאשר יידרשו, הם יכירו ויקראו את המציאות ויפעלו בהתאם. גם אם זה אומר שצריך לשנות עמדות.

    אסור לשכוח, שהדמוקרטיה בארץ היא לא שלטון העם. היא שלטון ייצוגי שהעם בוחר. העם ממנה את שליטיו, אך הוא לא אמור לקבוע מה הם יעשו.

    אני מסכים איתך שהדמוקרטיה היא לא שיטת שלטון אידיאלית. הגו אותה כשמושגים כמו מיתוג פרסום ויחסי ציבור עוד לא תפסו מקום מרכזי בתרבות.

    היום, עם הטכנולוגיה החדשנית אפשר אולי לחשוב על חזרה לשלטון העם באופן אמיתי (כלומר שותפות מלאה בהחלטות)… ממש לא מסובך לעשות משאל עם פעמיים בשבוע.

    ואז אפשר לבחור שלטון מקצועי (החלום הרטוב שלי – אנשים שבאמת מוכשרים לנהל מדינה/חינוך/כלכלה), עם כנסת אידיאולוגית שמגובה במערכת משאלי עם תכופים…

    אבל אני מתרחק מהעיקר…
    העיקר בעיני הוא הרעיון שלך ללימודי אזרחות. שבאמת מעודד מעורבות. מעודד חקירה והסתכלות מקרוב על המערכת הפוליטית והחברתית בארץ. אני בעד.

  • ד.ט  On 17 בנובמבר 2007 at 4:54 pm

    גם אזרחים בוגרים יכולים להגדיל את מעורבותם בענייני ציבור. האדלריזם הוא אויב קשה אבל אפשר לגבור עליו.

    ראה למשל את אתר עבודה שחורה, שמנסה לקדם דיאלוג עוקף תקשורת בין בוחרים ונבחרים.

    http://www.blacklabor.org/

    האתר מיועד לצד השמאלי של המפה, אבל העיקרון אינו מוגבל לשם.

  • יוטה  On 18 בנובמבר 2007 at 9:19 am

    אכן רעיון מבורך. ומוטב שעה אחת קודם.
    הגיע הזמן שמישהו יעורר את מובילי המדינה להסתכל קצת על עצמם ולהחזיר אותם להיות מודל לחיקוי.
    ואם הנוער שלנו יכיר את הערכים שיעמידו אותנו שוב על הרגליים היציבות של הערכה וכבוד לחוק ולמדינה – הרי שכרינו בצידנו.
    אשמח לקחת חלק בהפצת הרעיון ויישומו בבתי הספר.
    אגב – בחטיבות יש לתלמידים יותר זמן פנוי לכך – מה דעתך ?
    יוטה

  • רבקה  On 18 בנובמבר 2007 at 4:58 pm

    אהבתי מאוד את הרעיון, חבל שאנשים כמוך לא יושבים איתנו -ישר כוח לפחות על הרעיון..
    אשמח לראות אותך פועל בארץ ולא בניכר..
    אני לפחות העברתי את הרעיון למנהל של בית הספר שלנו והוא התלהב..

  • חנן  On 18 בנובמבר 2007 at 10:02 pm

    ראשית – תודה.

    1. לגבי המגזרים השונים – בודאי.
    2. אני מסכים לגבי הגמישות והיכולת להשתנות, אבל יש מסד ערכי שחייב לכוון מנהיגים גם כשם משנים כיוון.
    3. העם ממנה את מנהיגיו כך שיאפשרו לו לגדל את ילדיו על פי אמונתו, שיבנו חברה של צדק של חמלה של אחריות הדדית, של שלום… זה שהם עושים ההיפך צריך ללמד אותנו משהו וזו כוונתי.
    4. העיקר הוא באמת הנוער. השאר יבוא מאליו.

  • חנן  On 18 בנובמבר 2007 at 10:06 pm

    מבוגרים, למה לא…

    הפרוייקט הזה ניזום כפרוייקט חינוכי, אפשר לערב משפחות שלמות.

  • חנן  On 18 בנובמבר 2007 at 10:11 pm

    ראשית, ברוכה הבאה, אצרף אותך לרשימת הקשר של הפרוייקט המתהווה.

    לגבי חטיבות הביניים – צעירים מידי לדעתי, מן הראוי שהפרוייקט יהיה קרוב ככל האפשר להשפעה על החיים שאחרי. יהיה להם עוד זמן…

    לגבי התיכונים – זה לא פרוייקט תובעני מידי, אפשר אולי להחליף איתו נקודה באזרחות?

  • חנן  On 18 בנובמבר 2007 at 10:13 pm

    ראשית, תודה. אחזור. עוד קצת…
    שנית, כן הוא כבר פנה אלי, מקווה שיהיה המשך.

  • עינת  On 23 במרץ 2008 at 12:18 am

    אהבתי את הרעיון ואני מקוה שיהיה מי שירים את הכפפה.

    אם נתייחס להבחנה שעשה מילטון פרידמן בין schooling ל- education –

    הרי נראה שכאן הערך המוסף לחברה בדרך לימוד כזאת יהיה גבוה.

    לא הייתי מחכה ללימודים בתיכון – אפשר בהחלט וכדאי לדעתי להתחיל כבר בחטיבה, ואולי בכלל לחשוף בפניהם את הרעיון בדרכים שונות כמו בימות דיון למשל

    שבוע טוב
    עינת

  • חנן  On 23 במרץ 2008 at 1:58 pm

    מתחיל ניסוי בבית ספר תיכון גדול מאד ואולי שניים. לגבי הגיל – אני חושב שילדי החטיבה עדיין צעירים מידי, אבל אין ספק, צריך לנסות.

    תודה

  • דוד  On 21 בפברואר 2010 at 3:31 pm

    רבות מדובר בימים אלה על החשיבות ללמד ערכים דמוקרטיים בבתי הספר הממלכתיים שלנו. נראה שבעלי טורים בעיתונים, איגודים מקצועיים למורים, ארגונים ציבוריים ואנשים בעלי השקפה לאזרחות טובה מבחינים פתאום שהנוער שלנו גדל בור ובלתי מחויב לעקרונות הנעלים עליהם מבוססת המדינה שלנו.

    אומנם אני מסכים לגמרי שקיימת בעיה, חוששני שהתרופה המוצעת — יותר שיעורים באזרחות ו/או ב"דמוקרטיה", לרבות לימוד מגילת העצמאות — היא לא יותר טובה מהמחלה. מדוע קורה שאנשים מתעקשים לחשוב שהפתרון לבעיות של החיים האמיתיים הוא לדבר עליהן? האם מישהו באמת מאמין שלכפות על ילדים לעבור עוד קורס ישיג יעדים משמעותיים אמיתיים? אנחנו איננו יכולים אפילו להביא את הילדים שלנו לקרוא או לכתוב או לעשות חשבון כהלכה, למרות אינסוף השעות של מאמץ בכיתה. האם נהפוך אותם למגני החופש והדמוקרטיה על ידי התאמת תכנית הלימודים פעם נוספת?

    העובדה הפשוטה היא שילדים ונוער אינם מחויבים לעקרונות דמוקרטיים, או לחופש מדיני, או למגילת העצמאות, או לחוקי היסוד של המדינה, כי הם בעצמם אינם מתנסים באף אחד מהנושאים הנעלים האלה בחיי היומיום שלהם, ובייחוד, בבתי הספר שלהם. לילדים ולנוער אין זכויות בבית הספר, הם אינם משתתפים בקבלת החלטות משמעותית בבית הספר (אפילו כאשר ההחלטות משפיעות במישרין על חייהם), כמו כן, אין להם חופש להגדרה עצמית בבית הספר. למעשה, בתי הספר הם דגמים של אוטוקרטיה — לפעמים נדיבים, לפעמים אכזריים, ותמיד בהתנגשות ישירה עם העקרונות עליהם מבוססת המדינה שלנו.

    כמה ריקים מתוכן נשמעים כל השעורים האלה באזרחות ובהיסטוריה בבתי הספר, כאשר קהל שבוי של תלמידים אשר חלק גדול מאותה מגילת העצמאות ומאותם חוקי היסוד של המדינה כלל אינו חל עליו, חוגג, בכיתה אחרי כיתה, את שנת ה-62 למדינה!

    הדרך להבטיח שלאנשים בני כל הגילים תהייה מחויבות עמוקה ל"דרך הדמוקרטית" היא להפכם לשותפים מלאים בה. נהפוך את בתי הספר שלנו לדמוקרטיים, ניתן לילדינו את חופש הבחירה ואת זכויות האזרח הבסיסיות בבתי הספר, ולא תהיה להם בעיה להבין מה משמעותם של הסובלנות, של כבוד האדם, של המודעות העצמית, ושל האחריות.

    כדי ללמוד דמוקרטיה — וכדי לשפר אותה — חייבים להתנסות בה!!

  • דוד  On 5 במרץ 2010 at 12:41 pm

    Educational researcher Raymond H. Hartjen asserts that expanded opportunities for social interaction enhances intelligence. Traditional classrooms do not permit the interaction of complex social behavior. Instead children in traditional settings are treated as learners who must be infused with more and more complex forms of information. Few educational leaders he adduces have taken this position as a starting point to develop a school environment where social interaction could flourish. If we follow this line of thinking then children must have an opportunity for continuous every day interpersonal experiences in order to develop a keen well developed 'inter-personal psychology'. As schools are structured today very few of these skills, critical for survival in the real world, are allowed to develop. Because we so limit the development of the skills of "natural psychologist" in traditional schools our students as graduates, enter the job market handicapped to the point of being incapable of surviving on their own. In contrast those students that have had an ability to develop their skills as a "natural psychologist" in multiage classrooms and at democratic settings rise head and shoulders over their less socially skilled peers. They have a good sense of self, know what they want out of life and have the skills necessary to begin their quest.

    Hartjen H., Raymond. The Preeminent Intelligence – Social IQ.
    http://www.educationfutures.org/Social_IQ.htm

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: