הבדיחה העצובה של "תכניות הלימודים"


בבגרות באנגלית קיבלתי 3 (שלוש). נכון, הציון הכי נמוך זה 4 אבל אני קיבלתי 3.

 

בכלל, אנגלית היתה סיוט שלא מהעולם הזה, ומה שהכי מצחיק – ידעתי אנגלית. יוסי שביט, חבר שלי מהתנועה לימד אותי לנגן בגיטרה וחיבר אותי לעולם של שירי עם אמריקאים (פיט סיגר, ג'ון באז, האורגים…). ידעתי המון שירים שלהם, ידעתי לשיר אותם במבטא כמעט אמריקאי. הבנתי אותם. כל מילה היתה חשובה. קניתי ספרי מוזיקה (באנגלית) ולמדתי את השירים בלי לדעת תווים… בבחינה קיבלתי 3.

 

אח"כ נסענו לניו-יורק וחצי שנה ראיתי טלוויזיה בלי תרגום. עבדתי במוסד ישראלי אז דיברתי עברית בעבודה.

 

במקרה לגמרי נרשמתי למכללה בניו-יורק והייתי צריך להשלים את הבגרות. עשיתי מבחן חוזר בקונסוליה (עדיין בניו-יורק) וקיבלתי 9 (תשע)!

 

רק מלראות טלוויזיה בלי תרגום!

 

אז הרשימה הזאת היא רשימה על למידה.

 

כבר כתבתי שמשרד ה"חינוך" צריך להקרא משרד "הקניית התכנים".

 

צריך להפריד בין "תכנים" לבין "מיומנויות".

 

יש כמה מיומנויות יסוד שצריך להקנות (או לתת לילד הזדמנות לרכוש) ועדיף בגיל צעיר.

 

אז מה קורה לנו בבית הספר בשאלת המיומנויות?

 

קריאה וכתיבה: לומדים לקרוא ולכתוב, אבל איך קורה שכל כך הרבה ילדים מפסיקים לקרוא (איזה מזל שיש הארי פוטר), שכל כך מעט ילדים יוצרים בכתיבה?

 

הבינו שללמוד לקרוא זה לא רק מיומנות טכנית, אז החילו שיטה אמריקאית שנקראת "השפה כמכלול". היו בשיטה הזאת הדברים הכי נכונים, אבל היא לא הציעה חלופה להקנייה הטכנית (ואת השיטה הקודמת זרקו, כמובן) ופתאום התברר שהילדים לא יודעים לכתוב בלי שגיאות או לנסח משפט – וזרקו שוב את התינוק עם המים. בארה"ב אפילו הוציאו את השיטה מחץ לחוק. לא ידעו לקחת את הטוב שבשתי השיטות וליצור שיטה משולבת.

 

חשבון? מנצלים את החיוניות שבמיומנויות היסוד של החשבון השימושי (חישובי עודף ומע"מ בקניות, למשל) או חישוב שטח בהנדסה, ומקשרים אותן לעולם תוכן שונה ולא רלוונטי, נפלא ככל שיהיה, והופכים את התחום לאחד מסיוטי הילדות הנוראיים ביותר. למה?

 

 כנ"ל לגבי אנגלית או אפילו עברית… לוקחים כלי תקשורת נחוצות ביותר והופכים אותם לדיסיפלינות. מלמדים את כל מה שאפשר לדעת על שפה והופכים אותה לסיוט לילדים אין ספור… למה?

 

איך זה קורה?

 

אני מאמין שזה קורה בגלל שפונים אל אנשי הדיסיפלינות האקדמיות ומבקשים אותם לפתח את תוכניות הלימודים. תחומי התוכן "מתמטיקה", "לשון עברית", "אנגלית", שונים לחלוטין ממיומנויות היסוד הנחוצות לשליטה בכלים.

 

איך לומדים אנגלית כמיומנות יסוד? ראו סיפור הטלויזיה, או שירי העם האמריקאים…

איך לומדים חשבון כמיומנות יסוד? משחקים "סופרמרקט"…

 

בקיצור משתמשים. כל הזמן משתמשים, ואם אפשר – תוך כדי משחק.

 

ומה עם המתמטיקה? וכל הדיסציפלינות האקדמיות? מי שרוצה, שזה מעניין אותו – שילמד, בגיל מאוחר (אתייחס לשאלת הגיל מאוחר יותר).

 

אילו מיומנויות ראוי שבית הספר יאפשר לרכוש?

 

הרשימה הבאה איננה מסודרת:

 

אנגלית מדוברת ומיומנויות כתיבה וקריאה.

עברית – קריאה וכתיבה, כולל כתיבה יוצרת.

חשבון שימושי בלבד.

נגינה (אין דבר מופלא יותר ממוסיקה). מוסיקה היא עולם חינוכי חשוב ביותר. אני אומר נגינה – אפשר גם הקשבה, אבל בשום אופן לא "הסטוריה של המוסיקה", לא בינתיים.

תנועה (ספורט או/ו מחול)

אגב, נגינה ותנועה חשובים ביותר בגלל שהם מאפשרים הבנה (מתוך התנסות ולא בגלל סיסמאות) של הקישור הישיר בין השקעה ותרגול לבין ביצוע.

יצירה (הצורך יותר מהמדיום) – זהו שילוב של הצורך ליצור, התובנה של מסוגלות ולגיטימציה, והכרת עולם שלם של אפשרויות וחומרים.

סקרנות (זו מיומנות?) – הצורך להסתכל על העולם ולראות בו דברים חדשים ומופלאים כל הזמן.

אינטרנט.

היכולת למודעות עצמית:  לנתח מצבים, כוחות פנימים וחיצוניים וניתוח התמודדות עם דילמות בדיעבד (על זה תבוא רשימה נפרדת).

אמפטיה וקשב לך ולאחר.

אהבה של עצמך, של אנשים, של העולם,

אופטימיות,  שמחת חיים.

איך חוקרים, איך מבודדים בין מציאות לאשליה, איך מבינים נסיבתיות.

 

זהו בערך. עוד מיומנויות יתקבלו בברכה.

 

איך מלמדים את זה? ראשית, לא מלמדים – יוצרים הזדמנויות ללמידה (וגם על זה תבוא רשימה נפרדת). שנית, איך מעריכים את זה? איך מודדים הצלחה? מודדים את האור בעיני הילדים, המורים וההורים.

 

ומה יהיה עם הסטוריה וגיאוגרפיה ופיסיקה ואזרחות ו…

 

חשבתם פעם כמה זמן היה לוקח לכם ללמוד את ספר ההיסטוריה של כיתה ד' בכיתה יב'? שלוש שעות? חמש שעות?

 

תכנים נקלטים ומובנים בגיל מאוחר בקלות רבה יותר מאשר בגיל צעיר, מיומנויות נרכשות בקלות יתר בגיל צעיר…

 

אז. גם אם יש תוכנית לימודים. גם אם חושבים שצריך ללמד תכנים מוכתבים – שיחכו קצת. בגיל מאוחר יותר הם ילמדו בקלות רבה, בזמן קצר ואולי אפילו ישאר מהם משהו.

 

ובינתיים, מאחר שחלק ממיומנויות היסוד נרכשות תוך כדי עשייה, יציע בית הספר פעילויות של חקר בתחומי תוכן שונים לבחירה. איך תוכן הופך לרלוונטי? למגרה? למחבר? על זה נדבר בעוד רשימה.

 

אז לסיכום: בית ספר צריך להפריד בין הרכשת מיומנויות לבין הקניית ידע. מיומנויות, ויש רבות, ראוי להרכיש בשנים הראשונות תוך עשיה בפועל ותכנים בשנים מתקדמות.

 

ואין כאן שום פגיעה במבנה הנוכחי של בחינות הבגרות – שם יש אינטרנסים שילטוניים ומערכתיים שאי אפשר לפגוע בהם, מנוגדים ככל שיהיו לערכי החינוך.

 

ולסיום הנה שיר שכתבתי כמכתב פתיחה לפורום "חינוך אחר" אותו ריכזתי באי. או. אל ואח"כ בנענע לפני שנים:

 

מה למדת בגן היום ילד מתוק שלי?

 

למדתי שחשוב להיות סקרן, אבל שאסור לשאול שאלות (אני כל הזמן מפריע למורה עם השאלות שלי)…

למדתי שלומדים רק מתוך עניין, אבל שהסיבה ללמוד זה הציון…

למדתי לאהוב את רעי כמוני אבל למדתי גם שאם קיבלתי 100 , חשוב שהחברים שלי יקבלו… פחות…

למדתי שאם המורה לא יכולה להסתדר איתי היא תדאג לסבך אותי גם עם ההורים שלי…

למדתי שללמוד זה לחשוב, אבל בשביל להצליח צריך לשנן…

למדתי שחופש זה דבר יחסי, מותר לדבר עליו, אבל אסור ל…

למדתי שאמת היא דבר יחסי, מותר ל"סבן"… זה אפילו מומלץ…

למדתי שדמוקרטיה היא דבר יחסי, מותר ללמוד עליה אבל לעשות רק מה שאומרים לי…

למדתי שאלימות זה רע , אבל כפיה זה בסדר (משמעת)…

למדתי ש…

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ליאור  On 7 באוגוסט 2007 at 4:53 am

    לבטל את לימודי המתמטיקה ולהפוך אותם ללימודי בחירה זה בדיוק לשפוך את המים עם התינוק. כפי שנאמר כבר אולי מיליון פעמים בעבר – המוח מתנהג כמו שריר. כדי לחזק אותו צריך להפעיל ולאמץ אותו. בגלל זה לא צריך לבחון את המתמטיקה בתור כלי לחישוב העודף או המע"מ, אלא בעיקר כשיטה להפעלת המוח ולשיפור יכולות המחשבה.

    במונטסורי, למשל, הצליחו להתמודד עם העניין הזה בכך שמגיל צעיר מאוד (לפעמים פחות משנתיים) עובדים באינטיסיביות על מתמטיקה ושיפור האיי. קיו. אחת המגמות במונטסורי היא לא להפעיל לחץ על התלמיד ולגרום לו להנות מהלימוד ככל שניתן. אבל, במקום לבטל את לימודי המתמטיקה או להעביר אותם לגיל מאוחר יותר, הם בחרו דווקא להקדים אותם. התוצאות, כידוע, מצויינות. מונטסורי זה רק דוגמא לכך שאפשר ללמד מתמטיקה גם בלי לעבור "סיוט", ושאפשר ללמוד ולהגיע להישגים הגבוהים ביותר (בכל התחומים) גם בלי ליצור תחרותיות בין הילדים.

  • vdsuk  On 7 באוגוסט 2007 at 9:54 am

    היא כושר ביטוי בעל פה. מפליא אותי כמה קשה לאנשים לנסח את עצמם, אפילו על נושאים שהם אוהבים וקרובים אליהם.

    וכן, זהו תחום שיש ללמוד, ולא להאמין "שבין כה וכה לומדים את זה מהחיים", שכן ברור שלא!

    ולכן, גם באנגלית וגם בעברית (ערבית?) הייתי מוסיף את מיומנויות הדיבור והוויכוח

  • עזי  On 7 באוגוסט 2007 at 6:41 pm

    אהלן חנן.
    זוכר אותי מלפני הספירה ביואל?

    מצחיק שקוראים לזה משרד ה"חינוך". מזכיר לי את הטרמינולוגיה האינדוקטרנטיבית שמומחשת מצויין ב"1984". אין למשרד הזה ולחינוך ולא דבר מלבד השם, וכנראה שזו הסיבה שדבקים בו.

    אני לגמרי איתך. ולא רק אני, כידוע, אלא עוד כמה מאות טובים וחכמים בענייני חינוך. אבל מה — לא אנחנו קובעים, ואפילו לא מתעניינים לדעת מה אנחנו חושבים. כי מה שקובע זה פוליטיקה, משרות, כוח, יוקרה, כסף.

    אז תמשיך לעשות חיל בקלגרי, ותתרום לצמיחה הקנדית (גם אני עשיתי את זה), כי בינינו — מה שחשוב יותר מהמולדת וטובתה זה האושר והמימוש שלך, לא?

  • חנן יניב  On 8 באוגוסט 2007 at 5:39 pm

    ליאור:

    "בגלל זה לא צריך לבחון את המתמטיקה בתור כלי לחישוב העודף או המע"מ, אלא בעיקר כשיטה להפעלת המוח ולשיפור יכולות המחשבה"

    אתה זוכר את "לוגו"? אותה פילוספיה חינוכית שסימור פפרט הציע להוראת מתמטיקה (והחיים בכלל) דרך שפת מחשב?

    גם אז טענו ל"תירגול המוח", שיפור יכולות חשיבה וכד'…

    אתה מכיר סימוכין להשפעת "תירגול המוח" על יכולת חשיבה כללית למעט בגילים מבוגרים ביותר לשיפור הזיכרון הדועך.

    ואם לתרגל את המוח, למה על סרק? למה בתחום תוכן שאין לו משמעות אלא עבור בודדים? למה לא לפתור בעיות בכל תחום תוכן? למה לא להפעיל את המוח בחשיבה יצירתית, פורצת קופסאות? למה לא להפעיל את המח בניתוח מצבים ערכיים? בהשגת פשרה? למה מתמתיקה?

    לטענתי – מסורת. עוד אמת שאנחנו מקבלים על עצמנו ללא בדיקה, עוד כלי למיון לאוניברסיטה…

  • חנן יניב  On 8 באוגוסט 2007 at 5:40 pm

    vdsuk

    אני איתך.

  • חנן יניב  On 8 באוגוסט 2007 at 5:50 pm

    מה שלומך? איזה טוב לראות אותך פה… חשוב לי המשוב שלך מאד.

    התקלת אותי, אני הולך עם השאלה שלך כבר כמה ימים:

    "…כי בינינו — מה שחשוב יותר מהמולדת וטובתה זה האושר והמימוש שלך, לא?"

    לכאורה, בתפישה הומניסטית אוניברסלית אין בעיה להבין את האמירה הזאת כי אז האחריות לכלל "טובת המולדת" הופכת לחלק מהמימוש שלך.

    אבל בתור יליד 49 שגדל בתוך הסיפור של הקמת מדינה, קשה לי לבלוע ולהגיד שמה שחשוב לי זו טובתי האישית ולא טובת המולדת…

    אבל אני לא חושב שבמקרה הפרטי שלי "טובת המולדת" מחייבת נוכחות. מאז שבחרתי באקדמיה כמסלול צמיחה, העשיה שלי היא אוניברסלית. יש לי פה רק יותר הזדמנויות לבדוק את האמירות שלי כי יש לי יותר משאבים למחקר. ובעולם האינטרנט? הבלוג הזה הוא ראיה לחוסר המשמעות של גבולות…

    אני יודע שלא התכוונת להתריס, אבל היה לי חשוב להגיב.

  • Adi  On 14 באוגוסט 2007 at 12:12 pm

    אני עוקבת מדי פעם אחר הפוסטים של חנן ובדרך כלל מאוד מתחברת אליהם, כלומר הוא חושב ומביע את מחשבותיי והגיגיי. הפריחה כיום של בתי הספר האלטרנטיביים ושל החינוך הביתי נובעת מכשלי המערכת ה"חינוכית" על תוכניותיה המשתנות חדשות לבקרים. אמנם נעשים פה ושם מאמצים בבתי ספר מסוימים או יותר נכון על ידי מנהלים או מחנכים יחידי סגולה להגיע לכל ילד וילד או ללמד בדרך יותר מעניינת ואתגרית ל"שריר" המוח, אך אלו מקרים מועטים ללא השפעה נרחבת על כלל המערכת.
    כל עוד החברה שלנו תמשיך לקדש את הכסף וההצלחה האישית מעל ערכי החברות, פיתוח היזמות, ההתייחסות לשכן והרחבת המסוגלות ללמוד, המצב ילך ויחמיר. בזמני (ובזאת אני מסגירה את גילי) למדו ביסודי גם ציור, מוסיקה, מלאכה, חקלאות ובישול בצד תלמוד (שמאוד מחדד את המוח), שינון פרקים בתנ"ך ומבחר שירה ישראלית ולעניות דעתי ה"תוצר" של אותה מערכת לא נפל ואולי אף עלה על "תוצר" החינוך של היום. אני מסכימה לחלוטין עם חנן לגבי משכורות המורים שמסננות מלכתחילה את המועמדים להוראה וכן את הצעותיו לגבי מיומנויות היסוד שיש להקנות בגיל הצעיר על חשבון התכנים, אותם יוכלו הצעירים להשלים אם וכאשר יתעניינו בכך. חבל שאין לך ולאנשים כמוך השפעה על מקבלי ההחלטות במערכת החינוך בארץ.

  • אסף פדרמן  On 16 בנובמבר 2007 at 4:58 pm

    לוגיקה והבנת הנקרא.
    שני תחומים, לא נפרדים, שמאוד רלוונטיים לחיים שלנו.

    אתה כבר תמצא איך להמנע מסקירה שיטתית של סוגי טיעון, ההסטוריה של הלוגיקה, וקריאת טקסטים משעממים.

  • אמיר יוהנס  On 26 בינואר 2008 at 9:26 am

    לחלוטין מסכים עם הגישה
    בני, בן ה 22 את ידיעת האנגלית המצוינת שלו רכש באינטרנט, בצ'טים בסרטים ללא תרגום – כן אלו שמורידים ברשת, וגם מהארי פוטר שקרא את כולם באנגלית לתדהמתי
    לימוד דרך ההתנסות – אין דרך טובה מזו, אולי עם קצת עזרה והכוונה כמובן
    אבל מישהו, נניח כמוך, צריך להתחיל להפוך את זה לתיאוריה ולנסות להשפיע ליישם בהתחלה בקטן כי ירמסו את המחשבה אבל אחרי הצלחה במספר מקומות יאמצו את השיטה אחרים
    נניח בית ספר בו הרוב אתיופים – אוכלוסיה אותה דוחקים הצידה לומדים בשיטות של רכישת מיומנות באמצעות "משחקי חיים אמיתיים" כמו סופרמרקט וכיו"ב, הכל על בסיס תרומה של אמריקאי יהודי עם לב חם
    אני בטוח שזה יצלחי עד הנקודה שמישהו ישים לב שזה "מאיים" על משרד החינוך
    ברכות לרעיונותיך

  • חנן  On 3 בפברואר 2008 at 4:01 am

    אמיר,

    אתה מזהה אותי? אני חנן מהב"מ…

    חנן

  • אמיר יוהנס  On 11 בפברואר 2008 at 11:42 pm

    שלום חנן
    עשה חיל, תמיד היית עם ראש טוב
    קלגרי מקום טוב לפרוש כנפיים וליצור, חזרתי עכשיו מחודש במערב קנדה איזה יופי
    כל טוב
    אמיר

  • עינת  On 8 בספטמבר 2008 at 12:21 pm

    שלום חנן
    הגעתי לגמרי במקרה אל הבלוג שלך. עכשיו אתה במועדפים.
    מזמן לא קראתי מישהו , או שמעתי מישהו שפשוט מקריא את מחשבותי וחוזר על דברים שאני אומרת כבר שנים. "לאן נעלמו לימודי המיומנויות. הכל ידע "
    חבל שאתה לא בעמדת השפעה בארץ כדי לשנות.
    על כל פנים בהצלחה ואמשיך לקרוא

  • דוד  On 11 במרץ 2010 at 11:19 am

    סוף-סוף חופשי – בית-הספר סדברי-ואלי
    http://www.beofen-tv.co.il/sudbury/

    ניתן לקרוא באתר את הפרקים הבאים:

    1. חשבון
    http://www.beofen-tv.co.il/sudbury/free-at-last-1.html
    2. שיעורים
    http://www.beofen-tv.co.il/sudbury/free-at-last-2.html
    3. התמדה
    http://www.beofen-tv.co.il/sudbury/free-at-last-3.html

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: